ארבעה מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה לשומרי שמיטה בארץ ישראל – ווילנא, תרצ"ז-תרצ"ח – עם ציטוטים ממכתב ה"חזון איש" בהלכות שביעית

ארבעה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אב תרצ"ז / חשוון תרצ"ח [1937].

כתיבת סופרו של הגרח&qu

הורד תמונה

ארבעה מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה לשומרי שמיטה בארץ ישראל – ווילנא, תרצ

4 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים

15.4.26

מחירים מומשו

צפה במכירה

ארבעה מכתבים מרבי חיים עוזר גרודז'נסקי – עזרה לשומרי שמיטה בארץ ישראל – ווילנא, תרצ"ז-תרצ"ח – עם ציטוטים ממכתב ה"חזון איש" בהלכות שביעית

פתיחה: $2,000

הערכה: $3,000 - $4,500

נמכר ב: $4,250

כולל עמלת קונה

ארבעה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, אב תרצ"ז / חשוון תרצ"ח [1937].

כתיבת סופרו של הגרח"ע עם מספר שורות בעצם כתב-ידו וחתימתו. נשלחו ללונדון, אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. בשולי אחד המכתבים - שורות נוספות של מכתב אישי בכתב-ידו ובחתימתו של החותם "אד"א" – רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי, סופרו ומזכירו של רבי חיים עוזר ומנאמני ביתו, קרוב-משפחתו של הרב אברמסקי.

המכתבים כוללים עניינים שונים, ועוסקים בעיקר בענייני עזרה לישיבות בפולין, ועזרה ליישובים שומרי שביעית בארץ ישראל – לקראת שנת השמיטה תרצ"ח.

במכתב הראשון מתאריך ח' אב תרצ"ז כותב הגרח"ע אודות העזרה לישיבת "ראמיילעס" בווילנא, ובהמשך המכתב כותב באריכות אודות העזרה לשומרי שביעית ביישוב "מחנה ישראל" בארץ ישראל. הוא מאריך בפרטים מהלכות שביעית בשם ידידו בעל ה"חזון איש", שתוכן מכתבו מצוטט במכתב זה: "...במכתבי החולף הזכרתי ע"ד בקשת פועלי אגודת ישראל במחנה ישראל לתומכם בשנת השמיטה, ואתמול הגיעני בירור דברים מידידי הגאון בעל ה'חזון איש' שליט"א, אשר הדוחק אצלם ביחוד, כי בשאר המושבים יש איזו עצות ותקנות, כי קדושת השביעית של התפוחי-זהב [=תפוזים] לא יהי' בשנת תרצ"ח רק בשנת תרצ"ט, מפני שהפירות של תרצ"ח הביאו שליש בתרצ"ז, וא"כ כל פרנסת הפועלים הנתמך בעיקרו על הקטיף והעבודה בפרדסים של תפו"ז לא יקופח בשנת תרצ"ח, וגם העבודות מותרות מפני שבמניעתן ימות כל עץ ויש היתר של בית השלחין... והנה יצא בהיתר לנטוע ירק קודם ר"ה ולא יהי' בהם איסור ספיחין אף שנלקטין בשביעית וכדעת הר"ש והרמב"ן, וכן הותר להם... והנה אחרי כל זה יש ליתר הקבוצים של פואג"י האפשרות באיזה אופן לסדר את קיומם גם בשנת השביעית, מה שאין כן בקבוץ פואג"י במחנה ישראל שאין להם אפשרויות כאלו, כי אין בסביבותם פרדסים שיוכלו להשתכר בעבודות פרדס, וגם אין להם די מים לגדול ירק, ויוכרחו לנוד ממקומם ואז יירשו זרים נחלתם... בתמיכה מועטת איפוא נקדש שם שמים ונראה לכל כי אפשר לשמור את השמיטה כהלכתה, וכל פטפוטי הדברים כי יש בזה משום פקוח נפש וסכנה, אינה באה רק מקרירות הלב וחוסר יראה הראוי' לתורה ומצוה. זהו תוכן מכתב הגאון בעל 'חזון איש' בקצרה...".

