מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים

15.4.26

מחירים מומשו

מציג 49 - 60 of 104

עמודים

פריט 49 כתובה מעוטרת על נייר – הראת, אפגניסטן, תרנ"א, 1890

כתובה מעוטרת על נייר, לנישואי החתן יהודה בן יצחק עם הכלה חנה בת יעקב. הראת (הראט, אפגניסטן), כ"ח כסלו תרנ"א [10

הורד תמונה

כתובה מעוטרת על נייר – הראת, אפגניסטן, תרנ

2 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $2,000

הערכה: $3,000 - $5,000

נמכר ב: $8,125

כולל עמלת קונה

כתובה מעוטרת על נייר, לנישואי החתן יהודה בן יצחק עם הכלה חנה בת יעקב. הראת (הראט, אפגניסטן), כ"ח כסלו תרנ"א [10 בדצמבר 1890].

דיו וצבע על נייר.

כתובה על גבי יריעת נייר מלבנית. בחצי העליון מופיעים פסוקי ברכה בתוך קשתות מחודדות ובתוך מסגרות מלבניות, ובחצי התחתון מופיעים נוסח הכתובה (בכתב מרובע) ותחתיו, במסגרת מלבנית, חתימות העדים: שמואל בן בנימין, מרדכי בן אברהם ושמואל בן אליהו.

הכתובה מאוירת בעושר רב בדגמי ערבסק צמחיים האופייניים לאמנות ארצות האסלאם, ומעוטרת בעיטורי זהב.

70X46 ס"מ. מצב בינוני. סימני קיפול ישנים וקרעים רבים, חלקם חסרים, משוקמים שיקום מקצועי. כתמים ופגעי רטיבות ישנים, עם פגיעות בטקסט ובעיטורים. כפי הנראה נעשה כאן שימוש משני בטופס כתובה מעוטר ישן יותר, וכמה מחלקי הכתובה משנת תרנ"א הודבקו על גביו.

כתובה זו מתועדת גם באתר הכתובות של הספרייה הלאומית, רשומה 990003035450205171.

קטגוריה

כתובות

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 50 כתובה לנישואי בתו של מנחם אוסישקין עם בנו של מקס בודנהיימר – מצוירת בידי שמואל בן-דוד, מבכירי מורי "בצלאל" – ירושלים, תרפ"ד, 1923

כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן שמעון בן יצחק בודנהימר עם הכלה רחל בת מנחם אוסישקין. ירושלים, ד' חשון תרפ"ד [14 באוק

הורד תמונה

כתובה לנישואי בתו של מנחם אוסישקין עם בנו של מקס בודנהיימר – מצוירת בידי שמואל בן-דוד, מבכירי מורי

5 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $5,000

הערכה: $10,000 - $15,000

נמכר ב: $6,875

כולל עמלת קונה

כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן שמעון בן יצחק בודנהימר עם הכלה רחל בת מנחם אוסישקין. ירושלים, ד' חשון תרפ"ד [14 באוקטובר 1923].

דיו וצבע על קלף.

כתובה על גבי יריעת קלף מלבנית בכתב אשכנזי מרובע ובינוני. בשוליים מופיעות (פעמיים) חתימות העד מרדכי בן הלל הכהן (חתימת העד השני דהויה), וחתימת החתן. בראש הכתובה חותמת דיו של הרבנות הראשית לארץ ישראל.

הכתובה מעוטרת בעושר רב בידי שמואל בן-דוד (חתום בשוליים התחתונים), מבכירי מורי "בצלאל" בירושלים, בסגנון "בצלאלי" אופייני המשלב עיטורים אוריינטליים עם מוטיבים של אר-נובו. המערך העיטורי כולל קשת-פרסה מחודדת וגדולה הנשענת על גבי ארבעה עמודים מאסיביים בעלי בסיסים רחבים, ומלווה פסוקי ברכה רבים המעוצבים בכמה דגמים טיפוגרפיים מתחלפים (בחלקם תשליבי-אותיות האופייניים לסגנון "בצלאל"). העיטורים מתבססים ברובם על יונים צחורות, עלווה ושושנים (או דודאים), וביניהם משולבים שני איורים גדולים: אחד מתאר את רחל התנ"כית ומלווה בפסוק "ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה" (בראשית כט, יז), והשני מתאר את רחל ויעקב ליד הבאר, ומלווה בפסוק "דודי לי ואני לו" (שיר השירים ב, טז).

הכתובה מתעדת את נישואי ילדיהם של שניים מבכירי התנועה הציונית: מנחם אוסישקין, אחד מראשי הציונות וראש קק"ל, ומקס בודנהיימר, יושב ראש התאחדות ציוני גרמניה, ממייסדי ההסתדרות הציונית העולמית, ויושב הראש השני של קק"ל. גם העד החתום על הכתובה, מרדכי בן הלל הכהן, היה דמות ידועה בתנועת "חובבי ציון", פעיל ציוני וסופר עברי, ממייסדי העיר תל אביב. חתונתם של שמעון בודנהיימר ורחל אוסישקין, שנערכה במעונו של אוסישקין, "בית מחניים", הייתה אירוע חגיגי שנכחו בו אורחים חשובים רבים מהישוב העברי. היא תועדה והוסרטה בידי הצלם יעקב בן-דוב, נכחו בה, בין היתר, שני הרבנים הראשיים לארץ ישראל – הראי"ה קוק והרב יעקב מאיר, ואף הנציב העליון הרברט סמואל ורעייתו.

שמואל בן-דוד נולד בסופיה שבבולגריה בשנת 1884 כשמואל דוידוב. בבגרותו התקבל לאקדמיה לאמנות בסופיה, שם היה תלמידו של פרופ' בוריס שץ בשנים 1903-1905 והתמחה בשזירת שטיחים ובהכנת דגמים לעיצוב שטיחים. בסוף דצמבר 1905 הגיע בן-דוד לארץ יחד עם בוריס שץ ולמד בכיתה העליונה במחזור הראשון של "בצלאל". החל משנת 1907 עסק בארגון מחלקת השטיחים של "בצלאל", לימד בה ובשנים הבאות לימד גם פרספקטיבה, שרטוט ומלאכת-נוי. בן-דוד היה ממייסדי "אגודת אמנים עברית" ועמד בראשהּ. נפטר בירושלים בשנת 1927 בן 42 שנים בלבד. בן-דוד היה אחד מבכירי המורים ב"בצלאל", מורם של נחום גוטמן, חיים גליקסברג, משה קסטל, אביגדור סטימצקי ורבים אחרים ואחד התורמים החשובים לניסוח שפת העיצוב ה"בצלאלית". בין עבודותיו המפורסמות מגילת אסתר שיצר בראשית שנות ה-20, ואשר עיטוריה מזכירים מאוד את עיטורי הכתובה שלפנינו. כתובה אחרת שצייר שמואל בן דוד, בשנת 1926, נמצאת באוסף מוזיאון ישראל, ירושלים (B87.0178); כתובה נוספת, אף היא משנת 1926, מתועדת בקטלוג התערוכה "חתונה מקומית, כתובות ארצישראליות 1800-1960" (מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2005, מס' 53).

