מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים

15.4.26

מחירים מומשו

מציג 73 - 84 of 104

עמודים

פריט 73 תלמוד בבלי – זיטומיר, תרי"ח-תרכ"ד – סט שלם – כריכות עור מקוריות

תלמוד בבלי, סט שלם בעשרים כרכים, עם פסקי תוספות, רא"ש, פירוש המשניות להרמב"ם, מהרש"א, מהר"ם שיף, מאיר נ

הורד תמונה

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $10,000

הערכה: $15,000 - $20,000

נמכר ב: $12,500

כולל עמלת קונה

תלמוד בבלי, סט שלם בעשרים כרכים, עם פסקי תוספות, רא"ש, פירוש המשניות להרמב"ם, מהרש"א, מהר"ם שיף, מאיר נתיב. זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ח-תרכ"ד, 1858-1864.

מרבית הכרכים כרוכים בכריכות עור מקוריות, אך רבות מהן פגומות ובלויות.

במהדורה זו נוסף בכל כרכי הש"ס החיבור "מאיר נתיב" לרבי שבתי הכהן (ממשפחת בעל הש"ך), שהושמט אח"כ במהדורות הש"ס של דפוסי ווילנא, וורשא ולמברג. ה"חזון איש" חיבב ושיבח את השימוש במהדורת ש"ס זיטומיר, גם בגלל הזהירות של המו"ל ויחסם לקדושת התלמוד, ובעיקר בגלל החיבור "מאיר נתיב" שהושמט במהדורות האחרות.

חתימות ברוב הכרכים במקומות שונים: "חיים משה פרידמאן"; "שבתי דוד פרידמאן מגאווראווע"; "שבתי דוד ב"ר שלמה הלוי"; "שבתי דוד הלוי פרידמאן"; ועוד.

הגהות במספר מקומות, ורישומים בכתב-יד בחלק מדפי המגן של הכרכים ובטנות הכרכים.

20 כרכים. גודל משתנה, 36.5-42 ס"מ (מספר כרכים הושלמו כפי הנראה מסט אחר). שני דפי שער לכל כרך, עם מילים בדיו אדומה. למסכתות שבפנים הכרכים, שער אחד בדיו שחורה (לבד ממסכת עבודה זרה, לה שני דפי שער עם דיו אדומה). במסכת מגילה חסרים דפים ה-ו (במקומם נכרכו בשנית דפים ג-ד). לאחר דפי השער של מסכת מנחות מופיעים שני הדפים הראשונים של מסכת הוריות. מצב משתנה בין הכרכים, בינוני עד טוב-בינוני. חלק מהדפים במספר מקומות במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי רב וקמטים בחלק מהכרכים. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים חסרים בדפי השער עם פגיעות בטקסט ובמסגרות השערים. דפים וקונטרסים מנותקים במספר מקומות (כולל חלק מדפי השער). כריכות עור מקוריות ברובן (שני כרכים בכריכות שונות, מאוחרות יותר). רבות מהכריכות פגומות ומנותקות, עם בלאי רב וקרעים (שדרות חסרות וקרועות בחלק מהכרכים).

קטגוריה

דפוסי סלאוויטא וזיטומיר

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 74 כתבי-יד חידושי תורה מאת רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי ה"סבא קדישא"

מקבץ דפים בכתב-יד קדשו של ה"סבא קדישא" הגאון הקדוש רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, מרבני קושטא ודמשק, צפת וירושלים – הכו

הורד תמונה

כתבי-יד חידושי תורה מאת רבי שלמה אליעזר אלפאנדרי ה

6 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $3,000

הערכה: $5,000 - $10,000

נמכר ב: $10,625

כולל עמלת קונה

מקבץ דפים בכתב-יד קדשו של ה"סבא קדישא" הגאון הקדוש רבי שלמה אליעזר אלפנדרי, מרבני קושטא ודמשק, צפת וירושלים – הכוללים קטעים ממאמרי חידושי תורה, תשובות הלכתיות ודרשות [נכתבו בטורקיה, דמשק וצפת, משנות התר"מ עד שנות התר"ע בקירוב].

האוסף כולל בין היתר: דף אחרון של תשובה הלכתית בדיני ביטול הגט, חתום בסופו: "הצעיר אליעזר שלמה אלפאנדארי הי"ו"; דפי חידושי תורה בענין "אוכל תרומה בטומאה" ובענייני תרומה ו"חמץ בפסח"; דף (קטע) מחידושי תורה בענין "שליחות במעילה"; דף דרשה להספד ("המתעצל בהספדו של חכם..."); ארבעה עמודים מתוך תשובה הלכתית בדיני צדקה וקופות רבי מאיר בעל הנס (נדפסה בשו"ת מהרש"א, ירושלים תרצ"ב, יורה דעה סימן ח); שלושה עמודים של תשובה הלכתית בדיני "עדות קידושין", בה הוא מתייחס למערערים על פסקו של "סבא קדישא ראש אב"ד מקודש מע' הרב... מהר"ם צונצין נר"ו" [כפי הנראה היא תשובה בהמשך לנידון שנדפס בשו"ת הסבא קדישא (חלק א, ירושלים תשל"ג, אבן העזר סימן כז – ושם בסוף התשובה פסק רבי מנחם צונצין [רבי מנחם צונצין ראב"ד קושטא נפטר בשנת תרמ"ד (פנקס בית הדין בקושטא, עמ' 94), ומכאן שכתב-היד שלפנינו נכתב קודם לכן]); טיוטת תשובה בענייני "בחירת נשים" [מהפולמוס בשנת תרע"ט; תשובה בעניין זה נדפסה בשו"ת הסבא קדישא (חלק א, חושן משפט, סימן לב), אבל לפנינו תשובה אחרת]; ועוד.

חלק מהכתבים שלפנינו נדפסו, או שהם הוספות לתשובות שנדפסו בספריו. אולם רוב הכתבים שלפנינו לא נדפסו עדיין.

הסבא קדישא, הגאון הקדוש והישיש רבי שלמה אליעזר אלפאנדארי (אלְפַנְדַרִי), נולד בשנת תקע"ג בערך, ונפטר בשנת תר"צ, מגדולי רבני טורקיה. התכתב בצעירותו בהלכה עם הגאון רבי עקיבא איגר (שנפטר בתשרי תקצ"ח). כיהן כרב ראשי בקושטא ובדמשק. בהיותו כבן מאה, עלה לארץ ישראל וכיהן ברבנות צפת. בשנותיו האחרונות עלה להתגורר בירושלים, בה נפטר בזקנה מופלגת, קרוב לגיל 120. בתקופת מגוריו בירושלים המעיט להתערב בנושאים ציבוריים, ועסק בביתו בתורה, בדברי הלכה ובחכמת הנסתר, יחד עם מתי מעט מקדושי עליון "נקיי הדעת שבירושלים", שהיו מבאי ביתו. בשנתו האחרונה הגיע האדמו"ר בעל "מנחת אלעזר" ממונקטש לארץ ישראל, במיוחד כדי לבקרו, והמתיקו סוד יחד בענייני קבלה נסתרים [מסופר כי כשנשאל האדמו"ר אודות נסיעתו זו, התבטא ואמר בשם הבעש"ט, כי בכל דור יש גדול אחד שהוא בחינת משיח בן יוסף, והסבא קדישא היה משיח בן יוסף של הדור. ישורון, ל', עמ' תקיד]. מחיבוריו: שו"ת מהרש"א, שו"ת הסבא קדישא, ועוד.

9 פריטי נייר (הכוללים יחד כ-19 עמודים כתובים). גודל ומצב משתנה. קרעים ובלאי.

קטגוריה

מכתבים וכתבי יד – רבנים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 75 ארבעה מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה לשומרי שמיטה בארץ ישראל – ווילנא, תרצ"ז-תרצ"ח – עם ציטוטים ממכתב ה"חזון איש" בהלכות שביעית

ארבעה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אב תרצ"ז / חשוון תרצ"ח [1937].

