מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
מכתב בדברי תורה מאת רבי אריה לוין – אל חתנו המיועד הגרי"ש אלישיב – ירושלים, אייר תרפ"ט
פתיחה: $1,000
הערכה: $3,000 - $4,000
נמכר ב: $2,375
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (3 עמודים) בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי אריה לוין – "הצדיק הירושלמי". ירושלים, "יום א' ל"א למב"י" [ט"ז אייר] תרפ"ט [מאי 1929].
נשלח אל חתנו המיועד הבחור רבי יוסף שלום אלישיב. המכתב פותח בברכות בלשון מליצית: "יוסיף ה' שלום ונחמה לרב חביבי הודי ופארי המיל"ח בנש"ק [המיועד להיות חתני, בנם של קדושים] המהולל בתשבחות העומד לנס לגאון ולתפארת בישראל... כש"ת מ"ר יוסף שלום עליאשאוו שליט"א...". רבי אריה ממשיך לספר על ביקורו בבית אביו בערב שבת כדי לעשות "התרת נדרים", ועל כך שלא רצה להפריע לו באמצע לימוד התורה "בקול אדיר ונעים גם יחד, המושך לבבות". בתוך הדברים מתנצל רבי אריה לוין ומשבח את אביו הרב מהומלא, אשר קיבלו בסבר פנים יפות ובסבלנות (באמצע טרדות ההכנה לשבת, כהלל הזקן בערב שבת), כאשר במקום לשאול ממנו את השאלה ההלכתית (שנשכחה ממנו באותו רגע), פתח ר' אריה עמו בשיחה בדברי אגדה ומוסר, בשאלות אשר אינן דחופות בערב שבת:
"אנכי בדרך מאה שערים נחני ה' בדבר איזה מצוה יום עש"ק... ואמרתי אסורה נא אל בית אדוני הגה"צ ר' אברהם אביך לעשות שאלת חכם על מנהגתי שנהגתי עד היום, והנה מרחוק 'קול ברמה נשמע' קול אדיר ונעים גם יחד המושך לבבות, קול ה' בכח 'קול תורה', את קולך רוחי ונשמתי שמעתי ואירא כי עירם אנכי ואחבא, לבי הלך שבי אחרי הקול, נכנסתי בהחצר מרוב התרגשות ודפקתי על הפתח. מי כאן... נתעטף מר אביך שי' ויצא לקראתי, 'מה אתה מבקש?' שאלה יש לי לבקש. 'שאל בני שאל'. מה זה הקול אשר... [מלאך אלוקים] עולים ויורדים? כמובן לשאלה זו דרוש סבלנות... כהלל בשעתו, ושכחתי את מטרת בואי אל בית הג' ר' אברהם אביך שליט"א... ונסתבבה השיחה ביננו... והזמן גרם בהדי פניא דמעלי שבתא לקצר ולהפרד מאת אביך הגה"צ שליט"א, ובמסירת דר"ש מלב חם אליך מחמד נפשי, והנני מתכבד למסור דרישת שלום אליך בכתב, כי לראותך פא"פ לא זכיתי והנני שמח מזה... באהבה רבה ואהבת עולם ארי' לוין".
בהמשך המכתב לאחר החתימה, כותב רבי אריה לוין בדברי תורה (בדיני שליחות ובדיני תנאי), ומוסיף דברים על הערכתו הרבה של רבו הגאון רבי איסר זלמן מלצר ותגובתו על דברי התורה של הגרי"ש אלישיב, במכתב ששלח אל חותנו המיועד: "...שכחתי למסור לך דר"ש מאת מורי ורבי הגאון האמתי הצדיק רא"ז שליט"א בהראותי לו את יקר תפארת כתיבתך בחד"ת, שמח מאד לקראת דבריך היקרים ושלח לי אח"כ בכתב איזה הערה קצרה על דבריך...".
"הצדיק הירושלמי" רבי אריה לוין (תרמ"ה-תשכ"ט), גדול בתורה ובמעשים טובים. כיהן בתפקיד מנהל רוחני ומפקח ב"תלמוד תורה עץ חיים". תלמיד ישיבות ליטא (הלוסק, סלוצק, וולוז'ין, וישיבת תורת חיים בירושלים) ותלמיד חביב ומקורב לגדולי דורו: רבי רפאל שפירא מוולוז'ין, רבי חיים ברלין, רבי שלמה אלישוב בעל ה"לשם", רבי ברוך דוב ליבוביץ, רבי אברהם יצחק הכהן קוק, גיסו רבי צבי פסח פראנק, והרב מבריסק רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. עלה לירושלים בבחרותו ונשא את נכדת הראב"ד רבי חיים יעקב שפירא.
