דיוקן מיניאטורי, דמות גבר יהודי-גליציאני.

שמן על עץ. חתום (פינה ימנית עליונה): "Isidor Kaufmann, Wien".

דיוקן גבר מבוגר בעל מראה יהודי-גליציאני אופייני – עטור זקן דק, מרכיב משקפיים, חובש מגבעת ולבוש בגדים מעט מרופטים. ססיל (בצלאל) רות מתאר את קאופמן כצייר אשר "...בנה לו קריירה מפוארת כמתעדם של טיפוסים ומנהגים יהודיים-גליציאניים" (רות, Jewish Art, 1961, עמ' 619). ואכן ציוריו של קאופמן מאכלסים דמויות רבות הדומות לגבר המונצח בדיוקן שלפנינו, ובייחוד ציוריו המתארים סצנות יום-יומיות של דמויות יהודים בשטעטל. סצנות כאלה זכו לביקוש רב בשוק האמנות הווינאי במפנה המאה ה-20.

מעולם לא הוצע במכירה פומבית.

מספר ציורי ז'אנר פרי מכחולו של קאופמן מציגים דמויות מטיפוס דומה, בהם: "שחקני השחמט" (Die Schachspieler; 1886; יNatter, עמ' 179); "שחקן השחמט" (Der Schachspieler; סותבי'ס, ניו יורק, 23 באוקטובר 2007, פריט 62); "במשרד הנוטריון" (At the Notary; סותבי'ס, לונדון, 21 ביוני 1989, פריט 274).

לוח עץ: 9X7.6 ס"מ. מסגרת מוזהבת מקורית: 29X27.5 ס"מ.

ספרות:

• G. Tobias Natter, Rabbiner, Bocher, Talmudschüler, Bilder des Wiener Malers, Isidor Kaufmann, 1853-1921, Vienna: 1995.

• Cecil Roth, Jewish Art: an Illustrated History, New York, Toronto and London: McGraw-Hill, 1961.

מקור:

1. אוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ניו יורק.

2. יורשי הנ"ל.

לפריט זה מצורף אישור מטעם ה-Art Loss Register (ALR).

איזידור קאופמן (Isidor Kaufmann, 1853-1921)

קאופמן, מגדולי הציירים היהודים במאה ה-19; יליד העיר ארד (הונגריה, דאז). חי ופעל בווינה. החל את דרכו המקצועית כלבלר, במקביל השתלם בציור באופן פרטי, ובהמשך באקדמיה לאמנות בווינה. ערך מסעות נרחבים בקרב הקהילות היהודיות בפולין, בגליציה ובאוקראינה, והרשמים שהותירו בו מונצחים בציוריו – החשובים שבהם הם דיוקנאות גברים ונשים יהודים, רבנים ובחורי ישיבה, ציורי ז'אנר של סצנות מהווי החיים בעיירה היהודית במזרח אירופה, בתי כנסת ובתי מדרש, אותם תיאר בפירוט מרשים ובצבעים עזים.

אוסף אוסקר ורגינה גרוּס

בשנת 1939 נמלטו אוסקר ורגינה גרוּס מעיר מולדתם לבוב – פולין דאז, וכיום במערב אוקראינה – ובכך ניצלו בעור שיניהם מהשואה שפקדה את יהדות אירופה. הם התיישבו בארצות הברית, ובשנים שלאחר המלחמה הקדישו את מיטב זמנם ומרצם לאיסוף אמנות ותשמישי קדושה יהודיים, עם דגש מיוחד על חפצי כסף ועל ציוריהם מאת אמנים יהודים בני המאה ה-19.

עם פריטי האוסף שיצרו הזוג גרוּס נמנות יצירות מופת פרי מכחולם של אמנים יהודים בעלי שם, בהם איזידור קאופמן, מוריץ דניאל אופנהיים, וסולומון אלכסנדר הארט. ברבות השנים נתרמו רבים מהציורים באוסף למוזיאון היהודי בניו יורק, בעוד אחרים נשמרו בידי המשפחה. הציורים המוצגים בקטלוג זה עומדים למכירה פומבית לראשונה.

לפריטים נוספים מאוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ראו פריטים 133, 144, 147, 153, 154, 204 ו-205 בקטלוג זה.

בית הכנסת במתחם קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה.

צבע מים על נייר (אקוורל). חתום ומתוארך 1949.

עבודה המהווה דוגמה נאה לאקוורלים שצייר גוטמן במהלך שנות ה-40, ומתאפיינת בסגנון מאופק ובתשומת לב לפרטים.

