אוסף גדול של מכתבים מהגאון רבי יחיאל יעקב ויינברג – תש"ט-תשכ"ג

פתיחה: $3,000
הערכה: $4,000 - $5,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
אוסף מכתבים וניירת נוספת, בהם 22 מכתבים בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג בעל ה"שרידי אש". מונטרה, שוויץ ומקומות נוספים, בין השנים תש"ט-תשכ"ג [1949-1963].
המכתבים נשלחו לתל אביב, אל תלמידו הרב ד"ר אלחנן שפטילוביץ, מבוגרי "בית המדרש לרבנים" בברלין, שהיה מתלמידיו החביבים של הרב וינברג. רבים מן המכתבים עוסקים בהצגת מועמדתו של הרב שפטילוביץ לרבנות בערים שונות באירופה, בעיקר סביב שאלת הרבנות בעיר מאלמו (Malmö, שבדיה), בה נבחר לבסוף רב אחר. מכתבים אחרים עוסקים במאמרים ששלח הרב וינברג לפרסום (בהם המאמר על "ד"ר הרצל ויחסו אל הדת"), ומאמרי-הערכה של הרב שפטילוביץ לספר "שרידי אש" של הרב וינברג. מצורפים מכתבים וקטעי עתונות שונים, אודות ספרי הרב וינברג.
במכתב מתאריך "ב' בהעלותך, תש"ט" מאריך הרב וינברג להסביר את עקרונות שיטת "תורה עם דרך ארץ" המקובלת מהרש"ר הירש, ועל הפרשנויות המוטעות שנתנו לה רבנים שונים מימין ומשמאל. במכתב אחר מהתאריך ו' בתמוז תש"י, כותב הרב וינברג בתוך הדברים על נושא השחיטה הכשרה, ומספר על התבטלותו לדעת רבי חיים עוזר שלא לפרסם בשעתו את היתרו לאופנים המותרים של הימום הבהמות: "בנוגע לשאלת השחיטה, דעתי שכת"ר ישאל לדעת הרבנים הראשיים, בענינים כאלו אי אפשר ליחיד להכריע על דעת עצמו. בקונטרס המדובר הראיתי צדדים להיתר, אבל רבו עלי רבנים גדולים ובתוכם הגאון ר' חיים עוזר ז"ל שלא הסכימו להתיר, ולכן בטלתי דעתי מפני דעתם וגם אני אסרתי כדי שלא לעשות שתי תורות בישראל...".
ראוי לציון מכתב בו מגלה הרב וינברג כי קיים זיוף בתעודת הפספורט שלו, בתאריך לידתו האמיתי. הדברים נכתבו לאחר פרסום מאמר של הרב שפטילוביץ בעיתונות, לרגל יובל השבעים של מורו ורבו הרב וינברג, וכה כותב לו הגרי"י וינברג בתאריך עש"ק ויגש תשט"ו (ו טבת, 31 בדצמבר 1954): "...הגיע לידי הגיליון עם מאמרו לגיל השבעים שלי, ונשתוממתי לידיעה זו שאינה מכוונת כלל לגילי האמתי. איני יודע מהיכן שאב את הידיעה הכוזבת הזאת, הפ"פ [=פאספורט] שלי שהוא מעיד על גיל זה, אינו עד נאמן, כי הוא נעשה בשעתו מטעמים שונים וד"ל. הייתי מודה לו אם בעצמו יכחיש את הידיעה המזוייפת שכת"ר נכשל בה".
מעניין לציין כי בכל הביוגרפיות על הרי"י וינברג נכתב כי נולד בשנת תרמ"ד או תרמ"ה בערך, ולפי המכתב שלפנינו מסתבר כי התאריך האמיתי שונה בכמה שנים, ולא ידוע לנו אם קודם תרמ"ד או לאחר מכן. בתשובה מתאריך ר"ח שבט תשט"ו, שנדפסה בספרו "שרידי אש", התייחס הרב וינברג לפרסום שגוי זה וכתב במענה לברכת מזל טוב ליום הולדתו: "...תודה לכת"ר על ברכתו. אמנם התאריך של יום לידתי אינו מתאים לגילי האמיתי. הכותב בעתון טעה והטעה, וכבר הכחשתי זאת בעתון המכבי" (שו"ת "שרידי אש", כרך ג, סוף סימן מא; במהדורת תשע"ו, כרך א, סוף סימן קח, עמ' שכז).

הגאון רבי יחיאל יעקב וינברג (שנות התר"מ בערך-תשכ"ו), גאון ופוסק נודע, מגדולי תלמידי "הסבא מסלבודקה". כיהן בגיל צעיר כרב בפילווישקי (ליטא). לאחר פטירת ידידו הגאון רבי אברהם אליהו קפלן, נתמנה תחתיו לראש "בית המדרש לרבנים" בברלין. במהלך השואה גורש לפולין, שהה תקופה בגטו וורשא, שם כיהן כנשיא אגודת הרבנים. נשלח למחנה עבודה ושרד את השואה. לאחר המלחמה הגיע למונטרֶה שבשווייץ, שם עמד בראשות הישיבה עד פטירתו. מספריו: שו"ת "שרידי אש", "חידושי בעל שרידי אש", "לפרקים" ועוד.

מקבל המכתבים,  הרב ד"ר אלחנן ארווין שפטלוביץ (1911-1998), מרבני תל אביב יוצאי אשכנז, שעסק גם במקצוע עריכת דין. מחבר ספרים ומאמרים, בעיקר בדיני המשפט העברי, המנדטורי והישראלי: "משפט המשפחה והירושה היהודי ושימושו בארץ-ישראל" (תל אביב, תש"א), עם הסכמת הרב עוזיאל; "דיני המשפחה ושיפוטם ליהודי ישראל" (תל אביב, תשכ"ה); ועוד ספרים ומאמרים רבים בעברית ובגרמנית.


27 מכתבים וטיוטות, בהם 22 מכתבים מקוריים מהרב וינברג (14 מתוכם על גלויות דואר). גודל ומצב משתנה. + 5 מעטפות דואר מקוריות + 4 קטעי עתונות בגרמנית ובעברית.
מכתבים וכתבי יד – רבנים
מכתבים וכתבי יד – רבנים