מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
- and (82) Apply and filter
- item (32) Apply item filter
- וחפצים (28) Apply וחפצים filter
- שונים (27) Apply שונים filter
- various (27) Apply various filter
- תורה, (23) Apply תורה, filter
- בית (23) Apply בית filter
- הכנסת (23) Apply הכנסת filter
- עיטורים (23) Apply עיטורים filter
- תורה (23) Apply תורה filter
- לספר (23) Apply לספר filter
- object (23) Apply object filter
- ornament (23) Apply ornament filter
- ornaments, (23) Apply ornaments, filter
- synagogu (23) Apply synagogu filter
- torah (23) Apply torah filter
- דפוסי (17) Apply דפוסי filter
- book (17) Apply book filter
- print (17) Apply print filter
- ודפוסים (15) Apply ודפוסים filter
- שנות (15) Apply שנות filter
- הר (15) Apply הר filter
- עתיקים (15) Apply עתיקים filter
- והש (15) Apply והש filter
- ערש (15) Apply ערש filter
- earli (15) Apply earli filter
- incunabula (15) Apply incunabula filter
- jewish (13) Apply jewish filter
- the (13) Apply the filter
- ופרסומים (12) Apply ופרסומים filter
- יד (12) Apply יד filter
- manuscript (12) Apply manuscript filter
- public (12) Apply public filter
- letter (10) Apply letter filter
- כתובות (9) Apply כתובות filter
- ketubot (9) Apply ketubot filter
- אנטייהודיים (8) Apply אנטייהודיים filter
- אנטי (8) Apply אנטי filter
- אנטי-יהודיים (8) Apply אנטי-יהודיים filter
- anti (8) Apply anti filter
- anti-jewish (8) Apply anti-jewish filter
- antijewish (8) Apply antijewish filter
- antisemit (8) Apply antisemit filter
- edict (8) Apply edict filter
- edicts, (8) Apply edicts, filter
- law (8) Apply law filter
- laws, (8) Apply laws, filter
- ordin (8) Apply ordin filter
- rabbin (8) Apply rabbin filter
- royal (8) Apply royal filter
מציג 37 - 48 of 104
מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
מגלת אסתר מעוטרת בתחריטים. [אמשטרדם, הולנד, המאה ה-18].
תחריט ודיו על קלף; עץ וקרטון.
מגילת אסתר, כתובה בדיו בגוון ספיה על גבי 4 יריעות קלף המודבקות זו לזו, 16 עמודות טקסט ועמודת-פתיחה, 23-28 שורות בכל עמודה. בעמודה השמינית מודגשות אותיות הוי"ה. בעמודת-הפתיחה נוספו ברכות המגילה.
מגילה זו משתייכת לקבוצה של מגילות אסתר מעוטרות בתחריטים, אשר נוצרו באמשטרדם במהלך המאה ה-18 בכמה גרסאות שונות. מבין הוואריאציות הידועות, הטיפוס שלפנינו הנו המוקדם ביותר, ועותק ממנו המצוי באוסף רנה ברגינסקי בציריך מתוארך לשנת תס"א, 1701.
המגילה מעוטרת בשפע תחריטים איכותיים: שמונה תחריטים המתארים אירועים מסיפור המגילה משולבים בעמודת-הפתיחה, שישה-עשר תחריטים הממוקמים בשוליים התחתונים של עמודות-הטקסט מתארים אף הם את סיפור המגילה (חלקם מבוססים על מדרשים), ושישה-עשר תחריטים הממוקמים בראשי העמודות כוללים תיאורי נופים (למעשה זהו רצף של ארבעה איורי-נוף, אשר חוזרים ארבע פעמים). בין עמודות הטקסט מפרידים עמודים אדריכליים גדולים ומקושטים, אשר חלקם מעוטרים במלאכי פוטי הנושאים סלי-פרחים על ראשיהם; תחת כל עמוד – בשוליים התחתונים – ממוקם כד גדול עם פרחים ופירות, ואלו מפרידים בין הסצנות המתארות את סיפור המגילה.
