מכירה פומבית 102 חלק ב' פריטים נדירים ומיוחדים
- (-) Remove and filter and
- ועותקים (6) Apply ועותקים filter
- יסוד (6) Apply יסוד filter
- מיוחסים (6) Apply מיוחסים filter
- ספרי (6) Apply ספרי filter
- book (6) Apply book filter
- classic (6) Apply classic filter
- copi (6) Apply copi filter
- import (6) Apply import filter
- of (6) Apply of filter
- ownership (6) Apply ownership filter
משניות, סדר זרעים, מועד, נשים, נזיקין, קדשים, וטהרות, עם פירוש הרמב"ם ופירוש רבי עובדיה מברטנורא. סביוניטה ומנטובה, דפוס טוביה פואה ודפוס יעקב כהן מגאזולו [בבית פרנציסקו פיליפונו], שי"ט-שכ"ג [1559-1563]. ששת הסדרים בשלושה כרכים.
זוהי המהדורה השנייה של המשניות עם פירוש רבי עובדיה מברטנורא.
הדפסת מהדורה זו החלה בדפוסו של טוביה פואה בסביוניטה, שם נדפסו סדר זרעים ורובו של סדר מועד, אך ההדפסה לא נשלמה מאחר ובית דפוסו של פואה נסגר בשנת שי"ט. המשך הדפסת המהדורה נעשה במנטובה, לשם עברו אותיות הדפוס, ע"י יעקב הכהן מגאזולו, אחד מן השותפים בדפוס סביוניטה בראשיתו, ושם נדפסו סיומו של סדר מועד וארבעת הסדרים הנותרים, בשנים שכ"א-שכ"ג. בסוף סדר טהרות (דף קעו, א) מופיע קולופון המוציא לאור: "...והשלמנו את אשר החלו לעשות מהם בסביוניטה... נאם... יעקב בכמ"ר נפתלי הכהן ז"ל מגאזולו... פה מנטובה... בר"ח אלול שכ"ג לפ"ק".
בשני הכרכים הראשונים, רישומי בעלות רבים של "מנהיג וטובי מדינה" רבי משה הארן מדיסלדורף, ושל נכדו רבי יצחק; עם רישומי לידות של בניו של רבי יצחק הנ"ל משנות הת"ק. רישומים בעמוד האחרון של הכרך הראשון: "אני למדתי בזה... צבי הרש בן כהר"ר דוד פיתק הדר לע"ע בק"ק נ"ש"; "אני למדתי בזה המשניות נאום יצחק המכונה אייזק בלא"א מהור"ר חנוך המכונה הענ[יך?] איש לייפניק הדר לע"ע באודרברג"; רישומים נוספים בעמוד האחרון של הכרך השני: "אני נפתלי בן יואל שליט"א" (נמחק בדיו); "...זעליק יצ"ו מד"ד [=דיסלדורף]".
בדף השער של סדר קדשים, רישומי בעלות, מחוקים בדיו, בכתיבה איטלקית: "קנין כספי נאם יהודה קוניאן" [רבי יהודה קוניאן, מרבני איטליה בשנות הש', השתתף בפולמוס הנודע על המקווה ברוויגו, וחתם על פסקו בעניין זה בעיר אקווי בשנת שס"ג]; "...אברהם כהן מפאדואה".
הגהות במספר דפים.
שלושה כרכים. כרך ראשון (זרעים ומועד): ג-צז; קד דף. חסרים דפים א-ב בסדר זרעים (הושלמו בצילום). כרך שני (נשים ונזיקין): פב; קיו דף. ללא [4] דף בסוף סדר נזיקין, עם ציורים ושרטוטים להלכות שבסדר זרעים ומועד. כרך שלישי (קדשים וטהרות): קכב; קעו דף. ללא [1] דף מקופל בסוף סדר קדשים עם איור המקדש. בין חלק מהמסכתות מופיעים דפים ריקים. 21.5-22.5 ס"מ. כרכים ראשון ושני במצב כללי בינוני, כרך שלישי במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וכתמים רבים בחלק מהדפים בסדר זרעים. קרעים וקרעים חסרים (קרעים חסרים גדולים במספר דפים בסדר זרעים, וקרעים חסרים בשולי דף השער של סדר נשים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות ובמילוי נייר. סימני עש, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכות חדשות, עם שדרות ופינות מעור (חתומות: Giulio Giannini, Firenze). פגמים בכריכות וקרעים לאורך השדרות. תוי-ספר.
