מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים

15.4.26

מחירים מומשו

מציג 85 - 96 of 104

עמודים

פריט 86 "תקנה נגד היהודים" – חובת סימון הלבוש – דוכסות פירנצה, 1567

קונטרס מודפס, תקנה בדבר חובת סימון הלבוש של יהודי דוכסות פירנצה obtenuta Nel magnifico Senato & Consiglio de 48. –Provi

הורד תמונה

2 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $3,000

הערכה: $5,000 - $7,000

נמכר ב: $4,000

כולל עמלת קונה

קונטרס מודפס, תקנה בדבר חובת סימון הלבוש של יהודי דוכסות פירנצה obtenuta Nel magnifico Senato & Consiglio de 48. –Provisione contra li Hebrei di Sua Eccellenza Illustrissima. דפוס Valente Panizzi, & M. Peri, פירנצה, 1567. איטלקית.

התקנה, שהתקבלה ב-6 במאי 1567 בסנאט ובמועצת 48 של דוכסות פירנצה, קובעת כי בחלוף עשרה ימים מיום פרסומה חייב "כל אדם השייך לאמונה ולדת העברית, כלומר יהודי, בין זכר בין נקבה, בכל גיל, לאום מעמד ומצב, המתגורר או שוהה בעיר, במחוז או בנפה של פירנצה" לשאת דרך קבע סימן זיהוי ליהדותו: הגבר היהודי חייב לענוד על הכיפה או על הכובע (או לבחירתו על הברדס או בגב המעיל) עיגול צהוב בדמות האות O – באופן שייראה בבירור ויזוהה על-ידי אחרים. האישה היהודייה חייבת לשאת על הזרוע הימנית שרוול בצבע צהוב – "כדי שמיד ייוודע היטב, הן אצלו והן אצלה, שהם בני אותה דת כוזבת, דת היהודים".

המשך התקנה מחריג מחובה זו בנקאים וחלפנים יהודים המשלמים מס קבוע מדי שנה לקופת המדינה. כמו כן, התקנה פוטרת את היהודים מן החובה לשאת סימן זה בזמן שהייתם בביתם ובבתי-הכנסת. היא קובעת קנס בסך חמישים סקודי זהב על כל הפרה. נוסף על כך, היא קובעת אחריות של האב על בנו, הבעל על אשתו, הרב על תלמידו והאדון על משרתו.

חובת סימון היהודים בסימן מזהה צהוב בשנת 1567 הייתה צעד מקדים למהלך דרמטי יותר שהתרחש ארבע שנים בלבד לאחר מכן: הקמת הגטו היהודי בפירנצה על ידי הדוכס קוזימו הראשון דה מדיצ'י בשנת 1571. הרעה זו בחיי היהודים נבעה משינויים דתיים ופוליטיים רחבים באירופה. במסגרת הרפורמציה הנגדית, החלה הכנסייה הקתולית להפעיל לחץ כבד על שליטים קתוליים ליישם צווים מחמירים נגד היהודים ולהטיל עליהם מגבלות. כדי לזכות בתואר הדוכס הגדול, נאלץ קוזימו הראשון דה מדיצ'י להוכיח את נאמנותו לכנסייה באמצעות נקיטת צעדים אנטי-יהודיים מחמירים - תחילה חובת הסימון בצהוב ולאחר מכן הקמת גטו יהודי.

בעמוד הראשון סמל בית משפחת מדיצ'י.

[3] דף (5 עמודים מודפסים). 19.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים, קמטים ובלאי. רישומים. כרוך עם עטיפת נייר חדשה.

נדיר. אינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית (שלושה עותקים נוספים הרשומים ב-WorldCat נדפסו בשני בתי דפוס אחרים בפירנצה – Giorgio Marescotti ו-Giunti). למיטב ידיעתנו לא נמכר בבתי מכירות בעבר.

קטגוריה

צווים מלכותיים, חוקים אנטי-יהודיים ופרסומים אנטישמיים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 87 "הבגידה היהודית העיוורת והעיקשת" – בולה מטעם האפיפיור קלמנס השמיני – רומא, 25 בפברואר 1593 – גירוש היהודים ממדינת האפיפיור

בולה אפיפיורית מודפסת: Caeca et Obdurata Hebraeorum perfidia, מאת האפיפיור קלמנס השמיני (1592-1605). דפוס Paolo Blado, רומא

הורד תמונה

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $6,000

הערכה: $10,000 - $12,000

נמכר ב: $10,625

כולל עמלת קונה

בולה אפיפיורית מודפסת: Caeca et Obdurata Hebraeorum perfidia, מאת האפיפיור קלמנס השמיני (1592-1605). דפוס Paolo Blado, רומא, 25 בפברואר 1593. לטינית.

הבולה מצווה על גירוש כל היהודים ממדינת האפיפיור בתוך שלושה חודשים מיום פרסומה, למעט שלוש ערים בלבד: רומא, אנקונה ואביניון. היא מחדשת ומחמירה את הגזרות האנטי-יהודיות של קודמיו פאולוס הרביעי (Cum nimis absurdum, 1955) ופיוס החמישי (Hebraeorum gens sola, 1569), ומבטלת את ההקלות וההיתרים שניתנו ליהודים על ידי אפיפיורים מאוחרים יותר, לרבות ההיתר לשוב ולהתיישב במדינת האפיפיור שהעניק סיקסטוס החמישי (Christiana pietas, 1586).

הבולה מונה שורה ארוכה של האשמות כלפי היהודים, ובהן: כפיות טובה כלפי הנצרות, שחיתות מוסרית, ניצול כלכלי ופגיעה באוכלוסייה באמצעות ריביות גבוהות, תרמיות והונאות, אשר הביאו, לטענתה, רבים מהנוצרים "לא רק לעוני קיצוני ולקבצנות, אלא כמעט לעבדות". היא קובעת כי כל יהודי שיימצא מחוץ לשלוש הערים המותרות בחלוף שלושת החודשים, רכושו יוחרם והוא יישלח לעבודות פרך לכל ימי חייו.