גובה הקלף: 17.5 ס"מ, אורך המגילה: 171 ס"מ. גלולה על ידית עץ, כנראה מקורית, 32 ס"מ (חלקה התחתון חסר). מצב המגילה טוב. מעט כתמים ובלאי. כמה מילים ואותיות מחוקות או כתובות מחדש. כתמים, בלאי וקרעים בתחילת היריעה הראשונה. פיסת נייר מודבקת בתחילת היריעה הראשונה (לחיזוק). נקבים בשולי היריעות מעידים על תפירה ישנה של היריעות אלו לאלו. נתונה בנרתיק קרטון גלילי מעט מאוחר יותר, עם קרעים ובלאי.
מקור: אוסף סימון ברוקהיימר.
סימון ברוקהיימר (Brueckheimer) נולד בקילסהיים (Külsheim) בשנת 1889, הגיע למרקברייט (Marktbreit) בשנת 1911 ושימש בה כמורה החל משנת 1920. ב-1929 יזם מבצע לתיעוד חפצי קודש ורכוש יהודי בקהילות בוואריה, אותו ניהל במהלך חופשותיו מעבודתו כמורה ובמסגרת איגוד הקהילות היהודיות של בוואריה (Verband Bayerischer Israelitischer Gemeinden). במהלך ליל הבדולח נמלט ברוקהיימר לפרנקפורט, שם נאסר ונשלח למחנה בוכנוולד. לאחר שישה שבועות הוא שוחרר, שב למרקברייט, ובאפריל 1939 עזב עם משפחתו ללונדון, שם המשיך בתיעוד הקהילות היהודיות של בוואריה. במהלך מסעותיו בקהילות הקטנות וכן לאחר הגירתו ללונדון יצר ברוקהיימר אוסף קטן של חפצים יהודיים, אותם ליקט בקהילות עצמן או רכש מפליטים יהודיים שהגיעו לאנגליה. עם הפריטים החשובים שבאוספו נמנים גביע לסעודת חברה קדישא של קהילת שוואבך (Schwabach), הנמצא כיום באוסף מוזיאון ישראל, וטס לספר תורה מקהילת גוסמנסדורף (Goßmannsdorf), אשר נמכר במכירה פומבית ב"קדם", מכירה 106, 24 בפברואר 2026, פריט 14. רשימותיו, המתעדות כ-150 קהילות קטנות ברחבי בוואריה, שמורות בארכיון "יד ושם" בירושלים. ברוקהיימר נפטר באנגליה ב-1950.
כמה פריטים נוספים מאוסף סימון ברוקהיימר יועמדו למכירה פומבית במכירותינו הבאות. תמורת הפריטים תיתרם במלואה.
קטגוריה
פריטים נבחרים מאוסף סימון ברוקהיימר
Catalogue Value
מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $13,000
נמכר ב: $15,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר תאג' תורה [כתר תורה] – חומשים בראשית ושמות, עם טעמים וניקוד, עם מסורה גדולה ומסורה קטנה, ועם "מחברת התיג'אן", בכתיבת אחד מבני משפחת בניה הסופר. [תימן, שנות הר', המאה ה-15/16].
דיו על נייר, כתיבה תימנית נאה במיוחד, באותיות מרובעות גדולות (ככתיבת סת"ם), עם ניקוד וטעמים. במספר מקומות (כגון ב"שירת הים") אותיות פ' לפופות.
"המסורה הקטנה" מופיעה בשוליים, בצמוד לטקסט, ו"המסורה הגדולה" מופיעה בראשי ובשולי הדפים, בעיטור מיקרוגרפי (בצורת זיגזג). "שירת הים" נכתבה כמו בספר תורה ("אריח על גבי לבנה"). בעמודי השירה נכתבה המסורה הגדולה בעיטור מיקרוגרפי שונה (בצורת רשת מסורגת; אחד המאפיינים של הסופרים ממשפחת בניה).
לפי צורת הכתיבה ומאפיינים נוספים, נראה כי הכותב הוא אחד מבני משפחת בניה הסופר המפורסמת מתימן. יש לציין כי עיצוב העמודים והשורות בכתב-היד שלפנינו זהה לכתב-יד ספריית הבודליאנה Opp. Add. Qu 97a. שנכתב על ידי יוסף בן בניה הסופר (על פי הקולופון שם), וכתיבתו הסתיימה בחודש חשוון רל"ט (1478).
