מכירה פומבית 102 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove art filter art
- אמנות (12) Apply אמנות filter
- אמנות, (12) Apply אמנות, filter
- כרזות (12) Apply כרזות filter
- מאוירים (12) Apply מאוירים filter
- מאוירים, (12) Apply מאוירים, filter
- ספרים (12) Apply ספרים filter
- art, (12) Apply art, filter
- book (12) Apply book filter
- books, (12) Apply books, filter
- illustr (12) Apply illustr filter
- poster (12) Apply poster filter
- חפצים (4) Apply חפצים filter
- ceremoni (4) Apply ceremoni filter
- jewish (4) Apply jewish filter
מגדל בשמים. כפי הנראה בוהמיה או מורביה (אולי ברנו או פראג), [המחצית השנייה של המאה ה-18].
כסף רקוע, מקודח, מנוסר וחקוק (אינו חתום, למעט חותמת מס מווינה, בשימוש החל משנת 1806); הזהבה חלקית.
"הדס" מפואר לבשמים, מעוצב כמגדל בעל כיפות דמויות בצל ופעמונים, ומעוטר בשעון עם מחוג מסתובב, בדגם אשר נפוץ בבוהמיה ובמורביה, ואשר דוגמאות דומות לו נוצרו בערים פראג וברנו.
בעל מבנה ארכיטקטוני מרשים ומוקפד הכולל מכל מרובע לבשמים, שבראשו צריח גדול עם שתי כיפות-בצל ושני תאי-פעמון, שעון בעל מחוג מסתובב וקישוט עליון כדורי, עם דגל מסוגנן ועיטור דמוי פרח. במכל הבשמים מקודחים חרירים ומפתחים זעירים להרחה והוא מעוטר בדגם צמחי ובמלבנים קטנים דמויי לבנים (המעטרים גם את הכיפות שמעליו); בכל אחת מצלעות המכל בולט עיטור רקוע דמוי מבנה עם כיפה, ובצלע החזיתית קבועה דלת זעירה על ציר, עם מנגנון נעילה. המכל מוקף בארבעה מוטות כסף סליליים שבראשיהם מתנוססים דגלים קטנים ועיטורים דמויי פרחים. ניצב על עיטור דמוי כד בעל ארבע ידיות, המוברג אל בסיס מרובע ורחב, המעוטר בדגמים צמחיים. בארבעת הקרטושים המעטרים את הבסיס חקוקות ארבע אותיות עבריות – כפי הנראה האותיות י', ב', נ', ה' – המייצגות את ראשי התיבות של ארבע ברכות ההבדלה ואת סדר אמירתן: יין, בשמים, נר, הבדלה.
גובה: 31 ס"מ, רוחב הבסיס: 9.5X9.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כיפופים קלים במכל הבשמים ובחלקים נוספים. חיבורי המוטות הלולייניים למכל הבשמים רופפים קמעה.
להשוואה, ראו: המוזיאון היהודי, פראג, פריטים 012.228, 027.795; חיה בנז'מין ומרילין גולד קוליק, מגדלי בשמים, מסורת צורת המגדל בקופסאות לבשמי הבדלה, ירושלים, מוזיאון ישראל, 1982, עמ' 20-23.
מקור:
1. אוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ניו יורק.
2. יורשי הנ"ל.
אוסף אוסקר ורגינה גרוּס
בשנת 1939 נמלטו אוסקר ורגינה גרוּס מעיר מולדתם לבוב – פולין דאז, וכיום במערב אוקראינה – ובכך ניצלו בעור שיניהם מהשואה שפקדה את יהדות אירופה. הם התיישבו בארצות הברית, ובשנים שלאחר המלחמה הקדישו את מיטב זמנם ומרצם לאיסוף אמנות ותשמישי קדושה יהודיים, עם דגש מיוחד על חפצי כסף ועל ציוריהם מאת אמנים יהודים בני המאה ה-19.
עם פריטי האוסף שיצרו הזוג גרוּס נמנות יצירות מופת פרי מכחולם של אמנים יהודים בעלי שם, בהם איזידור קאופמן, מוריץ דניאל אופנהיים, וסולומון אלכסנדר הארט. ברבות השנים נתרמו רבים מהציורים באוסף למוזיאון היהודי בניו יורק, בעוד אחרים נשמרו בידי המשפחה. הציורים המוצגים בקטלוג זה עומדים למכירה פומבית לראשונה.