59.5X49 ס"מ. מצב בינוני-טוב. מעט קמטים וכתמים (כמה מהם כהים), עם פגיעות קלות בלבד בטקסט. פגעי רטיבות ישנים ודהיות צבע ודיו, עם פגיעות באיורים ובעיטורים הטיפוגרפיים ופגיעות ניכרות בטקסט.

כתובה זו מתועדת גם באתר הכתובות של הספרייה הלאומית, רשומה 990003035700205171.

קטגוריה

כתובות

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 51 סידור לכל השנה כמנהג רומא – עותק שנדפס על קלף – בולוניה, רצ"ז, 1537

סדור תפילה, "מראשית ועד אחרית השנה", כפי מנהג ק"ק רומי. בולוניה, דפוס בעלי ברית השותפים ועושים מלאכת המשי, ר

הורד תמונה

סידור לכל השנה כמנהג רומא – עותק שנדפס על קלף – בולוניה, רצ

10 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $40,000

הערכה: $60,000 - $70,000

נמכר ב: $60,000

כולל עמלת קונה

סדור תפילה, "מראשית ועד אחרית השנה", כפי מנהג ק"ק רומי. בולוניה, דפוס בעלי ברית השותפים ועושים מלאכת המשי, רצ"ז [1537].

עותק שלם שנדפס כולו על קלף.

סידור לכל ימות השנה, כולל תפילות לחול ולשבת, לראש חודש ושבת ראש חודש, יוצר לשבת בראשית, תפילות לחנוכה ושבת חנוכה, סדר תפלת תענית, יוצרות לארבע פרשיות, סדר תפלת פורים, רשות לשבת הגדול, תפילות לפסח, סדר התרת קללות, יוצר לשבת שלפני שבועות, תפלות לשבועות, הוראות לתפילת שבעה עשר בתמוז, יוצר לשבת איכה, הוראות לט' באב, יוצר לשבת נחמו ולשבת שלפני ראש השנה, תפילות ראש השנה, סדר צום גדליה, יוצר לשבת תשובה, תפילות יום הכיפורים, סוכות, תוכחת לרבינו בחיי החסיד ליום כיפור (ברכי נפשי את ה'), מי שברך לעולה לתורה וסדר הזכרת נשמות.

התפילות לחגים ולמועדים עשירות בפיוטים רבים.

בראש הספר, לאחר הפיוט "אדון עולם", נדפס "סדר מערכת אליהו" – "הסדר שסדר ה"ר אליהו [הזקן ב"ר מנחם] ז"ל לקרא תורה נביאים וכתובים בכל ימי השבוע". סדר זה הוא כעין "מעמדות", ונדפס כאן לראשונה.

קולופון בדף האחרון: "...והיתה השלמתו פה בולונייא, ע"י המחוקק הצעיר רפאל תלמי יצ"ו בשם השותפים יצ"ו ובשמו, יום שלישי חמשה ימים לחדש סיון, שנת ישלח עזרך [=רצ"ז] מקדש...".

מחיקות צנזורה במספר מקומות (בתפילה לראש השנה נמחקו באחד מהדפים המילים "ממשלת זדון" על ידי גירוד מהדף).

חתימת צנזור בדף האחרון.

ראו עוד: א' פיאטלי, ביבליוגרפיה של מחזורים וסידורים כמנהג בני רומא, מס' 11.

[354] דף (כל הקונטרסים בני 8 דף, וקונטרס לב בן 10 דף). 14 ס"מ בקירוב. מצב משתנה בין הדפים, בינוני עד טוב-בינוני. כתמים. בדפים האחרונים כתמי רטיבות גדולים וכהים במיוחד. בלאי וסימני שימוש רבים בחלק מהדפים (חלק מהדפים כהו). סימני עש, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט במספר מקומות. חיתוך דפים על גבול הטקסט, עם פגיעה במסגרת השער ופגיעות בטקסט במספר דפים. כריכת עור חדשה, עם עיטורים בהטבעות מוזהבות, ועם אבזם.

קטגוריה

סידורים והגדות של פסח

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 52 סידור השל"ה "שער השמים" – אמשטרדם, תע"ז, 1717 – מהדורה ראשונה – עותק שלם הכולל את כל החלקים – ספר סגולה

סידור שער השמים – תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח, פיוטים וסליחות לתעניות, ספר תהלים ומעמדות, עם פירוש הת

הורד תמונה

6 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $50,000

הערכה: $70,000 - $90,000

נמכר ב: $93,750

כולל עמלת קונה

סידור שער השמים – תפלות לימי החול, שבת ומועדים, יוצרות, הגדה של פסח, פיוטים וסליחות לתעניות, ספר תהלים ומעמדות, עם פירוש התפלות ע"פ הקבלה הנקרא בשם "שער השמים" – מאת רבינו ישעיה הלוי סגל הורוויץ – השל"ה הקדוש. עם לקט דינים והנהגות, מאת העורך והמו"ל רבי אברהם סגל הורוויץ מפוזן, נין המחבר. אמשטרדם, [תע"ז, 1717]. מהדורה ראשונה.

עותק שלם הכולל את כל החלקים. ארבעה שערים; בשער הראשון פיתוח נחושת עם איורי דמויות אברהם יצחק ויעקב ואיורי מועדים. שער נפרד לספר תהלים ושער נפרד לסדר מעמדות.

רבינו השל"ה הקדוש כותב בהקדמה לסידור: "ברוך ה'... אשר הנחני בדרך אמת... והביאני לירושלים עיר הקודש, בשנת שפ"ב, ביום הששי פרשת וזה שער השמים... השער שעולות בו התפילות... דרך שער השמים". בצוואת המחבר הנדפסת בתחילת סידורו, הוסיף: "...ואז עלה במחשבתי לחבר חיבור הקודש הזה, כדי שיהיה נדפס, שיתפשט בכל תפוצות ישראל, כדי שיהיה לי זכות וחלק בכל תפילות ישראל".

התפילות בסידור נדפסו רובן בנוסח אשכנז, למעט חלק מהתפילות שנדפסו בנוסח האשכנזי ובנוסח הספרדי זה לצד זה. דבר זה נעשה ע"פ צוואת המחבר בעל השל"ה שנדפסה בתחילת הסידור (אך למעשה העורך והמו"ל לא הכניס את כל הוראות המחבר בעניין שינויי הנוסחאות בגוף הסידור).