בסוף כתב-היד מופיע החיבור "מחברת התיג'אן" (שהועתק בדרך כלל יחד עם ספרי התאג'), בכתיבה תימנית בינונית. חיבור זה חסר באמצעו ובסופו.
בצדו החלק (הקדמי) של הדף הראשון רישומים שונים, מאוחרים יותר, בהם רישום בעלות ורישום הסופר שהוסיף דפי השלמה בכתב-ידו:
"זה החפץ ושמו תאג ראיתי לזכור שם שהו[א] שלי שמא יבא אדם רשע מן השוק ויאמר שלי הוא, לכן זה התאג היפה והנחמד לסאלם בן יחיא סעיד יצ"ו וכשאדם חמד בו או גנבו ארור הו[א] מפי בית דין שלמעלה ובית דין שלמטה, ארור מפי הקב"ה ופימליא שלו לא יאבה יי' סלוח לו, ועם יי' בשלום הצעיר אני [סאלם בן סעיד ס"ט (חתימה מסולסלת)]".
מתחת לרישום זה (ולחתימה מסולסלת נוספת) נכתב: "ותהי התחלת המלאכה הקדושה הטהורה יום א' י"א לחדש חשון שנת אתקס"ה לשטרות ונכתב במאתא עיר אלגראף תחותו"ת [=תחרוב ותצדי וירושלם תתבני]". רישום זה הוא בכתיבה מאוחרת ומסתבר שחל שיבוש בתאריך (שעולה בכתיבתו לשנת ה'י"ד, כלומר 1253 לספירה הנוצרית!). צילומו של רישום זה הובא באנציקלופדיה לקהילות היהודיות בתימן, כרך א, עמ' 124; גברא משער שם שצריך לקרוא: אתתקס"ה [=תי"ד, 1653], אך יתכן שהרישום הוא מאוחר יותר.
רישום נוסף בתחתית אותו דף: "אני ה"ו עפר רגלא דחכימי ראיתי שנחסר מהספר הזה שהוא ספר בראשית ג' ניירות מכתיבת יד הרב הקדמון זלה"ה ואתחיל לכתוב אותן כתיבת ידי אני ה"ו צאלח אבן סאלם ן' יחיא ן' סעיד ן' סלימן עזאני השב"ה יסיעייני להשלים כתבי הקודש בכל מקום שהם אכי"ר ונכתב בעיר ק"ק שבמדינת רדא"ע... ובעוזר העוזר נכתוב אותו בדיו שחור על נייר לבן כאשר עיני הרואה חוזות ואל ידינני הרואה שאין הכתיבה כתיבה אשורית ככתיבת הרב הקדמון שאנחנו בעונותינו בארץ טמאה ואין אנחנו כאז"ל כאצבעא בבירא לשכחה אנו אוי לנו שבעוונותנו שהחכמה רחוקה ממנו והבינה והדעת אפסו עאכ"ו הזכרון נשכח כמת מלב השכחה מהרה לבא קורות הזמן מונעות אותנו מלישב לקרות אבל ברחמיו יתברך יחיש גאולתנו ובזכות הצדיקים שבעולם ושאנחנו בזכותם הקב"ה למען שמו יעביר רוח הטומאה מן הארץ ויחזיר לישנה ויגאלינו בקרוב במהירה בימינו אכי"ר, והיו כתיבתן שנת וירא אלהים את ה'אור כי טוב לפ"ג [=תר"ט]".