במקביל, ובהתאם לגזרות קודמיו פאולוס הרביעי ופיוס החמישי, אולצו היהודים תושבי הערים המותרות להתגורר ברובע סגור מאחורי חומות (הגיטו היהודי); הם חויבו למכור נכסי דלא-ניידי שברשותם; הותר להם להחזיק בבית כנסת אחד בלבד בכל עיר, ונאסר עליהם לבנות בתי כנסת חדשים; הוטלה עליהם חובת סימון הלבוש; חל עליהם איסור מוחלט לגבות ריביות; נאסר עליהם להעסיק מיניקות ומשרתים נוצרים; נאסר על רופאים יהודים לטפל בנוצרים; וצומצמו זכויות הקניין והעיסוק שלהם.

על אף שהוראות הבולה יושמו באופן חלקי בלבד, היא גרמה לסבל ניכר ולאי-ודאות עמוקה בקרב הקהילות היהודיות במדינת האפיפיור. מעבר לכך, היא הובילה לייבוש מקורות המחייה הכלכליים של היהודים ולריכוז וצפיפות גבוהה של האוכלוסייה היהודית בגטאות רומא ואנקונה.

שלושה ימים בלבד לאחר פרסום הבולה שלפנינו, ב-28 בפברואר 1593, פרסם קלמנס השמיני בולה אנטי-יהודית נוספת, Cum Hebraeorum malitia. בולה זו הורתה על החרמה ושריפה של עותקי התלמוד ושל חיבורים קבליים (ראה פריט הבא).

שלט אצולה גדול של האפיפיור קלמנס השמיני בראש הדף הראשון (טיארה אפיפיורית עם מפתחות מוצלבים וסמלי משפחת אלְדוֹבְּרַנְדִינִי).

[1] דף כפול (3 עמודים מודפסים). 32 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, קמטים ובלאי. קרעים בשוליים. סימני עש עם פגיעות בטקסט.

ראו: אטיליו מילאנו, "גיטו רומא – תמונות מן העבר" (הוצאת ספרית מעריב, תל-אביב, 1992), עמ' 58-60.

נדיר. אינו מופיע בספרייה הלאומית.

קטגוריה

צווים מלכותיים, חוקים אנטי-יהודיים ופרסומים אנטישמיים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 88 בולה מטעם האפיפיור קלמנס השמיני – רומא, 28 בפברואר 1593 – שריפת התלמוד והספרות הקבלית

בולה אפיפיורית מודפסת: Cum Hebraeorum malitia, מאת האפיפיור קלמנס השמיני (1592-1605). דפוס Paolo Blado, רומא, 28 בפברואר 15

הורד תמונה

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $4,000

הערכה: $8,000 - $10,000

נמכר ב: $8,125

כולל עמלת קונה

בולה אפיפיורית מודפסת: Cum Hebraeorum malitia, מאת האפיפיור קלמנס השמיני (1592-1605). דפוס Paolo Blado, רומא, 28 בפברואר 1593. לטינית.

הבולה מחדשת ומחמירה את הגזרות האנטי-יהודיות כנגד התלמוד והספרות הקבלית, תוך ביטול כל ההקלות וההיתרים שניתנו ליהודים על ידי אפיפיורים קודמים. היא מסתמכת על שורה ארוכה של גזרות קודמות שהטילו האפיפיורים למן ימי הביניים, ומחמירה אותן עוד יותר.

הבולה מטילה איסור מוחלט על היהודים להחזיק, לקרוא או להפיץ את ספרי התלמוד, כתבים קבליים וכל ספר נוסף המכיל, במפורש או במרומז, "דברי גידוף, חירוף וגסות" כלפי האל, האמונה הנוצרית והכנסייה הקתולית. היא אוסרת אפילו ספרים שכבר עברו צנזורה ונוקו מתכנים פוגעניים או ספרים שנדפסו מחדש באישור הכנסייה. הבולה מרחיבה את האיסור גם על המדפיסים – יהודים ונוצרים כאחד – אשר נאסר עליהם להדפיס, להעתיק, לשכפל או לסחור בספרים אלה.

הבולה קובעת כי יהודי רומא חייבים למסור לידי האינקוויזיציה את כל הספרים האסורים תוך עשרה ימים; יתר היהודים במדינת האפיפיור נצטוו לעשות כן בתוך חודשיים. ספרים אלה ישרפו פומבית ללא דיחוי. היא מורה לרשויות הכנסייה לערוך חיפושים קפדניים אחר ספרים אסורים בבתי כנסת, במוסדות קהילה, בבתים פרטיים ואצל סוחרי ספרים נוצרים, ומאיימת בעונשים חמורים על מי שייתפס מחזיק בהם.

בולה זו נחשבת לאחת הקשות והחמורות ביותר שהטילה הכנסייה על התלמוד וספרות הקבלה, שכן היא ביטלה למעשה את כל ההיתרים וההקלות שהוענקו על ידי אפיפיורים קודמים, ואסרה באופן גורף ספרים שעברו תהליך צנזורה והיתר רשמי. מהלומה זו הצטרפה למכה קשה לא פחות שניחתה על היהודים שלושה ימים בלבד קודם לכן: פרסום הבולה Caeca et Obdurata Hebraeorum perfidia (ב-25 בפברואר 1593), שהורתה על גירוש כל היהודים משטחי מדינת האפיפיור, למעט תושבי הערים רומא, אנקונה ואביניון (ראה פריט קודם).

שלט אצולה גדול של האפיפיור קלמנס השמיני בראש הדף הראשון (טיארה אפיפיורית עם מפתחות מוצלבים וסמלי משפחת אַלְדוֹבְּרַנְדִינִי).

[1] דף כפול (3 עמודים מודפסים). 32.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. קרע בשולי הדף הראשון.

ראו: אטיליו מילאנו, "גיטו רומא – תמונות מן העבר" (הוצאת ספרית מעריב, תל-אביב, 1992), עמ' 58-60.

נדיר. אינו מופיע בספרייה הלאומית.