מצורף אישור מקוריות מטעם מוזיאון נחום גוטמן בתל אביב, חתום בידי פרופ' מנחם גוטמן, בנו של האמן.

ציור: 65X53 ס"מ. מסגרת: 87X73.5 ס"מ.

יינגל צינגל כוואט [הילד השובב], מאת מאני לייב. ציורים מאת אליעזר (אל) ליסיצקי. הוצאת "קולטור-ליגע", ורשה, 1922. יידיש. מהדורה שנייה.

מעשייה מחורזת לילדים מאת משורר היידיש מנחם לייב בראהינסקי (מני לייב); מלווה איורים בשחור-לבן מאת אל ליסיצקי, עם איור עטיפה צבעוני ודף שער שנדפס במיוחד עבור מהדורה זו.

הספר "יינגל צינגל כוואט" ראה אור בשנת 1919 בעיצובו של אל ליסיצקי, כשעל עטיפתו הקדמית איור בדמות ילד רכוב על סוס, מודפס בשלושה צבעים – אדום, כחול וצהוב (איור זה נמנה עם עבודותיו המוכרות ביותר של ליסיצקי).

לקראת הדפסתה של המהדורה השנייה, יצר ליסיצקי איור נוסף, השונה מכל איוריו האחרים של הספר – מעין גרסה מודרניסטית של איור העטיפה הצבעוני – ה"מזקקת" את דמות הילד והסוס לשלושה קווים בלבד, בשילוב עם הטקסט (איור זה שימש כדף השער של המהדורה השנייה).

המהדורה השנייה נדפסה בשנת 1922 בעיר ורשה, בשני גדלים: בפורמט מוקטן של ספרון (14 ס"מ) ובפורמט של ספר בגודל מלא (כגודלה של המהדורה הראשונה). לפנינו עותק מן הגרסה הגדולה, הנדירה מבין השתיים.

ראו:

• Ideology and Identity, El Lissitzky in Berlin, מאת Christina Lodder (בתוך: The Russian Jewish diaspora and European culture, 1917-1937, הוצאת Brill, ליידן-בוסטון, עמ' 339-360).

• El Lissitzky, The Jewish Period, מאת Alexander Kantsedikas, הוצאת Unicorn Publishing Group, לונדון, 2017 (עמ' 97).

[1], 10, [1] עמ', 26 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קמטים. עטיפה קדמית מנותקת. קרעים וקרעים חסרים בשולי העטיפה (ברובם קלים).

כרזת פרסום לסרט הקולנוע "פרופסור מאמלוק" (Professor Mamlock). ארה"ב, [1938].

במרכז הכרזה איור הסצינה המוכרת ביותר מן הסרט – הרופא היהודי "פרופסור מאמלוק" נגרר בידי שני קציני "אס. אה." - כשעל חלוקו רשומה המילה "Jude" (יהודי). בשוליים נדפסו שמות היוצרים: הבימאים הרברט רפפורט ואדולף מנקין, המחזאי פרידריך וולף ואולפני ההפקה "לנפילם" בסנקט פטרבורג.

הסרט "פרופסור מאמלוק" הופק בברית המועצות בשנת 1938, בעקבות מחזה מאת הרופא היהודי פרידריך וולף - והיה מיצירות הקולנוע הראשונות לתאר את רדיפתם של היהודים בגרמניה הנאצית. עם צאתו זכה להצלחה חסרת תקדים ברוסיה, ועוד באותה שנה הופץ ברחבי העולם והוקרן בפני מיליוני צופים. בלחץ גרמניה הנאצית, נאסרה הקרנת הסרט במדינות שונות – בריטניה, צרפת, סין – אך לא בארה"ב, שם הוקרן ביותר ממאה בתי קולנוע (הקרנת הבכורה נערכה ב-7 בנובמבר 1938, יומיים לפני מאורעות "ליל הבדולח").

הכרזה עוצבה בידי הצייר היהודי-אמריקני הוגו גלרט (1892-1985) – אמן פוליטי אנטי-פאשיסטי וחבר המפלגה הקומוניסטית בארה"ב, אשר בתקופת מלחמת העולם השנייה עמד בראש הארגון "Artists for Victory" – כ-10,000 אמנים אמריקנים שרתמו את כשוריהם למאבק בגרמניה הנאצית. את איור הכרזה שלפנינו הכין לקראת הקרנת הבכורה.

100X68 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. מעט כתמים וקמטים. קרעים בשוליים ולאורך סימני הקיפול (משוקמים שיקום מקצועי, עם מעט השלמות צבע). פיסות של נייר דבק מודבקות בגב.