מכתב מאת המלחין פליקס מנדלסון – עם מכתבים מאביו אברהם ומאחותו רבקה – דיסלדורף, 1835 – נשלח אל ידידו קארל קלינגמן

פתיחה: $4,000
הערכה: $8,000 - $12,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
דף כפול (4 עמודים) – מכתב בכתב-ידו וחתימתו של המלחין פליקס מנדלסון-ברתולדי; עם מכתב בכתב-ידה וחתימתה של אחותו רבקה לז'ן-דיריכלה, ומכתב נוסף (בכתב-ידה של רבקה) חתום בידי אביו אברהם מנדלסון-ברתולדי (בנו של הפילוסוף משה מנדלסון). דיסלדורף, 6 ביולי 1835. גרמנית.
מכתב משפחתי-אינטימי, חתום בידי שלושה מבני משפחת מנדלסון-ברתולדי (בנו ושני נכדיו של הפילוסוף משה מנדלסון); נשלח אל ידיד המשפחה, הדיפלומט והמשורר קארל קלינגמן (Karl Klingemann), ששירת באותה תקופה איש סגל של שגרירות הנובר בלונדון.
המכתב נכתב זמן קצר לאחר סיומו של "פסטיבל המוזיקה של הריין התחתון" (Niederrheinisches Musikfest), שנערך באותה שנה בעיר קלן תחת ניצוחו וניהולו האמנותי של מנדלסון. בפתח המכתב מספר מנדלסון על מחלתה הפתאומית של אימו, לאה מנדלסון, שתקפה אותה לאחר שובם מהפסטיבל; הוא מייחס את ההתדרדרות במצבה להתרגשות הרבה מהאירועים, לחום הכבד ולתאונת כרכרה שאירעה בדרכם. בשל מצבה, מציין מנדלסון, ייאלצו הוריו לשהות בדיסלדורף כשישה שבועות נוספים, והוא מתכנן ללוות אותם לכשתחלים בשובם לביתם בברלין.
בסיום מכתבו מודה מנדלסון לקלינגמן על רכישת תווי-נגינה של הנדל (כפי הנראה של האורטוריה "שלמה", עליה ניצח מנדלסון בפסטיבל בקלן, על פי התרגום לגרמנית שהכין קלינגמן) ועל הטיפול ברכישת פסנתר מתוצרת יצרן כלי הנגינה הנודע ארארד (Erard).
בעמודים 2-3 מופיעים מכתבים נוספים מאת אחותו ואביו של מנדלסון (שניהם כתובים בכתב-ידה של אחותו רבקה). במכתבה מתארת רבקה את החוויות העזות מהפסטיבל בקלן, מציינת את השינוי לטובה במצב רוחו של פליקס, ומספרת על תוכניותיה לפגוש את בעלה, המתמטיקאי יוהן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה, ונסיעתם העתידית לעיר הקיט אוסטנדה (Ostend) שבבלגיה.
במכתבו, אותו הכתיב לבתו רבקה, נוזף אבי המשפחה, אברהם מנדלסון-ברתולדי, בקלינגמן על שלא הגיע לפסטיבל בקלן: "הינך ולצערי תישאר חוטא גדול; כפי שאתה אומר בעצמך, היה לך זמן וכסף מיותרים... ובכל זאת לא הגעת לקלן... היית נהנה בדרכים רבות ולאחר מכן היית נותן לנו את התיאור היפה ביותר של כל מה שהיינו עדים לו... כל הנוחות וה'פינות החמות' של לונדון לא יכולות להוציא ממך את הגרמני, ועוד פחות מכך לדכא את המשורר".

פליקס מנדלסון-ברתולדי (1809-1847), נכדו של הפילוסוף משה מנדלסון ומגדולי המלחינים של התקופה הרומנטית במאה ה-19. המכתב נכתב בצומת דרכים משמעותית בקריירה שלו, ערב עזיבתו את משרת המנהל המוזיקלי בדיסלדורף ומינויו למנצח תזמורת הגוונדהאוס המפורסמת בלייפציג.

רבקה לז'ן-דיריכלה (1811-1858), אחותם הצעירה של פליקס מנדלסון ופאני הנזל; אשת סלונים ומוזיקאית מחוננת בזכות עצמה. בשנת 1832 נישאה למתמטיקאי הנודע יוהן פטר גוסטב לז'ן דיריכלה. ביתם בברלין (ולאחר מכן בגטינגן) שימש סלון תרבותי ומוקד לחיי מוזיקה, בו התארחו וביצעו מיצירותיהם גדולי האמנים של התקופה, ובהם קלרה שומאן ויוהנס ברהמס.

אברהם מנדלסון-ברתולדי (1776-1835), בנקאי ופילנתרופ ברלינאי, בנו של הפילוסוף משה מנדלסון. בשנת 1822 המיר את דתו לנצרות ואימץ את השם "ברתולדי". מילא תפקיד מכריע בחינוך המוזיקלי של ילדיו; מיוחס לו המשפט "לפנים הייתי בנו של אבי; עתה אני אביו של בני". נפטר בברלין ב-19 בנובמבר 1835, חודשים ספורים לאחר חתימתו על המכתב שלפנינו.

קארל קלינגמן (1798-1862), משורר ודיפלומט, איש סגל בשירות החוץ של ממלכת הנובר בלונדון משנת 1827. הקשר בינו לבין משפחת מנדלסון החל בשנת 1825, כאשר נציגות הנובר שכנה בבית המשפחה בברלין. קלינגמן מילא תפקיד חשוב בביסוס מעמדו של מנדלסון באנגליה; הוא אירח את המלחין בביקוריו בלונדון וליווה אותו במסעו המפורסם להרי סקוטלנד (1829), שהעניק השראה ליצירות המופת ה"סימפוניה הסקוטית" ופתיחת "מערת פינגאל". הוא שיתף פעולה עמו פעולה בכתיבה ותרגום ליבריות שונות – ובהן התרגום הגרמני לאורטוריה "שלמה" מאת הנדל, שמנדלסון ביצע בפסטיבל קלן (ראו: Hellmuth Christian Wolff, "Mendelssohn and Handel", The Musical Quarterly, Vol. 45, No. 2, Apr. 1959, pp. 175-190). ידידותם העמוקה נמשכה כל חייהם, ומתועדת במעל ל-300 מכתבים שהחליפו השניים ביניהם.


[1] דף כפול (4 עמודים). 26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. קרעים קלים בשוליים ובקווי הקפל. קרע חסר בשוליים העליונים (עם פגיעה באחת מהמילים). חותמת דואר ועקבות חותמת שעווה.
אוטוגרפים
אוטוגרפים