קטגוריה

צווים מלכותיים, חוקים אנטי-יהודיים ופרסומים אנטישמיים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 89 אנטוניוס מרגריטה – "האמונה היהודית כולה", אאוגסבורג, 1530 – חיבור אנטי-יהודי – מהדורה ראשונה – התרגום הראשון של סידור התפילה היהודי עבור קהל קוראים לא-יהודי – חיתוכי עץ

Der gantz jüdisch Glaub [האמונה היהודית כולה], מאת אנטוניוס מרגריטה (Antonius Margaritha). אאוגסבורג, דפוס Heinrich St

הורד תמונה

6 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $2,000

הערכה: $4,000 - $6,000

נמכר ב: $4,000

כולל עמלת קונה

Der gantz jüdisch Glaub [האמונה היהודית כולה], מאת אנטוניוס מרגריטה (Antonius Margaritha). אאוגסבורג, דפוס Heinrich Steyner, [ר"צ] 1530. מהדורה ראשונה. הדפסה שנייה (7 באפריל 1530); פרטי הדפוס מהקולופון. גרמנית (ומעט עברית).

חיבור פולמוסי אנטי-יהודי מאת המומר היהודי אנטוניוס מרגריטה (1492-1542), נצר למשפחת רבנים נודעת בגרמניה – בנו של רבי שמואל מרגליות אב"ד רגנסבורג ונכדו של רבי יעקב מרגליות אב"ד נירנברג.

בגוף הטקסט משולבים מספר חיתוכי-עץ, בהם חיתוכי-עץ המציגים יהודים בבית הכנסת (על-פי חיתוכי העץ שנדפסו בספרו של יוהנס פפרקורן, Ich heyß ain büchlein der juden peicht [אאוגסבורג 1508]).

החיבור, שמתיימר לחשוף את פניה האמתיות של היהדות, שם ללעג את מנהגי היהודים ומעלה האשמות חריפות נגדם. בין היתר, מזהיר מרגריטה את קוראיו הנוצרים מפני מגע ומסחר עם יהודים, מתרה בהם שלא להיוועץ ברופאים יהודים ומציג תמונה שלילית של השבת היהודית ושל הנוהג להשתמש ב"גוי של שבת". אחת הטענות הקשות בחיבור נוגעת לנאמנותם הפוליטית של היהודים, המצטיירים כנתינים בוגדניים ותומכי מדינות אויב, שבראשן האימפריה העות'מאנית. חיבור זה השפיע עמוקות על מרטין לותר, שכתב בהשראתו את ספרו האנטישמי "על היהודים ושקריהם".

לצד השפעתו הרחבה על האנטישמיות בראשית העת החדשה, נחשב החיבור גם למקור מידע חשוב על חיי היום-יום ומנהגי היהודים באותה התקופה. בחיבור נדפס, בין היתר, התרגום הראשון של סידור התפילה היהודי עבור קהל קוראים לא-יהודי (ראו: "בין יהדות לנצרו(יו)ת, בין אתנוגרפיה לפולמוס: כתיבתו של אנטוניוס מרגריטה על הקבלה ב'האמונה היהודית כולה'", מאת דניאל להמן).

בעקבות ההאשמות הקשות שהעלה מרגריטה בספרו כלפי היהודים, הוא זומן לוויכוח פומבי שנערך בשנת 1530 בפני ועדה קיסרית שהתכנסה ברייכסטאג של אאוגסבורג, בנוכחותו של הקיסר קרל החמישי. מי שהשיב על טענותיו בוויכוח זה היה השתדלן היהודי רבי יוסף בן גרשון איש רוסהיים (יוסף לואנץ), שהוכיח כי טענותיו שקריות, ובעקבות כך גורש מרגריטה מאאוגסבורג.

רישום בעלות עתיק בראש דף השער (של מנזר פטרוס בזלצבורג, אוסטריה). הפניות, סימונים והגהות רבות בכתב-יד עתיק בשולי דפים רבים ובצדה הפנימי של הכריכה.

[183] עמ' (קונטרסים: A–Z4). 19.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. סימני עש קלים בשולי הדפים האחרונים. קרעים חסרים קטנים בשולי כמה דפים (ללא חיסרון). קונטרסים רופפים ומנותקים חלקית. כריכת עץ ועור עתיקה, משופשפת ובלויה מעט; קרעים חסרים בשדרה; אבזם עשוי עור ופליז לסגירה.

קטגוריה

צווים מלכותיים, חוקים אנטי-יהודיים ופרסומים אנטישמיים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 90 אנטוניוס מרגריטה – פירוש אנטי-יהודי לישעיהו נ"ג – וינה, 1534 – מהדורה ראשונה

Erklerung wie aus dem heylligen 53 Capittel… Esaie… der verhaischen Moschiach… schon khomen, die Juden auff khainen anndern

הורד תמונה

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $4,000

הערכה: $8,000 - $12,000

נמכר ב: $10,625

כולל עמלת קונה

Erklerung wie aus dem heylligen 53 Capittel… Esaie… der verhaischen Moschiach… schon khomen, die Juden auff khainen anndern mer wartten sollen, מאת אנטוניוס מרגריטה (Antonius Margaritha). דפוס Joannem Singrenium, וינה, 1534 (פרטי הדפוס מהקולופון). גרמנית (בשילוב לטינית ועברית בתעתיק לועזי).

מהדורה ראשונה ויחידה של חיבור פולמוסי חריף מאת היהודי המומר אנטוניוס מרגריטה (1492-1542), נצר למשפחת רבנים נודעת בגרמניה – בנו של רבי שמואל מרגליות אב"ד רגנסבורג ונכדו של רבי יעקב מרגליות אב"ד נירנברג.

הספר מתמקד בפרק נ"ג בספר ישעיהו, אשר דרכו מבקש המחבר להוכיח את אמיתת הנצרות. מרגריטה מצטט ומתרגם לגרמנית את פירושיהם של גדולי פרשני המקרא – ובהם רש"י, אבן עזרא ורד"ק – תוך שהוא מאשימם בסילוף ובעיוות כוונתם המקורית של הכתובים. החיבור, כפי מצהיר מרגריטה בדף השער, נועד "לנחמת כל הנוצרים היראים וכנגד היהודים קשי-העורף".

בהקדשת המחבר ובהקדמתו שבפתח הספר פורש מרגריטה את מסכת חייו האישית. הוא מזכיר את אביו, רבי שמואל מרגליות, ומתאר את הלחצים והפיתויים החומריים שהופעלו עליו כדי להשיבו לחיק היהדות. עוד הוא מספר כי לאחר התנצרותו ניסתה הקהילה היהודית לנצל את מצוקתו הכלכלית והציעה לו ממון רב כדי שישוב ליהדות. בין היתר הוא מתאר ויכוחים תיאולוגיים שניהל עם בני דתו לשעבר.