משפחת בניה הסופר בתימן
הסופר רבי בניה בן סעדיה בן זכריה – "הסופר המפורסם ביותר בתימן" (אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 42), ראש למשפחת סופרים מפורסמת שפעלה בעיר צנעא בתימן. ידועים קולופונים לספרים אחרים בכתיבת ידו, בהם הוא חותם: "ספרא חלשא... קטן הסופרים... בניה בן סעדיה בן זכריה בן בניה בן עודד, הידוע בן מרגז" (ראו: מ' בית אריה, אסופת כתבים עבריים מימי הביניים, כרך א', כתב מזרחי וכתב תימני, ירושלים תשמ"ח, לוח 140). הנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר, שביקר בארץ תימן במאה ה-19, מספר עליו בספרו "אבן ספיר": "...ספרי כ"י מתנ"ך עתיקי יומין הרבה לא מצאתי פה כאשר פללתי, כי גלותם וטלטולם האחרונים לא השאירו למו פליטה, והיותר ישנים הם כחמש מאות שנה, והמדוקדקים שבהם הם מהסופר האומן המדייק בניה הסופר, ואומרים שארבע מאות ספרים כתב בחייו ואם לפלא בעיניכם גם בעיני יפלא..." (אבן ספיר, ליק, 1866, דף קב). רבי יעקב ספיר מספר גם על מרים הסופרת, בתו של רבי בניה הסופר, שעסקה במלאכת העתקת ספרים: "גם בת היה לו סופרת אומנת, והראוני ממנה חומש כ"י כתוב בסופו 'אל תשיתו עלי חטאת אם תמצאו בו שגיאות, כי אשה מינקת אנכי, מרים בת בניה הסופר' – והוא מדויק וכתיבה יפה ומאושרת מאד" (אבן ספיר, שם).
מארי בניה עצמו כתב ספרים בין השנים ר"י-רמ"ג בקירוב (1450-1483 בקירוב) והוא נפטר בערך בשנת רמ"ד, 1484, כפי שעולה מקולופון של בנו הסופר רבי יוסף בן בניה, המזכיר את אביו בברכת המתים (כ"י ירושלים, אוסף בניהו, הובא אצל: מ' ריגלר, 'בניה הסופר וצאצאיו – משפחת סופרים מתימן', פעמים – רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, גיליון 64, תשנ"ה, עמ' 63).
ב"אנציקלופדיה לחכמי תימן" נכתב כי רבי בניה בן סעדיה הוא "הסופר המפורסם ביותר בתימן... פרסומו בא בזכות עשרות כתבי-יד שהעתיק הוא, בניו ונכדיו... עפ"י דעה אחת שימש ראב"ד בצנעא... רוב מוחלט של הספרים שהעתיקו, הם ספרי תנ"ך בתוספת מסורה ומחברת התיג'אן... העתקותיו נחשבות כמדויקות ביותר, והוא נחשב כבר סמכא הגדול ביותר בתחום מסורת המקרא. שאלת זיקת המסורת שבספריו לאסכולת המסורת של טבריה במסורת המקרא, עוררה פולמוס גדול בין החוקרים... עפ"י המסורת העתיקו הוא ומשפחתו מאות כתבי-יד ובידינו הגיעו עשרות..." (גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 42-43). ראו שם רשימה חלקית של כתבי-יד הידועים ממנו כיום.
במפעל הפליאוגרפיה העברית נמנו קרוב ל-40 כתבי-יד ממשפחת בניה הסופר, הנמצאים כיום בספריות ובאוספים שונים (מ' ריגלר, 'בניה הסופר וצאצאיו – משפחת סופרים מתימן', שם, עמ' 54).
חותמות המקובל רבי "שלמה יוסף מעברי – סופר מוסמך ושוחט – וגם מסדר גטין וקידושין – שערים ע"י רחבות".
כ-150 דף (מספר דפים חסרים הושלמו בכתיבה מאוחרת). 26 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. במרבית הדפים קרעים וקרעים חסרים (בחלקם גדולים), עם פגיעות רבות בטקסט. בחלק מהפגיעות הודבקו פיסות נייר עם השלמת הטקסט בכתיבה מאוחרת. חלק מהדפים של "מחברת התיג'אן" קרועים וחסרים. מספר דפים מנותקים. ללא כריכה.
מקור: ספריית המקובל מארי שלמה יוסף מעברי (תרע"ג-תשכ"ט), מרבני עדת תימן בארץ ישראל. בשנת תר"ץ עלה מדמאר שבתימן והתיישב בשכונת התימנים "שעריים" ברחובות. רבי שלמה ואביו מארי יוסף נודעו במלאכת כתיבת סת"ם וההעתקה. רבים היו באים אליו לקבלת עצה וישועה ולרפואת חולים. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בשנת תש"ג, הוציא לאור את ה"תפלה להצלת היישוב" שנתקנה לאומרה בידי רבני העדה.
