ספר משנה תורה להרמב"ם, עם השגות הראב"ד ומגיד משנה, ועם פירוש "כסף משנה" לרבנו יוסף קארו. ונציה, דפוס בראגאדין, של"ד-של"ו [1574-1575]. סט שלם, ארבעה חלקים בארבעה כרכים. שער נפרד לכל חלק.

מהדורה ראשונה של ה"כסף משנה" שנדפסה ברובה בחיי המחבר. בשער החלק השלישי מופיע שמו של רבי יוסף קארו בברכת החיים ("נר"ו"); ואילו בשער החלק הרביעי הוא מופיע כבר בברכת המתים ("זצ"ל"). בסוף החלק הרביעי באו דברי סיום מאת המגיה ר' חזקיה פאנו, המודיע על פטירת המחבר רבי יוסף קארו באמצע ההדפסה (ביום י"ג ניסן של"ה). לאחר דברי הסיום של המגיה ר' חזקיה פאנו, נדפס שיר שכתב רבי אברהם חיון תלמיד המחבר בשבח חיבורו "כסף משנה".

הגהות ורישומים בארבעת הכרכים, ממספר כותבים, בכתיבה איטלקית. חלק מההגהות קצוצות. רישומי בעלות וחתימות: "רפאל בר מנחם בלאניס יצ"ו" (בשער הכרך הראשון), "אברהם חי לוי... ורונה" (בשער הכרך השני); "הגיע לחלק הקצין ר' פנחס", "יורשי הר"ר יע"כ" (בשער הכרך השלישי); "קנין כספי שלי אליעזר באקי" (בשער הכרך הרביעי); "...קניין כספי אליעזר שמעון ברוך יצ"ו בכ"מ ימין ברוך זצ"ל שנת שמ"ג לפ"ק", "נמסר לכמ"ר בניהו מברוך יצ"ו מאת המבוררי'[ם] יצ"ו כמהר"ר יוסף יודא מלודי, כ"מ מנחם קציגין, כ"מ אלעזר מונטאיינאה מנכסי יתמי כ"מ אליעזר שמעון ז"ל הנ"ל" (מעבר לשער הכרך הרביעי).

בדף האחרון של הכרך השלישי, חתימת הצנזור Domenico Gerosolimitano משנת 1598.

בדף שלפני האחרון בכרך הרביעי חתימת הצנזור Benaia a nome de Giusta משנת 1590.

ארבעה כרכים. כרך ראשון (מדע-זמנים): [22], שיו דף. כרך שני (נשים, קדושה): [10], ריז, [1] דף. כרך שלישי (הפלאה-טהרה): [20], תנא, [1] דף. כרך רביעי (נזיקין-שופטים): [10], רצז, [9] דף. 26.5 ס"מ. התכהות נייר במספר מקומות. מצב כללי טוב-בינוני, מספר דפים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים וכתמי רטיבות (כתמים גדולים בכרך השלישי). קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים חסרים בדף השער של הכרך הראשון, עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. סימני עש בחלק מהכרכים, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. כריכות חדשות (אחידות), עם פגמים.

מקור: אוסף יוסף ווינמן.

שלשה ספרים מתורת המהרש"ל, שנדפסו בבאזל בשנים שנ"ט-ש"ס, ע"י המקובל הנודע רבי אליהו בעל שם לואנץ: ספר "שערי דורא" עם ביאורי המהרש"ל, וספר "עמודי שלמה", ביאורי המהרש"ל על הסמ"ג – שני חלקים.

• "פתחו שערים ויבא גוי צדיק שומר אמונים" – ספר השערים, שערי דורא עם ביאורי המהרש"ל – רבי שלמה לוריא. בזל, דפוס "קונראד וולדקילך", [שנ"ט-ש"ס 1599]. בראש הספר הקדמת המו"ל והמגיה רבי "אליא בן מהר"ר משה לואנץ מפראנקבורט דמיין", הכותב כי לפנינו מהדורא-בתרא מחיבורו של המהרש"ל, עם הוספות חידושים בהלכות נדה מאת המו"ל רבי אליהו בעל-שם, שכותב בהקדמתו: "ולא רציתי להוסיף על דבריו... זולת הלכות נדה נתתי להדפיס בקצת חדושי אשר הוספתי משמני ומדבשי...".

• "אשרי האיש ירא את ה' במצותיו חפץ מאד" – ספר עמודי שלמה. ביאורי מהרש"ל לספר מצוות גדול [סמ"ג]. חלק א' (מצוות לא תעשה). בזל, דפוס "קונראד וואלדקילך", [ש"ס 1599-1600]. הקדמת המו"ל רבי "אליא בן מהר"ר משה לואנץ מפראנקפורט דמיין".

• "וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם" – ספר עמודי שלמה. ביאורי מהרש"ל לספר מצוות גדול [סמ"ג]. חלק ב' (מצוות עשה). בזל, דפוס "קונראד וואלדקילך", [ש"ס 1599-1600].