מעבר לדף השער נדפס סמל אצולה גדול של הנסיך-הבוחר ממיינץ, אלברכט מברנדנבורג (Albrecht von Brandenburg; 1490-1545). בדף [4/2] נדפסו ארבעה חיתוכי עץ קטנים המציגים סצנות המתארות את משפטו, צליבתו וקבורתו של ישו. אותיות פתיחה מעוטרות בראש כמה פרקים.

החיבור ראה אור בתקופת כהונתו של מרגריטה כמרצה לעברית באוניברסיטת וינה, שנים ספורות לאחר פרסום ספרו הנודע "האמונה היהודית כולה" (אאוגסבורג, 1530; ראו פריט קודם), שבו תקף את מנהגי התפילה והטקסים היהודיים. בעקבות ההאשמות הקשות שהעלה באותו חיבור זומן מרגריטה לוויכוח פומבי שנערך בשנת 1530 באאוגסבורג, בנוכחות הקיסר קרל החמישי. מולו ניצב השתדלן רבי יוסף בן גרשון איש רוסהיים, שהוכיח כי טענותיו שקריות, ובעקבות כך גורש מרגריטה מהעיר. גם לאחר גירושו המשיך מרגריטה לפרסם חיבורים אנטי-יהודיים, תוך שימוש בידע התורני שרכש בבית הוריו ככלי לניגוח הדת היהודית.

[4], CXVIII (118) דף. 18.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים (בעיקר בדפים הראשונים). חתימה עתיקה בדף השער. רישומים בכתב-יד בשולי כמה דפים. קונטרסים ראשונים רופפים. כריכת קרטון ישנה, משופשפת ובלויה מעט.

נדיר. עותקים ספורים בלבד ב-OCLC (הספר הוצע למכירה בפעם האחרונה בקטלוג Maggs Bros.., לונדון, 1922, עמ' 33, מס' [41a]).

מקור: אוסף ד"ר פליקס גוגנהיים: Mark Funke, The Rare Book Collection of Dr. Felix Guggenheim, Fifty Highlights from a Lifetime of Collecting and Publishing, Presented in Two Parts: Judaica & Germanistic [Mill Valley, California], 2025, p. 27.

קטגוריה

צווים מלכותיים, חוקים אנטי-יהודיים ופרסומים אנטישמיים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 91 היהודי זיס – לקט פרסומים אנטישמיים – גרמניה, 1738 – חיתוכי עץ

לקט פרסומים אנטישמיים העוסקים בחייו ובדמותו של יוזף זיסקינד אופנהיימר, בנקאי ויועץ לדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג, אשר נודע בשם

הורד תמונה

היהודי זיס – לקט פרסומים אנטישמיים – גרמניה, 1738 – חיתוכי עץ

8 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $1,000

הערכה: $2,000 - $4,000

נמכר ב: $13,750

כולל עמלת קונה

לקט פרסומים אנטישמיים העוסקים בחייו ובדמותו של יוזף זיסקינד אופנהיימר, בנקאי ויועץ לדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג, אשר נודע בשם הגנאי "היהודי זיס" והוצא להורג באשמת שווא:

1. כרך הכולל שלושה חיבורים:

• Kurtze und deutliche Kurtze und deutliche Lebens-Beschreibung des nunmehro am Galgen erblaßten Landbetrügerischen Joseph Süß Openheimers…, [מאת Johann Zacharias Gleichmann], 1738.

ביוגרפיה קצרה של יוזף זיסקינד אופנהיימר, "היהודי זיס". בעמוד השער נדפס חיתוך עץ משופע במוטיבים אנטישמיים, המציג תחנות מרכזיות בחייו של אופנהיימר.

דפוסת כוזבת בעמוד השער "Cana in Galiläa" ("קנה שבגליל"; אולי הוצאת Monath, נירנברג).

• Frolockender Glücks-Wunsch und freudiges Jubel-Geschrey bey dem wohl-verwahrten Auszuge des fameusen Juden und Ertz-Land-Betrügers Süß Oppenheimers, von Stuttgard nach Hohen-Neiffen, und von daher zum Galgen und denen Teuffeln.... ללא ציון שם המחבר, בית הדפוס, ומקום ההוצאה [1738].

שיר בן שלושה עמודים החוגג את מפלתו של היהודי זיס; בעמוד השער חיתוך עץ המציג סצנה ידועה, המזוהה עם המקרה: גופת היהודי זיס לאחר הוצאתו להורג מוצגת לראווה בכלוב.

• Des ausser-ordentlichen jüdischen Herolds aus dem unter-irrdischen Reiche des grossen Juden-Beherrschers Aschmodai Hebelfurcks.... מחבר לא ידוע, הוצאת Philipp Jacob Rudolph, פרנקפורט (פרטי הדפוס בעמוד האחרון), 1738. חמישה חלקים, עם עמודי שער נפרדים (נדיר, אצל פריימן נרשם החלק הראשון בלבד).

סיפורו של היהודי זיס מעלייתו לגדולה ועד לנפילתו. חיתוכי עץ בעמודי השער, ביניהם הדפס-דיוקן של היהודי זיס.

דפוסת כוזבת בדף השער:
"Gedruckt am Purims- oder Hammansfest 1738 Mit Benehmhaltung des grossen Sanhedrins oder Jüdischen Ober-Gerichts zu Jerusalem" [נדפס בחג הפורים או בחג המן 1738. בשם הסנהדרין הגדולה או בית הדין היהודי העליון בירושלים].

שלושה חיבורים בכרך אחד. [4], [4], 36 עמ'. 20.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. קמטים וקרעים זעירים. חיתוך דפים קרוב לגבול הטקסט. כריכה בלויה ומשופשפת. קרעים בשדרה. שדרה משוקמת חלקית בהדבקת נייר.

2. חיבור נוסף בכרך נפרד: Gespräch zweyer unter dem Stuttgardter Galgen zusammen gekommener Würtembergischen Bauren... von des famosen Jud Süssen Leben und Ende... Author, printer and location not indicated, 1738.

ללא ציון שם המחבר, בית הדפוס, ומקום ההוצאה, 1738.