התפילה בסידור זה יש בה סגולה מיוחדת שהתפילה תתקבל ולא תשוב ריקם, כפי שכתב בעל הב"ח בהסכמתו לסידור זה: "כי אין ספק אצלנו כשיתפשטו בקרב ישראל, כל מי שמתפלל בתוכו שאין תפילתו חוזרת ריקם". רבי אברהם יעקב האדמו"ר הראשון מסדיגורא הזכיר סגולה זו בהסכמתו למהדורתו השלישית של הסידור (ווארשא תרמ"ב): "סידור שער השמים מהגאון הקדוש השל"ה וכאשר העיד הגאון הקדוש המפורסם בעל הב"ח ז"ל כלשונו הזהב – אין ספק אצלינו שכל המתפלל בו תפילתו לא תשוב ריקם". הגאון המקובל הקדוש רבי נפתלי כ"ץ בעל "סמיכת חכמים" מייחס סגולה זו למחבר עצמו, בעל השל"ה הקדוש, וזו לשונו במכתבו: "...סדר התפילות תמידין כסדרן ומוספין כהלכתן לשבתות וחדשים וימים נוראים מראשית השנה ועד אחרית השנה שסידר וחיבר הגאון מוהר"ר ישעיה סג"ל בעל 'שני לוחות הברית', והיה לו געגועין גדולים על זה הסידור, וגזר על יוצאי חלציו שיביאוהו לבית הדפוס, לזכות את הרבים שיתפללו כסדר הזה בכוונות אלו, וברית כרותה מאתו אם כסדר הזה יעשו לפני שומע תפלה בכל כח ובכוונות ההם, לא ישובו ריקם מלפניו. ופוק חזי מאי עמא דבר והסכמות הגאוני' הגדולים הקדמונים המפורסמים שבאותו הדור... מוהר"ר יואל סירקיס בעל בית חדש והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יעקב ז"ל אב"ד מלובלין... והגאון הגדול המפורסם מוהר"ר יום טוב ליפמן העליר זצ"ל בעל תוספות יו"ט... וכל הנביאים מתנבאים בסגנון אחד הגאונים הנ"ל, שאם יתפללו בכוונות אלו שאין תפילתן חוזרת ריקם".

מסופר על בעל התניא, שבצעירותו "סדר עבודתו היה אז ע"פ סדר השל"ה הקדוש וכוונותיו בספרו השל"ה וסידורו שער השמים" (בית רבי, ברדיטשוב תרס"ב, עמ' 2, פרק א).

בדף המגן הקדמי ובדף המגן האחורי רישומי לידות ופטירות מסוף שנות התק"צ וראשית שנות הת"ר.

רישום בעלות (קצוץ) בדף השער השני בראש הספר: "זה התפילה [---] מהוני, לכבוד [---] ולקנות שאר [---] ה' יזכני [---] כל אדם [---] יהודא בן כ[---] משה סג"ל [---] קניתי בעד [---]".

עותק שלם. [5], ד-שלה; קלט; קל; [1], נב דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי וסימני שימוש. קרעים וקרעים חסרים בשולי הדפים במספר מקומות, עם שיקומים במילוי נייר בדף האחרון. קרעים ופגמים בשוליים הפנימיים של דף השער בראש הספר, עם פגיעות קלות במסגרת המאויירת. חיתוך דפים עם פגיעות בכותרות הדפים במספר מקומות (בדף השלישי חסרה השורה הראשונה בכותרת ובדף הרביעי הכותרות חסרות לגמרי). כריכת עץ ועור עתיקה, עם אבזם לסגירה (האבזם השני חסר), ועם שדרת עור ודפי בטנה חדשים.

קטגוריה

סידורים והגדות של פסח

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 53 סידור תפילות כמנהג הספרדים – עותק שנדפס על קלף – אמשטרדם, תק"כ, 1760 – מהדורת כיס

סדר תפלות כמנהג ק"ק ספרדים, "מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו". דפוס יוסף, יעקב ואברהם בני שלמה פרופס, אמשטרדם,

הורד תמונה

סידור תפילות כמנהג הספרדים – עותק שנדפס על קלף – אמשטרדם, תק

8 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $25,000

הערכה: $30,000 - $40,000

נמכר ב: $32,500

כולל עמלת קונה

סדר תפלות כמנהג ק"ק ספרדים, "מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו". דפוס יוסף, יעקב ואברהם בני שלמה פרופס, אמשטרדם, [תק"כ, 1760]. פורמט כיס.

עותק שנדפס כולו על קלף.

כולל תפילות לימות החול ולשבתות, ראשי חודשים ומועדים.

בדף השער: "מסודרים באופן שאין צריך לחפש ולחזור לאחוריו, והוספנו בו כמה בקשות, והמזמורי' למוצאי שבת, ופרשיות מר"ח, חנוכה ופורים ושאר דברים".

במרכז השער ובעמוד האחרון מופיע סמלה המפורסם של משפחת פרופס, בצורת ידי כהונה.

ריו דף. 10 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות מעטים. בלאי קל. כריכת עור עתיקה, עם עיטורים בהטבעות מוזהבות. בלאי ופגמים בכריכה (שיקומים בשדרה ובפינות הכריכה, ודפי בטנה חדשים).

קטגוריה

סידורים והגדות של פסח

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 54 הגדה של פסח – פראג, רפ"ז, 1526 – איורים רבים בחיתוכי עץ נאים – ההגדה המאוירת הראשונה שנדפסה, ששימשה כמהדורת-אב להגדות מאוירות לאורך מאות שנים, ונחשבת לאחד מהספרים העבריים היפים ביותר שנדפסו – עותק חסר

הגדה של פסח. פראג, דפוס גרשם בן שלמה הכהן ואחיו גרונם, רפ"ז [1526].

עותק חסר של "הגדת פראג" ("הגדת

הורד תמונה

6 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $50,000

הערכה: $80,000 - $120,000

נמכר ב: $68,750

כולל עמלת קונה

הגדה של פסח. פראג, דפוס גרשם בן שלמה הכהן ואחיו גרונם, רפ"ז [1526].

עותק חסר של "הגדת פראג" ("הגדת גרשם הכהן") המפורסמת – ההגדה המאוירת הראשונה שנדפסה, ומן הספרים העבריים המאוירים היפים ביותר שנדפסו, והמבוקשים ביותר.

ההגדה נדפסה על ידי גרשם כ"ץ ואחיו גרונם, בני שלמה כ"ץ, ששימשו גם כמוציאים לאור, ונשלמה בדפוס בתאריך כ"ו טבת רפ"ז (30 בדצמבר 1526, על פי הלוח היוליאני, שהיה מקובל בפראג באותה התקופה). שמם של המדפיסים, יחד עם תאריך ההדפסה העברי המדויק, נזכר בקולופון שבסוף ההגדה, החסר בעותק שלפנינו, כמו גם דגל המדפיס של גרשם כ"ץ המופיע בראש המסגרת המאוירת שבדף [3ב], החסר גם הוא.

נדפס ללא שער.

ההגדה פותחת בסדר בדיקת חמץ – עמוד זה מוקף מסגרת נאה בחיתוך עץ, מעוטרת בדגמים צמחיים, בדמויות ובצורות שונות (בעותק שלפנינו מופיע סדר הבדיקה והמסגרת המאוירת בעמוד הראשון, עקב כריכה הפוכה של דף זה; במקור העמוד הראשון של דף זה חלק, והמסגרת המאוירת מופיעה בעמוד השני).

טקסט ההגדה נדפס באותיות מרובעות גדולות מטיפוס אשכנזי, בהן הודגשו בקווים אופקיים עיליים האותיות הרפויות. סדר בדיקת חמץ, ההערות הקצרות שבשוליים המתייחסות לחלק מהאיורים, הוראות מעטות המופיעות בגוף ההגדה ומספר קטעים נוספים, נדפסו באותיות מרובעות קטנות.

חלק מהמילים הפותחות את הקטעים כוללות אותיות בעלות רקע בהיר, בהן משולבים איורי חיות ודמויות שונות, ודגמים צמחיים.

האיורים והעיטורים שבהגדה

הגדת פראג נודעה לדורות בזכות עיצובה ואיוריה המרשימים, ששימשו כאב-טיפוס לאינספור מהדורות של הגדות מאוירות, שנדפסו במאות השנים הבאות.