כתיבת סופרו של הגרח&qu

הורד תמונה

ארבעה מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה לשומרי שמיטה בארץ ישראל – ווילנא, תרצ

4 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $2,000

הערכה: $3,000 - $4,500

נמכר ב: $4,250

כולל עמלת קונה

ארבעה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אב תרצ"ז / חשוון תרצ"ח [1937].

כתיבת סופרו של הגרח"ע עם מספר שורות בעצם כתב-ידו וחתימתו. נשלחו ללונדון, אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. בשולי אחד המכתבים - שורות נוספות של מכתב אישי בכתב-ידו ובחתימתו של החותם "אד"א" – רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר ומנאמני ביתו, קרוב-משפחתו של הרב אברמסקי.

המכתבים כוללים עניינים שונים, ועוסקים בעיקר בענייני עזרה לישיבות בפולין, ועזרה ליישובים שומרי שביעית בארץ ישראל – לקראת שנת השמיטה תרצ"ח.

במכתב הראשון מתאריך ח' אב תרצ"ז כותב הגרח"ע אודות העזרה לישיבת "ראמיילעס" בווילנא, ובהמשך המכתב כותב באריכות אודות העזרה לשומרי שביעית ביישוב "מחנה ישראל" בארץ ישראל. הוא מאריך בפרטים מהלכות שביעית בשם ידידו בעל ה"חזון איש", שתוכן מכתבו מצוטט במכתב זה: "...במכתבי החולף הזכרתי ע"ד בקשת פועלי אגודת ישראל במחנה ישראל לתומכם בשנת השמיטה, ואתמול הגיעני בירור דברים מידידי הגאון בעל ה'חזון איש' שליט"א, אשר הדוחק אצלם ביחוד, כי בשאר המושבים יש איזו עצות ותקנות, כי קדושת השביעית של התפוחי-זהב [=תפוזים] לא יהי' בשנת תרצ"ח רק בשנת תרצ"ט, מפני שהפירות של תרצ"ח הביאו שליש בתרצ"ז, וא"כ כל פרנסת הפועלים הנתמך בעיקרו על הקטיף והעבודה בפרדסים של תפו"ז לא יקופח בשנת תרצ"ח, וגם העבודות מותרות מפני שבמניעתן ימות כל עץ ויש היתר של בית השלחין... והנה יצא בהיתר לנטוע ירק קודם ר"ה ולא יהי' בהם איסור ספיחין אף שנלקטין בשביעית וכדעת הר"ש והרמב"ן, וכן הותר להם... והנה אחרי כל זה יש ליתר הקבוצים של פואג"י האפשרות באיזה אופן לסדר את קיומם גם בשנת השביעית, מה שאין כן בקבוץ פואג"י במחנה ישראל שאין להם אפשרויות כאלו, כי אין בסביבותם פרדסים שיוכלו להשתכר בעבודות פרדס, וגם אין להם די מים לגדול ירק, ויוכרחו לנוד ממקומם ואז יירשו זרים נחלתם... בתמיכה מועטת איפוא נקדש שם שמים ונראה לכל כי אפשר לשמור את השמיטה כהלכתה, וכל פטפוטי הדברים כי יש בזה משום פקוח נפש וסכנה, אינה באה רק מקרירות הלב וחוסר יראה הראוי' לתורה ומצוה. זהו תוכן מכתב הגאון בעל 'חזון איש' בקצרה...".

בשולי מכתב זה הוסיף רבי חיים עוזר מספר שורות בכתב-ידו, אודות התחדשות שאלת הרפורמה בלוח, ועל פעולות הרב הכולל לאנגליה (ה-Chief Rabbi; הרב ד"ר יוסף צבי הערץ), אשר התעסק בזמנו, במאבק נגד הרפורמה לשינויי הלוח, אשר עלולה להחריב את שמירת השבת ברחבי העולם.

במכתב השני מתאריך כ"ה באב תרצ"ז, נכתב בין יתר הנושאים במכתב: "על דבר השמיטה הרנינה אותי הידיעה כי רומעכ"ת נכון להשתדל לטובת שומרי שביעית. היום קבלתי מכתב מהפועלים ב'מחנה ישראל', אשר בכליון עינים מחכים לעזרה מהירה, כאשר הודעתי למעכ"ת תוכן המכתב של הבעל 'חזון איש' שליט"א [=ראה במכתב הקודם], הנחיצות היא יותר גדולה לעזרה היא ב'מחנה ישראל', והנני בטוח שמעכ"ת כשישוב לביתו לשלו' יתעסק מיד בזה. בודאי יודע מעכ"ת כי חמיו זקנו הרידב"ז זצ"ל נסע בשעתו ללונדון ולפריז להתעסק בזה לטובת שומרי שביעית...".

בשולי מכתב זה הוסיף רבי חיים עוזר מספר שורות בכתב-ידו, אודות עניינים שונים ודברי ידידות וברכות לו ולבני ביתו: "...ואו"ש וברכה לרומעכ"ת ולביתו ולכל הנלוים אליו לאהבה אותו, כנפשו היקרה ונפש ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת ואשרו כל הימים, חיים עוזר גראדזענסקי".

במכתב מתאריך י"ט חשון תרצ"ח, שואל רבי חיים עוזר: "...והנני מחכה לדעת אם נעשה דבר לטובת קרן השמיטה, כאשר הבטיח בקיץ העבר". בהמשך המכתב כותב הגרח"ע על מכתב שקיבל מגיסו הגאון ר' אלחנן ווסרמן בקשר לגיוס כספים בלונדון עבור הישיבות בפולין, וכן על מכתב שקיבל הגרח"ע מגיסו רבי יצחק קוסובסקי מיוהנסבורג אודות האפשרות לפעול בדרום אפריקה למען הישיבות, ע"י השתדלות אצל ה"בארד אף דעפיט" בלונדון – "ראוי היה להשתדל לקרב את הלבבות בלאנדאן, ובכלל יודיע כי לו באה לשם דיליגציא [=משלחת]... היו מאספים סכומים חשובים, ומזרז לזה כי אם יומשך איזה זמן, יקדימו הציונים שם בתעמולה של הקרנות". רבי חיים עוזר חותם בכתב-ידו: "והנני ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

במכתב מתאריך כ"א חשוון תרצ"ח, כותב רבי חיים עוזר אודות הצעת הרב אברמסקי למנות לאנשי המשלחת לדרום-אפריקה לטובת הישיבות, את הרב מקרינק [=רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי] או הרב מטיקטין רבי אברהם קלמנוביץ. בהמשך המכתב כותב רבי חיים עוזר אודות "עזרה לקרן שביעית לשומרי שביעית בארה"ק" והוא כותב כי הוא מצרף את ה"קול קורא" אודות השמיטה.

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתבים, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי].

כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה.

כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.

4 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 28.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. במכתב הרביעי כתמים כהים.

קטגוריה

מכתבים וכתבי יד – רבנים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 76 שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה והצלה ליהודי רוסיה, ועזרה לשומרי שמיטה בארץ ישראל – ווילנא, תרצ"ח

שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, שבט / אדר ב' תרצ"ח [1938].

כתיבת סופרו של הגרח"ע עם מספ

הורד תמונה

שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה והצלה ליהודי רוסיה, ועזרה לשומרי שמיטה בארץ ישראל – ווילנא, תרצ

3 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $1,500

הערכה: $2,000 - $3,000

נמכר ב: $3,000

כולל עמלת קונה

שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, שבט / אדר ב' תרצ"ח [1938].

כתיבת סופרו של הגרח"ע עם מספר שורות בעצם כתב-ידו וחתימתו. נשלחו ללונדון, אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. בשולי שני המכתבים - שורות נוספות של מכתב אישי בכתב-ידו ובחתימתו של החותם "אד"א" – רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר ומנאמני ביתו, קרוב-משפחתו של הרב אברמסקי.

המכתבים כוללים עניינים שונים, ועוסקים בעיקר בהצלת הרבנים ברוסיה שסבלו אז רדיפות רבות מהשלטון הסובייטי, ורבים מהם נשלחו אז לגלות בסיביר, בעקבות "חטאם" בהפצת יהדות ושמירת מצוות הדת.