בתחילת הכרך מובא דו-שיח מדומיין בין צמד איכרים מווירטמברג, העומדים תחת כלוב הברזל בו מוצגת לראווה גופתו של היהודי זיס. במהלך שיחתם נפרס סיפור עלייתו ונפילתו של זיס, עד לסופו האלים. הטקסט מובא בדיאלקט ובגרמנית תקנית, עמודה לצד עמודה. בהמשך הכרך מופיעים מספר שירים, בהם הספד על היהודי זיס המובא מפי עורבים הניצבים על הכלוב בו נכלא, מילותיו האחרונות של זיס, וכן חיתוך עץ המתפרס על פני עמוד שלם המציג את היהודי זיס בכלובו.

[2], 18, [1] עמ'. 20.5 ס"מ. מצב טוב. דפים משוקמים שיקום מקצועי. חיתוך דפים קרוב לגבול הטקסט (פגיעה מזערית בטקסט בעמ' 16). בלאי ושפשופים בכריכה.

ראו:

• אהרן פריימן, Bibliographie der Flugschriften über Joseph Süss Oppenheimer, בתוך: פריימן וברודי, Zeitschrift für Hebraeische Bibliography, שנה IX, הוצאת J. Kauffmann, פרנקפורט, 1905, עמ' 80-81.

• תיאודור הרבורגר, קטלוג מכירה פומבית, Die Judaica-Sammlung S. Kirschstein, Berlin Kultgeräte für Haus und Synagoge, Manuskripte, Gemälde, Miniaturen, Graphik, Urkunden, Bücher; 12. bis 14. Juli 1932. הוצאת Helbing, מינכן, 1932, עמ' 37, מס' 674.

יוזף זיס אופנהיימר (1698-1738) "יהודי חצר" שנודע בשם "היהודי זיס", שימש בנקאי ויועץ כספי לדוכס קרל אלכסנדר מווירטמברג. לאחר מותו הפתאומי של הדוכס הועמד אופנהיימר למשפט: הוא הואשם בבגידה במלכות, בשימוש לרעה במעמדו ובסמכותו לטובתו האישית, בניצול פושע של אוצרות המדינה למען עצמו ובקיום קשרים עם נשים נוצריות. אופנהיימר הוצא להורג בתלייה וגופתו נשארה נעולה בכלוב ברזל תלוי במשך שש שנים. כלוב זה מופיע ברבים מן ההדפסים.

קטגוריה

צווים מלכותיים, חוקים אנטי-יהודיים ופרסומים אנטישמיים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 92 תעודת-אצולה מפוארת על קלף, חתומה בידי הקיסר פרנץ יוזף הראשון – וינה, 1873 – הענקת תואר "אביר" לבנקאי יעקב לוי מנשה מאלכסנדריה

תעודת תואר-אצולה (Patent of Nobility) מפוארת, כתובה בכתב-יד אמנותי על דפי קלף מעוטרים, ונתונה בכריכת קטיפה מהודרת. התעודה ה

הורד תמונה

תעודת-אצולה מפוארת על קלף, חתומה בידי הקיסר פרנץ יוזף הראשון – וינה, 1873 – הענקת תואר

4 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $10,000

הערכה: $15,000 - $25,000

נמכר ב: $12,500

כולל עמלת קונה

תעודת תואר-אצולה (Patent of Nobility) מפוארת, כתובה בכתב-יד אמנותי על דפי קלף מעוטרים, ונתונה בכריכת קטיפה מהודרת. התעודה הוענקה לבנקאי יעקב לוי מנשה מאלכסנדריה, וחתומה בחתימת-ידו של קיסר האימפריה האוסטרו-הונגרית פרנץ יוזף הראשון. וינה, 15 באוקטובר 1873. גרמנית ומעט לטינית.

התעודה מעניקה לבנקאי יעקב לוי מנשה מאלכסנדריה את התואר "Ritter" (אביר) ואת הזכות להשתמש בשלט-אצולה משפחתי. לצד חתימת הקיסר, בתעודה מופיעות חתימותיהם של שר הפנים האוסטרי, הברון יוזף לאסר (Joseph Freiherr von Lasser-i)י Zollheim ושל היועץ המיניסטריאלי אדולף לור (Adolph Löhr).

התעודה כתובה בכתיבה קליגרפית נאה בדיו שחורה על גבי ארבעה דפי קלף עבים; אותיות-הפתיחה, הכותרות, והשמות החשובים מעוטרים בדיו זהובה ובצבעי אדום וכחול. כל הדפים מוקפים במסגרות-תחריט אמנותיות, המעוטרות בדגמים צמחיים ובסמלי הקיסרות האוסטרו-הונגרית. בשולי העמוד האחרון מופיע שמו של הקליגרף (Spada).

יעקב לוי דה-מנשה (Jacob Levi de Menasce; 1809-1887), אבי שושלת הבנקאים המפורסמת "דה מנשה". נולד בקהיר והחל את דרכו כחלפן כספים. בהדרגה צבר הון עתק וביסס את מעמדו כבנקאי האישי של שליט מצרים, הח'דיו איסמעיל פאשא. ייסד את בית המסחר "י.ל. מנשה ובניו" (J. L. Menasce et Fils) וחלש על רשת מסחר וספנות בינלאומית, עם שלוחות וסניפים בבירות הכלכלה של אירופה. נטל חלק במימון כמה ממיזמי הפיתוח הגדולים במצרים במחצית המאה ה-19 ושימש ציר מרכזי בקידום יחסי המסחר בין האימפריה האוסטרו-הונגרית והלבנט. לצד עסקיו המסועפים, היה מעמודי התווך של הקהילה היהודית במצרים וממנהיגי הציבור באלכסנדריה.

התעודה שלפנינו מתעדת את כניסתה של משפחת מנשה לאצולה האירופית. בגוף התעודה מציין הקיסר כי יעקב לוי מנשה הוא אישיות רבת-זכויות, בעל הישגים הראויים לשבח, המחזיק בעיטורי "מסדר פרנץ יוזף", "מסדר כתר הברזל" ו"מסדר המג'ידיה" העות'מאני. בשל זכויותיו ותרומתו למסחר, מוענקים לו ולכל צאצאיו החוקיים התואר "אביר" והזכות להיקרא מעתה "Jacob Levi Ritter von Menasce". שלוש שנים מאוחר יותר, בשנת 1876, הועלה יעקב לוי מנשה לדרגת "ברון" (Freiherr) ונוספה לשמו הקידומת האריסטוקרטית "דה" (de Menasce). נכדו הוא המנהיג הציוני הנודע הברון פליקס דה מנשה.