לפריטים נוספים מאוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ראו פריטים 133, 144, 147, 153, 154, 204 ו-205 בקטלוג זה.
זוג "רימונים" לספר תורה. אאוגסבורג, גרמניה, [תקע"ד] 1814.
כסף יצוק, מוטבע, מקודח וחרוט; הזהבה; אחת הרגליים חתומה בחותמת העיר אאוגסבורג עם האות Z (שנת 1814) ובחותמת יצרן מטושטשת.
"רימונים" מדגם האופייני לעיר אאוגסבורג. מדגם זה ידועים לפחות עוד שבעה זוגות "רימונים", וכפי הנראה כולם נוצרו באאוגסבורג ברבע הראשון של המאה ה-19.
עיצוב ה"רימונים" תואם במידה רבה לעיצובו של כתר לספר תורה מאוסף המוזיאון היהודי בניו יורק (פריט F 4588) וייתכן כי בעבר שימשו יחד כסט אחד.
גובה: 43.5 ס"מ, 41.5 ס"מ. מצב כללי טוב. פגמים קלים והברגות רופפות. פעמונים חסרים; חלק מהפעמונים אינם מקוריים. כנראה חסרים עיטורים בראש (מגנים שהיו אחוזים בכפותיהם של האריות).
למידע נוסף ולהשוואה, ראו: חיה בנז'מין, אוסף שטיגליץ, יצירות מופת באמנות יהודית, הוצאת מוזיאון ישראל, 1987, פריט 14; Rafi Grafman, Crowning Glory: Silver Torah Ornaments of the Jewish Museum, New York (New York, 1996), nos. 269-272 and no. 459.
וימפל (אבנט / חיתול ברית מילה) לתורה, לכבוד הילד משה (מאוריס) אולמאן. [כנראה אלזס / צרפת], שבט תרמ"ד [פברואר 1884].
דיו וצבע על בד פשתן.
וימפל מעוטר בעושר רב. עשוי מארבע יריעות בד בגודל זהה התפורות זו לזו, ובמרכזן מופיעה הכתובת הבאה: "משה בן כ' ישראל אולמאן (Maurice fils de Jsidor Ulmann) נולד / במ"ט יום א' כ"ח שבט תרמ"ד לפ"ק השם / יגדלהו לתורה ולחופה / ולמעשים טובים אמן סלה".
הוימפל מעוטר ביותר מ-50 איורים צבועים ביד, המכסים את מרבית שטחו ומקנים לו חן ססגוני ועשיר. האיורים כוללים מוטיבים שונים, בהם: בעלי-חיים (ציפורים, פרפרים, דגים – מזלו של הילד, אריה, צבאים ועוד); נגנים (צ'לו, כינור, חצוצרה, תוף, אקורדיון, ועוד); מלאכים; סצנות תנ"כיות או אירועים הקשורים במשה (בהתאם לשמו של הילד) – דמויות משה ואהרן, בת פרעה מוצאת את משה ביאור, יציאת מצרים וחציית ים סוף, אדם וחוה, ועוד; ואיורים המתארים מצוות שונות או את מעגל-החיים: לימוד תורה, אישה מדליקה מנורת שבת, סעודה (משתה פורים?), חופה, ועוד.
360X22.5 ס"מ. מצב כללי טוב.
נרתיק לקמע. [כנראה ונציה, איטליה, המאה ה-18].
כסף יצוק, רקוע וחקוק (אינו חתום).
נרתיק דו-צדדי לקמע, מעוטר ברוקיות ובדגמים צמחיים בסגנון רוקוקו.
בקצהו העליון עיטור דמוי כתר ומעליו מתלה תלתני. בקצהו התחתון עיטור בצורת אשכול ענבים, המסמל פוריות ושפע. בשני הצדדים מופיע במרכז קרטוש בצורת לב ובמרכזו שם ה', ולצידו עיטורים שונים: בצד אחד מופיעים מצנפת וכלי לקטורת ובצד השני מופיעים לוחות הברית (חקוקים עם עשרת הדברות) ומנורה בעלת שבעה קנים.