קטגוריה
כתבי יד
Catalogue Value
מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
פתיחה: $3,000
הערכה: $5,000 - $8,000
נמכר ב: $5,750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, ספר תאג' תורה [כתר תורה] – חומשים במדבר ודברים, עם טעמים וניקוד, עם מסורה גדולה ומסורה קטנה, ועם "מחברת התיג'אן", בכתיבת אחד מבני משפחת בניה הסופר. [תימן, שנות הר', המאה ה-15/16].
דיו על נייר, כתיבה תימנית נאה, באותיות מרובעות גדולות (ככתיבת סת"ם), עם ניקוד וטעמים. במספר מקומות אותיות פ' לפופות.
"המסורה הקטנה" ו"המסורה הגדולה" מופיעות בראשי ובשולי הדפים. ברוב הדפים נפגעו השוליים ובעקבות כך חסר או נפגע טקסט המסורה.
לפי צורת הכתיבה ומאפיינים נוספים, נראה כי הכותב הוא אחד מבני משפחת בניה הסופר המפורסמת מתימן. על משפחה זו – ראו פריט קודם.
חותמות המקובל רבי "שלמה יוסף מעברי – סופר מוסמך ושוחט – וגם מסדר גטין וקידושין – שערים ע"י רחבות".
[90] דף + 6 דפי השלמה בכתיבה מאוחרת. ספר במדבר חסר בחלקו הראשון (כתב-היד מתחיל מאמצע פרשת קורח). 24 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בלאי וקרעים. סימני עש רבים, עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים רבים, עם פגיעות בטקסט. במקומות רבים הושלם הטקסט הפגום או החסר בהדבקת פיסות נייר שעליהן הושלם הטקסט בכתיבה מאוחרת. השוליים במרבית הדפים נפגעו ושוקמו בהדבקות נייר, עם חסרון ופגיעה בטקסט המסורה. קונטרסים ודפים מנותקים. ללא כריכה.
לכתב-היד מצורף כתב-יד נוסף, שנכתב כהשלמה לכתב-היד שלפנינו, ובו העתקה של ספר ויקרא וחלקו הראשון של ספר במדבר (עד הפסוק שבו מתחיל כרך התאג' העתיק). [תימן, המאה ה-19 בקירוב]. 85 דף.
מקור: ספריית המקובל מארי שלמה יוסף מעברי (תרע"ג-תשכ"ט), מרבני עדת תימן בארץ ישראל. בשנת תר"ץ עלה מדמאר שבתימן והתיישב בשכונת התימנים "שעריים" ברחובות. רבי שלמה ואביו מארי יוסף נודעו במלאכת כתיבת סת"ם וההעתקה. רבים היו באים אלו לקבלת עצה וישועה ולרפואת חולים. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בשנת תש"ג, הוציא לאור את ה"תפלה להצלת היישוב" שנתקנה לאומרה בידי רבני העדה.
קטגוריה
כתבי יד
Catalogue Value
מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
כתב-יד, "מגלת יחזקאל" על קלף – סדר מקרא ותפילה על קבר יחזקאל הנביא, לאמירה בעת ההשתטחות על קברו, במבנה הקבר על גדות נהר הפרת. [בבל (עיראק), המאה ה-19 בקירוב].
דיו על גוויל (קלף רך בצבע חום), בכתיבת סת"ם בבלית. 18 עמודות על 9 יריעות, כ-13 שורות בעמודה. שרוך קלף לקשירה. המגילה גלולה על ידית עץ מגולפת.
יהודי בבל נהגו לקרוא מתוך מגילה דוגמת זו שלפנינו, ב"זייארה" – העלייה לרגל אל קבר יחזקאל הנביא בחג השבועות (שנקרא בפיהם "עיד אל זייארה") ובחודש אלול.