בהמשך התעודה משתרע על פני עמוד שלם איור איכותי של שלט-האצולה החדש של המשפחה, יחד עם תיאור מפורט ומדוקדק של כל אחד ממרכיביו. השלט הייחודי משלב מוטיבים מצריים בהרלדיקה אירופית: במרכז המגן נראה הנשר הקיסרי האוסטרי הדו-ראשי, ומתחתיו ספינקס רובץ בחזיתה של פירמידה עשויה אבני גזית אדמדמות, לצד חצי-סהר וכוכב כסף (סמלי האסלם והמזרח). בציצה מעל קסדות האבירים מופיעים דבורה מוזהבת (סמל לחריצות), עוגן (סמל למסחר ימי) ושני חדקי-פיל (מוטיב המדגיש את הקשר לאפריקה). בתחתית, על גבי סרט מוזהב, מופיע בלטינית המוטו של משפחת מנשה: "Quilibet Fortunae Suae Faber" (כל אדם הוא האדריכל של גורלו).

כריכת קטיפה מקורית בגוון סגול-ארגמן (צבע הקיסרות), מעוטרת במרכזה בהטבעת זהב גדולה ומרשימה של סמל האימפריה האוסטרו-הונגרית. דפי הקלף מחוברים אל שדרת הכריכה בשרוך בד זהוב.

[4] דפי קלף. מחופים דפי-מגן. 36 ס"מ. מצב טוב. כתמים וקמטים. קרעים בשולי כמה דפי המגן. בלאי קל בשולי הכריכה והשדרה. גב הכריכה משוקם חלקית.

קטגוריה

צווים מלכותיים, חוקים אנטי-יהודיים ופרסומים אנטישמיים

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 93 אלפרד דרייפוס – ספר זיכרונות מאי השדים – פריז, 1901 – מוקדש בכתב-ידו לאסיר החף-מפשע תורוולד סלטן ("דרייפוס הנורווגי")

Cinq années de ma vie, 1894-1899 [חמש שנים מחיי], מאת אלפרד דרייפוס. הוצאת Librairie Charpentier et Fasquelle, פריז,

הורד תמונה

אלפרד דרייפוס – ספר זיכרונות מאי השדים – פריז, 1901 – מוקדש בכתב-ידו לאסיר החף-מפשע תורוולד סלטן (

4 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $5,000

הערכה: $8,000 - $12,000

נמכר ב: $11,250

כולל עמלת קונה

Cinq années de ma vie, 1894-1899 [חמש שנים מחיי], מאת אלפרד דרייפוס. הוצאת Librairie Charpentier et Fasquelle, פריז, 1901. צרפתית.

ספר זכרונותיו של אלפרד דרייפוס ממושבת העונשין "אי השדים", אשר עובד מתוך יומניו הפרטיים ופורסם בשנת 1901. בשולי הדף הראשון הקדשה בכתב-ידו: לאדון סלטן, אות הזדהות, א. דרייפוס (צרפתית: à Mr. Sletten, en souvenir sympathique, A. Dreyfus).

כפי הנראה, מוקדש העותק שלפנינו לתורוולד סלטן (Thorvald Sletten) – צעיר נורווגי שהואשם ברצח אימו המאמצת, הורשע על סמך ראיות קלושות ונידון למאסר עולם. בדומה ל"פרשת דרייפוס" – חוללה כליאתו של סלטן סערה בעיתונות ובחברה הנורווגית, ועשרות מאמרים, ספרים, חוברות ושירים הטוענים לחפותו פורסמו בידי גדולי הסופרים של נורווגיה (בהם זוכה פרס הנובל בְּיֶרְנְסְטְיֶרְנֶה מרטינוס בְּיֶרְנְסוֹן). הפרשה הושוותה לא אחת להרשעתו של דרייפוס, ובשנת 1900 אף פורסמה פואמה ארוכה תחת הכותרת "דרייפוס הנורווגי" (Den norske Dreyfus) – שהפך לכינויו של סלטן (השיר פורסם בעילום שם, והוא מיוחס כיום לסופר הנורווגי Rudolf Muus). בעקבות הסערה הציבורית ולאחר מאבק ציבורי ממושך, הוענקה לת'ורוולד חנינה בשנת 1907 והוא שוחרר לאחר שש שנות מאסר.

360 עמ', 22.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים. מספר דפים לא חתוכים. כריכה עם שדרה מעור והטבעה מוזהבת על גבי העטיפה המקורית.

קטגוריה

פרשת דרייפוס

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 94 "תגובה לאדון ג. קווניאק, שר המלחמה" – כרזה מטעם תומכי דרייפוס, 1898 – מחאה על מעצרו של ז'ורז' פיקאר

Réponse à M. G. Cavaignac, ministre de la guerre ["תגובה לאדון ג. קווניאק, שר המלחמה"]. דפוס Le Si&

הורד תמונה

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $1,500

הערכה: $4,000 - $6,000

נמכר ב: לא נמכר

Réponse à M. G. Cavaignac, ministre de la guerre ["תגובה לאדון ג. קווניאק, שר המלחמה"]. דפוס Le Siècle, פריז, [1898]. צרפתית.

כרזה; גינוי חריף למעצרו של הקצין הצרפתי וחוקר הפרשה ז'ורז' פיקאר – לאחר שזה פרסם את דבר זיופם של המסמכים המרשיעים במשפט דרייפוס (יולי 1898).

בצדה השמאלי של הכרזה נדפס קטע ממכתב ששלח פיקאר לשר המלחמה, גודפרואה קווניאק (Cavaignac) – בו טען ששלושת המסמכים העיקריים ששמשו להרשעת דרייפוס זויפו או סולפו. תחת המכתב נדפסו שני מכתבים בהם טוען דרייפוס לחפותו – האחד מעט לאחר חקירתו והשני לאחר טקס שלילת דרגותיו (בניגוד לטענות שהודה באשמה, כביכול), ולצדם מספר עדויות נוספות.