במכתב הראשון מתאריך כ"ה שבט תרח"ץ, נכתב על "השמועות מרוסיא פולחות כליות ולב. בטח שמעת כי הרבה רבנים ושוחטים נאסרו שם. כפי מה שהודיעני הרבי מליובאוויטש איזה מהם יצאו לחפשי. מהידועים לי נאסר הרב מיזעס מקרמנצוג חתן הרב ר' שלו' ר"מ מאיישישוק, על חטא שהפיץ תורה שם איזה שנים במינסק, ואח"כ כשבא לקבל וויזה לנסוע לארה"ק נאסר ונשלח לארץ גזירה לשבע שנים. כן נאסר הרב איזראעליט מקוידינוב... אומרים כי המצב בכלל שם נורא מאד, סובלים קור וחרפת רעב, מכתבים לא יקובלו משם, ומשלוח חבילות לע"ע נפסק על ידי, לבד שיש בזה קישויים הרבה, הנני מסופק אם לפי המצב שם רצוי להם המשלוח. אולי באפשרי לעשות מה לטובת האסירים ע"י הבארד אף דעפיט...".

בהמשך המכתב כותב רבי חיים עוזר על ענייני עזרה לישיבות, ובפרט על עזרה לישיבות "בית יוסף" של תלמידי נובהרדוק. מעבר לדף הוסיף רבי חיים עוזר בכתב-ידו, בקשה להעברת כספי-תמיכה בשומרי השמיטה בארץ ישראל, ע"י הגאון בעל החזון איש: "אם נתקבל אצל מע"ת איזה סכום לטובת שומרי שביעית, יואל נא להמציאו ליד הגאון מו"ה אברהם ישעי' קארעליץ נ"י בעהמ"ח חזון איש, אשר מושבו בבני ברק".

במכתב השני מתאריך ו' אדר שני תרח"ץ כותב הגאון רבי חיים עוזר אודות מצב בריאותו של "ידידנו הגאב"ד מבריסק שליט"א, ב"ה כי מצב בריאותו הוטב מעט, אך בכ"ז הוא עוד חולה גדול וחלוש מאד...". לאחר החתימה נוספה ידיעה אודות המאסרים של רבנים וכלי-קודש ברוסיה הסובייטית: "לפי המכתב שקבלתי היום מחו"ל, נאסרו ברוסיא בעת האחרונה הרבנים מעדאליא במוסקבה, בסמולנסק, הרב ר' ליב שיפמאן מי שהי' רב בפוחאוויטש, הרב איזראעליט מקוידינוב, הרב ר' ליב מייזל מדוקאר (ליבל ראמאנאווער), הרב דקריטשאוו, הרב דמאזיר, הרב דקאלענקאוויטש, הרב דפלעשצינעץ, ואחדים מהם כבר נשלחו לארץ גזירה (בפרטיות אינו כותב) רק כי חברו הרב דאמסטיסלאוו ר' חיים הכהן כ"ץ נשלח לארץ הצפון על עשר שנים".

בהמשך המכתב כותב ר' אהרן דוב אלטר ווארונובסקי, על רבנים נוספים שנאסרו אז ברוסיה.

2 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 28 ס"מ. מצב משתנה טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. במכתב הראשון כתמים כהים.

קטגוריה

מכתבים וכתבי יד – רבנים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 77 מכתב מרבי ברוך בער ליבוביץ – קמניץ, תרצ"ז – דעת "מו"ר הגאון האמתי החסיד רשכבה"ג" רבינו חיים הלוי מבריסק, על החיבור "חזון יחזקאל" על התוספתא

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ דליטא. [קמניץ], תרצ"ז [1937].

הורד תמונה

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $2,000

הערכה: $3,000 - $4,000

נמכר ב: $4,250

כולל עמלת קונה

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ דליטא. [קמניץ], תרצ"ז [1937].

נשלח ללונדון אל קרוב-משפחתו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי בעל ה"חזון יחזקאל". מכתב ברכות ותודה, על תמיכתו הכספית:

"החיים והשלו'[ם] מן השמים אל כבוד ש"ב הגאון הגדול פאר הדור אוצר היראה כקש"ת ר' יחזקאל נרו יאיר שיחי' לאורך ימים ושנים טובים, ראב"ד לונדון בעהמ"ס הנכבד חזון יחזקאל. הע' ית"ש [העליון יתברך שמו] יברך את כ"ג שי' עם רעייתו הרבנית הצדקנית מרת הענדל רייזל שתחי' לאויוש"ט [לאורך ימים ושנים טובות] ועם כל צאצאי'[הם] שי' לאורך ימים ושנים טובים בכל הברכות והצלחות ושובע נחת, ונזכה כולנו לראות בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו בב"א [במהרה בימינו אמן]".

רבי ברוך בער מודה לו על קבלת תמיכה כספית, והוא מברך אותו כי יזכה לגמור את חיבורו הגדול על התוספתא – אשר מורם ורבם הגר"ח מבריסק הסכים על חיבור הספר: "...ותודה לכ"ג שי'[חיה] על אשר תמך בידי ועל אהבתו אלי כמים הפנים לפנים, ע"כ יבורך כ"ג שי' באריכות ימיו ושנותיו ולחבר עוד ספרים נכבדים בתורה ולגמור ספרו הנכבד על התוספתא, כאשר שמעתי כי מו"ר הגאון האמתי החסיד רשכבה"ג זיע"א הסכים עם כ"ג לחבר ס'[פר] הנכבד הלזה, וע"כ ודאי יקומו דבריו הקדושים על כ"ג שי' לאוי"ש...".

בהמשך המכתב מספר הגרב"ד על מצב בריאותו האישית: "...ע"ד בריאותי ב"ה רואה אני הטבה בעזרתו ית"ש, יתן הש"י וישלח לי רפואה בשלמות' אזכה עוד לעסוק ולחדש בתורה וללמד אמן".

בסיום המכתב הוא חותם: "אלה דברי ש"ב ידידו אוהבו מצפה עוד להאריך ולהשתעשע בכתובים, הדושת"ה [הדורש שלום תורתו הרמה] המברכו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק. כ"ט תמוז תרצ"ז".

הגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק (חתן הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש). מילא את מקום חותנו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחה"ע ה-1 נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, ולבסוף קבע אותה בקמניץ. תורתו היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי אב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), קרוב משפחתו של הגאון רבי ברוך בער – הרבנית ביילא צימרמן מקרמנצוג, חמותו של רבי ברוך בער, הייתה אחותו של הרב יש"י ירושלימסקי חמיו של הרב אברמסקי.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. כ-18 שורות בכתב-ידו. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול, עם קרע חסר קטן באחד הקפלים.

קטגוריה

מכתבים וכתבי יד – רבנים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 79 שבעה מכתבים מצולמים (V-mail, Airgraph) שנשלחו מהרב מבריסק הגרי"ז סולובייצ'יק – ירושלים, תש"ג-תש"ה – פרשיות "ילדי טהרן", הצלה מסיביר, הדפסת כתבי הגר"ח מבריסק, ועוד עניינים

שבעה מכתבים מצולמים (V-mail) – מכתבים ארוכים מהגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק הרב מבריסק, שנשלחו ללונדון אל ידידו הגאון רבי

הורד תמונה

שבעה מכתבים מצולמים (V-mail, Airgraph) שנשלחו מהרב מבריסק הגרי

6 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $1,000

הערכה: $1,500 - $3,000

נמכר ב: לא נמכר

שבעה מכתבים מצולמים (V-mail) – מכתבים ארוכים מהגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק הרב מבריסק, שנשלחו ללונדון אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. [ירושלים-לונדון], תש"ג-תש"ה, 1942-1944.