תוכן המגילה שלפנינו: פרשיות מתוך ספר יחזקאל (פרשת מעשה המרכבה מפרק א'; פסוק "ותשאני רוח... ברוך כבוד ד' ממקומו" מפרק ג'; ופרשת העצמות היבשות מפרק לז); תפילה ארוכה – "שלום עליך מרנא ורבנא, שלום לך ושלום לכבוד גופך הטהור והקדוש הנקבר במקום הזה... אנא ד' אלקי ישראל... למען זכות הצדיק הזה הקבור פה יחזקאל הנביא ע"ה זיע"א..."; מספר פרקי תהלים ומאמרי חז"ל; ותפילה קצרה נוספת – "יהי רצון... שכל מה שבקשנו מלפניך יהיו בעיניך כקטורת... כי אתה שומע תפלה בעבור כל הצדיקים ובעבור הצדיק הזה יחזקאל הנביא ע"ה זיע"א, כי אתה שומע תפלת כל פה, יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ד' צורי וגואלי". בראש המגילה כתובת הקדשה: "הקדיש אותה ה"ר עבדא' עבד לעזיר הי"ו. יהי רצון בזכות אדונינו יחזקאל הנביא זיע"א, הקב"ה יתן לו משאלות לבו לטובה לעבודתו יתברך, ויהיו רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו כולם בריאים ושלימים אכי"ר".
קבר יחזקאל הנביא התקדש אצל יהודי בבל והארצות הסמוכות, ובמשך מאות שנים היה למוקד עלייה לרגל. קבר יחזקאל נמצא בכפר אל-צִ'יפִל (כונה בפיהם "כפר אדוננו הנביא יחזקאל"), במתחם בנוי על גדות נהר הפרת (כ-120 ק"מ דרומית לבגדאד וכ-28 ק"מ דרומית לעיר חילה במחוז בבל). רבי בנימין מטודלה, שביקר בקבר יחזקאל בשנת ד'תתק"ל (1170), כותב על המקום: "...ואותו המקום עד היום מקודש לישראל מקדש מעט, ובאים מארץ מרחק להתפלל מראש השנה ועד יום הכפורים, ועושים שם שמחה גדולה; וגם ראש גולה וראשי ישיבות שבאים שם מבגדאד וחונים על פני השדה כשני מילין...".
בשנת ד'תתק"מ (1180) ביקר במקום רבי פתחיה מרגנסבורג ואף הוא מתאר את העלייה ההמונית לקבר ומספר על פלאות שנעשים במקום: "...ובחג הסוכות באין מכל הארצות שמה והפתח מרחיב ומגביה מאליו את עצמו עד שנכנסין בו הגמלים, ובאים שם כששים אלף או כשמונים אלף יהודים לבד מישמעאלים, ועושים סוכות בחצרו של יחזקאל, ואחר כך מקטין הפתח כבתחילה וכולם רואים..." (על קבר יחזקאל והמנהגים סביבו, ואזכורים שלו לאורך השנים, ראו: אברהם בן-יעקב, קברים קדושים בבבל, ירושלים תשל"ד, עמ' לח ואילך).
סיפורי מופת רבים נקשרו בקבר יחזקאל, ויהודים רבים נהגו לפקוד אותו כמקום תפילה ובקשה לישועה. מנהג עתיק היה להגיע אל קברו של יחזקאל הנביא בחג השבועות, מפני שביום הראשון של החג קריאת ההפטרה היא במעשה המרכבה שבראש ספר יחזקאל. בהילולא זו נהגו להשתתף אלפי יהודים מהאזור. זמן נוסף שיוחד לעלייה לרגל היה חודש אלול ומועדי תשרי שאחריו. בביקורם בקבר נהגו העולים לקרוא נוסח מיוחד של פסוקים ותפילות מתוך מגילות שנכתבו על קלף (ראה: קברים קדושים בבבל, שם, עמ' פ-פא).
גובה הקלף: 11.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים ובלאי. חלק מהאותיות מעט מחוקות. גובה הידית: 27.5 ס"מ בקירוב. מצב טוב. שברים חסרים קלים.