מקור:
1. אוסף Michael Zagajski.
2. אוסף יוסף ווינמן.
ספר משנה תורה להרמב"ם, עם השגות הראב"ד ומגיד משנה, ועם פירוש "כסף משנה" לרבנו יוסף קארו. ונציה, דפוס בראגאדין, של"ד-של"ו [1574-1575]. סט שלם, ארבעה חלקים בארבעה כרכים. שער נפרד לכל חלק.
מהדורה ראשונה של ה"כסף משנה" שנדפסה ברובה בחיי המחבר. בשער החלק השלישי מופיע שמו של רבי יוסף קארו בברכת החיים ("נר"ו"); ואילו בשער החלק הרביעי הוא מופיע כבר בברכת המתים ("זצ"ל"). בסוף החלק הרביעי באו דברי סיום מאת המגיה ר' חזקיה פאנו, המודיע על פטירת המחבר רבי יוסף קארו באמצע ההדפסה (ביום י"ג ניסן של"ה). לאחר דברי הסיום של המגיה ר' חזקיה פאנו, נדפס שיר שכתב רבי אברהם חיון תלמיד המחבר בשבח חיבורו "כסף משנה".
הגהות ורישומים בארבעת הכרכים, ממספר כותבים, בכתיבה איטלקית. חלק מההגהות קצוצות. רישומי בעלות וחתימות: "רפאל בר מנחם בלאניס יצ"ו" (בשער הכרך הראשון), "אברהם חי לוי... ורונה" (בשער הכרך השני); "הגיע לחלק הקצין ר' פנחס", "יורשי הר"ר יע"כ" (בשער הכרך השלישי); "קנין כספי שלי אליעזר באקי" (בשער הכרך הרביעי); "...קניין כספי אליעזר שמעון ברוך יצ"ו בכ"מ ימין ברוך זצ"ל שנת שמ"ג לפ"ק", "נמסר לכמ"ר בניהו מברוך יצ"ו מאת המבוררי'[ם] יצ"ו כמהר"ר יוסף יודא מלודי, כ"מ מנחם קציגין, כ"מ אלעזר מונטאיינאה מנכסי יתמי כ"מ אליעזר שמעון ז"ל הנ"ל" (מעבר לשער הכרך הרביעי).
בדף האחרון של הכרך השלישי, חתימת הצנזור Domenico Gerosolimitano משנת 1598.
בדף שלפני האחרון בכרך הרביעי חתימת הצנזור Benaia a nome de Giusta משנת 1590.
ארבעה כרכים. כרך ראשון (מדע-זמנים): [22], שיו דף. כרך שני (נשים, קדושה): [10], ריז, [1] דף. כרך שלישי (הפלאה-טהרה): [20], תנא, [1] דף. כרך רביעי (נזיקין-שופטים): [10], רצז, [9] דף. 26.5 ס"מ. התכהות נייר במספר מקומות. מצב כללי טוב-בינוני, מספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות (כתמים גדולים בכרך השלישי). קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים חסרים בדף השער של הכרך הראשון, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש בחלק מהכרכים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. כריכות חדשות (אחידות), עם פגמים.
מקור: אוסף יוסף ווינמן.
ספר שאלות ותשובות חכם צבי, חלק ראשון, מאת רבי צבי הירש אשכנזי. אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, [תע"ב, 1712]. מהדורה ראשונה.
חתימה בדף השער: "הק' יאקב בייט מהמבורג".