המכתבים שלפנינו נשלחו בתהליך שנקרא אירוגרף, וימייל (V-mail, Airgraph) – שיטת מיזעור ומשלוח, שהתחדשה בתקופת מלחמת העולם השנייה, להעברת מכתבים מהחזית אל העורף. המכתבים המקוריים צולמו בארץ המוצא ומוזערו למיקרופילם, וסלילי המיקרופילם נשלחו אל מעבר לים בדואר אוויר. עם קבלתם, פותחו התשלילים והודפסו על גבי נייר תמונות בגודל של כרבע או מחצית מהגודל המקורי של המכתב, ונשלחו בדואר מקומי אל הנמען. המכתב המקורי נכתב בארץ המוצא על טופס ייעודי של החברה, והושלך לאחר צילומו. מכתבי הוימייל המצולמים הם בדרך כלל התיעוד היחיד מהמכתבים שנשלחו בדרך זו.

שישה מהמכתבים המקוריים היו בכתיבת יד הגרי"ד סולוביצ'יק בן הגרי"ז, ובחתימת ידו המליאה של הגרי"ז: "יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק". המכתב השביעי (מהתאריך ג' בסיון תש"ד), העוסק בענייני הצלת הישיבות בארץ ישראל, מודפס במכונת כתיבה, והיה חתום בכתב-ידם של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, הגרי"ז אב"ד בריסק, והגאון רבי אליעזר יהודה פינקל.

במכתבים מתאריך חשוון תש"ג ותמוז תש"ג הוא כותב אודות אלף הילדים מפולין שניצלו מהשואה ("ילדי טהרן") ועל המזימות של אנשי "הסוכנות" להעביר אותם על דתם ועל אמונתם. גם במכתב מחודש כסלו תש"ה כותב הרב מבריסק על משא ומתן של הד"ר וייצמן עם הרב הראשי ללונדון, על התערבות "הסוכנות" בחינוך הילדים הפליטים.

במכתב מתאריך י"ח אב תש"ג הוא כותב על הצורך בהצלת רבי אלחנן סורוצקין אב"ד זאלודאק [בנו של רבי זלמן סורוצקין אב"ד לוצק], ש"נתפס בסיביר ונידון לעבודת פרך". גם במכתב מחודש אייר תש"ד כותב הגרי"ז מבריסק באריכות ומזרז לפעול להצלת הרבנים סורוצקין והלברשטאם מגלות סיביר.

במכתב מי"ב ניסן תש"ד אודות הדפסת כתב-היד של ה"טאג בוך" מאביו הגר"ח מבריסק, כותב הגרי"ז כי קרא את מכתבו "בהתמרמרות מלאה על ש"ב הרה"ג ר"י סאלאווייציק שי'[חיה]", והוא כותב כי קשה עליו לכתוב ב"עראגראף" מכתב ארוך בעניין זה, וכי הוא יכתוב מכתב אחר בעניין זה, בדואר רגיל (
ראו: פריט 78, את המכתב המלא בעניין זה, שנגמרה כתיבתו בחודש סיון תש"ד. העתקה חלקית ומשובשת ממכתב זה נדפסה ב"ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק", א, ירושלים תש"ע, אגרת רלז, עמ' רנט).

הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז". עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי"ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95). באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות.

בשנות התר"צ היה הרב אברמסקי מן הדוחפים ומעודדים את בני משפחת מורו ורבו הגר"ח מבריסק, למהר את הדפסת ספרו "חדושי רבנו חיים הלוי". כמפורסם, בעת שגורש מרוסיה ללטביה ע"י השלטונות הבולשביקים, שיחת הטלפון הראשונה שקיים מתחנת הגבול היתה לברר אם התקדמה הדפסת הספר (ראו: מלך ביפיו, עמ' 219-221).

7 דפים. 13.5-14 ס"מ. מודפסים על נייר צילום דק (מקורי). מצב כללי טוב. קמטים, סימני קיפול ובלאי.

קטגוריה

מכתבים וכתבי יד – רבנים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 80 מכתב בדברי תורה מאת רבי אריה לוין – אל חתנו המיועד הגרי"ש אלישיב – ירושלים, אייר תרפ"ט

מכתב ארוך (3 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אריה לוין – "הצדיק הירושלמי". ירושלים, "יום א' ל"א ל

הורד תמונה

מכתב בדברי תורה מאת רבי אריה לוין – אל חתנו המיועד הגרי

2 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $1,000

הערכה: $3,000 - $4,000

נמכר ב: $2,375

כולל עמלת קונה

מכתב ארוך (3 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אריה לוין – "הצדיק הירושלמי". ירושלים, "יום א' ל"א למב"י" [ט"ז אייר] תרפ"ט [מאי 1929].

נשלח אל חתנו המיועד הבחור רבי יוסף שלום אלישיב. המכתב פותח בברכות בלשון מליצית: "יוסיף ה' שלום ונחמה לרב חביבי הודי ופארי המיל"ח בנש"ק [המיועד להיות חתני, בנם של קדושים] המהולל בתשבחות העומד לנס לגאון ולתפארת בישראל... כש"ת מ"ר יוסף שלום עליאשאוו שליט"א...". רבי אריה ממשיך לספר על ביקורו בבית אביו בערב שבת כדי לעשות "התרת נדרים", ועל כך שלא רצה להפריע לו באמצע לימוד התורה "בקול אדיר ונעים גם יחד, המושך לבבות". בתוך הדברים מתנצל רבי אריה לוין ומשבח את אביו הרב מהומלא, אשר קיבלו בסבר פנים יפות ובסבלנות (באמצע טרדות ההכנה לשבת, כהלל הזקן בערב שבת), כאשר במקום לשאול ממנו את השאלה ההלכתית (שנשכחה ממנו באותו רגע), פתח ר' אריה עמו בשיחה בדברי אגדה ומוסר, בשאלות אשר אינן דחופות בערב שבת:

"אנכי בדרך מאה שערים נחני ה' בדבר איזה מצוה יום עש"ק... ואמרתי אסורה נא אל בית אדוני הגה"צ ר' אברהם אביך לעשות שאלת חכם על מנהגתי שנהגתי עד היום, והנה מרחוק 'קול ברמה נשמע' קול אדיר ונעים גם יחד המושך לבבות, קול ה' בכח 'קול תורה', את קולך רוחי ונשמתי שמעתי ואירא כי עירם אנכי ואחבא, לבי הלך שבי אחרי הקול, נכנסתי בהחצר מרוב התרגשות ודפקתי על הפתח. מי כאן... נתעטף מר אביך שי' ויצא לקראתי, 'מה אתה מבקש?' שאלה יש לי לבקש. 'שאל בני שאל'. מה זה הקול אשר... [מלאך אלוקים] עולים ויורדים? כמובן לשאלה זו דרוש סבלנות... כהלל בשעתו, ושכחתי את מטרת בואי אל בית הג' ר' אברהם אביך שליט"א... ונסתבבה השיחה ביננו... והזמן גרם בהדי פניא דמעלי שבתא לקצר ולהפרד מאת אביך הגה"צ שליט"א, ובמסירת דר"ש מלב חם אליך מחמד נפשי, והנני מתכבד למסור דרישת שלום אליך בכתב, כי לראותך פא"פ לא זכיתי והנני שמח מזה... באהבה רבה ואהבת עולם ארי' לוין".

בהמשך המכתב לאחר החתימה, כותב רבי אריה לוין בדברי תורה (בדיני שליחות ובדיני תנאי), ומוסיף דברים על הערכתו הרבה של רבו הגאון רבי איסר זלמן מלצר ותגובתו על דברי התורה של הגרי"ש אלישיב, במכתב ששלח אל חותנו המיועד: "...שכחתי למסור לך דר"ש מאת מורי ורבי הגאון האמתי הצדיק רא"ז שליט"א בהראותי לו את יקר תפארת כתיבתך בחד"ת, שמח מאד לקראת דבריך היקרים ושלח לי אח"כ בכתב איזה הערה קצרה על דבריך...".

"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". תלמיד ישיבות ליטא (הלוסק, סלוצק, וולוז'ין, וישיבת תורת חיים בירושלים) ותלמיד חביב ומקורב לגדולי דורו: רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי חיים ברלין, רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", רבי ברוך דוב ליבוביץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, גיסו רבי צבי פסח פראנק, והרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. עלה לירושלים בבחרותו ונשא את נכדת הראב"ד רבי חיים יעקב שפירא.

