מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
שבעה מכתבים מצולמים (V-mail, Airgraph) שנשלחו מהרב מבריסק הגרי"ז סולובייצ'יק – ירושלים, תש"ג-תש"ה – פרשיות "ילדי טהרן", הצלה מסיביר, הדפסת כתבי הגר"ח מבריסק, ועוד עניינים
פתיחה: $1,000
הערכה: $1,500 - $3,000
נמכר ב: לא נמכר
שבעה מכתבים מצולמים (V-mail) – מכתבים ארוכים מהגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק הרב מבריסק, שנשלחו ללונדון אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. [ירושלים-לונדון], תש"ג-תש"ה, 1942-1944.
המכתבים שלפנינו נשלחו בתהליך שנקרא אירוגרף, וימייל (V-mail, Airgraph) – שיטת מיזעור ומשלוח, שהתחדשה בתקופת מלחמת העולם השנייה, להעברת מכתבים מהחזית אל העורף. המכתבים המקוריים צולמו בארץ המוצא ומוזערו למיקרופילם, וסלילי המיקרופילם נשלחו אל מעבר לים בדואר אוויר. עם קבלתם, פותחו התשלילים והודפסו על גבי נייר תמונות בגודל של כרבע או מחצית מהגודל המקורי של המכתב, ונשלחו בדואר מקומי אל הנמען. המכתב המקורי נכתב בארץ המוצא על טופס ייעודי של החברה, והושלך לאחר צילומו. מכתבי הוימייל המצולמים הם בדרך כלל התיעוד היחיד מהמכתבים שנשלחו בדרך זו.
שישה מהמכתבים המקוריים היו בכתיבת יד הגרי"ד סולוביצ'יק בן הגרי"ז, ובחתימת ידו המליאה של הגרי"ז: "יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק". המכתב השביעי (מהתאריך ג' בסיון תש"ד), העוסק בענייני הצלת הישיבות בארץ ישראל, מודפס במכונת כתיבה, והיה חתום בכתב-ידם של הגאון רבי איסר זלמן מלצר, הגרי"ז אב"ד בריסק, והגאון רבי אליעזר יהודה פינקל.
במכתבים מתאריך חשוון תש"ג ותמוז תש"ג הוא כותב אודות אלף הילדים מפולין שניצלו מהשואה ("ילדי טהרן") ועל המזימות של אנשי "הסוכנות" להעביר אותם על דתם ועל אמונתם. גם במכתב מחודש כסלו תש"ה כותב הרב מבריסק על משא ומתן של הד"ר וייצמן עם הרב הראשי ללונדון, על התערבות "הסוכנות" בחינוך הילדים הפליטים.
במכתב מתאריך י"ח אב תש"ג הוא כותב על הצורך בהצלת רבי אלחנן סורוצקין אב"ד זאלודאק [בנו של רבי זלמן סורוצקין אב"ד לוצק], ש"נתפס בסיביר ונידון לעבודת פרך". גם במכתב מחודש אייר תש"ד כותב הגרי"ז מבריסק באריכות ומזרז לפעול להצלת הרבנים סורוצקין והלברשטאם מגלות סיביר.
במכתב מי"ב ניסן תש"ד אודות הדפסת כתב-היד של ה"טאג בוך" מאביו הגר"ח מבריסק, כותב הגרי"ז כי קרא את מכתבו "בהתמרמרות מלאה על ש"ב הרה"ג ר"י סאלאווייציק שי'[חיה]", והוא כותב כי קשה עליו לכתוב ב"עראגראף" מכתב ארוך בעניין זה, וכי הוא יכתוב מכתב אחר בעניין זה, בדואר רגיל (
ראו: פריט 78, את המכתב המלא בעניין זה, שנגמרה כתיבתו בחודש סיון תש"ד. העתקה חלקית ומשובשת ממכתב זה נדפסה ב"ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק", א, ירושלים תש"ע, אגרת רלז, עמ' רנט).
ראו: פריט 78, את המכתב המלא בעניין זה, שנגמרה כתיבתו בחודש סיון תש"ד. העתקה חלקית ומשובשת ממכתב זה נדפסה ב"ילקוט מכתבים ממרן הגרי"ז מבריסק", א, ירושלים תש"ע, אגרת רלז, עמ' רנט).
הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל. ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז". עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי"ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95). באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות.
בשנות התר"צ היה הרב אברמסקי מן הדוחפים ומעודדים את בני משפחת מורו ורבו הגר"ח מבריסק, למהר את הדפסת ספרו "חדושי רבנו חיים הלוי". כמפורסם, בעת שגורש מרוסיה ללטביה ע"י השלטונות הבולשביקים, שיחת הטלפון הראשונה שקיים מתחנת הגבול היתה לברר אם התקדמה הדפסת הספר (ראו: מלך ביפיו, עמ' 219-221).
7 דפים. 13.5-14 ס"מ. מודפסים על נייר צילום דק (מקורי). מצב כללי טוב. קמטים, סימני קיפול ובלאי.
מכתבים וכתבי יד – רבנים
מכתבים וכתבי יד – רבנים