בצדה הימני של הכרזה פנייה לציבור מטעם "הליגה הצרפתית לזכויות אדם" (droits de l'Homme Ligue des) במחאה על מעצרו של ז'ורז' פיקאר, עיוות דינו ושלילת זכויותיו: "...לקצין זה הייתה חובת מצפון למלא; הוא הקריב את האינטרסים ואת הקריירה שלו למענה... מוטב לשמוע את עדותו ולא לדכא אותו ולאלץ אותו לשתוק!" (הפנייה לציבור חתומה בדפוס בשם חברי הליגה – אנשי רפואה, אמנות, מדינאים, ועיתונאים, ובהם עורך L'Aurore – העיתון בו פורסם "אני מאשים" חודשים ספורים קודם לכן).

61.5X80.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. מעט קמטים. נקבים וקרעים (ברובם קלים, חלקם משוקמים בהשלמות צבע). חותמת דיו בשוליים (בול הכנסה). הכרזה מוצמדת לבד פשתן לתצוגה ושימור.

קטגוריה

פרשת דרייפוס

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 95 "אני מאשים" – רפרודוקציה רשמית של העיתון L'Aurore – יום השנה לפטירת אמיל זולא

הדפסת רפרודוקציה רשמית של המאמר "אני מאשים" (דף השער של גיליון 87, אשר ראה אור ביום 13 בינואר 1898), לכבוד יום הש

הורד תמונה

2 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $1,500

הערכה: $3,000 - $5,000

נמכר ב: $3,250

כולל עמלת קונה

הדפסת רפרודוקציה רשמית של המאמר "אני מאשים" (דף השער של גיליון 87, אשר ראה אור ביום 13 בינואר 1898), לכבוד יום השנה לפטירתו של אמיל זולא. נדפס כתוספת רשמית לעיתון L'Aurore (בו הופיע המאמר המקורי). פריז, 24 בספטמבר 1904. צרפתית.

גיליון מזכרת; בצדו האחד רפרודוקציה של המאמר "אני מאשים" כפי שהופיע לראשונה שש שנים קודם לכן (הדף משוחזר במלואו, עם מספר הגיליון ותאריך ההדפסה המקוריים). בצדו האחורי של הגליון נדפסה ביוגרפיה של אמיל זולא, עם שני דיוקנאות ואיור של ביתו.

הסופר והפובליציסט הצרפתי אמיל זולא (1840-1902), היה מתומכיו העיקריים של אלפרד דרייפוס כשזה הואשם ב-1895 בבגידה במולדת ובריגול לטובת גרמניה. בשנת 1897 פרסם סדרת מאמרים בזכותו, ובינואר 1898 פרסם בעתון "L'aurore" את המאמר "אני מאשים" (J'accuse) – מכתב גלוי אל נשיא צרפת, בו האשים את ראשי הצבא, את משרד המלחמה ואת בית הדין הצבאי בעיוות דין. פרסום המכתב עורר הדים רבים בצרפת. זולא נתבע לדין על הוצאת דיבה, נדון לשנת מאסר ונאלץ להימלט לאנגליה.

[2] עמ', 65X47 ס"מ בקירוב. מצב טוב. סימני קיפול. מעט כתמים. מספר קרעים ונקבים לאורך קו הקיפול המרכזי והשוליים (משוקמים חלקית).

קטגוריה

פרשת דרייפוס

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 96 בנימין זאב הרצל – "מדינת היהודים" – וינה-לייפציג, 1896 – מהדורה ראשונה

Der Judenstaat, Versuch einer modernen Lösung der Judenfrage [מדינת היהודים, ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים], מא

הורד תמונה

2 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $3,000

הערכה: $5,000 - $8,000

נמכר ב: $15,000

כולל עמלת קונה

Der Judenstaat, Versuch einer modernen Lösung der Judenfrage [מדינת היהודים, ניסיון לפתרון מודרני של שאלת היהודים], מאת בנימין זאב (תיאודור) הרצל. הוצאת M. Breitenstein, וינה-לייפציג, 1896. גרמנית. מהדורה ראשונה.

ספרו המהפכני של הרצל, הפורש לראשונה את חזונו להקמת מדינה יהודית.

86 עמ', 23 ס"מ. מצב טוב. כריכה נאה, מן התקופה, עם תו-ספר מאויר ("dr. Max Weis"). קרע לאורך השדרה.

פרסום "מדינת היהודים"

ראשיתו של "מדינת היהודים" – ספרה המכונן של התנועה הציונית, בנאום שחיבר בנימין זאב הרצל לקראת פגישה עם בני משפחת רוטשילד בשנת 1895 ("נאום אל הרוטשילדים"). הנאום, 22 עמודים בסך הכול, נשא את קווי מתארה הראשונים של תוכניתו המהפכנית של הרצל, ולאחר כמה גלגולים וגרסאות החליט הרצל להפכו לספר שלם.

הספר נכתב לפי עדותו של הרצל באבחה אחת, בחודשיים של כתיבה בלתי פוסקת, "בהליכה, בעמידה, בשכיבה, ברחוב, בעת האכילה, בלילה כשהדברים עקרו אותי מהשינה". עם גמר העבודה, הציג כתב היד לראשונה את חזונו הגדול – תוכנית מפורטת להקמת מדינה יהודית, שלב אחר שלב, מארגונם הראשוני של יהודי העולם ועד לקביעת החוקה והדגל. על תחושותיו בשעת הכתיבה סיפר הרצל: "אין אני זוכר, שכתבתי דבר-מה בחיי במצב של התרוממות-הרוח, שנמצאתי בו בימי כתבי את ספרי. היינה אומר, כי בשעה שהיה כותב שירים ידועים היה שומע משק כנפי-נשר ממעל לראשו. מעין משק-כנפים כזה האמנתי לשמוע גם אני".

בתחילה לא הסכימה אף הוצאת ספרים להדפיס את הספר. הרצל נדחה בידי המו"לים הקבועים שלו – דונקר והומבלוט (Duncker & Humblot), וכמוהם בידי המו"ל הברלינאי זיגפריד קרונבאך (Siegfried Cronbach), שטען שהאנטישמיות כלה והולכת מן העולם. לבסוף פנה הרצל אל מקס ברייטנשטיין, בעל חנות ספרים קטנה בווינה, והלה הסכים להדפיס את ספרו אף על פי שלא האמין ברעיונותיו ולא נטה אחר הציונות כלל.