העותק שלפנינו כולל שתיים מתוך שלוש המסגרות המאוירות המופיעות בהגדה (חסרה המסגרת בדף [3ב], סביב המילים "כהא לחמא עניא"). המסגרת שבדף הראשון מעוטרת בדגמים צמחיים, בדמויות ובצורות שונות, וניכרת בה השפעתו של הרנסאנס הגרמני המוקדם. המסגרת השנייה בעותק שלפנינו, והמרשימה מכולן, מופיעה בדף [25ב] של "שפוך חמתך". מסגרת זו מעוצבת בסגנון ארכיטקטוני מרשים, וכוללת מספר דמויות: מימין נראה אדם הראשון, המצויר בסגנון ציורי ענקים, שהיה שכיח באותה עת בקרב אמנים דוגמת אלברכט דירר (Albrecht Dürer), והנס הולביין (Hans Holbein), ומתחתיו איור של שמשון נושא את שערי עזה; משמאל מופיעה דמותה של חוה, ומתחתיה דמותה של יהודית נושאת את ראשו של הולופרנס; לצדה, בתוך המסגרת ובצמוד לטקסט, מופיע איור קטן של המשיח הרוכב על חמור; בתחתית המסגרת מצויר מגן ובתוכו אריה שסוע-זנב מזנק, המוחזק משני צדיו בידי פראי אדם אגדיים עטופי פרווה. לצד השמאלי שבהם מופיעה האות "ש" (אות זו מופיעה גם לצד מספר איורים קטנים שבשולי ההגדה במקומות אחרים, וניתנו לה הסברים שונים, אך לא ברור בדיוק למה היא רומזת).

מלבד למסגרות המאוירות, מופיעים לאורך ההגדה עשרות איורים בשולי הדפים (רבים מהם מופיעים מספר פעמים), ולעתים מופיעים לצידם כיתובי הסבר קצרים. בעותק שלפנינו מופיעים בין השאר איורי ארבעת הבנים; איור אב המלמד את בנו; איור "חידוש הלבנה"; איור אברהם העובר בסירה את הנהר; איורי הערים פיתום ורעמסס; איור פרעה רוחץ בדם התינוקות העברים הזכרים; השלכת התינוקות ליאור; איור המצרים טובעים בים; איור משה מוציא את בני ישראל ממצרים; איור משפחה היושבת סביב שולחן בליל הסדר, ואיורים רבים נוספים של דמויות שונות (חלק מן האיורים נדפסו בפורמט גדול יותר, ומופיעים בשוליים התחתונים של הדפים).

חתימה בדף השער: "Lazzaro Vitta Fanno".

עותק חסר. [26] דף. במקור: [38] דף. חסרים 12 דפים: ארבעת הדפים שלאחר הדף הראשון עם המסגרת המאוירת ([2]-[5]; דפים אלו הושלמו בצילום על נייר איכותי), וכן שמונת הדפים האחרונים ([31]-[38]), שהושלמו בכתב-יד על גבי ארבעה דפים נוספים (בכתיבה מרובעת איטלקית, נאה, כפי הנראה מהמאה ה-19; שמונה דפים אלו מצורפים גם בצילום, על נייר איכותי). הדף הראשון נכרך הפוך. 28.5 ס"מ. מצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים בהם כתמי אוכל ויין כהים (כתמים גדולים בחלק מהדפים). קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט ובאיורים, משוקמים במילוי נייר, עם השלמות של קטעים במסגרות ובאיורים בכתב-יד ובצילום (בדפים [1], [6] ו-[12] קרעים גדולים יחסית, עם פגיעות משמעותיות במסגרת שבעמוד הראשון ובאיורים). סימני עש עם פגיעות בטקסט ובאיורים, משוקמים ברובם במילוי נייר. שוליהם התחתונים של דפים רבים הושלמו והוגדלו במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

ספרות:

• אוצר ההגדות 7.

• ב' רות, ההגדה המצוירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 7-11.

• י' תבורי, אומנות הדפוס והציורים בהגדת פראג, אוהב ספר (כתב עת לתולדות הדפוס העברי) 1, תשמ"ז, עמ' יג–כא.

• Yosef Haim Yerushalmi, Haggadah and History, A Panorama in Facsimile of Five Centuries of the Printed Haggadah from the Collections of Harvard University and the Jewish Theological Seminary of America, Philadelphia, 1975, pp. 30-37; plates 9-13.

• Charles Wengrov, Haggadah and Woodcut: An Introduction to the Passover Haggadah Completed by Gershom Cohen in Prague, Sunday, 26 Teveth, 5287 (Dec. 30, 1526), New York, Shulsinger Bros., 1967.

קטגוריה

סידורים והגדות של פסח

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 55 הגדה של פסח – מנטובה, ש"כ-שכ"א, 1560 – עיטורים ואיורים רבים בחיתוכי עץ נאים – ההגדה המאוירת הראשונה שנדפסה באיטליה – מיצירות הדפוס העברי המאוירות המרשימות של המאה השש-עשרה

סדר הגדה של פסח, עם סדר בדיקת חמץ וקידוש לליל פסח. מנטובה, דפוס יצחק בסאן, בבית יקומו רופינילו, ש"כ-שכ"א [1560].

הורד תמונה

7 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $50,000

הערכה: $80,000 - $120,000

נמכר ב: $75,000

כולל עמלת קונה

סדר הגדה של פסח, עם סדר בדיקת חמץ וקידוש לליל פסח. מנטובה, דפוס יצחק בסאן, בבית יקומו רופינילו, ש"כ-שכ"א [1560].

עותק שלם ונדיר במיוחד של ההגדה המאוירת הראשונה שנדפסה במנטובה (על שתי ההגדות המאוירות שנדפסו במנטובה, ראו להלן).

בדף השער: "סדר הגדות של פסח, עם הנסים והנפלאות מצוירים, כאשר עיניכם תחזינה מישרים, נדפסו ונעשו ע"י יצחק ב"ר שמואל בסאן יצ"ו...".

טקסט ההגדה נדפס באותיות מרובעות גדולות מטיפוס אשכנזי, בהן הודגשו בקווים אופקיים עיליים האותיות הרפויות. סדר בדיקת חמץ, מספר חלקים נוספים מהטקסט, והוראות מעטות המופיעות בגוף ההגדה, נדפסו באותיות מרובעות קטנות.

כל העמודים מוקפים מסגרות, רובן מעוטרות בדגמים צמחיים, עם איורי מלאכי פוטי האוחזים בפרחים ובכלי נגינה, צורות גאומטריות ודמויות שונות, ומוטיבים רנסנסיים שונים. לצידם, בחלקם התחתון של רבים מהדפים ולעתים בשוליים, מופיעים איורים בחיתוכי עץ נאים, המציגים סצנות שונות מתוך ההגדה, והווי החג: הכנת ואפיית המצות לחג הפסח; משפחה יושבת בליל הסדר ועני דופק על דלתה; צייד ולצידו כלבים הרודפים אחרי ארנבות (מוטיב המופיע בכתבי-יד שונים של הגדות וגם בהגדת פראג רפ"ז, ומקורו כנראה בראשי התיבות יקנה"ז – יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן); ארבעת הבנים; בני ישראל עובדים בפרך במצרים ואיש מצרי מכה איש עברי; פרעה רוחץ בדם התינוקות העבריים; בת פרעה השולחת את אמתה לתיבת משה; בני ישראל עוברים בים סוף והמצרים טובעים בים; ועוד.