נרתיקים מסוג זה שימשו לנשיאת קמעות אשר קופלו ואוחסנו בחללם הפנימי. לעתים נכתבו הקמעות לכבוד אדם מסוים או למען מטרה ספציפית, ואלה הוחלפו כאשר הנרתיק עבר לרשותו של אדם אחר; במרוצת הימים, גם הנרתיקים עצמם החלו לשמש כקמעות.
גובה: 12.5 ס"מ, רוחב: 9 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כיפופים; הנרתיק פחוס ולפיכך איבד מעט מנפחו.
הדפס מיקרוגרפי גדול מאת לוי ואן גלדר (Levi van Gelder). [ניו-יורק, 1865 בקירוב]. אנגלית ומעט עברית.
הדפס מרשים ועתיר בפרטים, המשלב בתוכו כמאה מדליונים עם איורים של סיפורי המקרא וגיבוריו, כולם צבועים ביד; מוקפים טקסטים מן התנ"ך ומן התפילות לימים הנוראים, בכתיבה מיקרוגרפית נאה (אנגלית ועברית), ומספר פיסות נייר מודבקות, מודפסות באדום וזהב (קולאז').
המדליונים ערוכים על פי תבנית כרונולוגית, ה"מתפשטת" מתוך מדליון מרכזי בראש ההדפס לכיוון מטה, ויוצרת מעין ייצוג חזותי של סיפור המקרא כולו – גירוש אדם וחווה מגן העדן, קין והבל, תיבת נוח והמבול, עקדת יצחק, חלום יעקב, בני ישראל במצרים, קבלת התורה בהר סיני, המרגלים נושאים אשכול ענבים, משה הרואה את הארץ, דוד וגוליית ונביאי ישראל.
במדליון המרכזי שבראש ההדפס עמודי מקדש שלמה ("יכין ובועז"), ולצדם סמלים שונים של אגודת "הבונים החופשיים": מחוגה ומד זווית, "עין ההשגחה העליונה" ועוד (ואן גלדר היה חבר באגודה, ושילב ברבות מעבודותיו אלמנטים שונים הקשורים בה).
לוי דוד ואן גלדר (1816-1878), נולד באמשטרדם שם עבד בתור דפס. מבין העבודות הגרפיות אשר יצר באמשטרדם ידועים לפחות ארבעה לוחות "מזרח", העשויים בסגנונו הייחודי של ואן גלדר – עבודת מיקרוגרפיה קפדנית, המשלבת טקסטים ואיורים, לצד תיבות-טקסט גדולות (לעתים מודבקות). בראשית שנות ה-60 של המאה ה-19 (1860-1864 בקירוב) היגר ואן גלדר עם משפחתו לארה"ב, שם יצר את ההדפס שלפנינו – הנחשב לאחת מעבודותיו המורכבות והמרשימות ביותר. בהדפס זה ובעבודות אחרות שיצר בארה"ב, שילב טקסטים באנגלית (זאת בניגוד לעבודות אשר יצר באמשטרדם, אותן הדפיס בהולנדית, לעיתים בשילוב עברית).
90X118 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. קילופים וקרעים, חלקם משוקמים שיקום מקצועי, עם פגיעות קלות באיורים ובטקסט. כתמים. הנחשב לאחת מעבודותיו המורכבות והמרשימות ביותר. נתון במסגרת.
דיוקן נערה, כנראה אליזבתה צורקוב (Turkow או Zurkow).
שמן על בד. חתום.
דיוקן נערה צעירה, עונדת מחרוזת פנינים. המודל מוצגת בסגנונו הריאליסטי של קאופמן, בחצי-זווית, ראשה מופנה קמעה אל הצד, בסגנון המזכיר את דיוקנאות נשות החברה הגבוהה הווינאית שהיו נפוצים במפנה המאה.
ספרות:G. Tobias Natter, Rabbiner, Bocher, Talmudschüler, Bilder des Wiener Malers, Isidor Kaufmann, 1853- 1921. Vienna, 1995.
