"מנורה" – מגזרת נייר גדולה המשמשת כלוח "שויתי" וכקמע. [צפון אפריקה, מרוקו או אלג'יריה, המחצית השנייה של המאה ה-19]. חתומה: "מלאכת ע"ה [עבד ה'] מרדכי חנון יצ"ו".

מגזרת נייר; רדידי אלומיניום צבעוניים.

"מנורה" (באירופה לוחות אלו כונו "שיויתי") גדולת ממדים, עשויה מגזרת נייר לבנה, עדינה ומדוקדקת, על רקע של רדידי אלומיניום צבעוניים ומבריקים בגוני ורוד, ירוק ותכלת. ערוכה בקומפוזיציה סימטרית וכוללת עיטורים רבים המושפעים מאמנות ארצות האסלאם – קשתות-פרסה ותשליבים גאומטריים בסגנון ערבסקות – ודגמים צמחיים עדינים ומגוונים.

העיטור המרכזי כולל שלוש קשתות הנשענות על עמודים ארכיטקטוניים גדולים ומעוטרים: קשת מרכזית (עגולה) ובתוכה מנורת "למנצח" עם כלי המקדש ושתי קשתות-פרסה מחודדות בהן מופיעים עשרת הדברות.

סביב לעיטור המרכזי שלוש מסגרות מלבניות הכוללות טקסטים שונים: במסגרת הפנימית גזורים שמות עשר הספירות הקבליות, ראשי התיבות של הפיוט "אנא בכח", ראשי תיבות הפסוק "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", ואריאציות שונות של שמות ה', ראשי תיבות שמות המלאכים אוריאל, רפאל, גבריאל מיכאל ונוריאל וכן שמותיהם המלאים, ראשי תיבות הפסוק "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין..." ולבסוף חתימת האומן: "מלאכת ע"ה [עבד ה'] מרדכי חנון יצ"ו אכיר" [ישמרהו צורו ויחיהו אמן כן יהי רצון]". במסגרת האמצעית גזורה הכתובת "שויתי ה' לנגדי תמיד כמב"א [כי מימיני בל-אמוט"], מחולקת בין ארבע צלעות המסגרת; ובמסגרת השלישית – הרחבה מבין המסגרות – גזורים באותיות גדולות פסוקי ברכה מספר בראשית: "ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ... ארריך ארור ומברכיך ברוך" (בראשית כז, כח-כט) ו"ואל שדי יברך אתך ויפרך וירבך והיית לקהל עמים ולאב"א [ויתן לך את ברכת אברהם]" (שם, כח, ג-ד).

90X70 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-טוב. קרעים ופיסות חסרות, משוקמים בתיקונים ישנים בהדבקות נייר וחלקם בשיקום מקצועי עכשווי. כתמים. קילופים ברדידי האלומיניום הצבעוניים. נתון במסגרת מאוחרת יותר.

ללוח דומה מעשה ידי מרדכי חנון, ראו: "קדם", מכירה 88, 6 בספטמבר 2022, פריט 280. למגזרות דומות מצפון אפריקה, ראו: המוזיאון היהודי בפריז, פריטים 2002.01.0426, 2002.01.0427; המרכז לאמנות יהודית (CJA), פריט 48969 (מאוסף משפחת גרוס).

מגדל בשמים. כפי הנראה בוהמיה או מורביה (אולי ברנו או פראג), [המחצית השנייה של המאה ה-18].

כסף רקוע, מקודח, מנוסר וחקוק (אינו חתום, למעט חותמת מס מווינה, בשימוש החל משנת 1806); הזהבה חלקית.

"הדס" מפואר לבשמים, מעוצב כמגדל בעל כיפות דמויות בצל ופעמונים, ומעוטר בשעון עם מחוג מסתובב, בדגם אשר נפוץ בבוהמיה ובמורביה, ואשר דוגמאות דומות לו נוצרו בערים פראג וברנו.