נודע במסירותו למעשי חסד. איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל. רבי אריה ה"צדיק הנסתר" הסתיר את גדלותו בידיעת התלמוד והמשניות, בקיאותו ולמדנותו, בתור למדן מובהק מבית מדרשם של ישיבות ליטא, ומוותיקי תלמידי רבי ברוך בער ליבוביץ. בשנים תשע"א-תשע"ג נדפסו שלושה חלקים מן חיבורו המקיף "משנת אריה" על ששה סדרי משנה, שהיה גנוז קרוב למאה שנים. רבי אריה כתב בצוואתו בענוותנותו המופלגת: "...שאינני בקי אפילו פרק במשניות כראוי..." – וזאת למרות חיבורו הענק על ששה סדרי משנה. חתנו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, בהסכמה לספר "משנת אריה", כותב על חמיו המחבר: "חמי הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל, אשר לרוב ענותנותו הצניע והסתיר גדלותו בתורה...".

כשעלה לירושלים גאון הקבלה בעל ה"לשם", הגאון הקדוש רבי שלמה אלישוב (תר"א-תרפ"ו, לא מש רבי אריה לוין מלשמשו ומללמוד תורה מפיו, ולאחר פטירתו הסכימו בני המשפחה על ידו לפרסם בדפוס את הקונטרס "תולדות הגאון הקדוש מחבר ספרי לשם שבו ואחלמה" (שנתפרסם לראשונה כנספח לספרו "לשם שבו ואחלמה – חלק הביאורים" שנדפס בירושלים, מיד לאחר פטירת המחבר). בשנת תרפ"ט זכה רבי אריה להשתדך עם מורו ורבו בעל ה"לשם", כאשר לקח כחתן לבתו הרבנית חיה, את רבי יוסף שלום אלישיב – נכדו החביב של בעל ה"לשם", והנישואין נערכו כעבור כשנה בשלהי חודש אדר תר"צ.

מקבל המכתב, מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), בנו היחיד של הגאון ר' אברהם מרבני הומל (חתן בעל ה"לשם") וחתנו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין. משנת תש"ג מילא את מקום אביו כרב "תפארת בחורים" וכמו"ץ בשכונת מאה שערים. במשך כעשרים שנה כיהן כאחד מבכירי מערכת הדיינות בארץ ישראל, ופרש לגמלאות בתחילת שנות התש"ל (כאשר מונו אז למערכת בתי הדין, כאלו שניסו לעקור הלכות חמורות מסיבות לא הלכתיות). בעשרים שנותיו האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל. הרב אלישיב היה מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין את מסקנתו הברורה. חידושי תורתו נדפסו על-ידי תלמידיו בסדרת ספרי ה"הערות" על המסכתות שנערכו משיעוריו וכן לוקטו מאות מאלפי תשובותיו בששת חלקי "קובץ תשובות".

[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. בלאי וסימני קיפול. קרעים בקפלי הנייר ובשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט.

המכתב שלפנינו, נתפרסם בדפוס לראשונה באופן חלקי, בקובץ תורני "צהר" (כרך ד, ירושלים, תשנ"ט, עמ' נד-נו), ולאחר מכן נדפס בבמות שונות באופן מלא, בהם ב"קובץ תשובות" (חלק ב, ירושלים, תשס"ג, סימן קפט), ובספר הזכרון "תפארת רפאל" (בית שמש, חשון תשס"ו, עמ' רכה-רכז).

קטגוריה

מכתבים וכתבי יד – רבנים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 81 אוסף גדול של מכתבים מהגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג – תש"ט-תשכ"ג

אוסף מכתבים וניירת נוספת, בהם 22 מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג בעל ה"שרידי אש". מונטרה,

הורד תמונה

אוסף גדול של מכתבים מהגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג – תש

8 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $3,000

הערכה: $4,000 - $5,000

נמכר ב: $6,250

כולל עמלת קונה

אוסף מכתבים וניירת נוספת, בהם 22 מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג בעל ה"שרידי אש". מונטרה, שוויץ ומקומות נוספים, בין השנים תש"ט-תשכ"ג [1949-1963].

המכתבים נשלחו לתל אביב, אל תלמידו הרב ד"ר אלחנן שפטילוביץ, מבוגרי "בית המדרש לרבנים" בברלין, שהיה מתלמידיו החביבים של הרב וינברג. רבים מן המכתבים עוסקים בהצגת מועמדתו של הרב שפטילוביץ לרבנות בערים שונות באירופה, בעיקר סביב שאלת הרבנות בעיר מאלמו (Malmö, שבדיה), בה נבחר לבסוף רב אחר. מכתבים אחרים עוסקים במאמרים ששלח הרב וינברג לפרסום (בהם המאמר על "ד"ר הרצל ויחסו אל הדת"), ומאמרי-הערכה של הרב שפטילוביץ לספר "שרידי אש" של הרב וינברג. מצורפים מכתבים וקטעי עתונות שונים, אודות ספרי הרב וינברג.

במכתב מתאריך "ב' בהעלותך, תש"ט" מאריך הרב וינברג להסביר את עקרונות שיטת "תורה עם דרך ארץ" המקובלת מהרש"ר הירש, ועל הפרשנויות המוטעות שנתנו לה רבנים שונים מימין ומשמאל. במכתב אחר מהתאריך ו' בתמוז תש"י, כותב הרב וינברג בתוך הדברים על נושא השחיטה הכשרה, ומספר על התבטלותו לדעת רבי חיים עוזר שלא לפרסם בשעתו את היתרו לאופנים המותרים של הימום הבהמות: "בנוגע לשאלת השחיטה, דעתי שכת"ר ישאל לדעת הרבנים הראשיים, בענינים כאלו אי אפשר ליחיד להכריע על דעת עצמו. בקונטרס המדובר הראיתי צדדים להיתר, אבל רבו עלי רבנים גדולים ובתוכם הגאון ר' חיים עוזר ז"ל שלא הסכימו להתיר, ולכן בטלתי דעתי מפני דעתם וגם אני אסרתי כדי שלא לעשות שתי תורות בישראל...".

ראוי לציון מכתב בו מגלה הרב וינברג כי קיים זיוף בתעודת הפספורט שלו, בתאריך לידתו האמיתי. הדברים נכתבו לאחר פרסום מאמר של הרב שפטילוביץ בעיתונות, לרגל יובל השבעים של מורו ורבו הרב וינברג, וכה כותב לו הגרי"י וינברג בתאריך עש"ק ויגש תשט"ו (ו טבת, 31 בדצמבר 1954): "...הגיע לידי הגיליון עם מאמרו לגיל השבעים שלי, ונשתוממתי לידיעה זו שאינה מכוונת כלל לגילי האמתי. איני יודע מהיכן שאב את הידיעה הכוזבת הזאת, הפ"פ [=פאספורט] שלי שהוא מעיד על גיל זה, אינו עד נאמן, כי הוא נעשה בשעתו מטעמים שונים וד"ל. הייתי מודה לו אם בעצמו יכחיש את הידיעה המזוייפת שכת"ר נכשל בה".

מעניין לציין כי בכל הביוגרפיות על הרי"י וינברג נכתב כי נולד בשנת תרמ"ד או תרמ"ה בערך, ולפי המכתב שלפנינו מסתבר כי התאריך האמיתי שונה בכמה שנים, ולא ידוע לנו אם קודם תרמ"ד או לאחר מכן. בתשובה מתאריך ר"ח שבט תשט"ו, שנדפסה בספרו "שרידי אש", התייחס הרב וינברג לפרסום שגוי זה וכתב במענה לברכת מזל טוב ליום הולדתו: "...תודה לכת"ר על ברכתו. אמנם התאריך של יום לידתי אינו מתאים לגילי האמיתי. הכותב בעתון טעה והטעה, וכבר הכחשתי זאת בעתון המכבי" (שו"ת "שרידי אש", כרך ג, סוף סימן מא; במהדורת תשע"ו, כרך א, סוף סימן קח, עמ' שכז).

הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג (שנות התר"מ בערך-תשכ"ו), גאון ופוסק נודע, מגדולי תלמידי "הסבא מסלבודקה". כיהן בגיל צעיר כרב בפילווישקי (ליטא). לאחר פטירת ידידו הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, נתמנה תחתיו לראש "בית המדרש לרבנים" בברלין. במהלך השואה גורש לפולין, שהה תקופה בגטו וורשא, שם כיהן כנשיא אגודת הרבנים. נשלח למחנה עבודה ושרד את השואה. לאחר המלחמה הגיע למונטרֶה שבשווייץ, שם עמד בראשות הישיבה עד פטירתו. מספריו: שו"ת "שרידי אש", "חידושי בעל שרידי אש", "לפרקים" ועוד.

מקבל המכתבים, הרב ד"ר אלחנן ארווין שפטלוביץ (1911-1998), מרבני תל אביב יוצאי אשכנז, שעסק גם במקצוע עריכת דין. מחבר ספרים ומאמרים, בעיקר בדיני המשפט העברי, המנדטורי והישראלי: "משפט המשפחה והירושה היהודי ושימושו בארץ-ישראל" (תל אביב, תש"א), עם הסכמת הרב עוזיאל; "דיני המשפחה ושיפוטם ליהודי ישראל" (תל אביב, תשכ"ה); ועוד ספרים ומאמרים רבים בעברית ובגרמנית.

27 מכתבים וטיוטות, בהם 22 מכתבים מקוריים מהרב וינברג (14 מתוכם על גלויות דואר). גודל ומצב משתנה. + 5 מעטפות דואר מקוריות + 4 קטעי עתונות בגרמנית ובעברית.

קטגוריה

מכתבים וכתבי יד – רבנים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 82 מכתב מה"סטייפלר" אל מחותנו הגרי"ש אלישיב – בקשה להכרעות בשאלות ההלכתיות המגיעות אליו – בני ברק, תש"כ

מכתב ארוך (54 שורות) בכתב-יד-קדשו וחתימתו המלאה של הגאון רבי "יעקב ישראל קניבסקי" (הסטייפלר), אל מחותנו הגאון רבי

הורד תמונה

3 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $1,500

הערכה: $4,000 - $5,000

נמכר ב: $2,125

כולל עמלת קונה

מכתב ארוך (54 שורות) בכתב-יד-קדשו וחתימתו המלאה של הגאון רבי "יעקב ישראל קניבסקי" (הסטייפלר), אל מחותנו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב. בני ברק, עש"ק שמיני [כ"ה ניסן] התש"כ [1960].

מחיקות ותיקונים במקור (בכתב-ידו של הסטייפלר). בתחילת המכתב הוא מודה על המכתב שקיבל בערב פסח "ותאורנה עיני בתשובתו הנפלאה לאמיתה של תורה, ורב תשו"ח [=תשואות חן] להדר"ג שליט"א, המקום ב"ה יהא בעזרו לרבות פעלים לתורה"ק". הגרי"י קניבסקי ממשיך לדון בסוגיא הלכתית בהלכות קידושין ופילגש, ומסכם את דבריו: "...ולא ידעתי איך אשיב שולחי דבר, כיון שהדר"ג לא כתב לי מסקנא החלטית למעשה".

בעמוד השני של המכתב דן הגרי"י קניבסקי בשאלה הלכתית שהגיעה אליו, אודות בירור יוחסין ויהדות, לאשת תלמיד חכם, שבתקופת השואה בפולין הוסתרה בבית נכרים, בהיותה קטנה ביותר, ולאחר השואה הובאה לארץ ישראל ע"י עסקנים ונתחנכה במוסד דתי, וכעת נודע הדבר לבעלה, שבא לשאול: "אם היא בחזקת ישראל, או דצריכה גירות, וההשערה שאם נאמר לה דצריכה גירות תתבהל ותצטער...". הסטייפלר מסיים את הנידון בענווה רבה, וכותב: "ואינני אומר כ"ז אלא כתלמיד הדן בקרקע, עד שיבא דעת כבוד הדר"ג שליט"א".

הגאון מסטייפלא ממשיך בענווה רבה, ומבקש ממחותנו הגרי"ש אלישיב, כי יואיל להכריע עבורו בכל השאלות ההלכתיות המגיעות לשולחנו: "באמת רבו הפונים אלי בשאלות שונות ומשונות ואני בעניי לא הגעתי להוראה בעוה"ר, כי מעולם לא עסקתי בהלכה למעשה אלא בלימוד הישיבה, והנני משתמט ככל האפשר מלהשיב, וכשהיו לוחצים עלי להגיד להם עכ"פ למי לפנות, הייתי מפנם להג"ר יוסף הלוי ז"ל אב"ד דיפו, וכעת אינני יודע למי להפנותם בגליל שלנו. אילו ידעתי שאין זה הכבדה על הדר"ג שליט"א, הייתי מרצה שאלות כאלו לפא"מ שליט"א, ודי לי שיכתוב בקצרה כשר או לא, מותר או אסור, זכאי או חייב בלא נימוק הטעמים, אך יראתי אולי זה הכבדה להדר"ג שליט"א... דושכג"ת באמת ובתמים כל הימים, יעקב ישראל קניבסקי".

תוכן מכתב זה שלפנינו נתפרסם (בקטעים שונים, מחולקים לכמה אגרות) באגרות הגרי"י קניבסקי "קריינא דאיגרתא" (מהדורה חדשה משנת תשע"א, כרך ב, אגרת תלא, אגרת תסד ואגרת תרנט, וראה שם עוד אגרת תקצד), ושם (באגרת תרנט) הובאה תשובתו של הגרי"ש אלישיב אליו, בה הוא עונה לו בענווה ובהתפלאות על בקשתו במכתב זה: "...את מכתבו היקר מיום עש"ק שמיני קבלתי לנכון וקראתי בו נועם, ברם בתחילת דברי ברצוני להעמיד את הדברים על נכונותם – בנוגע להשואלים מאת כ"ג נ"י דבר ה' זו הלכה, המתאוים לשתות מים מבאר מים חיים, עלה במחשבה לפני מעכ"ג נ"י להפנות אותם אלי, תמה אני על הצעה הזאת, כי לא באתי לידי מדה זו ובביתי אין לחם ואין שמלה, והנני בא רק לישא וליתן מעט בדברי כ"ג, ואת אשר יבחר יקרב...".

גם ב"קובץ תשובות" מהגרי"ש אלישיב (חלק א, סימן קכג; חלק ד, סימן קכב), נדפס המכתב שלפנינו בקטעים שונים ובשינויי סדר. חלקו הראשון של המכתב נדפס גם בספר "אגרות ורשימות הקהלות יעקב" (חלק א, בני ברק, תשס"ב, אגרת לד, עמ' סד-סה).

הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי (תרנ"ט-תשמ"ה), מגדולי הדור האחרון. ידוע בכינויו "דער סטייפלער" [הסטייפלר] על שם מוצאו מהעיר הורונוסטייפול שבאוקראינה. מגדולי תלמידי ישיבות נובהרדוק באוקראינה ובפולין, ונודע כאחד מגדולי השקדנים והלמדנים בעולם הישיבות. לאחר נישואיו עם אחותו של מרן ה"חזון איש" כיהן כראש ישיבה בישיבת נובהרדוק בפינסק, ובשנת תרצ"ד עלה לארץ לכהן כראש ישיבת "בית יוסף – נובהרדוק" בבני ברק. במשך שנים התגורר בבני ברק בבית אחד יחד עם גיסו מרן החזון איש. לאחר סגירת הישיבה המשיך ללמוד בכולל האברכים של מרן החזון איש (כולל חזון איש) ובביתו, וחיבר את סדרת ספרי קהילות יעקב על רוב סוגיות ומסכתות הש"ס. נודע כאיש מופת בעל רוח הקודש, ורבים באו לקבל את ברכותיו ועצותיו.

