מגלת אסתר זעירה. [ישראל, אמצע המאה ה-20 בקירוב].

דיו וצבע על קלף; כסף מנוסר ורקוע (חתום בחותמת מס ישראלית: "13" בתוך האות מ"ם, בשימוש החל משנות ה-1950); אבני זכוכית; הזהבה.

מגילת אסתר "המלך" (מרבית העמודות פותחות בתיבת "המלך") בפורמט זעיר, כתובה על גבי 4 יריעות קלף המודבקות זו לזו, 39 עמודות טקסט, 11 שורות בכל עמודה.

המגילה מעוטרת ביד לכל אורכה – בגוני צהוב, אדום, כחול, ירוק וחום – בעמודים סליליים המפרידים בין עמודות הטקסט, כותרות ובסיסים מעוטרים, ושלוש קשתות זעירות שביניהן עיטורים צמחיים בראש כל עמודה.

נתונה בנרתיק כסף גלילי המעוטר בדגמים צמחיים, ובמרכזו עיטור גדול בצורת אל מכונף האוחז טבעת בידו האחת ומורה כלפי מעלה בידו השנייה – כפי הנראה סמלה של הדת הזורואסטרית (Faravahar) או דמותו של האל המסופוטמי אשור. אבני-זכוכית אדומות משובצות בעיטורים הצמחיים. לנרתיק שוליים גליים בהם משובצות אבני-זכוכית נוספות; בראשו עיטור כיפתי עם חרוז פלסטיק כחול, תורן ודגל, ובחלקו התחתון ידית חרוטית.

גובה הקלף: 3.1 ס"מ, אורך המגילה: 215 ס"מ בקירוב, גובה הנרתיק (כולל הידית והדגל): 13 ס"מ. מצב כללי טוב. כמה מחיבורי היריעות המודבקים רופפים.

למגילות דומות, ראו: סות'ביס, 19 בדצמבר 2007, פריט 200; 15 בדצמבר 2016, פריט 108 (מגילות אלו תוארכו בעבר לשנות ה-20 וה-30, אך נראה כי יש לאחר מעט את תאריך יצירתן, ולתארכן לשנות ה-50 בקירוב).

מקור:

1. אוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ניו יורק.

2. יורשי הנ"ל.

אוסף אוסקר ורגינה גרוּס
בשנת 1939 נמלטו אוסקר ורגינה גרוּס מעיר מולדתם לבוב – פולין דאז, וכיום במערב אוקראינה – ובכך ניצלו בעור שיניהם מהשואה שפקדה את יהדות אירופה. הם התיישבו בארצות הברית, ובשנים שלאחר המלחמה הקדישו את מיטב זמנם ומרצם לאיסוף אמנות ותשמישי קדושה יהודיים, עם דגש מיוחד על חפצי כסף ועל ציוריהם מאת אמנים יהודים בני המאה ה-19.
עם פריטי האוסף שיצרו הזוג גרוּס נמנות יצירות מופת פרי מכחולם של אמנים יהודים בעלי שם, בהם איזידור קאופמן, מוריץ דניאל אופנהיים, וסולומון אלכסנדר הארט. ברבות השנים נתרמו רבים מהציורים באוסף למוזיאון היהודי בניו יורק, בעוד אחרים נשמרו בידי המשפחה. הציורים המוצגים בקטלוג זה עומדים למכירה פומבית לראשונה.
לפריטים נוספים מאוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ראו פריטים 133, 144, 147, 153, 154, 204 ו-205 בקטלוג זה.

תנ"ך קניקוט (The Kennicott Bible). פקסימיליה מפוארת בהוצאת Facsimile Editions. כולל כרך ביאורים. לונדון, [תשמ"ה, 1985]. עותק מס' 155/500 (סך הכל נדפסו 550 עותקים, בהם 50 עותקי Ad Personam – AP, הזהים לעותקים הרגילים).

פקסימיליה של כתב-היד "תנ"ך קניקוט", כתב-יד מאויר מספרד משנת 1476. כתב-היד נקרא על שם בנימין קניקוט (1718-1783), איש הכנסייה האנגלית וחוקר הלשון והתרבות העברית, אשר רכש אותו עבור ספריית רדקליף באנגליה. כתב היד נעשה על-פי הזמנה של דון סולומון דה בראגה, כ-20 שנה לפני גירוש יהודי ספרד ב-1492; הוא עוצב ונכתב בידי משה אבן זבארה ואויר בידי יוסף אבן חיים, בסגנון המושפע ממסורת האמנות המוסלמית. כתב-היד כולל את התנ"ך כולו, יחד עם פירוש רד"ק וספר המכלול.