בעל מבנה ארכיטקטוני מרשים ומוקפד הכולל מכל מרובע לבשמים, שבראשו צריח גדול עם שתי כיפות-בצל ושני תאי-פעמון, שעון בעל מחוג מסתובב וקישוט עליון כדורי, עם דגל מסוגנן ועיטור דמוי פרח. במכל הבשמים מקודחים חרירים ומפתחים זעירים להרחה והוא מעוטר בדגם צמחי ובמלבנים קטנים דמויי לבנים (המעטרים גם את הכיפות שמעליו); בכל אחת מצלעות המכל בולט עיטור רקוע דמוי מבנה עם כיפה, ובצלע החזיתית קבועה דלת זעירה על ציר, עם מנגנון נעילה. המכל מוקף בארבעה מוטות כסף סליליים שבראשיהם מתנוססים דגלים קטנים ועיטורים דמויי פרחים. ניצב על עיטור דמוי כד בעל ארבע ידיות, המוברג אל בסיס מרובע ורחב, המעוטר בדגמים צמחיים. בארבעת הקרטושים המעטרים את הבסיס חקוקות ארבע אותיות עבריות – כפי הנראה האותיות י', ב', נ', ה' – המייצגות את ראשי התיבות של ארבע ברכות ההבדלה ואת סדר אמירתן: יין, בשמים, נר, הבדלה.

גובה: 31 ס"מ, רוחב הבסיס: 9.5X9.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כיפופים קלים במכל הבשמים ובחלקים נוספים. חיבורי המוטות הלולייניים למכל הבשמים רופפים קמעה.

להשוואה, ראו: המוזיאון היהודי, פראג, פריטים 012.228, 027.795; חיה בנז'מין ומרילין גולד קוליק, מגדלי בשמים, מסורת צורת המגדל בקופסאות לבשמי הבדלה, ירושלים, מוזיאון ישראל, 1982, עמ' 20-23.

מקור:

1. אוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ניו יורק.

2. יורשי הנ"ל.

אוסף אוסקר ורגינה גרוּס
בשנת 1939 נמלטו אוסקר ורגינה גרוּס מעיר מולדתם לבוב – פולין דאז, וכיום במערב אוקראינה – ובכך ניצלו בעור שיניהם מהשואה שפקדה את יהדות אירופה. הם התיישבו בארצות הברית, ובשנים שלאחר המלחמה הקדישו את מיטב זמנם ומרצם לאיסוף אמנות ותשמישי קדושה יהודיים, עם דגש מיוחד על חפצי כסף ועל ציוריהם מאת אמנים יהודים בני המאה ה-19.
עם פריטי האוסף שיצרו הזוג גרוּס נמנות יצירות מופת פרי מכחולם של אמנים יהודים בעלי שם, בהם איזידור קאופמן, מוריץ דניאל אופנהיים, וסולומון אלכסנדר הארט. ברבות השנים נתרמו רבים מהציורים באוסף למוזיאון היהודי בניו יורק, בעוד אחרים נשמרו בידי המשפחה. הציורים המוצגים בקטלוג זה עומדים למכירה פומבית לראשונה.
לפריטים נוספים מאוסף אוסקר ורגינה גרוּס, ראו פריטים 133, 144, 147, 153, 154, 204 ו-205 בקטלוג זה.

וימפל (אבנט / חיתול ברית מילה) לתורה, לכבוד הילד משה (מאוריס) אולמאן. [כנראה אלזס / צרפת], שבט תרמ"ד [פברואר 1884].

דיו וצבע על בד פשתן.

וימפל מעוטר בעושר רב. עשוי מארבע יריעות בד בגודל זהה התפורות זו לזו, ובמרכזן מופיעה הכתובת הבאה: "משה בן כ' ישראל אולמאן (Maurice fils de Jsidor Ulmann) נולד / במ"ט יום א' כ"ח שבט תרמ"ד לפ"ק השם / יגדלהו לתורה ולחופה / ולמעשים טובים אמן סלה".