השפעתה של אמנות הרנסאנס האיטלקי ניכרת לא רק במסגרות המעוטרות שבהגדה, אלא גם במספר איורים מיוחדים נוספים: אברהם החוצה את נהר פרת בדרכו לארץ כנען, מתואר באיור שבדף [8א] כמי שמפליג בגונדולה; איור הבן החכם (דף [6א]), הוא כמעט העתק של דמותו של הנביא ירמיהו, בציורו הנודע של מיכאלנג'לו, המופיע בקפלה הסיסטינית שבוותיקן; הבן הרשע, מתואר באיור שבדף [6ב] כקונדוטיירו (ראש צבא שכיר) איטלקי; ועוד.

בעמוד האחרון מופיע הפיוט "אלמעכטיגר גוט" (ואריאציה ביידיש על "אדיר הוא"), שיר סיום מאת המביא לדפוס יצחק בסאן, וכן קולופון ארוך ומפורט: "...נחקקה פה בק"ק מנטובה... בעט ברזל ועופרת, בתכלית היופי מה[ו]דרת... ותהי השלמת המלאכה בפרשת ויכלו השמים והארץ, ביום ג' כ"ד לחדש תשרי, שנת להקים את שבטי יעקב ונצורי ישראל להשיב... סוף ארבע גאולות עדיתות [צ"ל: עתידות] בארץ... וכאשר קי[י]ם הבטחתו בגאולות שלשה, ככה ברביעית מעשהו ימהר יחישה, לפדות עמו ישראל מכובד גלותם ושאונם... כה מתחנן המח[ו]קק יצחק בסאן יצ"ו בר' שמואל שמש מבית הכנסת הקצין כמה"ר יצחק כהצ"י מפורטו, פה מנטובה".

הגדות מנטובה המאוירות שנדפסו במאה ה-16

בעיר מנטובה נדפסו באמצעה של המאה ה-16 שתי הגדות מאוירות, הדומות בעיצובן הטיפוגרפי זו לזו. ההגדה הראשונה, שלפנינו, נדפסה בשנת ש"כ-שכ"א (1560), על ידי יצחק בן שמואל בסאן, בבית דפוסו של יקומו רופינילו, וההגדה השנייה נדפסה כשמונה שנים מאוחר יותר, בדפוס "בני הפיליפון", בשמו של יוסף בן יעקב שליט. בשתי ההגדות נעשה שימוש באותן הגלופות להדפסת הטקסט, וסדר הטקסט וצורת האותיות בשתיהן, זהות כמעט לסדר הטקסט בהגדת פראג רפ"ז.

ההגדה שלפנינו, וכמוה גם ההגדה השנייה המאוירת שנדפסה במנטובה, שימשו כדגמים לשורת הגדות מאוירות בפורמט קטן יותר (קווארטו ואוקטבו), שנדפסו בוונציה סביב מפנה המאה ה-17.

לפירוט על ההגדה השנייה שנדפסה במנטובה, ועל ההבדלים בין שתי ההגדות, ראו: "קדם", מכירה 106, 24 בפברואר 2026, פריט 12.

עותק שלם. [38] דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי יין ואוכל כהים. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים (קרעים יחסית גדולים במספר מקומות), עם פגיעות בטקסט, בעיטורים ובאיורים, משוקמים במילוי נייר (חלקים מהטקסט, מהעיטורים ומהאיורים הושלמו בצילום ובכתב-יד). חיתוך דפים עם פגיעות במסגרות המעוטרות בדפים רבים. כריכת עור חדשה.

בעמוד האחרון חתימה של הצנזור Domenico Gerosolimitano, וכן חתימה של הצנזור Giovanni Domenico Carretto (משנת 1618?).

ספרות:

• אוצר ההגדות 20.

• ב' רות, ההגדה המצוירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 13-18.

• י' ריבקינד, דקדוקי ספרים, קרית ספר, ב, תרפ"ה-תרפ"ו, עמ' 61, מס' 17 (על דפים הידועים מהגדה זו, שנדפסו בעיצוב מעט שונה).

מקור: קסטנבאום ניו יורק, 17 בנובמבר 1998, פריט 100.

קטגוריה

סידורים והגדות של פסח

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 56 "הגדת שיק" – הגדה מאוירת על קלף מעשה ידי ארתור שיק – לונדון, 1940

The Haggadah, הגדה מודפסת על קלף מעשה ידי ארתור שיק; תרגום לאנגלית והקדמה מאת ססיל (בצלאל) רות. הוצאת Beaconsfield Press, ל

הורד תמונה

8 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $7,000

הערכה: $12,000 - $18,000

נמכר ב: $23,750

כולל עמלת קונה

The Haggadah, הגדה מודפסת על קלף מעשה ידי ארתור שיק; תרגום לאנגלית והקדמה מאת ססיל (בצלאל) רות. הוצאת Beaconsfield Press, לונדון, [1940 בקירוב]. עברית ואנגלית.

מהדורה ביבליופילית נדירה ביופייה, מעוצבת ברוח מסורת כתבי היד המאוירים העבריים בימי הביניים, הנחשבת ליצירתו הגדולה ביותר של האמן ארתור שיק. עותק מס' 15 מתוך 125 עותקים שנועדו למכירה בארה"ב (125 עותקים נוספים שנדפסו יועדו למכירה בבריטניה), חתום בעמוד הקולופון בחתימות ידם של ארתור שיק וססיל (בצלאל) רות.

כל אחד מעמודי ההגדה כתוב בכתיבה קליגרפית מוקפדת, משולב איורים ואורנמנטים עשירים עם תיבות פתיחה מאוירות; ארבעה עשר איורים גדולים על מלוא הדף; מול הטקסט העברי נדפס תרגום אנגלי, לעיתים בלוויית עיטור קטן. בפתח הספר הקדשה מאוירת למלך אנגליה, ג'ורג' החמישי: "לרגליו של הוד מעלתו, מניח אני בענווה את מעשה ידי, הממחיש את סבלותיהם של בני עמי ישראל. ארתור שיק, מאייר פולני" (עותקה הראשון של ההגדה הוענק למלך ג'ורג' השישי בידי שיק וססיל רות).

"הגדת שיק" נוצרה בין השנים 1932-1938 – 46 דפים מרהיבים ביופיים, שכונו בטיימס הלונדוני "ספר הראוי להימנות עם הספרים היפים ביותר שיצרה יד אדם". שיק יצר את ההגדה על רקע מצבה ההולך ומדרדר של יהדות אירופה, והטמין בין דפיה רמזים לסבלם של היהודים והאיום הנשקף להם; את הבן הרשע, למשל, עיצב שיק בדמות גרמני בעל שפם דקיק, בלבוש המזכיר מדי אס אה. המאבק עם עמלק, כפי שכותב ססיל רות בהקדמה, הוא המוטיב המרכזי באיורי ההגדה. בשל מסריה החריפים, לא הצליח שיק למצוא מדפיס להגדה על אדמת אירופה, והיא נדפסה לבסוף בלונדון, בבית ההוצאה Beaconsfield Press (שנוסד במיוחד למטרת הדפסת ההגדה) בעצם ימי המלחמה.