פקסימיליה מפוארת במיוחד, אשר ראתה אור לאחר חמש וחצי שנות הכנה. נדפסה על נייר עבה ואיכותי, אשר יוּצר במיוחד על מנת לדמות את תכונותיו של הקלף עליו נכתב כתב-היד המקורי. הזהבת איורי הפקסימיליה נעשתה בעבודת יד, בידי שבעה אומנים שעבדו ברציפות במשך ארבעה חודשים. כרוכה בכריכת עור מעוטרת.

פקסימיליה: [444] דף. 30 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב. כרך ביאורים: 97 עמ'. מצב טוב. הפקסימיליה וכרך הביאורים נתונים בקופסה נאה. כתמים ופגמים בקופסה (קרעים חסרים בציפוי הבד בחלקה העליון של הקופסה וקרעים קלים בשוליה). הרצועה הסוגרת את הקופסה חסרה.

כתב-יד, ספר עברונות. [גרמניה, שע"ה-שע"ז, 1615-1617].

כתיבה אשכנזית רהוטה, עם איורים, עיטורים וטבלאות מקושטות (חלקם בצבע).

סופר כתב-היד שילב את שמו בתוך טבלת הלוח לחישוב תקופות, בדף 53ב: "אני אליעזר בר בנימן הכהן מעיר הין ועלד" [Hünfeld, הסמוכה לפולדה]. לאורך כתב-היד, בתוך החישובים, מוזכרות השנים שע"ה, שע"ו ו-שע"ז כזמן הכתיבה: "עתה בשנת שע"ז עברו עלינו רפ"ב מחזורים..." (דף 18א); "והנה עתה בשנת שע"ז לפ"ק..." (דף 19א); "כגון עתה בשנת שע"ו לפ"ק..." (דף 34א); "כגון עתה שאנו עומדין בשנת שע"ו לפ"ק..." (דף 40ב); "הנה עתה בשנת שע"ה לפ"ק תרצה לידע איך יהיה קביעות של שנת שע"ו לפ"ק..." (דף 43א), ועוד. יש לשער כי כתב-היד נכתב באותן השנים. בחלק מהדפים ישנם סימני מים הדומים לסימני מים המופיעים בנייר שיוצר בגרמניה בשלהי המאה ה-16.

לאורך כתב-היד משולבים איורים ועיטורים נאים ותיבות פתיחה מעוטרות, בצבעים שונים. מלבד איורי טקסט וטבלאות מעוטרות המופיעים גם בכתבי-יד מקבילים של החיבור (כגון איור כף יד לחישוב תקופות, איור שולחן עם כד, ועוד), מופיעים בו גם איורים המתארים תמונות מהווי התקופה, עם דמויות הלבושות בבגדים אופייניים (דמות מחזיקה מאזניים ביד אחת וחרב ביד השנייה, עם צורות שמש וירח ועיר אירופאית באופק – דף 17ב; בני אדם שואבים מים מבאר באמצעות מתקן מכני – דף 47ב; דמות לבושה כאציל, החגור בחרב ואוחז בידו חנית – דף 59ב). בדפים 76-83 מופיעות טבלאות לחישוב חודשי הנוצרים והחגים שלהם, ובתוכן גם איורים של המזלות. בין היתר צוינו שם (בדף 77א): "יריד איין לייטן צו ורנקברט" [=פתיחת היריד בפרנקפורט], "יריד אויז לייטן צו ורנקבורט" [=סגירת היריד בפרנקפורט].

בדף 85א: "קבלתי מהאל[ו]ף מר ינוקא כמהר"ר וואלף ממדינות מעהרן[?]..."; בדף 89א: "קבלתי ממהר"ר עקיבה מורנקבורט יצ"ו..." [שני קטעים אלה הועתקו מכתב-יד מוקדם יותר; רבי עקיבא מפפד"מ נפטר כבר בשנת שנ"ז].

