מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים

שני מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה והצלה ליהודי רוסיה, ועזרה לשומרי שמיטה בארץ ישראל – ווילנא, תרצ"ח

פתיחה: $1,500
הערכה: $2,000 - $3,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, שבט / אדר ב' תרצ"ח [1938].
כתיבת סופרו של הגרח"ע עם מספר שורות בעצם כתב-ידו וחתימתו. נשלחו ללונדון, אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. בשולי שני המכתבים - שורות נוספות של מכתב אישי בכתב-ידו ובחתימתו של החותם "אד"א" – רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר ומנאמני ביתו, קרוב-משפחתו של הרב אברמסקי.
המכתבים כוללים עניינים שונים, ועוסקים בעיקר בהצלת הרבנים ברוסיה שסבלו אז רדיפות רבות מהשלטון הסובייטי, ורבים מהם נשלחו אז לגלות בסיביר, בעקבות "חטאם" בהפצת יהדות ושמירת מצוות הדת.
במכתב הראשון מתאריך כ"ה שבט תרח"ץ, נכתב על "השמועות מרוסיא פולחות כליות ולב. בטח שמעת כי הרבה רבנים ושוחטים נאסרו שם. כפי מה שהודיעני הרבי מליובאוויטש איזה מהם יצאו לחפשי. מהידועים לי נאסר הרב מיזעס מקרמנצוג חתן הרב ר' שלו' ר"מ מאיישישוק, על חטא שהפיץ תורה שם איזה שנים במינסק, ואח"כ כשבא לקבל וויזה לנסוע לארה"ק נאסר ונשלח לארץ גזירה לשבע שנים. כן נאסר הרב איזראעליט מקוידינוב... אומרים כי המצב בכלל שם נורא מאד, סובלים קור וחרפת רעב, מכתבים לא יקובלו משם, ומשלוח חבילות לע"ע נפסק על ידי, לבד שיש בזה קישויים הרבה, הנני מסופק אם לפי המצב שם רצוי להם המשלוח. אולי באפשרי לעשות מה לטובת האסירים ע"י הבארד אף דעפיט...".
בהמשך המכתב כותב רבי חיים עוזר על ענייני עזרה לישיבות, ובפרט על עזרה לישיבות "בית יוסף" של תלמידי נובהרדוק. מעבר לדף הוסיף רבי חיים עוזר בכתב-ידו, בקשה להעברת כספי-תמיכה בשומרי השמיטה בארץ ישראל, ע"י הגאון בעל החזון איש: "אם נתקבל אצל מע"ת איזה סכום לטובת שומרי שביעית, יואל נא להמציאו ליד הגאון מו"ה אברהם ישעי' קארעליץ נ"י בעהמ"ח חזון איש, אשר מושבו בבני ברק".
במכתב השני מתאריך ו' אדר שני תרח"ץ כותב הגאון רבי חיים עוזר אודות מצב בריאותו של "ידידנו הגאב"ד מבריסק שליט"א, ב"ה כי מצב בריאותו הוטב מעט, אך בכ"ז הוא עוד חולה גדול וחלוש מאד...". לאחר החתימה נוספה ידיעה אודות המאסרים של רבנים וכלי-קודש ברוסיה הסובייטית: "לפי המכתב שקבלתי היום מחו"ל, נאסרו ברוסיא בעת האחרונה הרבנים מעדאליא במוסקבה, בסמולנסק, הרב ר' ליב שיפמאן מי שהי' רב בפוחאוויטש, הרב איזראעליט מקוידינוב, הרב ר' ליב מייזל מדוקאר (ליבל ראמאנאווער), הרב דקריטשאוו, הרב דמאזיר, הרב דקאלענקאוויטש, הרב דפלעשצינעץ, ואחדים מהם כבר נשלחו לארץ גזירה (בפרטיות אינו כותב) רק כי חברו הרב דאמסטיסלאוו ר' חיים הכהן כ"ץ נשלח לארץ הצפון על עשר שנים".
בהמשך המכתב כותב ר' אהרן דוב אלטר ווארונובסקי, על רבנים נוספים שנאסרו אז ברוסיה.

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתבים, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי].
כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה.
כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.


2 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 28 ס"מ. מצב משתנה טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. במכתב הראשון כתמים כהים.
מכתבים וכתבי יד – רבנים
מכתבים וכתבי יד – רבנים