נודע במסירותו למעשי חסד. איש אהוב וידיד לכל, המשתתף בכל לבו ונפשו בשמחותיהם ובצרותיהם של ישראל. רבי אריה ה"צדיק הנסתר" הסתיר את גדלותו בידיעת התלמוד והמשניות, בקיאותו ולמדנותו, בתור למדן מובהק מבית מדרשם של ישיבות ליטא, ומוותיקי תלמידי רבי ברוך בער ליבוביץ. בשנים תשע"א-תשע"ג נדפסו שלושה חלקים מן חיבורו המקיף "משנת אריה" על ששה סדרי משנה, שהיה גנוז קרוב למאה שנים. רבי אריה כתב בצוואתו בענוותנותו המופלגת: "...שאינני בקי אפילו פרק במשניות כראוי..." – וזאת למרות חיבורו הענק על ששה סדרי משנה. חתנו הגאון רבי יוסף שלום אלישיב, בהסכמה לספר "משנת אריה", כותב על חמיו המחבר: "חמי הגה"צ רבי אריה לוין זצ"ל, אשר לרוב ענותנותו הצניע והסתיר גדלותו בתורה...".
כשעלה לירושלים גאון הקבלה בעל ה"לשם", הגאון הקדוש רבי שלמה אלישוב (תר"א-תרפ"ו, לא מש רבי אריה לוין מלשמשו ומללמוד תורה מפיו, ולאחר פטירתו הסכימו בני המשפחה על ידו לפרסם בדפוס את הקונטרס "תולדות הגאון הקדוש מחבר ספרי לשם שבו ואחלמה" (שנתפרסם לראשונה כנספח לספרו "לשם שבו ואחלמה – חלק הביאורים" שנדפס בירושלים, מיד לאחר פטירת המחבר). בשנת תרפ"ט זכה רבי אריה להשתדך עם מורו ורבו בעל ה"לשם", כאשר לקח כחתן לבתו הרבנית חיה, את רבי יוסף שלום אלישיב – נכדו החביב של בעל ה"לשם", והנישואין נערכו כעבור כשנה בשלהי חודש אדר תר"צ.
מקבל המכתב, מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב (תר"ע-תשע"ב), בנו היחיד של הגאון ר' אברהם מרבני הומל (חתן בעל ה"לשם") וחתנו של הצדיק הירושלמי רבי אריה לוין. משנת תש"ג מילא את מקום אביו כרב "תפארת בחורים" וכמו"ץ בשכונת מאה שערים. במשך כעשרים שנה כיהן כאחד מבכירי מערכת הדיינות בארץ ישראל, ופרש לגמלאות בתחילת שנות התש"ל (כאשר מונו אז למערכת בתי הדין, כאלו שניסו לעקור הלכות חמורות מסיבות לא הלכתיות). בעשרים שנותיו האחרונות הנהיג את עולם התורה בארץ ובחו"ל. הרב אלישיב היה מגדולי הפוסקים במשך למעלה משבעים שנה. נודע בהתמדתו המופלגת ובידיעתו העמוקה והיסודית בכל חלקי התורה, עד שיכל לפסוק בכל ענין את מסקנתו הברורה. חידושי תורתו נדפסו על-ידי תלמידיו בסדרת ספרי ה"הערות" על המסכתות שנערכו משיעוריו וכן לוקטו מאות מאלפי תשובותיו בששת חלקי "קובץ תשובות".
[1] דף כפול (3 עמ' כתובים). 21 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. בלאי וסימני קיפול. קרעים בקפלי הנייר ובשולי הדפים, ללא פגיעה בטקסט.
המכתב שלפנינו, נתפרסם בדפוס לראשונה באופן חלקי, בקובץ תורני "צהר" (כרך ד, ירושלים, תשנ"ט, עמ' נד-נו), ולאחר מכן נדפס בבמות שונות באופן מלא, בהם ב"קובץ תשובות" (חלק ב, ירושלים, תשס"ג, סימן קפט), ובספר הזכרון "תפארת רפאל" (בית שמש, חשון תשס"ו, עמ' רכה-רכז).
מכתבים וכתבי יד – רבנים
מכתבים וכתבי יד – רבנים