כתב-יד, נביאים וכתובים בתרגום לארמית חדשה. [כורדיסטאן], תרפ"ב-תרפ"ד [1922-1924].

כרך עבה, כתיבה מזרחית בינונית, מנוקדת. הכרך כולל את כל ספרי הנביאים והכתובים, עם המגילות, בתרגום לארמית חדשה. מגילת שיר השירים בלבד נכתבה רק בלשון המקור, ללא תרגום (ובכתיבה לא מנוקדת).

לאחר ספר מלכים קולופון הכותב: "זה נביאים אני כתבתי את ספר יהושע שופטים שמואל א' שמואל ב' מלכים א' מלכים ב'... אני לוה בן חתן ... כתבתי את נביאים שנת תרפ"ב לפ"ק".

בסוף הכרך, לאחר סיום ספר דברי הימים, מופיע "לוח הפטרות כל השנה כפי מנהגי כל עדות הקהלות הספרדים", ואחריו קולופון סיום: "תם ונשלם ... שנת תרפ"ד נגמרה, בזכות אברהם ושרה".

כתב-יד נוסף מהסופר שלפנינו, הוא כת"י קרופ 1330, כולל חיבורים שונים בעברית ובארמית חדשה, ובו בין היתר התרגום לשיר השירים (שאינו מופיע בקובץ שלפנינו). בסופו נכתב: "תם ספר שיר השירים מתורגם משפה תרגום לשפה כורדית אירנית, כתב של אחי לוי בן יחיאל (חתן)..." (בסוף כתב-היד מופיעים קולופונים של הסופר הנ"ל: "...זעירא דמן חבריא לוה בן לאדוני אבי... חתן הי"ו... ר"ח טבת... שנת תרפ"ד..."; "...אני הצעיר לוה... בן חתן יחש"ל...").

התרגום הוא ל"ארמית חדשה", או כורדית-יהודית, שהיא למעשה דיאלקט של השפה הארמית בעת החדשה. עם הכיבוש הערבי במאה ה-7 לספירה והתאסלמות המזרח התיכון כולו, עברה האוכלוסייה בהדרגה לדבר בשפה הערבית וכך נכחדה השפה הארמית כמעט לחלוטין. הארמית שרדה רק בקהילות קטנות, בעיקר בקרב יהודי כורדיסטן. כתבי-יד בארמית חדשה נדירים מאד.

[1421] עמ' (בהם מספר עמודים ריקים). 21 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, טוב עד בינוני. כתמים, קרעים ובלאי. קרעים חסרים במספר דפים עם פגיעות בטקסט. מספר דפים מנותקים. כריכת קרטון מחופה בד, פגומה.

לשעבר כתב-יד מיכאל קרופ, מס' 5088. מכתב-יד זה הוכנה פקסימיליה שנדפסה בעין כרם, ירושלים, 2025.