מחזור מעוטר על קלף – ליסבון, פורטוגל, המאה ה-15 – שני כרכים – חלק מ"מחזור ליסבון" שהובא עם "כתר ארם צובא" לירושלים – כתב-יד לא ידוע.

כתב-יד, מחזור מעוטר על קלף – תפילות ופיוטים לימים נוראים, שלש רגלים ועוד, לפי מנהג ספרד. [ליסבון, פורטוגל, המחצית השנייה של המאה ה-15].

שני כרכים, בפורמט קטן. דיו על דפי קלף דקים. עיטורים בצבע ובזהב. נוסח התפילות נכתב בכתיבה ספרדית בינונית נאה, מנוקדת. ההוראות נכתבו בכתיבה ספרדית רהוטה. תיבות הפתיחה נכתבו לרוב בכתיבה בינונית ובכמה מקרים - בכתיבה מרובעת. ההפטרות וספר דברי הימים (בשולי העמודים, ראו להלן) - בכתיבה מרובעת.

כרכי כתב-היד מעוטרים לאורכם ביד אמן, בעיטורים אופייניים לאמנות עיטור כתבי-היד בפורטוגל, ובמיוחד לאסכולת הסופרים בליסבון (ראו להלן). תיבות הפתיחה מעוטרות לרוב במסגרות דמויות תחרה או פיליגרן, בעבודת ציפורן עדינה, בדיו סגול בהיר (האופייני לליסבון). המסגרות מתרחבות ומתפשטות לשוליים ולצדדים בעיטורים בדגמים גיאומטריים וצמחיים. לפנינו למעלה מ-35 תיבות פתיחה מעוטרות, בהן 22 תיבות פתיחה גדולות (המתפרסות על פני רוחב שטח הטקסט), ומתוכן שבע תיבות פתיחה שבמרכזן אותיות בכתיבה מרובעת, שמולאו בעלי זהב. כמה תיבות פתיחה מולאו בצבע ירוק. תיבת הפתיחה בראש "כתר מלכות" מעוטרת בסמל מתומן (המכונה בערבית: "רובע אלחיזב").

נוסח המחזור (התפילות והפיוטים) נכתב במרכז העמוד, בתבנית קבועה של 14 שורות לעמוד (למעט מספר מקומות בהם הגדיל המעתיק את הטקסט מסיבות מסוימות). את השוליים בראשי העמודים ובתחתיתם הקדיש הסופר להעתקת טקסטים נוספים, בעיצוב דומה לכתיבת המסורה בכתבי-יד של המקרא (בתבנית קבועה של שתי שורות בראש העמוד ושלוש שורות בתחתית העמוד), ובכתיבה ספרדית מרובעת מזערית. בכרך הראשון העתיק לאורכו הפטרות לכמה פרשיות, ליום כיפור ולמנחה של יום כיפור (ספר יונה), ליום ראשון ויום שני של חג הסוכות, לשבת חול המועד סוכות, לשבת שלפני ראש חודש, ולאחר מכן החל להעתיק את ספר דברי הימים. בכרך השני לכל אורכו המשיך להעתיק את ספר דברי הימים. ההפטרות נכתבו עם ניקוד וטעמים.

הכרך הראשון כולל: קטע פתיחה של "כתר מלכות" לרבי שלמה אבן גבירול, קטע מ"מי כמוך" לפורים, קטעים מהגדה של פסח, תפילת מוסף של פסח, "פרקים" - פרקי אבות, אזהרות רבי שלמה אבן גבירול לחג השבועות ("שמור לבי מענה"), קינות לתשעה באב כפי מנהג ספרד, "תיקון סליחות".

הכרך השני כולל: תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, "תיקון הושענות" לימי חג הסוכות וסדר "הושענא רבא", "תיקון שמחה[!] תורה", "תיקון לטל", "תיקון גשם", "תיקון ברכות" (ברכת המזון, ברכת מילה, ברכת אירוסין, ברכת חתנים, ברכת אבלים, קריאת שמע שעל המטה, ברכות הראיה, ברכות הנהנין, עירובי חצרות). בסוף הכרך המשיך הסופר את העתקת ספר דברי הימים (שהעתיק עד כה רק בשוליים) על פני מספר עמודים מלאים (העתקה זו נקטעת בשל דפים חסרים). לאחר מכן מופיע קיצור ספר תהלים - העתקה של התחלות הפסוקים של כל הפרקים - כתובה בשני טורים. לאחר מכן מופיעים מספר עמודים מכותב אחר - שכתב השלמה להעתקה של ספר דברי הימים (גם השלמה זו נחסרה ונפגמה ברבות הזמן).