הגאון רבי צבי אשכנזי – ה"חכם צבי" (תי"ח-תע"ח), גדול חכמי דורו, ומגדולי הפוסקים. גאון מופלג ומקובל קדוש (על מצבתו שבלבוב חרת בנו היעב"ץ את התארים: "חד בדרא... הגאון הגדול החסיד... מקובל גדול ונורא"). נולד בעיר בודון (אובן, בודפסט) להוריו שהיו מגולי ווילנא לאחר פרעות ת"ח ות"ט. למד אצל סבו הגאון בעל "שער אפרים" ואצל רבי אליהו קובו מחכמי שאלוניקי. משם עבר ללמוד אצל חכמי טורקיה שסמכוהו ל"חכם", ומאז נקרא שמו בישראל "חכם צבי". כיהן ברבנות בסרייבו, באלטונא ובהמבורג. בשנת ת"ע נתקבל לרב באמשטרדם, שם הדפיס את ספרו שו"ת חכם צבי (אמשטרדם, תע"ב). בשנת תע"ד, בעקבות מלחמתו בנחמיה חיון השבתאי, נאלץ לעזוב את אמשטרדם ולברוח ללונדון. קהילת הספרדים בלונדון ביקשה להכתירו כרב ראשי, אך הוא העדיף לעבור לפולין, אליה נדד דרך הערים הנובר, ברלין, ברסלוי ואפטא. בשנת תע"ז נמנה לרב העיר למברג (לבוב). תולדות ימי חייו נתפרסמו בספר "מגילת ספר" שחיבר בנו היעב"ץ (=יעקב בן צבי).
מצאצאיו: בנו הגאון רבי יעקב עמדין – היעב"ץ, שהקדיש את חייו להמשיך את מלחמת אביו בשבתאות; חתנו הגאון רבי אריה ליב אב"ד אמשטרדם; בנו רבי אפרים מבראד; בנו רבי משולם זלמן מאוסטראה (בעל "דברי רב משולם"); ועוד. רבים מגדולי התורה והחסידות התייחסו כצאצאיו של ה"חכם צבי", ורבים מהם ציינו זאת בספריהם: רבי יוסף שאול נתנזון (המזכיר בעשרות מקומות בשו"ת "שואל ומשיב" את "זקני החכם צבי"), רבי שמחה זיסל זיו-ברוידא "הסבא מקלם" (ראה: חכמה ומוסר, א, עמ' נז), האדמו"ר רבי חיים מצאנז (סבו ה"חכם צבי" מוזכר במקומות רבים בכתבי ה"דברי חיים"). על מצבת ה"דברי חיים" מוזכר יחוסו: "ממחצבת קודש גאון מהרש"ל והגאון חכם צבי זצלה"ה" (לפי מסורת חסידי צאנז – סגולה גדולה לצאצאיו להזכיר את שם סבם ה"חכם צבי" על גבי מצבת קבורתם).
[1], קכז דף. 29 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים רבים בדף השער). קרעים חסרים בדף השער, משוקמים בהדבקות נייר (על חלק מהטקסט בצידו השני של הדף). סימני עש, עם פגיעות בטקסט. הדבקות נייר בשולי חלק מהדפים. כריכה חדשה.
מקור: אוסף יוסף ווינמן.
שלשה ספרים מתורת המהרש"ל, שנדפסו בבאזל בשנים שנ"ט-ש"ס, ע"י המקובל הנודע רבי אליהו בעל שם לואנץ: ספר "שערי דורא" עם ביאורי המהרש"ל, וספר "עמודי שלמה", ביאורי המהרש"ל על הסמ"ג – שני חלקים.
• "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים" – ספר השערים, שערי דורא עם ביאורי המהרש"ל – רבי שלמה לוריא. בזל, דפוס "קונראד וולדקילך", [שנ"ט-ש"ס 1599]. בראש הספר הקדמת המו"ל והמגיה רבי "אליא בן מהר"ר משה לואנץ מפראנקבורט דמיין", הכותב כי לפנינו מהדורא-בתרא מחיבורו של המהרש"ל, עם הוספות חידושים בהלכות נדה מאת המו"ל רבי אליהו בעל-שם, שכותב בהקדמתו: "ולא רציתי להוסיף על דבריו... זולת הלכות נדה נתתי להדפיס בקצת חדושי אשר הוספתי משמני ומדבשי...".
• "אשרי האיש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד" – ספר עמודי שלמה. ביאורי מהרש"ל לספר מצוות גדול [סמ"ג]. חלק א' (מצוות לא תעשה). בזל, דפוס "קונראד וואלדקילך", [ש"ס 1599-1600]. הקדמת המו"ל רבי "אליא בן מהר"ר משה לואנץ מפראנקפורט דמיין".