מקבל המכתב, הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), חותנו של בן הסטייפלר, הגאון רבי חיים קניבסקי (תרפ"ח-תשפ"ב). קשרי ידידות עמוקים שררו בין הסטייפלר ומחותנו הגרי"ש אלישיב. אגרות רבות הוחלפו ביניהם אם בדברי תורה ואם בדברי ברכה וריעות. ה"סטייפלר" העריץ מאד את גדלותו של מחותנו הגרי"ש אלישיב, והיה מפנה אליו שאלות הלכתיות (לעתים רבות היה מתבטא כי "הרב אלישיב הוא פוסק אמיתי") והזכרת שמות לתפלה ולברכה.

1 דף (מתוך מחברת), כתוב משני צדדיו. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. סימני קיפול וקרעים.

קטגוריה

מכתבים וכתבי יד – רבנים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 83 מכתב מאת המלחין פליקס מנדלסון – עם מכתבים מאביו אברהם ומאחותו רבקה – דיסלדורף, 1835 – נשלח אל ידידו קארל קלינגמן

דף כפול (4 עמודים) – מכתב בכתב-ידו וחתימתו של המלחין פליקס מנדלסון-ברתולדי; עם מכתב בכתב-ידה וחתימתה של אחותו רבקה לז'ן-דיר

הורד תמונה

מכתב מאת המלחין פליקס מנדלסון – עם מכתבים מאביו אברהם ומאחותו רבקה – דיסלדורף, 1835 – נשלח אל ידידו קארל קלינגמן

4 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $4,000

הערכה: $8,000 - $12,000

נמכר ב: $5,000

כולל עמלת קונה

דף כפול (4 עמודים) – מכתב בכתב-ידו וחתימתו של המלחין פליקס מנדלסון-ברתולדי; עם מכתב בכתב-ידה וחתימתה של אחותו רבקה לז'ן-דיריכלה, ומכתב נוסף (בכתב-ידה של רבקה) חתום בידי אביו אברהם מנדלסון-ברתולדי (בנו של הפילוסוף משה מנדלסון). דיסלדורף, 6 ביולי 1835. גרמנית.

מכתב משפחתי-אינטימי, חתום בידי שלושה מבני משפחת מנדלסון-ברתולדי (בנו ושני נכדיו של הפילוסוף משה מנדלסון); נשלח אל ידיד המשפחה, הדיפלומט והמשורר קארל קלינגמן (Karl Klingemann), ששירת באותה תקופה איש סגל של שגרירות הנובר בלונדון.

המכתב נכתב זמן קצר לאחר סיומו של "פסטיבל המוזיקה של הריין התחתון" (Niederrheinisches Musikfest), שנערך באותה שנה בעיר קלן תחת ניצוחו וניהולו האמנותי של מנדלסון. בפתח המכתב מספר מנדלסון על מחלתה הפתאומית של אימו, לאה מנדלסון, שתקפה אותה לאחר שובם מהפסטיבל; הוא מייחס את ההתדרדרות במצבה להתרגשות הרבה מהאירועים, לחום הכבד ולתאונת כרכרה שאירעה בדרכם. בשל מצבה, מציין מנדלסון, ייאלצו הוריו לשהות בדיסלדורף כשישה שבועות נוספים, והוא מתכנן ללוות אותם לכשתחלים בשובם לביתם בברלין.

בסיום מכתבו מודה מנדלסון לקלינגמן על רכישת תווי-נגינה של הנדל (כפי הנראה של האורטוריה "שלמה", עליה ניצח מנדלסון בפסטיבל בקלן, על פי התרגום לגרמנית שהכין קלינגמן) ועל הטיפול ברכישת פסנתר מתוצרת יצרן כלי הנגינה הנודע ארארד (Erard).

בעמודים 2-3 מופיעים מכתבים נוספים מאת אחותו ואביו של מנדלסון (שניהם כתובים בכתב-ידה של אחותו רבקה). במכתבה מתארת רבקה את החוויות העזות מהפסטיבל בקלן, מציינת את השינוי לטובה במצב רוחו של פליקס, ומספרת על תוכניותיה לפגוש את בעלה, המתמטיקאי יוהן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה, ונסיעתם העתידית לעיר הקיט אוסטנדה (Ostend) שבבלגיה.

במכתבו, אותו הכתיב לבתו רבקה, נוזף אבי המשפחה, אברהם מנדלסון-ברתולדי, בקלינגמן על שלא הגיע לפסטיבל בקלן: "הינך ולצערי תישאר חוטא גדול; כפי שאתה אומר בעצמך, היה לך זמן וכסף מיותרים... ובכל זאת לא הגעת לקלן... היית נהנה בדרכים רבות ולאחר מכן היית נותן לנו את התיאור היפה ביותר של כל מה שהיינו עדים לו... כל הנוחות וה'פינות החמות' של לונדון לא יכולות להוציא ממך את הגרמני, ועוד פחות מכך לדכא את המשורר".

פליקס מנדלסון-ברתולדי (1809-1847), נכדו של הפילוסוף משה מנדלסון ומגדולי המלחינים של התקופה הרומנטית במאה ה-19. המכתב נכתב בצומת דרכים משמעותית בקריירה שלו, ערב עזיבתו את משרת המנהל המוזיקלי בדיסלדורף ומינויו למנצח תזמורת הגוונדהאוס המפורסמת בלייפציג.

רבקה לז'ן-דיריכלה (1811-1858), אחותם הצעירה של פליקס מנדלסון ופאני הנזל; אשת סלונים ומוזיקאית מחוננת בזכות עצמה. בשנת 1832 נישאה למתמטיקאי הנודע יוהן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה. ביתם בברלין (ולאחר מכן בגטינגן) שימש סלון תרבותי ומוקד לחיי מוזיקה, בו התארחו וביצעו מיצירותיהם גדולי האמנים של התקופה, ובהם קלרה שומאן ויוהנס ברהמס.

אברהם מנדלסון-ברתולדי (1776-1835), בנקאי ופילנתרופ ברלינאי, בנו של הפילוסוף משה מנדלסון. בשנת 1822 המיר את דתו לנצרות ואימץ את השם "ברתולדי". מילא תפקיד מכריע בחינוך המוזיקלי של ילדיו; מיוחס לו המשפט "לפנים הייתי בנו של אבי; עתה אני אביו של בני". נפטר בברלין ב-19 בנובמבר 1835, חודשים ספורים לאחר חתימתו על המכתב שלפנינו.

קארל קלינגמן (1798-1862), משורר ודיפלומט, איש סגל בשירות החוץ של ממלכת הנובר בלונדון משנת 1827. הקשר בינו לבין משפחת מנדלסון החל בשנת 1825, כאשר נציגות הנובר שכנה בבית המשפחה בברלין. קלינגמן מילא תפקיד חשוב בביסוס מעמדו של מנדלסון באנגליה; הוא אירח את המלחין בביקוריו בלונדון וליווה אותו במסעו המפורסם להרי סקוטלנד (1829), שהעניק השראה ליצירות המופת ה"סימפוניה הסקוטית" ופתיחת "מערת פינגאל". הוא שיתף פעולה עמו פעולה בכתיבה ותרגום ליבריות שונות – ובהן התרגום הגרמני לאורטוריה "שלמה" מאת הנדל, שמנדלסון ביצע בפסטיבל קלן (ראו: Hellmuth Christian Wolff, "Mendelssohn and Handel", The Musical Quarterly, Vol. 45, No. 2, Apr. 1959, pp. 175-190). ידידותם העמוקה נמשכה כל חייהם, ומתועדת במעל ל-300 מכתבים שהחליפו השניים ביניהם.

[1] דף כפול (4 עמודים). 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ובקווי הקפל. קרע חסר בשוליים העליונים (עם פגיעה באחת מהמילים). חותמת דואר ועקבות חותמת שעווה.