מלבד גוף החיבור בכתיבת הסופר הנ"ל, מופיעות הגהות ותוספות רבות מכותבים נוספים. בדפים 1-2 מופיע בצורות שונות השם "אני אברהם בר בנימן הכהן מעיר הין ועלד", שהוא כנראה אחיו של סופר כתב-היד.

בדף 20ב הגהה ארוכה בגיליון: "...כגון עתה [שצ]"ד לפ"ק... המולד של תשרי שהוא ז' כ"א תת"י..."; בדף 47ב הוספה חתומה: "כתבתי מעברונות של מוהר"ר אלעזר טרעשיר"; בדף 58ב הוספה חתומה: "כתבתי מעברונת..."; בלוחות החודשים הנוצריים (בדפים 76-83) נוספו רישומים המורים מתי מתחילה השנה העברית בשנים שצ"ה-ת"ה; בדף 93ב: "בזה עברונות למדתי... אליקם בר נפתלי הלוי סג"ל"; ורישומים נוספים.

ספר עברונות הוא חיבור בענייני הלוח העברי, עיבור שנים, קביעת המועדים, זמני ה"תקופות", חגי הנוצרים, ועוד. חיבור זה (בעריכתו של רבי אליעזר בן יעקב בלין) נדפס לראשונה בלובלין שע"ה, ואחריו במהדורות נוספות. לצד זאת הועתק החיבור בכתבי-יד בעיבודים שונים ותוספות, ובהתאמות של הלוחות והדוגמאות לשנת הכתיבה הנוכחית.

[93] דף. 19 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים חסרים בדפים רבים, עם פגיעות בטקסט ובאיורים. כל הדפים שוקמו באופן מקצועי בהדבקה ומילוי נייר. כריכת עור חדשה.

סדר תקוני שבת, לרבינו יצחק לוריא אשכנזי – האר"י הקדוש. כתב-יד מאויר על קלף, מעשה ידי הסופר והמאייר יאקב (יעקב) בן יהודה ליב שמש מברלין. המבורג, תפ"ג [1723].

דיו וצבע על קלף.

כתב-יד בפורמט קטן, כתוב בכתב אשכנזי מרובע ובכתב בינוני (רש"י). הטקסטים שבכתב מרובע מנוקדים במלואם. בכמה מהדפים נוסף תרגום ליידיש בכתב אשכנזי בינוני (אותיות צו"ר / Vaybertaytsh). כל העמודים תחומים במסגרות זהב, עם שוליים רחבים. איורי פרחים קטנים משולבים בכל דפי כתב-היד ומפרידים בין חלקיו השונים, ומופיעים גם בקולופונים כשורות מלאות.

הטקסט והקולופון

תוכן כתב-היד מפורט בעמוד השער: "סדר תקוני שבת מאיש האלהי' קדוש יאמר לו בוצינא קדישא נהורא עמי שריה כמוהרר יצחק לוריא אשכנזי ז"ל ונוסף ע"ד [על דגלו] סדר מש [מוצאי שבת] וברכת הלבנה"; ואמנם, הוא כולל את הטקסטים הבאים: סדר קבלת שבת, קידוש לשבת, הנהגות הסעודה וסדר סעודה ראשונה, זמירות ליל שבת, פרקי לימוד ליום השבת, זמירות ליום השבת, מנחה לשבת, זמירות למוצאי שבת, סדר הבדלה, וסדר הנהגות ברכת הלבנה.

הסופר חתם את שמו פעמיים, בפעם הראשונה בקולופון מפורט בדף [61]ב: "ע"י הכותב יאקב בן כמוהרר יהודא ליב שמש מברלין לע"ע סופר ס'ת'ם' בק"ק המבורג בשנת תפ"ג לפ"ק"; ובפעם השנייה בקולופון קצר יותר, בעמוד האחרון (דף [63]ב): "ואת מעשי ידי להתפאר יאקב סופר ס'ת'ם' מבערלין בשנת ת'פ'ג' ל'פ'ק'".

האיורים והעיטורים

בפתח כתב-היד עמוד שער מאויר כולו בגוני שחור-לבן, בראשו צמד מלאכים תוקעים בחצוצרות זהובות וסביב להם חמש סצנות תנ"כיות, מלוות בפסוקים הרלוונטיים (לפי כיוון השעון): מעמד הר סיני (מתן תורה), עליית אליהו לשמים במרכבתו, יצחק זורע בשדה, יוסף בבית אדוניו המצרי, ושמואל מושח את דוד למלך. איורים אלו מבוססים על תחריט זהה אשר נדפס לראשונה כשער מהדורת התנ"ך שהדפיס יוסף עטיאש באמשטרדם בשנים תי"ט-ת"ך (1659-1660).