קיימת אי-בהירות מסוימת בנוגע לשנת ההוצאה של ההגדה: בתחתית ההדפס שמול דף השער, תחת ההקדמה הקצרה של שיק (בצרפתית), מופיע פרט השנה 1939. באוצר ההגדות מתוארכת ההגדה לשנת ת"ש 1940 (אוצר ההגדות, מס' 3712). יערי מתארך את הוצאת ההגדה לשנת 1941 (יערי, מס' 2285). ססיל רות עצמו מציין פעם את שנת 1939 (במאמר "ההגדה המצויירת שבדפוס", ארשת – ג, תשכ"א, ע' 28) ופעם את שנת 1940 כשנת ההוצאה (A Bibliographical Note on the Szyk Haggadah, by Cecil Roth, Studies in Bibliography and Booklore, vol. 9, no. 1,1969, pp. 50.

עותק נאה. כריכת עור עם הטבעה מוזהבת בדוגמת איור מאת שיק. ההגדה בקופסה מקורית עם בטנת קטיפה, עם שדרה ופינות מעור, והטבעה מוזהבת. XXVI עמ', [46] דף. כרך: 28 ס"מ. קופסה: 33.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. מעט כתמים ופגמים. בלאי קל בכריכה. בלאי וכתמים בקופסה.

קטגוריה

סידורים והגדות של פסח

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 57 ספר העיקרים, לרבי יוסף אלבו – אינקונבולה – שונצינו, רמ"ו, 1485

ספר העקרים, עיקרי האמונה היהודית, מאת רבי יוסף אלבו. שונצינו, [דפוס ישראל נתן שונצינו ובניו], רמ"ו [1485]. מהדורה ראשו

הורד תמונה

ספר העיקרים, לרבי יוסף אלבו – אינקונבולה – שונצינו, רמ

3 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $25,000

הערכה: $30,000 - $40,000

נמכר ב: $35,000

כולל עמלת קונה

ספר העקרים, עיקרי האמונה היהודית, מאת רבי יוסף אלבו. שונצינו, [דפוס ישראל נתן שונצינו ובניו], רמ"ו [1485]. מהדורה ראשונה. אינקונבולה (דפוס ערש).

מהדורה ראשונה של אחד מספרי היסוד במחשבת ישראל. נדפסה בראשית ימיו של הדפוס העברי, בעיר שונצינו שבאיטליה, בבית הדפוס הנודע של משפחת המדפיסים העבריים הראשונה.

נדפס ללא שער. צדו הראשון של הדף הראשון חלק, ובצדו השני הקדמת המדפיס: "אמר המחוקק, בהיות המאמר הנכבד הזה הנקרא ספר העקרים לחכם הגדול רבינו יוסף אלבו ז"ל ספרדי מעיר סוריא"ה אשר בספרד גדול התועלת והפרי לבני אומתינו עד מאד... מצורף לזה... להיותו פחות משבעים שנה שנעדר החכם הנזכר ז"ל מחבר הספר הזה... למען יתפשט תועלתו... לזכות בו את הרבים להאיר בו את עיניהם ולבם ולכבוד בני עמנו ראינו לחקקו באופן שלם...". בסוף ההקדמה מופיע גם תאריך תחילת ההדפסה: "כ"ב מרחשון רמ"ו לאלף הששי פה העיר שונצי"ן".

שני קולופונים בסוף הספר. בראשון מובא תאריך סיום ההדפסה: "והיתה השלמתו פה שונצינו אשר במדינת לומברדיאה... בעשרים ואחד יום לחדש טבת שנת חמשת אלפים ומאתים ששה וארבעים לבריאת עולם...". הקולופון השני הוא מ"התלמיד המשרת אשר עשה במלאכת הספר", החותם את דבריו במליצה המפורסמת (שכאן מקורה): "כי מציון תצא תורה ודבר ה' משונצינו".

בראש מפתח העניינים ובראש הקדמת הספר תיבות פתיחה מעוטרות בתחריט עץ.

מחיקות צנזורה רבות (כולל מחיקות של שורות שלמות במספר מקומות).

בדף הראשון והאחרון הודגשו תווי סימן המים של הנייר, היוצרים צורה של ראש חיה עם קרניים.

בצד הריק של הדף הראשון, רישום מליצי בכתיבה איטלקית: "אתו עצה וגבורה, למרבה המשרה, ה"ה כמ"ח; תוכו רצוף אהבה, ודגלו עלי אהבה, ה"ה כמ"ח; בטח בה לב בעלה, מרוב חכמתה ושכלה, ה"ה כמ"ח; כהן לאל עליון, יברך ה' מציון, ה"ה כמ"ח; אל איש כלבבי, חקוק בקירות ליבי, ה"ה כמ"ח; שפתותיו שושנים, ומימו נאמנים, ה"ה כמ"ח; דודי לי ואני לו, אלוקים יהיה עמו, ה"ה כמ"ח; ברה כחמה, איומה ותמימה, ה"ה הנעימה, בפלגות נהרי נחלי החכמה והגדולה, יהודה יעלה לנו בתחילה, ה"ה המשכיל כמ"ח; עיניו תחזינה מישרים, ושמו הי[--?] נודע בשערים, ה"ה האציל כמ'".

מתחת לרישום זה – רישום בעלות בלטינית בכתב-ידו של המלומד והאוריינטליסט הדני Jacob Georg Christian Adler (1756-1834), המעיד שקיבל את הספר מהחוקר והביבליוגרף ברנרדו דה רוסי (Giovanni Bernardo De Rossi, 1742-1831, מחלוצי המחקר של האינקונבולים העבריים), בפרמה, בשנת 1780. הוא כותב שנדיר למצוא עותק שלם של הספר וששלטונות האינקוויזיציה השמידו עותקים שלו כי הוא מכיל דברים כנגד הנצרות; ומציין את הדפים החסרים בעותק זה, בגלל הצנזורה (ראו להלן).

[105] דף. במקור: [108] דף. חסרים [3] דפים: [56]-[58] (ח2-4), החסרים במרבית הטפסים, מחמת הצנזורה הנוצרית (הדפים הושלמו בעותק שלפנינו בצילום). 27.5 ס"מ. שוליים נאים. מצב משתנה בין הדפים, חלק מהדפים במצב טוב-בינוני, וחלקם במצב בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות כהים בדפים האחרונים. סימני עש (בשוליים הפנימיים של רבים מהדפים סימני עש גדולים), עם פגיעות בטקסט, משוקמים ברובם במילוי נייר. קרעים וקרעים חסרים עם פגיעות בטקסט (קרע חסר גדול בדף הראשון של קרוב למחצית מהדף, וקרעים חסרים גדולים בשולי הדפים האחרונים), משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכה ישנה (דפי הבטנה חדשים), עם שדרה ופינות מעור. בלאי ופגמים בכריכה.

ישנם הבדלים טיפוגרפיים בין הטפסים השונים של הספר (כפי הנראה עקב דפים רבים שנסדרו מחדש תוך כדי ההדפסה), ושינוי בולט בדף א של קונטרס ה (דף [31]). ראו: י' ריבקינד, קרית ספר, ב, תרפ"ה-תרפ"ו, עמ' 55-56 (ריבקינד מבחין בין שני סוגי טפסים, טופס א' וטופס ב' [שהוגה ותוקן מטעויות] – העותק שלפנינו הוא מסוג טופס ב').