קטגוריה

אוטוגרפים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 84 מכתב ארוך ומרתק בכתב-ידו וחתימתו של אונורה דה בלזק – אוקראינה, 1849 – משפחת הבנקאים הלפרין מברדיצ'ב – "ה'רוטשילדים' של פולין, אוקראינה, טרטריה, מונגוליה ואפילו קצת פרס"

מכתב אוטוגרפי ארוך (דף מקופל לשניים; 4 עמודים מלאים) בכתב-ידו ובחתימתו של הסופר הצרפתי הנודע אונורה דה בלזק. אחוזת וירחובני

הורד תמונה

מכתב ארוך ומרתק בכתב-ידו וחתימתו של אונורה דה בלזק – אוקראינה, 1849 – משפחת הבנקאים הלפרין מברדיצ'ב –

2 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $4,000

הערכה: $6,000 - $10,000

נמכר ב: $5,000

כולל עמלת קונה

מכתב אוטוגרפי ארוך (דף מקופל לשניים; 4 עמודים מלאים) בכתב-ידו ובחתימתו של הסופר הצרפתי הנודע אונורה דה בלזק. אחוזת וירחובניה (Wierzchownia), אוקראינה, 3 בינואר 1849. צרפתית.

המכתב, שנשלח אל המוציא לאור הפריזאי איפוליט סוברן (Souverain), מהווה מסמך היסטורי וסוציולוגי יוצא דופן. הוא נכתב בעת ששהה בלזק באחוזת אהובתו (ואשתו לעתיד) הרוזנת אוולין דה האנסקה, סמוך למרכז היהודי הגדול בברדיצ'ב. במכתב חושף בלזק את פניו כאיש עסקים ממולח המעורב בניהול עסקאות כלכליות מורכבות ובניתוח מערכות פיננסיות, נושאים שהיוו חלק בלתי נפרד גם מיצירתו הספרותית.

במוקד המכתב עומדת עסקה לרכישת אוסף חרקים יקר ערך של חוקר הטבע ריצ'רד אנרי דופונט (Dupont) עבור חתנה של הרוזנת האנסקה, הרוזן ג'ורג' מניז'ק (Georges Mniszech). בלזק מנחה את סוברן לשמש כ"איש קש" בעסקה במטרה לעקוף את המגבלות הפיננסיות של האימפריה הרוסית שהקשו על הוצאת כספים למערב.

בלזק מתאר בהרחבה את נתיבי הסחר בין צרפת לאוקראינה ומציג את תפקידם המרכזי של בנקאים יהודים במערכת הפיננסית: "היחסים בין ברדיצ'ב לפריז נמצאים בידי הבתים היהודיים, והדבר עולה 15% עמלה על כל סכום שנשלח מכאן לפריז או מפריז לכאן". את בית הבנקאות היהודי הלפרין בברדיצ'ב הוא מכנה: "ה'רוטשילדים' של פולין, אוקראינה, טרטריה, מונגוליה ואפילו קצת פרס". הוא מספר כיצד ידידותו עם משפחת רוטשילד בפריז סייעה לו לזכות בעמלות חליפין נמוכות אצל בית הלפרין בברדיצ'ב: "הדבר עולה 15 אחוז עמלה... אני שילמתי 12 אחוז כיוון שהייתי ידיד של הרוטשילדים וזכיתי להמלצה חמה מאלו שבפריז אל בית הלפרין...".

לצד זאת, המכתב משקף את הסטראוטיפים והדעות הקדומות האופייניות לתקופתו של בלזק כלפי שיטות המשא ומתן של סוחרים יהודים: "אני דואג מדי לשמך הטוב מכדי לבקש ממך דברים מהסוג שנוהגים לעשות היהודים הפולנים: הם מציעים 10 סנט על מה שהם משלמים 100 פרנק, בתקווה שבדרך... סבלנותו של המוכר תפקע באזור ה-60 פרנק". הוא מתלונן על שיעורי הריבית הגבוהים וכותב כי "תאוות הבצע של הבנקאים היא כזו שבשנה שעברה, בדוּבְּנוֹ, ביקשו ממני 17 אחוז כדי לתת לי... ערך על פרנקפורט כנגד נייר הערך הרוסי שלי". המכתב חתום בשולי העמוד הרביעי.

בחלקו האחרון של המכתב מתייחס בלזק למחסור בספרים ובחפצים איכותיים בשהותו באוקראינה ומבקש מהמו"ל סוברן לשלוח לו את זיכרונותיו של שאטובריאן, כתב עת פריזאי ועותקים של יצירות מאת שארל-אוגוסטן סנט-בב וסמואל-אנרי ברטו. הוא אף מוסיף בקשה אישית: "אם תוכל לצרף לאריזה זו זוג יפה של יעה ומלקחיים עם ידיות נחושת מוזהבות ומעוטרות, הדבר יאפשר לי לטפל באש, שכן בכל המחוזות הללו אין לא יעה ולא מלקחיים, ואם יש לי אח, אני זקוק גם לכלים כדי להשתמש בה".

אוסף החרקים שנרכש בעסקה זו היווה את הבסיס לאוסף מניז'ק, שנחשב במחצית השנייה של המאה ה-19 לאוסף החיפושיות הגדול ביותר באירופה, והוא שמור כיום במוזיאון הלאומי לתולדות הטבע בפריז (MNHN).

ספרות: Daszkiewicz, Piotr, "Documents inédits concernant l’histoire et la vente de la collection entomologique de Georges Vandalin Mniszech (1822-1881)", in Le Coléoptère. 16/2, 2013, pp. 80-82.

[1] דף כפול (4 עמודים). 27 ס"מ. מצב טוב-בינוני. סימני קיפול. קמטים וקרעים קלים. קרעים חסרים בארבע פינות, עם פגיעות בכמה אותיות, חלקם משוקמים בהדבקת נייר.

קטגוריה

אוטוגרפים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 85 צו מלכותי בכתב-יד – פרננדו ואיזבלה מספרד, 1487 – שלילת כתבי הזכויות של יהודי ספרד

קונטרס בכתב-יד, ובו העתק נוטריוני רשמי (Traslado) של צו מלכותי (Real Cédula) מאת "המלכים הקתוליים" (los Re

הורד תמונה

צו מלכותי בכתב-יד – פרננדו ואיזבלה מספרד, 1487 – שלילת כתבי הזכויות של יהודי ספרד

4 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $1,000

הערכה: $3,000 - $4,000

נמכר ב: $27,500

כולל עמלת קונה

קונטרס בכתב-יד, ובו העתק נוטריוני רשמי (Traslado) של צו מלכותי (Real Cédula) מאת "המלכים הקתוליים" (los Reyes Católicos), פרננדו השני מלך אראגון ואיזבלה הראשונה מלכת קסטיליה. [ספרד, מדריד?, 1487?]. ספרדית עתיקה (כתב קורסיבי גותי).

צו מלכותי שניתן זמן קצר לפני השלמת כיבושה המחודש של ספרד בידי הנוצרים ("רקונקיסטה") ופחות מחמש שנים קודם גירוש ספרד (1492) – השולל את כתבי הזכויות ("פריבילגיות") שניתנו ליהודים, ל"מורים" (מוסלמים) ולכופרים היושבים בספרד. הצו אוסר לחתום עם היהודים ו"הכופרים" על חוזים, התחייבויות או שטרות שבאמצעותם יהיו הנוצרים כפופים או מחויבים להם, מבטל כל פריבילגיה או כתב חסות שניתנו על ידי מלכי ספרד הקודמים, ומתרה בעונשים וקנסות כבדים על מי שיפר את הוראותיו.

המסמך נכתב ואומת על ידי הנוטריון הציבורי הרשמי. בשולי כל עמוד מופיעה חתימתו המקוצרת, ובעמוד האחרון חתימתו המלאה והמסולסלת, לצד איור גרפי ייחודי ואישי (Signo Notarial).

בעמוד האחרון מופיע רישום מאוחר (כנראה מהמאה ה-18) המסכם את עיקרי הצו.

16 דפים כפולים (32 עמ' בכתב-יד). 22 ס"מ בקירוב. מצב כללי טוב. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים קלים בשוליים (קרעים חסרים בשוליים הפנימיים של הדף הראשון והאחרון). דפים מנותקים.

קטגוריה

צווים מלכותיים, חוקים אנטי-יהודיים ופרסומים אנטישמיים

Catalogue Value

הצג פרטים