כמו כן, כולל כתב-היד חמישה איורים נוספים, שנושאיהם כדלקמן:

דף [10]א: איור מיניאטורי, שלמה המלך יושב על כסאו (מלווה את שיר השירים).

דף [21]א: איור סעודה (מלווה את הקידוש לערב שבת).

דף [35]א: איור סעודה (מלווה את הקידוש לשבת).

דף [47]א: איור סעודה (מלווה את ברכות הסעודה השלישית).

דף [58]א: איור טקס הבדלה (מלווה את ברכות ההבדלה).

תיבת-פתיחה גדולות, מאוירות או מעוטרות בזהב, מופיעות בדפים [3]א, [5]א, [7]א, [21]ב, [35]ב, [48]א, [55]ב, [59]ב, [62]א, [62]ב.

הסופר-האמן יעקב בן יהודה ליב שמש מברלין נחשב לפורה ביותר מבין סופרי "אסכולת המבורג-אלטונה" שפעלו במחצית הראשונה של המאה ה-18, ואשר עמה נמנו גם הסופרים-האמנים יוסף בן דוד לייפניק ואורי פייביש בן יצחק אייזיק סגל. בין השנים 1717 ו-1741 בקירוב הוא יצר יותר מ-35 כתבי-יד עבריים, מסוגים שונים, בהם קבצי תפילה ומנהגים לטקס ברית מילה, הגדות של פסח, תיקוני שבת, פרק-שירה, תהלים, ועוד.

חמישה כתבי-יד שלו השמורים באוסף ספריית רוזנטליאנה באמשטרדם נחקרו ותוארו בהרחבה בידי אמיל שרייבר (ראו להלן); יצירתו נחקרה בהרחבה גם בידי ד"ר איריס פישהוף (להלן).

ידועים עוד כשבעה כתבי-יד נוספים של "תקוני שבת" מעשה ידיו, בהם: כתב-יד משנת תפ"ח באוסף המוזיאון היהודי בלונדון (Barnett, no. 627.), כתב-יד משנת ת"ץ באוסף ספריית רוזנטליאנה (Ms. Rosenthaliana 661), שני כתבי-יד באוסף מוזיאון ישראל, ירושלים (B81.0935; Ms. 180/097 and 180/010), כתב-יד משנת תע"ט באוסף ספריית המדינה והאוניברסיטה של המבורג (Ms. Levy 60), ושני כתבי-יד נוספים באוספים פרטיים.

[64] דף. 14.3X8.7 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים. כתמים בדף הקלף הראשון (לפני עמוד השער). כמה דפים רופפים. כריכת עור אדום, מקורית, עם הטבעות-זהב, נתונה בנרתיק-קרטון מקורי. פגמים בשדרה (קילופים בעור). קרעים קלים וקמטים בשולי נרתיק הקרטון. רישום בעלות משנת 1782 בדף הבטנה השני: "קניתי מן פאָלאַק בעד י"ד ר"ט [רייכסטאלר] ח"ג חמשה עשר בשבט תקמ"ב לפ"ק...". משני צדיו של דף [1] (דף הקלף שלפני עמוד השער) מופיעים רישומי-בעלות ארוכים ביידיש, מהמאה ה-19.

ספרות:

כתב-היד שלפנינו מתועד בספרה של איריס פישהוף, Jüdische Buchmalerei in Hamburg und Altona (Hamburg: Christians, 1999), מס' 310 ברשימת יצירותיו של יעקב סופר, עמ' 296 וכן עמ' 301, 309, 329, 342, 346-347.

למידע נוסף, ראו:

1. Iris Fishof, Yakob Sofer mi-Berlin: A Portrait of a Jewish Scribe, Israel Museum Journal 6 (1987), 83-94.

2. Emile G.L. Schrijver, 'Be-ôtiyyôt Amsterdam' Eighteenth-century Hebrew manuscript production in Central Europe: the case of Jacob ben Judah Leib Shamas, Quærendo 20,1 (1990), 24-62.