להשוואה, ראו: תירוש, מכירה 192, 10 בספטמבר 2023, פריט 93.
ציור: 45.7X37.5 ס"מ. מסגרת מוזהבת: 69X61.5 ס"מ.
מקור:
1. סותבי'ס, ניו יורק, 24 באוקטובר 1996, פריט 148.
2. הבעלים הנוכחיים.
לפריט זה מצורף אישור מטעם ה-Art Loss Register (ALR).
איזידור קאופמן (Isidor Kaufmann, 1853-1921)
קאופמן, מגדולי הציירים היהודים במאה ה-19; יליד העיר ארד (הונגריה, דאז). חי ופעל בווינה. החל את דרכו המקצועית כלבלר, במקביל השתלם בציור באופן פרטי, ובהמשך באקדמיה לאמנות בווינה. ערך מסעות נרחבים בקרב הקהילות היהודיות בפולין, בגליציה ובאוקראינה, והרשמים שהותירו בו מונצחים בציוריו – החשובים שבהם הם דיוקנאות גברים ונשים יהודים, רבנים ובחורי ישיבה, ציורי ז'אנר של סצנות מהווי החיים בעיירה היהודית במזרח אירופה, בתי כנסת ובתי מדרש, אותם תיאר בפירוט מרשים ובצבעים עזים.
כלה יהודייה.
שמן על עץ. חתום בשוליים הימניים התחתונים.
דיוקן חזיתי המציג נערה צעירה עונדת עגילים ומחרוזות פנינים, ולבושה בבגדים הדורים, בהם ברוסטטוך (כיסוי רקום למפתח החזה) מפואר והינומת כלה. ברקע, פרוכת מפוארת בגווני כחול, טורקיז וזהב המעוטרת ברקמה בדגמים צמחיים, וכפורת חומה, אף היא מעוטרת ברקמה.
מעולם לא הוצע במכירה פומבית.
לדיוקנאות בעלי מוטיבים דומים, ראו: הדפס מס' 15 ("Junge Jüdin") בתיקיית הרפרודוקציות "Isidor Kaufmann" (וינה-לייפציג, הוצאת Manz, 1925, הציור המקורי אבד; מובא אצל Natter, עמ' 399); "ערב שבת" ("Freitagabend"י; Natter, עמ' 205).
מוכרים שני ציורי דיוקן מאת קאופמן אשר ברקע הדמויות המצוירות בהם מופיעות פרוכת וכפורת דומות. שני הציורים נדפסו בתיקיית הרפרודוקציות הנ"ל: הדפסים מס' 7 ("Der Fanatiker") ו-10 (.Junger Rabbiner aus N"), ראו: Natter, עמ' 209 ו-337.
ספרות: G. Tobias Natter, Rabbiner, Bocher, Talmudschüler, Bilder des Wiener Malers, Isidor Kaufmann, 1853-1921, Vienna, 1995.
להשוואה, ראו: קסטנבאום, מרץ 2017, פריט 1.
לוח עץ: 20X17.8 ס"מ. מסגרת מוזהבת מקורית: 32.5X30 ס"מ.
מקור:
1. אוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ניו יורק.
2. יורשי הנ"ל.
לפריט זה מצורף אישור מטעם ה-Art Loss Register (ALR).
איזידור קאופמן (Isidor Kaufmann, 1853-1921)
קאופמן, מגדולי הציירים היהודים במאה ה-19; יליד העיר ארד (הונגריה, דאז). חי ופעל בווינה. החל את דרכו המקצועית כלבלר, במקביל השתלם בציור באופן פרטי, ובהמשך באקדמיה לאמנות בווינה. ערך מסעות נרחבים בקרב הקהילות היהודיות בפולין, בגליציה ובאוקראינה, והרשמים שהותירו בו מונצחים בציוריו – החשובים שבהם הם דיוקנאות גברים ונשים יהודים, רבנים ובחורי ישיבה, ציורי ז'אנר של סצנות מהווי החיים בעיירה היהודית במזרח אירופה, בתי כנסת ובתי מדרש, אותם תיאר בפירוט מרשים ובצבעים עזים.