לתיאור מפורט של הספר ועל מחלוקת הביבליוגרפים מי מבני משפחת שונצינו הדפיס את הספר, ראו עוד: פ' תשבי, קרית ספר, סג, תש"ן-תשנ"א, עמ' 615-621, מס' 36.

בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ"ג (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. אחד מבני המשפחה המפורסמים הוא גרשם שונצינו. מקורו של שם המשפחה בשמה של העיר הראשונה באיטליה בה פעלו.

מקור: סותבי'ס, Delmonico Collection, ניו יורק, 17 בדצמבר 2008, פריט 20 (בקטלוג צוין כי העותק היה שייך לאוסף ספריית ה-Royal Library בקופנהגן, ונמכר על ידי הספרייה בערך בשנת 1950, לאחר רכישת אוסף האינקונבולים של Lazarus Goldschmidt).

קטגוריה

דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 58 ספר הכוזרי – פאנו, רס"ו, 1506 – דפוס גרשם שונצינו – מהדורה ראשונה של חיבור היסוד באמונת ישראל – עותק שוקן

ספר הכוזרי, חיבור פילוסופי אודות עיקרי האמונה היהודית, מאת רבי יהודה הלוי, מתורגם מערבית-יהודית לעברית בידי רבי יהודה אבן ת

הורד תמונה

6 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $50,000

הערכה: $70,000 - $90,000

נמכר ב: $93,750

כולל עמלת קונה

ספר הכוזרי, חיבור פילוסופי אודות עיקרי האמונה היהודית, מאת רבי יהודה הלוי, מתורגם מערבית-יהודית לעברית בידי רבי יהודה אבן תבון. [פאנו, דפוס גרשם שונצינו, רס"ו, 1506]. מהדורה ראשונה.

בדף השער: "ספר הכוזר". מעבר לשער נדפסו שני שירים בשבח הספר.

בדף השני: "ספר הכוזרי, חברו בלשון ערבי, החכם הגדול אבי כל המשוררים, ר' יהודה הלוי הספרדי ז"ל, והעתיקו אותו החכם ר' יהודה אבן תבון מרמון ספרד אל לשון הקדש במגדל לוניל שנת [ד']תתקכז".

לפנינו מהדורתו הראשונה של ספר הכוזרי, מספרי היסוד של מחשבת ישראל והפילוסופיה היהודית. מחבר הספר, רבי יהודה הלוי – ריה"ל (1075 בקירוב – 1141), היה מגדולי המשוררים והפילוסופים היהודיים בימי הביניים. הספר, שנכתב במקור בערבית-יהודית, תחת השם "כִּתַאבּ אלרַּד ואלדַּלִיל פִי אלדִּין אלדַּ'לִיל" (ספר המענה והראיה לדת המושפלת), נודע בשם "ספר הכוזרי", על שם תוכנו, הכתוב בצורת דו-שיח בין מלך כוזר וחכם יהודי (המכונה "חבר"). הספר כולל חמישה חלקים ("מאמרים"), הסוקרים את עיקרי האמונה היהודית. אחד מיסודותיו החשובים של הספר הוא ביסוס האמונה היהודית על התגלות נבואית היסטורית, בניגוד לחיבורים אחרים שעסקו בביסוס האמונה על טיעונים וראיות שכליות.

ספר הכוזרי התקבל כספר יסוד אמוני בכל הדורות, והוגים רבים עשו בו שימוש. בשבח הספר נודעו במיוחד דבריו של הגר"א, אשר צוטטו בידי תלמידו רבי ישראל משקלוב: "היה [הגר"א] אומר שילמדו בספר הכוזרי הראשון, שהוא קדוש וטהור, ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלוין בו" (תוספת מעשה רב, ירושלים, תרנ"ו, דף כא).

הספר נכתב במקורו בשפה הערבית-יהודית ותורגם לעברית מספר פעמים. התרגום במהדורה שלפנינו הוא תרגומו של רבי יהודה אבן תבון, שהיה התרגום הנפוץ של החיבור במשך מאות שנים.

קולופון בדף האחרון: "ונחקק הספר הזה במאמר אנשי המעלה... האחים יצ"ו בני השוע הנעלה... השר דון יוסף ן' יחייא איש לישבונא אשר במלכות פורטוגאל ז"ל... והיתה השלמתו בשנה השלישית לפפא ייוליו השיני ירום הודו, שנת רס"ו לפ"ק, על ידי צעיר המחוקקים קטון התלמידים אשר מבני שונצינו, והוא גר-שם בעיר פאנו" (בקולופון פירוט גניאולוגי של בני משפחת ן' יחייא לאורך מספר דורות).

בדף השני – חתימה (מחוקה בדיו): "יוסף ירושלמי", ורישום נוסף, מחוק בדיו.

רישומי בעלות בדף [61]: "אשר חנן הש"י לעבד' נאו' הקטו' יחיאל ב"ר שלמה ז"ל ה"ה איגרא ירושלמי"; "קניתי בעד אלי' יוסף מררי בן הר"ר רפאל[?] יוסף זל"ה מציוור"א[?] ל---".

הגהות קצוצות בשולי שני דפים.

עותק שלם. [62] דף. 19.5 ס"מ. מצב משתנה, דפים ראשונים ומספר דפים נוספים במצב בינוני, יתר הדפים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות, ועקבות רטיבות עם סימני פטריה ועובש. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים חסרים גדולים בדף השער, עם פגיעה בחלק משם הספר בשער ופגיעות רבות בשיר מצדו השני של הדף, וכן פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות נוספים, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות בצילום ובכתב-יד). תו-ספר של האספן אלקן נתן אדלר בכריכה הפנימית הקדמית. כריכה ישנה, מעט רופפת, עם שדרת עור. בלאי ופגמים בכריכה (שדרה מנותקת בחלקה, עם קרע לאורך שוליה).

הדף השלישי של הספר, הכולל דברים כנגד הנצרות, נתלש בעותקים רבים, אך נמצא בעותק שלפנינו.

הספר נדפס על-ידי המדפיס היהודי הנודע גרשם שונצינו, מגדולי המדפיסים העבריים באיטליה. שונצינו נדד עם בני משפחתו וכלי דפוסו בערים שונות באיטליה, ובכל מקום בו שהה הדפיס ספרים עבריים.

מקור:

1. אוסף אלקן נתן אדלר, לונדון.

2. אוסף זלמן שוקן, ירושלים.

3. קסטנבאום, ניו יורק, 2 ביוני 2003, פריט 13.

קטגוריה

דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 59 תורת כהנים – ספרא – קושטא, ר"ע, 1510 – מהדורה ראשונה – ספר שלא נשלם בדפוס – נדיר במיוחד

ספר תורת כהנים, הנקרא ספרא, עם פירוש מאת הראב"ד (רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקיֶרָה). [קושטא], ללא שם מדפיס, [ר"ע 151

הורד תמונה

7 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $20,000

הערכה: $30,000 - $40,000

נמכר ב: $93,750

כולל עמלת קונה

ספר תורת כהנים, הנקרא ספרא, עם פירוש מאת הראב"ד (רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקיֶרָה). [קושטא], ללא שם מדפיס, [ר"ע 1510, בערך].