כרך נוסף מאותו סופר הוא כתב-יד מכון בן צבי מס' 2048, המכונה "מחזור ליסבון" או "סידור ליסבון". כתב יד זה מכיל תפילות ובקשות לשבת. הוא בגודל זהה לכרכים שלפנינו, ובסגנון כתיבה ועיטור זהים (אף בו 14 שורות בעמוד). בראשי ותחתית העמודים העתיק הסופר הפטרות, החל מהפטרות שביעי של פסח ועד הפטרת פרשת דברים (הכרך חסר בסופו). ככל הנראה, זהו חלקו הראשון של כתב-היד שלפנינו. כתב-יד זה היה רכושה של קהילת חלב - ארם צובא, והוא הגיע בשנת 1957 מחלב לירושלים יחד עם "כתר ארם צובא" והוענק לנשיא יצחק בן צבי (יחד עם כתב-יד שלישי, המכונה "הכתר הקטן"), כמתנת קהילת חלב, ראו על כך: אמנון שמוש, 'הכתר - סיפורו של כתר ארם־צובה', יד בן צבי – ירושלים, תשמ"ז, עמ' 114-115.

מאמר חשוב על "סידור ליסבון" שבאוסף מכון בן צבי, ועל קבוצת כתבי-היד מליסבון ("קבוצת ליסבון") הוא מאמרה של לילה אברין, 'סידור ליסבון באוסף מכון בן צבי', פעמים 68 (קיץ תשנ"ו), עמ' 79-104. מתוך כתבי-היד שנכתבו ועוטרו בליסבון במחצית השנייה של המאה ה-15 מונה אברין במיוחד שלושה כתבי-יד הקרובים ביותר ל"סידור ליסבון" ולהמשכו המופיע לפנינו – החומש הפורטוגלי של הדוקס מססקס (הספרייה הבריטית Ms. Add. 15283), חומש בודליאנה (Or. 614), וספר תהלים באוסף פלורשהיים בציריך. ניתן לשער שכתבי-יד אלה נכתבו בידי אותו סופר (או לחילופין, בידי סופר אחד ותלמידיו או כמה תלמידים של סופר אחד).

שני כרכים. דפים רבים חסרים בשניהם, באמצע ובסוף. כרך א: 1-82 דף; כרך ב: 83-202 דף. דפי קלף דקים. גודל: 12.8X9 ס"מ (שטח הטקסט במרכז העמוד: 7.4X4.5 ס"מ בקירוב). מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי קל. כ-20 דפים עם קרעים וקרעים חסרים גדולים ופגיעה בטקסט ובעיטורים (לעתים חסרה יותר ממחצית הדף, ובמספר דפים חסר רוב הדף), משוקמים במילוי קלף חדש. במספר דפים קרעים לאורך הדף, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בהדבקה. מחיקות צנזורה במספר מקומות. כריכות חדשות, עם שרוכי סגירה. נתונים בקופסה. פגמים קלים בכריכות ובקופסה.

ספרות:

Gabrielle Sed-Rajna, Manuscrits hébreux de Lisbonne: un atelier de copistes et d'enlumineurs au XVe siècle. Paris: CNRS, 1970; Thérèse Metzger, Les manuscrits hébreux copiés et décorés à Lisbonne dans les dernières décennies du XVe siècle. Paris: Fundação Calouste Gulbenkian, 1977; Bezalel Narkiss, Hebrew Illuminated Manuscripts in the British Isles – Spanish and Portuguese Manuscripts: A Catalogue Raisonné. Jerusalem and London, 1982.

כתב-היד שלפנינו איננו מוזכר בספרות הנ"ל ולא היה ידוע עד כה.

מצורף אישור מטעם ה-Art Loss Register (ALR)i.