חותמות, חתימות ורישומי בעלות, ומעט הגהות קצרות בכתב-יד מכותבים שונים.

עותקים מיוחסים, מספריית האדמו"ר מסאטמר רבי יואל טייטלבוים , ובהם גם חתימות וחותמות של רבנים מדורות קודמים: רבי משה ראב"ד קראקא בן ה"מגיני שלמה", רבי צבי הירש הכהן [מקראקא?], רבי ישראל יונה הלוי לנדא אב"ד קמפנא בעל "מעון הברכות", ובנו רבי יוסף שמואל הלוי לנדא אב"ד קמפנא, בעל "כור הבחינה".

בראש השער של "שערי דורא", חתימה בכתיבה אשכנזית מתקופת ההדפסה [ראשית המאה ה-17]: "[נ]אום משה בן לא"א הגאון מהר"ר יושע שלי"ט" – חתימת הגאון רבי משה ראב"ד קראקא (לפני שע"ח-אדר תמ"ח), בימי חייו של אביו הגאון הנודע רבי יושע חריף בעל ה"מגיני שלמה" (של"ז בערך-ת"ח). רבי משה כיהן ארבעים שנה כראב"ד קראקא, משנת ת"ח. בפנקס החברא קדישא בקראקא נכתב עליו: "האלוף התורה שר הבירה, זקן ושבע ימים, והיה כל ימיו ראב"ד [ראש בית דין]..." (ראו: הרב ראובן מרגליות, "לתולדות אנשי שם בלבוב", סיני, תשי"א, עמ' רכא).

מעבר לשער זה, רישום בעלות עתיק, בכתיבה אשכנזית מתקופת ההדפסה (מוסתר בהדבקת נייר), של רבי צבי הירש הכהן: "אנא צבי הירש הנשרש מזרע אהרן, חתמתי על ספר הלז, לזכות ולראי[ה] במכיר'[ת] ספרי ביד אחר, ונתתי בעד ספר הלז... ואין לו ערך כי טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף" [יתכן שהחותם הוא רבי צבי הירש הכהן מקראקא, חבר בית דינו של ה"מגיני שלמה" בקראקא, החתום עמו יחד בין השנים ת'-ת"ז, ראו: שו"ת פני יהושע סימן סה; כלילת יופי, חלק א, דף מו; חלק ב, דפים כ-כא].

בשנות הת"ק, הגיעו שלשת הכרכים שלפנינו לידי אב ובנו, רבני קמפנא (Kępno), ובעמודים האחרונים של שלשת הספרים מופיעות חותמותיו של הגאון רבי ישראל יונה סג"ל לנדא אב"ד קמפנא (תק"י-תקפ"ד), מגדולי דורו, בעל "מעון הברכות" ו"עין הבדולח"; וכן מופיעות חתימות-יד בנו הגאון רבי "שמואל הק' יוסף סג"ל לנדא" (תק"ס-כסלו תקצ"ז), ממלא מקום אביו ברבנות קמפנא (נפטר בקיצור ימים בגיל 36), מחבר ספר "כור הבחינה – משכן שיל"ה" (ברסלוי, תקצ"ז), שה"חתם סופר" כתב עליו בהסכמה לספרו: "...אדם גדול בענקים, דולה מים מבורות עמוקים... גם לי נגלו תעלומות חכמתו, בהיותינו משתעשעים בהלכות רווחות... ודבריו מכוונים להלכה ולמעשה...".

בעמוד האחרון בכרך השני חותמת של: "יעקב חיים אשכנזי בערעזנא-גדול" [Nagyberezna, מחוז אונגוואר].

בהמשך הגיעו הספרים לספריית האדמו"ר מסאטמר, ובשלושתם מופיעות חותמות "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל" [להערכתנו, חותמות אלו נעשו והוחתמו על הספרים בבית האדמו"ר מסאטמר, בתקופה מאוחרת יותר לזמן כהונתו באורשיווא – ראו פריט הבא, וראו "קדם", מכירה 99, 5 בנובמבר 2024, פריט 185].

האדמו"ר מסאטמר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש. בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד). בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם.

שלשה כרכים. [1], ב-צז, [1] דף; [1], ב-קיד דף (חסר דף קטו); [1], מ, מג-מט דף (חסרים דפים מא-מב). 18-18.5 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים. טוב-בינוני עד בינוני. כתמים. בלאי וקרעים. הדבקות נייר. בכרכים הראשון והשלישי, סימני עש עם פגיעות בטקסט. בכרך הראשון, ששת הדפים הראשונים עם קרעים חסרים גדולים, עם הדבקות נייר, ולאורך רוב הכרך הראשון, קרעים קטנים (מחפץ חד) במרכז הטקסט. חותמות. כריכות עור חדשות, אחידות.