• "וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם" – ספר עמודי שלמה. ביאורי מהרש"ל לספר מצוות גדול [סמ"ג]. חלק ב' (מצוות עשה). בזל, דפוס "קונראד וואלדקילך", [ש"ס 1599-1600].
חותמות, חתימות ורישומי בעלות, ומעט הגהות קצרות בכתב-יד מכותבים שונים.
עותקים מיוחסים, מספריית האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים , ובהם גם חתימות וחותמות של רבנים מדורות קודמים: רבי משה ראב"ד קראקא בן ה"מגיני שלמה", רבי צבי הירש הכהן [מקראקא?], רבי ישראל יונה הלוי לנדא אב"ד קמפנא בעל "מעון הברכות", ובנו רבי יוסף שמואל הלוי לנדא אב"ד קמפנא, בעל "כור הבחינה".
בראש השער של "שערי דורא", חתימה בכתיבה אשכנזית מתקופת ההדפסה [ראשית המאה ה-17]: "[נ]אום משה בן לא"א הגאון מהר"ר יושע שלי"ט" – חתימת הגאון רבי משה ראב"ד קראקא (לפני שע"ח-אדר תמ"ח), בימי חייו של אביו הגאון הנודע רבי יושע חריף בעל ה"מגיני שלמה" (של"ז בערך-ת"ח). רבי משה כיהן ארבעים שנה כראב"ד קראקא, משנת ת"ח. בפנקס החברא קדישא בקראקא נכתב עליו: "האלוף התורה שר הבירה, זקן ושבע ימים, והיה כל ימיו ראב"ד [ראש בית דין]..." (ראו: הרב ראובן מרגליות, "לתולדות אנשי שם בלבוב", סיני, תשי"א, עמ' רכא).
מעבר לשער זה, רישום בעלות עתיק, בכתיבה אשכנזית מתקופת ההדפסה (מוסתר בהדבקת נייר), של רבי צבי הירש הכהן: "אנא צבי הירש הנשרש מזרע אהרן, חתמתי על ספר הלז, לזכות ולראי[ה] במכיר'[ת] ספרי ביד אחר, ונתתי בעד ספר הלז... ואין לו ערך כי טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" [יתכן שהחותם הוא רבי צבי הירש הכהן מקראקא, חבר בית דינו של ה"מגיני שלמה" בקראקא, החתום עמו יחד בין השנים ת'-ת"ז, ראו: שו"ת פני יהושע סימן סה; כלילת יופי, חלק א, דף מו; חלק ב, דפים כ-כא].
בשנות הת"ק, הגיעו שלשת הכרכים שלפנינו לידי אב ובנו, רבני קמפנא (Kępno), ובעמודים האחרונים של שלשת הספרים מופיעות חותמותיו של הגאון רבי ישראל יונה סג"ל לנדא אב"ד קמפנא (תק"י-תקפ"ד), מגדולי דורו, בעל "מעון הברכות" ו"עין הבדולח"; וכן מופיעות חתימות-יד בנו הגאון רבי "שמואל הק' יוסף סג"ל לנדא" (תק"ס-כסלו תקצ"ז), ממלא מקום אביו ברבנות קמפנא (נפטר בקיצור ימים בגיל 36), מחבר ספר "כור הבחינה – משכן שיל"ה" (ברסלוי, תקצ"ז), שה"חתם סופר" כתב עליו בהסכמה לספרו: "...אדם גדול בענקים, דולה מים מבורות עמוקים... גם לי נגלו תעלומות חכמתו, בהיותינו משתעשעים בהלכות רווחות... ודבריו מכוונים להלכה ולמעשה...".
בעמוד האחרון בכרך השני חותמת של: "יעקב חיים אשכנזי בערעזנא-גדול" [Nagyberezna, מחוז אונגוואר].
בהמשך הגיעו הספרים לספריית האדמו"ר מסאטמר, ובשלושתם מופיעות חותמות "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל" [להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו פריט הבא, וראו "קדם", מכירה 99, 5 בנובמבר 2024, פריט 185].
האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
שלשה כרכים. [1], ב-צז, [1] דף; [1], ב-קיד דף (חסר דף קטו); [1], מ, מג-מט דף (חסרים דפים מא-מב). 18-18.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. טוב-בינוני עד בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. הדבקות נייר. בכרכים הראשון והשלישי, סימני עש עם פגיעות בטקסט. בכרך הראשון, ששת הדפים הראשונים עם קרעים חסרים גדולים, עם הדבקות נייר, ולאורך רוב הכרך הראשון, קרעים קטנים (מחפץ חד) במרכז הטקסט. חותמות. כריכות עור חדשות, אחידות.
ספר שאלות ותשובות נאמן שמואל, מאת רבי שמואל יצחק [מודיליאנו]. שאלוניקי, דפוס אברהם בן דוד נחמן ויום טוב קאנפילייאש, תפ"ג, 1723. מהדורה ראשונה.
עותק מיוחס. בדף השער חתימת הגאון בעל "סדר משנה": "הוא הק' וואלף הלוי באסקאויץ". עותק זה הגיע אח"כ לידיו של הגאון הקוה"ט רבי יואל טייטלבוים אב"ד סאטמר.
בדף ב ובדף קכח מופיעות חותמותיו של האדמו"ר מסאטמר, מימי נעוריו: "יואל טייטלבוים בהרה"צ ז"ל – מ. סיגעט" (החותמות בזמן מגוריו בבית משפחתו בסיגט, לאחר פטירת אביו בעל ה"קדושת יו"ט" בשבט תרס"ד, וקודם שעבר לגור בסאטמר בשנת תרס"ה). בשער ובעמוד האחרון מופיעות החותמות: "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל". להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו "קדם", מכירה 99, 5 בנובמבר 2024, פריט 185. בשער הספר מופיעים גם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.
האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.
הגאון רבי בנימין זאב וולף הלוי בוסקוביץ בעל ה"סדר מִשְׁנֶה" (ת"ק-תקע"ח), מגדולי רבני הונגריה. בנו ותלמידו של בעל ה"מחצית שקל" הגאון רבי שמואל הלוי מקעלין אב"ד בוסקוביץ (תפ"ד-תקס"ו). כיהן ברבנות והרביץ תורה בקהילות אסאד, פרוסטיץ (שם נקשר בידידות רבה לרבי משה סופר בעל "חתם סופר", ראו "אישים בתשובות חת"ס", אות קיג), פעסט, יארמאט, קעלין ובאניהאד (באנהרט). העמיד מאות תלמידים גדולי תורה. נודע בגאונותו ובחריפותו הרבה ורבים מגדולי דורו הוקירוהו והעריכוהו ביותר, כולל בעל ה"נודע ביהודה", רבי בצלאל רנשבורג, רבי מרדכי בנעט, ה"חתם סופר", רבי עקיבא איגר, ועוד. הגהותיו על הש"ס נקראו בשם "אגודת אזוב" [נדפסו במהדורת הש"ס, וינה תק"ץ-תקצ"ג, עם הסכמת ה"חתם סופר"]. בין חיבוריו שבדפוס ובכת"י בולט חיבורו רחב היריעה "סדר מִשְׁנֶה" על כל חלקי הי"ד החזקה להרמב"ם, שטרם נדפס במלואו.
[1], קצ דף. 29 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים וסימני שימוש רב. סימני עש בשער וסימני עש קלים בדפים ראשונים ואחרונים. חותמות. כריכת עור חדשה ומהודרת.
ספר תקוני הזהר. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא, [תקפ"ו, 1826]. שם הספר ומקום הדפוס בדף השער נדפסו בדיו אדומה. מהדורה המיועדת לנוהגים ללמוד בספר תיקוני הזוהר במשך ארבעים הימים שמראש-חודש אלול עד יום הכפורים. בכותרות הפרקים מופיעים ציונים ללוח סדר הלימוד. בדף ג מופיעה הכותרת: "הקדמת תקוני הזהר לערב ר"ח אלול". בדף יט כותרת: "הקדמה אחרת לתקוני הזהר – לראש חודש יום א". בדף יט2: "תקונא קדמאה – ליום ב", וכן לאורך כותרות הספר. בדף קמז, מתחיל הלימוד ליום הארבעים עם הכותרת: "תקונא תמינאה – ליום כפור". חותמות שונות. בדף המגן הקדמי, בדף קכג ובדף קמג, רישומי בעלות של "יוסף במו"ה אלי' אהרן זצ"ל אש מאטראצניק מן יאליסאוועיט גראד" [יליזבטגרד, פלך חרסון, כיום: קרופיבניצקי Кропивницький, אוקראינה].