אוסף אוסקר ורגינה גרוּס
בשנת 1939 נמלטו אוסקר ורגינה גרוּס מעיר מולדתם לבוב – פולין דאז, וכיום במערב אוקראינה – ובכך ניצלו בעור שיניהם מהשואה שפקדה את יהדות אירופה. הם התיישבו בארצות הברית, ובשנים שלאחר המלחמה הקדישו את מיטב זמנם ומרצם לאיסוף אמנות ותשמישי קדושה יהודיים, עם דגש מיוחד על חפצי כסף ועל ציוריהם מאת אמנים יהודים בני המאה ה-19.
עם פריטי האוסף שיצרו הזוג גרוּס נמנות יצירות מופת פרי מכחולם של אמנים יהודים בעלי שם, בהם איזידור קאופמן, מוריץ דניאל אופנהיים, וסולומון אלכסנדר הארט. ברבות השנים נתרמו רבים מהציורים באוסף למוזיאון היהודי בניו יורק, בעוד אחרים נשמרו בידי המשפחה. הציורים המוצגים בקטלוג זה עומדים למכירה פומבית לראשונה.
לפריטים נוספים מאוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ראו פריטים 133, 144, 147, 153, 154, 204 ו-205 בקטלוג זה.
דיוקן מיניאטורי, דמות גבר יהודי-גליציאני.
שמן על עץ. חתום (פינה ימנית עליונה): "Isidor Kaufmann, Wien".
דיוקן גבר מבוגר בעל מראה יהודי-גליציאני אופייני – עטור זקן דק, מרכיב משקפיים, חובש מגבעת ולבוש בגדים מעט מרופטים. ססיל (בצלאל) רות מתאר את קאופמן כצייר אשר "...בנה לו קריירה מפוארת כמתעדם של טיפוסים ומנהגים יהודיים-גליציאניים" (רות, Jewish Art, 1961, עמ' 619). ואכן ציוריו של קאופמן מאכלסים דמויות רבות הדומות לגבר המונצח בדיוקן שלפנינו, ובייחוד ציוריו המתארים סצנות יום-יומיות של דמויות יהודים בשטעטל. סצנות כאלה זכו לביקוש רב בשוק האמנות הווינאי במפנה המאה ה-20.
מעולם לא הוצע במכירה פומבית.
מספר ציורי ז'אנר פרי מכחולו של קאופמן מציגים דמויות מטיפוס דומה, בהם: "שחקני השחמט" (Die Schachspieler; 1886; יNatter, עמ' 179); "שחקן השחמט" (Der Schachspieler; סותבי'ס, ניו יורק, 23 באוקטובר 2007, פריט 62); "במשרד הנוטריון" (At the Notary; סותבי'ס, לונדון, 21 ביוני 1989, פריט 274).
לוח עץ: 9X7.6 ס"מ. מסגרת מוזהבת מקורית: 29X27.5 ס"מ.
ספרות:
• G. Tobias Natter, Rabbiner, Bocher, Talmudschüler, Bilder des Wiener Malers, Isidor Kaufmann, 1853-1921, Vienna: 1995.
• Cecil Roth, Jewish Art: an Illustrated History, New York, Toronto and London: McGraw-Hill, 1961.
מקור:
1. אוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ניו יורק.
2. יורשי הנ"ל.
לפריט זה מצורף אישור מטעם ה-Art Loss Register (ALR).
איזידור קאופמן (Isidor Kaufmann, 1853-1921)
קאופמן, מגדולי הציירים היהודים במאה ה-19; יליד העיר ארד (הונגריה, דאז). חי ופעל בווינה. החל את דרכו המקצועית כלבלר, במקביל השתלם בציור באופן פרטי, ובהמשך באקדמיה לאמנות בווינה. ערך מסעות נרחבים בקרב הקהילות היהודיות בפולין, בגליציה ובאוקראינה, והרשמים שהותירו בו מונצחים בציוריו – החשובים שבהם הם דיוקנאות גברים ונשים יהודים, רבנים ובחורי ישיבה, ציורי ז'אנר של סצנות מהווי החיים בעיירה היהודית במזרח אירופה, בתי כנסת ובתי מדרש, אותם תיאר בפירוט מרשים ובצבעים עזים.