מהדורה ראשונה של הספרא, מדרש הלכה לספר ויקרא מבית מדרשו של רבי עקיבא, הנקרא בפי בני ארץ ישראל בשם תורת כהנים ובפי בני בבל בשם ספרא או ספרא דבי רב, וכן מהדורה ראשונה של פירוש הראב"ד.

בראש הספר נדפסה ברייתא דרבי ישמעאל, "בשלש עשרה מדות התורה נדרשת", גם היא עם פירוש הראב"ד. ברייתא זו הופיעה מכאן ואילך גם בראש המהדורות הבאות.

הטקסט של הברייתא דרבי ישמעאל נדפס במרכז באותיות מרובעות, ופירוש הראב"ד נדפס סביבו בשני טורים, באותיות בינוניות ("כתב רש"י"). טקסט הספרא נדפס בחלקו הראשון בצורה הנ"ל, ובהמשך הכרך נדפס טקסט הספרא בחציו העליון של הדף בשני טורים באותיות מרובעות, ופירוש הראב"ד נדפס בחציו התחתון של הדף בשני טורים באותיות בינוניות.

ההדפסה נפסקה באמצע פרשת ויקרא (בראשי דפים [33-42] נדפס בטעות: פרשת צו), והספר לא נשלם בדפוס (כך גם ביתר העותקים הידועים).

בדף השני, מילות הפתיחה "ספר תורת כהנים", מעוטרות בחיתוך עץ נאה.

[42] דף. 28.5 ס"מ. שוליים רחבים. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. קרעים חסרים, וסימני עש רבים וקשים (במיוחד בדף השער), עם פגיעות רבות בטקסט, משוקמים במילוי נייר (כל הדפים עברו שיקום, ושוליהם מעט הורחבו). כריכת עור חדשה.

שנת ההדפסה המדויקת של הספר אינה ברורה, וסברות שונות נאמרו לגביה (הברמן כתב כי הספר נדפס לאחר שנת רס"ה; פרידברג סבר שהשנה היא שנת ר"צ; מהלמן שיער שהספר נדפס בין השנים רנ"ד-רס"ד; ויערי סבר ששנת הדפוס היא [רפ"ג?], אך התבסס כנראה על רישום מוטעה של אהרן פריימאן).

נדיר במיוחד. ידועים עותקים בודדים בלבד.

מקור: קסטנבאום, ניו יורק, 25 באוקטובר 2004, פריט 34.

קטגוריה

דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 60 פירוש התורה לרבי יעקב בעל הטורים – קושטא, רע"ד, 1514 – מהדורה ראשונה – עותק שוקן

ספר פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל, בן הרב רבינו אשר ז"ל. קושטא, דפוס שמואל ן' נחמיאש, רע"ד [1514]. מהדורה ראשו

הורד תמונה

פירוש התורה לרבי יעקב בעל הטורים – קושטא, רע

8 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים 15.4.26

פתיחה: $25,000

הערכה: $30,000 - $40,000

נמכר ב: $125,000

כולל עמלת קונה

ספר פירוש התורה לרבינו יעקב ז"ל, בן הרב רבינו אשר ז"ל. קושטא, דפוס שמואל ן' נחמיאש, רע"ד [1514]. מהדורה ראשונה.

עותק נאה.

דף שער עם מסגרת מעוטרת בחיתוך עץ נאה, עם דמויות חיות ודגמים צמחיים.

האות הראשונה במילה "בראשית", ומילות הפתיחה של ארבעת הספרים האחרים, נדפסו בחיתוכי עץ נאים.

מהדורה ראשונה של פירוש בעל הטורים על התורה. במהדורה זו נדפס ה"פירוש הקצר" של בעל הטורים, המבוסס על "פרפראות" שכתב המחבר בראש כל פרשה, כלשון המחבר: "וראיתי עוד לכתוב בתחלת סדר וסדר, מעט פרפראות מגימטריאות וטעמי המסורות להמשיך הלב" (מתוך הקדמת המחבר בדף [1ב]; על הגרסאות השונות של פירוש בעל הטורים לתורה, ראו להלן).

מסורת מעניינת מספרת כי פעם אחת הוכיח רבינו הרא"ש את בנו רבי יעקב, על כך שהוא עוסק רק בתורה שבעל פה, ואינו עוסק כלל בתורה שבכתב. בעקבות זאת ישב רבי יעקב בליל חמישי, וחיבר את פירושו בלילה אחד.

בדף השער מופיע דגל המדפיס של יהודה ששון – אריה לבן זקוף על גבי רקע שחור, בתוך מסגרת מרובעת (ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, עמ' 7 ועמ' 126, מס' 8).

קולופון בדף [71ב]: "ותשלם המלאכה מלאכת שמים, יפה וברה מזוקקת שבעתים... ונעשה על ידי הנבון ר' יהודה ששון יצ"ו אשר נשא לבו להרבות ולהפריץ[!] תורה בישראל, ונכנס בעובי הקורה בממונו והונו, ירצה לפני אל פעלו וצדקתו ותעמוד לו ולמחוקק ר' שמואל ן' נחמיאש אמן. והיתה השלמתו יום ראשון ט"ו לחדש תמוז שנת ה' ברן יחד [=רע"ד], בעיר קושטנטינא רבתי...".

בדף האחרון נדפס שיר בשבח הספר מאת רבי שלמה ב"ר מזל טוב.

מחיקות צנזורה מעטות, עם תיקון בכתב-יד בשולי אחד מהדפים.

בדף המגן רישומים בעפרון, בכתב-ידו של זלמן שוקן. מעבר לשער ובעמוד האחרון, חותמות "ספריית שוקן, ירושלים".

[72] דף. 19 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכת קלף חדשה.

פירוש בעל הטורים לתורה נדפס לאורך השנים במספר גרסאות, הנבדלות בתוכנן זו מזו. המהדורה שלפנינו כוללת כאמור את הפירוש הקצר, עם הרמזים והגימטריאות שכתב המחבר בראש כל פרשה. גרסה שנייה, הכוללת לקט מתוך הפרפראות שנדפסו במהדורה שלפנינו, נדפסה לראשונה בשולי מהדורת חמישה חומשי תורה, ונציה ש"נ-שנ"א (ומאז הופיעה במהדורות רבות של חומשים). הגרסה השלישית, הארוכה והמלאה של הפירוש, נדפסה לראשונה בזולקווא תקס"ו, בשם "פירוש הטור הארוך על התורה".

על הפירוש הקצר של בעל הטורים, ראו: א' ארנד, הפירוש הקצר של בעל הטורים לתורה, מחניים, רבעון למחקר ולהגות, 3, כסלו תשנ"ג, עמ' 108-189.

נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק הספרייה הבריטית (במפעל הביבליוגרפיה נרשמו [71] דף בלבד, כפי הנראה בטעות).

מקור:

1. אוסף זלמן שוקן, ירושלים.

2. קסטנבאום, ניו יורק, 2 ביוני 2003, פריט 15.

קטגוריה

דפוסי ערש ודפוסים עתיקים - שנות הר' והש'

Catalogue Value

הצג פרטים