בשולי מכתב זה הוסיף רבי חיים עוזר מספר שורות בכתב-ידו, אודות התחדשות שאלת הרפורמה בלוח, ועל פעולות הרב הכולל לאנגליה (ה-Chief Rabbi; הרב ד"ר יוסף צבי הערץ), אשר התעסק בזמנו, במאבק נגד הרפורמה לשינויי הלוח, אשר עלולה להחריב את שמירת השבת ברחבי העולם.

במכתב השני מתאריך כ"ה באב תרצ"ז, נכתב בין יתר הנושאים במכתב: "על דבר השמיטה הרנינה אותי הידיעה כי רומעכ"ת נכון להשתדל לטובת שומרי שביעית. היום קבלתי מכתב מהפועלים ב'מחנה ישראל', אשר בכליון עינים מחכים לעזרה מהירה, כאשר הודעתי למעכ"ת תוכן המכתב של הבעל 'חזון איש' שליט"א [=ראה במכתב הקודם], הנחיצות היא יותר גדולה לעזרה היא ב'מחנה ישראל', והנני בטוח שמעכ"ת כשישוב לביתו לשלו' יתעסק מיד בזה. בודאי יודע מעכ"ת כי חמיו זקנו הרידב"ז זצ"ל נסע בשעתו ללונדון ולפריז להתעסק בזה לטובת שומרי שביעית...".

בשולי מכתב זה הוסיף רבי חיים עוזר מספר שורות בכתב-ידו, אודות עניינים שונים ודברי ידידות וברכות לו ולבני ביתו: "...ואו"ש וברכה לרומעכ"ת ולביתו ולכל הנלוים אליו לאהבה אותו, כנפשו היקרה ונפש ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת ואשרו כל הימים, חיים עוזר גראדזענסקי".

במכתב מתאריך י"ט חשון תרצ"ח, שואל רבי חיים עוזר: "...והנני מחכה לדעת אם נעשה דבר לטובת קרן השמיטה, כאשר הבטיח בקיץ העבר". בהמשך המכתב כותב הגרח"ע על מכתב שקיבל מגיסו הגאון ר' אלחנן ווסרמן בקשר לגיוס כספים בלונדון עבור הישיבות בפולין, וכן על מכתב שקיבל הגרח"ע מגיסו רבי יצחק קוסובסקי מיוהנסבורג אודות האפשרות לפעול בדרום אפריקה למען הישיבות, ע"י השתדלות אצל ה"בארד אף דעפיט" בלונדון – "ראוי היה להשתדל לקרב את הלבבות בלאנדאן, ובכלל יודיע כי לו באה לשם דיליגציא [=משלחת]... היו מאספים סכומים חשובים, ומזרז לזה כי אם יומשך איזה זמן, יקדימו הציונים שם בתעמולה של הקרנות". רבי חיים עוזר חותם בכתב-ידו: "והנני ידידו רצוף אהבה, מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".

במכתב מתאריך כ"א חשוון תרצ"ח, כותב רבי חיים עוזר אודות הצעת הרב אברמסקי למנות לאנשי המשלחת לדרום-אפריקה לטובת הישיבות, את הרב מקרינק [=רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי] או הרב מטיקטין רבי אברהם קלמנוביץ. בהמשך המכתב כותב רבי חיים עוזר אודות "עזרה לקרן שביעית לשומרי שביעית בארה"ק" והוא כותב כי הוא מצרף את ה"קול קורא" אודות השמיטה.

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתבים, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי].

כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה.

כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.

4 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 28.5 ס"מ. מצב משתנה, טוב עד טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. במכתב הרביעי כתמים כהים.

שאל על פריט זה

מכתבים וכתבי יד – רבנים

הצג פרטים