[2], ג-נ, מט-קנד דף (חסר דף קנה; עם סיום ה"כללים" בסוף הספר). 20 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי וסימני שימוש רב. סימני עש קלים בשוליים הפנימיים של הדפים האחרונים (אחרי דף קמ ואילך). חיתוך דפים עם פגיעה במספור הדפים קנ-קנא. חותמות. כריכה עתיקה, עם שדרת עור, פגומה ומנותקת.
על בית הדפוס שבסלאוויטא ומייסדו רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא בית הדפוס היהודי בעיר סלאוויטא (במחוז חמלניצקי, מערב אוקראינה), פעל בשנים תק"נ-תקצ"ז. מייסד בית הדפוס בסלאוויטא היה רב העיר הגה"ק רבי משה שפירא (תקכ"ב-ת"ר), שהיה בנו של הצדיק המפורסם רבי פנחס מקוריץ. כבר מילדותו התגלה אצלו כשרון מיוחד לכתיבת סת"ם, לשרטוט, לגילוף ולחקיקה. אביו הקדוש עודד אותו ללמוד ולהשתלם בכך, כדי שירכוש לו אומנויות אלו. בראשית שנות התק"נ התמנה רבי משה לרבה של סלאוויטא, אך מאחר ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ייסד את בית דפוסו המפורסם. האותיות בהן השתמשו בבית הדפוס היו מעשה ידיו של רבי משה. מלבד בית הדפוס, נוסדו על ידו בתי מלאכה לייצור נייר, וליציקת והתכת אותיות. חלק גדול מיהודי סלאוויטא התפרנסו בכבוד מעבודתם באחת מן המחלקות של מפעלי בית הדפוס. ספרי סלאוויטא התפרסמו בעולם היהודי בשל יופיים והידורם, בשל רמת הדיוק וטיב הגהתם, וכן בגלל בעליו של בית הדפוס – רבי משה, שהיה נקדש ונערץ אצל גדולי החסידות. רבי משה מסלאוויטא היה ממקורביו של האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי. האדמו"ר הזקן כותב עליו: "המופלג בתורה, ויראת ה' אוצרו, בנן של קדושים". בספר "ספורים נוראים" מאת רבי יעקב קיידנר (למברג, תרל"ה) מובא סיפור מופת על סיועו של האדמו"ר הזקן לרבי משה לקבלת רישיון ממשלתי לפתיחת בית הדפוס שלו. מעלה יתירה היתה בבית דפוס זה בכך שמעולם לא נדפסו בו ספרים שאינם קדושים, ואותיותיו לא חוללו בספרי חולין. רוב עובדי ההדפסה היו יהודים יראים ושלמים. על פי מסורת חסידית מפורסמת, היו מטבילים במקווה טהרה את מכונות הדפוס והאותיות לפני שהחלו להדפיס בהם (אודות בית הדפוס בסלאוויטא, ראו עוד: ח"ד פרידברג, תולדות הדפוס בפולניא, תל-אביב, תש"י, עמ' 104; ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק, תש"ם, עמ' 199-202; שד"ב לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, ברוקלין, תש"ע, עמ' סא).
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" כותב בספרו "שולחן הטהור" (מאמר קדושת עינים, פרק ו) על מעלת ההסתכלות בדברים קדושים - "שיסתכל בצורות קדושות... להמשיך קדושה והארה גדולה בנפש", והוא כותב: "וכן ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה'... לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון , וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
חביבות מיוחדת הייתה בעיני גדולי החסידות להתפלל וללמוד מתוך סידורים וספרי קודש, שהודפסו בקדושה בבית הדפוס בסלאוויטא, בפרט במהדורת "תיקוני הזוהר", המיועדת לחסידים ואנשי-מעשה הנוהגים ללמוד בספר התקונים שלפנינו, מר"ח אלול עד יום הכפורים.