הוימפל מעוטר ביותר מ-50 איורים צבועים ביד, המכסים את מרבית שטחו ומקנים לו חן ססגוני ועשיר. האיורים כוללים מוטיבים שונים, בהם: בעלי-חיים (ציפורים, פרפרים, דגים – מזלו של הילד, אריה, צבאים ועוד); נגנים (צ'לו, כינור, חצוצרה, תוף, אקורדיון, ועוד); מלאכים; סצנות תנ"כיות או אירועים הקשורים במשה (בהתאם לשמו של הילד) – דמויות משה ואהרן, בת פרעה מוצאת את משה ביאור, יציאת מצרים וחציית ים סוף, אדם וחוה, ועוד; ואיורים המתארים מצוות שונות או את מעגל-החיים: לימוד תורה, אישה מדליקה מנורת שבת, סעודה (משתה פורים?), חופה, ועוד.

360X22.5 ס"מ. מצב כללי טוב.

חומש כרוך בכריכת כסף מעוטרת. [אמשטרדם, ראשית המאה ה-18].

כסף יצוק, מקודח וחקוק (אינו חתום); הדפסה על נייר; עץ מחופה בד קטיפה.

חומש כרוך בכריכת עץ המחופה בד קטיפה ונתונה בכריכת כסף מפוארת, המקודחת בשני צדדיה ובשדרה בעיטורים תואמים וסימטריים, בדגמים צמחיים, עם זוג אבזמי כסף מעוטרים.

הספר: חמשה חומשי תורה, עם חמש מגילות והפטרות. אמשטרדם, דפוס משה מינדיס קויטיניו, [תס"א, 1701]. עם שער מיוחד להפטרות בדף תקא.

[1], נ, נג-קלח, קמ-קנ; תנא-תקם, רמא-רסב דף. חסרים 3 דפים: נא-נב, קלט. 12.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב (מעט דהוי). מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים, בהם קרעים חסרים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות. רישום בעלות בדף המגן: "דיזס חומש גהערט הקטן יוקב בן אברם האן". חתימה נוספת שלו בדף תעט/1, וחתימה בדף המגן האחורי: "Jacob Abraham Hahn". כריכת כסף: 12.5 ס"מ. מצב כללי טוב. בד הקטיפה שחוק ודהוי מאוד.

כריכת כסף גרמנית מהעשור השני של המאה ה-18 (הַאלֶה על נהר זאלֶה, גרמניה, 1714 בקירוב) לסידור, חקוקה עם סמל משפחת רוטשילד ועם ראשי תיבות שמה של הברונית בטי דה רוטשילד – "B de R", י[1824 בקירוב].

כסף יצוק, רקוע, מקודח ומנוסר; הזהבה; חקיקה מאוחרת יותר (האבזם חתום בחותמת העיר האלה על נהר זאלה, אות-שנה G – כנראה עבור 1714, ובחותמת יצרן חלקית – האות P מעל האותיות F [I] בתוך מסגרת בצורת עלה).

כריכת כסף מפוארת ומעוטרת, מקודחת ורקועה משני צדדיה בדגם זהה בסגנון בארוקי הכולל עיטורים צמחיים עשירים, בראשה עיטור קטן דמוי חופה מעוטרת אניצים ותחתיה קונכייה ובחלקה התחתון עיטור דמוי וילון קצר. במרכז הכריכה – בשני הצדדים – מופיע מדליון קמור מוקף מסגרת פרחונית; בכריכה הקדמית חקוקים במדליון ראשי תיבות שמה של הברונית בטי דה רוטשילד: "B de R" ומעליהן כתר, ובכריכה האחורית חקוק סמל משפחת רוטשילד. השדרה והאבזם מעוטרים בדגם תואם. יריעה מוזהבת הממוקמת תחת לוחות הכסף של הכריכה משמשת להם כרקע ומעניקה להם זוהר זהבהב. בשוליים העליונים קבועות שתי טבעות קטנות, שנועדו לשרשרת-נשיאה (חסרה).

סמל משפחת רוטשילד והברונית בטי (בתיה) סלומון דה רוטשילד:

סמלה הידוע של משפחת רוטשילד נקבע באופן רשמי בשנת 1822, כך שבוודאי נחקק על הכריכה שלפנינו לאחר שנה זו. ראשי התיבות החקוקים על הכריכה הקדמית – בצירוף העובדה כי הסידור הכרוך כאן נועד עבור אישה (על כך, ראו להלן) – מובילים למסקנה כי ראשי התיבות מתייחסים לברונית בטי (בתיה) סלומון דה רוטשילד (1805-1886), בתו של סלומון מאיר רוטשילד, מייסד הסניף של בנק רוטשילד בווינה, ונכדתו של מאיר אנשל רוטשילד, מייסדה של משפחת הבנקאים רוטשילד.