בחודש פברואר 1896 ראה "מדינת היהודים" אור במהדורה קטנה בגרמנית, שנשאה גם כותרת משנה: "נסיון לפתרון מודרני של בעיית היהודים". על מנת להבליט את רצינות כוונתו של החיבור, הוסיף הרצל לשמו גם את תוארו האקדמי – ד"ר למשפטים.

מיד עם פרסומו חולל הספר סערה רבתי. מרבית אנשי הציבור, יהודים ולא יהודים, ראו בו דבר הבל, ואחד מעורכי העיתונים היהודיים אף הציע לתרום את מרכבתו כדי להסיע את הרצל לבית המשוגעים. בין מתנגדי הספר נמנו גם המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק וחלוץ העיתונות העברית נחום סוקולוב – לימים מתרגמו הראשון של "אלטנוילנד". "שום אדם בווינה", טען הסופר שטפן צווייג, "לא הושם ללעג כהרצל".

בהתאם לסיכום מוקדם, הדפיס מקס ברייטנשטיין שלוש מהדורות נוספות באותה השנה (שנבדלו מהמהדורה הראשונה רק בשינויים זעירים בעטיפות ובשער), ולאחר מכן לא שב להדפיס את "מדינת היהודים".

למרות תגובותיהם הארסיות של מרבית אנשי הציבור ובעלי הדעה, הצית הספר את דמיונם של המוני קוראים ברחבי אירופה והעולם, ומהדורות נוספות – ביידיש, רוסית, אנגלית ועוד, הופיעו סמוך לאחר צאתה של המהדורה הגרמנית.

אחת המהדורות הראשונות לראות אור הייתה המהדורה העברית בתרגומו של מיכאל (מיכל) ברקוביץ, מזכירו של הרצל, שנדפסה באותה השנה שבה נדפסה המהדורה הגרמנית בהוצאת "תושיה" (בהקדמה למהדורה זו הדגיש ברקוביץ שני 'תיקונים' שמסר לו הרצל בעל פה: "על שני דברים הנני להעיד פה, הנוגעים ביחוד לתרגום העברי... בפרק 'שפת הארץ'... אחרי הוודע לו, כי יש לספרו קוראים עברים... היתה אתו רוח אחרת ויִוָּכַח כי יכול תוכל השפה העברית לחדש נעוריה... בדבר מקום הישוב... חזר מדעתו... וישם פניו רק אל אדמת אבותינו").

לאורך השנים הבאות, עם תנופת המפעל הציוני וכינוסם של הקונגרסים הציוניים הראשונים, התפשט הספר והופיע בלשונות נוספות ואף מעבר לים – בארה"ב, שם החלה להתבסס הציונות כתנועה רבת השפעה. בסך הכל ראו בימי חייו של הרצל 17 מהדורות של "מדינת היהודים", מרביתן בהוצאות קטנות של אלפים בודדים ופעמים רבות בצורת חוברות דקות ושבריריות. לאחר מותו של הרצל נדפסו עשרות מהדורות נוספות (בין היתר בלאדינו, אספרנטו, סרבו-קרואטית, ועוד), והספר נעשה לאחד החיבורים הידועים בתולדות ההיסטוריה היהודית.

ראו:

1. עניין היהודים, ספרי יומן (1895-1904) מאת בנימין זאב הרצל (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1997-2001, כרך א, עמ' 70).

2. הרצל חייו ופעולותיו, מאת שמואל ליב ציטרון (הוצאת ש. שרברק, וילנה, 1921, עמ' 52).

קטגוריה

ציונות, המנדט הבריטי ומדינת ישראל

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 97 בנימין זאב הרצל – "מדינת היהודים" – ורשה, 1896 – מהדורה עברית ראשונה – כריכה מעוטרת

מדינת היהודים (Der Iudenstaat), דרך חדשה בפתרון שאלת היהודים, מתֻרגם ברשיון מיוחד מאת המחבר ע"י מיכל בערקאוויטש [ברקוב

הורד תמונה

2 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $1,000

הערכה: $2,000 - $4,000

נמכר ב: $3,250

כולל עמלת קונה

מדינת היהודים (Der Iudenstaat), דרך חדשה בפתרון שאלת היהודים, מתֻרגם ברשיון מיוחד מאת המחבר ע"י מיכל בערקאוויטש [ברקוביץ]. הוצאת "תושיה", ורשה, תרנ"ו, 1896.

ספרו המהפכני של הרצל, הפורש לראשונה את חזונו להקמת מדינה יהודית. מהדורה עברית ראשונה. נדפסה כחלק מסדרת "ספרי-עם" של הוצאת "תושיה", באותה שנה בה יצאה לאור המהדורה הגרמנית.

עותק בכריכה נאה עם שם ההוצאה והסדרה, מעוטרת בהטבעות.

[2] דף, 82, iv עמ', [1] דף, 18 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים וקמטים. קרעים קלים בשוליים. חותמת ספריית בית הספר במושבה גדרה. מספר רישומים. פגמים ובלאי בכריכה (משוקמים חלקית).

פרסום "מדינת היהודים"

ראשיתו של "מדינת היהודים" – ספרה המכונן של התנועה הציונית, בנאום שחיבר בנימין זאב הרצל לקראת פגישה עם בני משפחת רוטשילד בשנת 1895 ("נאום אל הרוטשילדים"). הנאום, 22 עמודים בסך הכל, נשא את קווי מתארה הראשונים של תוכניתו המהפכנית של הרצל, ולאחר כמה גלגולים וגרסאות החליט הרצל להפכו לספר שלם.

ראו:

1. עניין היהודים, ספרי יומן (1895-1904) מאת בנימין זאב הרצל (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1997-2001, כרך א, עמ' 70).

2. הרצל חייו ופעולותיו, מאת שמואל ליב ציטרון (הוצאת ש. שרברק, וילנה, 1921, עמ' 52).

קטגוריה

ציונות, המנדט הבריטי ומדינת ישראל

Catalogue Value

הצג פרטים