אוסף אוסקר ורגינה גרוּס
בשנת 1939 נמלטו אוסקר ורגינה גרוּס מעיר מולדתם לבוב – פולין דאז, וכיום במערב אוקראינה – ובכך ניצלו בעור שיניהם מהשואה שפקדה את יהדות אירופה. הם התיישבו בארצות הברית, ובשנים שלאחר המלחמה הקדישו את מיטב זמנם ומרצם לאיסוף אמנות ותשמישי קדושה יהודיים, עם דגש מיוחד על חפצי כסף ועל ציוריהם מאת אמנים יהודים בני המאה ה-19.
עם פריטי האוסף שיצרו הזוג גרוּס נמנות יצירות מופת פרי מכחולם של אמנים יהודים בעלי שם, בהם איזידור קאופמן, מוריץ דניאל אופנהיים, וסולומון אלכסנדר הארט. ברבות השנים נתרמו רבים מהציורים באוסף למוזיאון היהודי בניו יורק, בעוד אחרים נשמרו בידי המשפחה. הציורים המוצגים בקטלוג זה עומדים למכירה פומבית לראשונה.
לפריטים נוספים מאוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ראו פריטים 133, 144, 147, 153, 154, 204 ו-205 בקטלוג זה.
חייל יהודי בקבר דוד המלך.
שמן על בד. חתום (בעברית ובאותיות לטיניות), מתוארך 1948.
דמות חייל יהודי, מניח דגל כחול-לבן על קבר המזוהה על פי המסורת כקבר דוד המלך בהר ציון בירושלים, אשר צייר בלום בשנת 1948 בזמן מלחמת העצמאות.
בנו של בלום, אלי, נפל חלל בפעולת ההגנה המכונה "ליל הגשרים", ביוני 1946. בעקבות מותו החל בלום לעסוק בציוריו במלחמה ובהשפעתה ההרסנית על הארץ, ולהנציח דמויות חיילים עבריים.
ידועות שתי גרסאות נוספות של ציור זה – אחת מהן היא מתווה לציור, והשנייה, גרסה נוספת של הציור שלפנינו, בצבעים שונים (ראו באתר המרשתת המוקדש לעיזבון לודוויג בלום (
קישור ).
ציור: 35X28 ס"מ. מסגרת: 46X38 ס"מ. רישום בגב: "צ. חרמון".
בית הכנסת במתחם קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה.
צבע מים על נייר (אקוורל). חתום ומתוארך 1949.
עבודה המהווה דוגמה נאה לאקוורלים שצייר גוטמן במהלך שנות ה-40, ומתאפיינת בסגנון מאופק ובתשומת לב לפרטים.
מצורף אישור מקוריות מטעם מוזיאון נחום גוטמן בתל אביב, חתום בידי פרופ' מנחם גוטמן, בנו של האמן.
ציור: 65X53 ס"מ. מסגרת: 87X73.5 ס"מ.
"Das Familienbilderbuch", ספר ילדים כתוב ומצויר ביד, מעשה ידיו של האמן היהודי-גרמני פיליפ ארלנגר. גרמניה [בראונשווייג?], 1922. גרמנית.
עפרון, דיו וצבע מים על נייר.
הספר נוצר בידי הצייר והפסל היהודי-גרמני פיליפ ארלנגר, והוא מכיל עשרים וחמישה ציורים ססגוניים בצבעי מים המציגים תמונות מחיי הכפר, מלווים בכיתובים בגרמנית: סוסים מושכים בעגלה, חמורים מובילים דגנים לטחנת הקמח, חיות משק וחיות בית, ילדי המשק, האיכרים בעבודתם, ועוד. על גבי הכריכה הקדמית ציור נוסף, חתום "Ph. Erlanger".
ארלנגר הכין את הספר עבור אחייניתו לוטה, לכבוד חתונת הכסף (חצי-יובל) של אחותו יוזפינה ובעלה, הנוירולוג שאול זיגפריד לבנטל (Löwenthal); בשנים הבאות, הוענק הספר לכל ילד חדש שנולד במשפחה, עד לשנת 1935 – אז עזבה המשפחה את גרמניה.