בשנת 1824 התחתנה בטי דה רוטשילד בפרנקפורט עם דודה (אחי אביה), ג'יימס (יעקב) מאיר דה רוטשילד, מייסד הענף הצרפתי של אימפריית הבנקאות, ונסעה עמו לפריז. הכריכה והסידור שלפנינו, הוענקו לה, כפי הנראה, כמתנת-חתונה מבעלה או מהוריה, כפי מיטב המסורת של מתנת "סבלונות" לאחר האירוסין.

בפריז השתלבה בטי דה רוטשילד בחיי החברה הגבוהה: למדה שיעורים פרטיים בפסנתר עם פרדריק שופן, היינריך היינה חיבר שיר המהלל את יופיה, בלזק הקדיש לה את אחד מספריו והצייר ז'אן אוגוסט דומיניק אינגר צייר את דיוקנה; כמו כן, קיימה קשרים עם פוליטיקאים ובני אצולה וקיימה פעילות פילנתרופית. אחד מבניה, אדמונד דה רוטשילד (1845-1934), נודע כ"הברון רוטשילד", "הנדיב הידוע"; בארץ ישראל נקראה על שמה המושבה "בת שלמה" וגם המושבה עקרון, שנוסדה על ידי הברון רוטשילד ב-1883, שינתה את שמה ל"מזכרת בתיה" על שמה של בטי.

הספר:

סדר תפלות מכל השנה עם לשון אשכנז, כמנהג אשכנזים, עם ספר תהלים וסדר תחינות. אמשטרדם, דפוס שלמה בן יוסף פרופס, תע"ד [1714].

סידור זה, אשר נועד לנשים, כולל עמוד-שער המעוטר בתחריט מאת Joannes Lamsvelt, בו מופיעות דמויות נשים – חוה, רבקה, רחל, לאה, מרים, דבורה וחנה – באפיזודות תנ"כיות שונות, ובתחתית מופיעה הכתובת "בשכר נשים צדקניות נגאלו אבותינו ממצרים". דפי שער נפרדים לספר התהלים ולסדר התחינות.

כריכה: גובה: 18 ס"מ, רוחב: 12 ס"מ, עובי: 6 ס"מ. מצב טוב. פגמים קלים. כיפופים קלים במספר מקומות. דפי ביטנה מקוריים, מעוטרים בדגמים פרחוניים, בלויים ופגומים.

סידור: [1], רעט; קלו דף. 16.5 ס"מ. חיתוך דפים מוזהב ומעוטר. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. מספר דפים מנותקים ורופפים. קרעים. חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט.

מצורפת חוות דעת מקצועית מאת רפי גרפמן (ינואר 2000).

לחותמות הכסף, ראו: Rosenberg, Der Goldschmiede Merkzeichen (1922-1928), כרך 2, מס' 2306-2307, 2310-2311, 2325.

מקור:

1. הירש ב"ר אברהם סג"ל ז"ל (רישום בעלות בעברית ובגרמנית בדף-הבטנה הקדמי, כנראה משלהי המאה ה-18 או מראשית המאה ה-19).

2. הברונית בטי דה רוטשילד (1805-1886), כפי הנראה הוענק לה כמתנת-חתונה בנישואיה לדודה ג'יימס (יעקב) מאיר דה רוטשילד בשנת 1824.

3. אלפונס (מאיר) ג'יימס דה רוטשילד (1827-1905), בנה של הנ"ל.

4. אדוארד אלפונס ג'יימס דה רוטשילד (1868-1949), בנו של הנ"ל.

5. הברונית בת שבע דה רוטשילד (1914-1999), בתו של הנ"ל.

6. נרכש מעיזבון הנ"ל בתל-אביב בשנת 1999.

7. אוסף פרטי, לונדון.

לפריט זה מצורף אישור מטעם ה-Art Loss Register (ALR).