על גבי הכריכה ודף הבטנה הקדמי מספר רישומים המגוללים את תולדות הספר (גרמנית): על דף הבטנה הקדשה מאת יוזפינה וזיגפריד (חתומה: "הדוד והדודה לוונטל"), המעניקים את הספר לבנו של פיליפ – ראלף; על גבי הכריכה הקדמית הקדשה שנייה, בכתב-ידו של פיליפ עצמו (מתוארכת 1931), המעניק את הספר בחזרה ל"לורכן" – ילדתה של מקבלת הספר המקורית לוטה, שהייתה אז כבת שנה; בתחתית הכריכה הקדשה בלתי חתומה משנת 1935, המעניקה את הספר ל-"אורי שלנו" – בן אחיה של לוטה, שהיה אז כבן שנתיים (בשנה זו עזבה המשפחה את גרמניה ועלתה לארץ ישראל).
פיליפ ארלנגר (Philipp Erlanger, 1870-1934), פסל וצייר יהודי יליד פרנקפורט. למד ב-Städelsches Kunstinstitut בפרנקפורט ובאקדמיה לאמנויות יפות במינכן. סגנונו הושפע מציוריו של מורהו, הצייר הגרמני היינריך פון ציגל (Heinrich Johann von Zügel, 1850-1941), אשר התמחה בציור חיות משק ובית וסצנות פסטורליות. בעקבות אחותו עבר להתגורר בבראונשווייג, שם הציג מפסליו ומציוריו, ושם נפטר. בשנת 1935 עזבו אחותו ובני משפחתה את גרמניה ועלו ארצה, ועמם הספר שלפנינו.
[25] דף (מאוירים מצדם האחד). 27.5X20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. מעט רישומים בעפרון ובעפרון צבעוני. בלאי בדפים. כריכה קשה, מחופת בד (בצדה הקדמי "חלון" שבו הציור הנוסף). כתמים ופגמים בכריכה (בבד החיפוי ובציור). קרעים קלים בשדרה.
יינגל צינגל כוואט [הילד השובב], מאת מאני לייב. ציורים מאת אליעזר (אל) ליסיצקי. הוצאת "קולטור-ליגע", ורשה, 1922. יידיש. מהדורה שנייה.
מעשייה מחורזת לילדים מאת משורר היידיש מנחם לייב בראהינסקי (מני לייב); מלווה איורים בשחור-לבן מאת אל ליסיצקי, עם איור עטיפה צבעוני ודף שער שנדפס במיוחד עבור מהדורה זו.
הספר "יינגל צינגל כוואט" ראה אור בשנת 1919 בעיצובו של אל ליסיצקי, כשעל עטיפתו הקדמית איור בדמות ילד רכוב על סוס, מודפס בשלושה צבעים – אדום, כחול וצהוב (איור זה נמנה עם עבודותיו המוכרות ביותר של ליסיצקי).
לקראת הדפסתה של המהדורה השנייה, יצר ליסיצקי איור נוסף, השונה מכל איוריו האחרים של הספר – מעין גרסה מודרניסטית של איור העטיפה הצבעוני – ה"מזקקת" את דמות הילד והסוס לשלושה קווים בלבד, בשילוב עם הטקסט (איור זה שימש כדף השער של המהדורה השנייה).
המהדורה השנייה נדפסה בשנת 1922 בעיר ורשה, בשני גדלים: בפורמט מוקטן של ספרון (14 ס"מ) ובפורמט של ספר בגודל מלא (כגודלה של המהדורה הראשונה). לפנינו עותק מן הגרסה הגדולה, הנדירה מבין השתיים.
ראו:
• Ideology and Identity, El Lissitzky in Berlin, מאת Christina Lodder (בתוך: The Russian Jewish diaspora and European culture, 1917-1937, הוצאת Brill, ליידן-בוסטון, עמ' 339-360).
• El Lissitzky, The Jewish Period, מאת Alexander Kantsedikas, הוצאת Unicorn Publishing Group, לונדון, 2017 (עמ' 97).
[1], 10, [1] עמ', 26 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קמטים. עטיפה קדמית מנותקת. קרעים וקרעים חסרים בשולי העטיפה (ברובם קלים).