על מגלות יחזקאל נוספות שנכתבו והוקדשו לכבוד יחזקאל הנביא, ראו: "אהל דוד" ששון (חלק א, עמ' 558-564) – אחת מהם היא המגלה שהוקדשה ע"י רבי אליהו חיים אבי ה"בן איש חי", בשנת תרי"ט (כת"י ששון מס' 312 – אהל דוד, א, עמ' 559); "קדם", מכירה 83, 6 בספטמבר 2022, פריט 8.
קטגוריה
כתבי יד
Catalogue Value
מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
פתיחה: $2,000
הערכה: $3,000 - $5,000
נמכר ב: $5,000
כולל עמלת קונה
כתב-יד מעוטר, סידור לשחרית ומוסף של שבת ולשבת ראש חודש, ושחרית ומוסף לשלושה רגלים. [בגדאד, ראשית המאה ה-20].
כתב-יד שלם, כתוב ומעוטר ביד אמן לכל אורכו. פורמט כיס. כתיבה מזרחית בינונית-רהוטה ומרובעת. תיבות פתיחה מאוירות ומעוטרות (בהגדלה) בצבעים שונים. בכל העמודים כותרות ותיבות פתיחה במסגרות מעוטרות (בהגדלה, בצבע ובמוטיבים פרחוניים ועוד; עם מספור בערבית בתוך הכותרת העליונה). חלק מתיבות הפתיחה עוטרו באיורים שונים המקיפים אותם, כגון עלים, ציפורים, דגים, אגרטלים, ועוד. במספר מקומות עיטורים גדולים במיוחד התופסים לפעמים כשליש או כמחצית משטח העמוד.
השער מעוצב בכעין עמוד "שטיח", ובמרכזו נכתב: "כתאב יאדי עלי ספרי אשימה בעיט ברזל ואותיות תמימה לבל יובד ואז כופר אשלימה וזי ליכה שימי תחת החתימה", ולאחר מכן מופיע שם הבעלים או הכותב: "הבוטיח בהשם שאול גרג'י אגא אגאן אברהם מארי מנשה" (ראו ציטוט רישום הבעלות להלן).
בדף 9א – תיבת הפתיחה "לפיכך" ("לפיכך אנחנו חייבים להודות לך...") מופיעה בתוך איור של רובה, הכולל גם כיתוב בעברית (בכתיבה בינונית ורהוטה): "מוזר" ובערבית: موزر (כשהכוונה לשמה של חברת הנשק הגרמנית "מאוזר", בו כונו לפעמים הרובים שייצרה). איור נוסף של כלי נשק מופיע בדף 7ב, בתיבת הפתיחה "אלו" ("אלו דברים שאין להם שיעור...") – איור של גרזן קרב (Tabar), עם כיתוב בערבית-יהודית: "מרופה מג'רובה" (כנראה معروفة مجربة, שפירושו: בדוק, מנוסה).
כל העיטורים צבועים בצבעים שונים (כנראה בעפרונות צבעוניים או בצבעי פסטל). בשער ובתיבת הפתיחה שמעבר לו, נוסף גם מילוי בצבע זהב.
הכתיבה והעיטורים אופיינים לבגדאד, ראו לדוגמה: כת"י מאוסף ביל גרוס, IQ.011.007, שהוצג ב"קדם", מכירה 92ב, פריט 133; וכת"י מאוסף ביל גרוס, IQ.011.002, שהוצג ב"קדם", מכירה 94א, פריט 25.
הסידור כולל: תפילת שחרית, החל מברכות השחר, פסוקי הקרבנות ופיטום הקטורת, פסוקי דזמרה, ברכות קריאת שמע ותפילת שחרית של שבת, תפילת מוסף של שבת, סדר הלל, תפילת מוסף לשבת ראש חודש, שחרית לשלושה רגלים ומוסף לשלושה רגלים.
בסוף כתב היד (בעמוד הריק שלאחר דף 83) רישום בעלות בכתיבה אחרת (רהוטה): "האד'ה אל מצחף לצאחבהי שאול גרג'י בן אגאג'אן בן אברהם בן מארי בן מנשה בן מלה דויד בן מלה יוסף בן מלה פנחאס בן מלה קיאס יזדי".
83 דף (ממוספרים במקור בספרות ערביות). 13.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. מספר דפים מנותקים. כריכת עור מקורית, עם קישוטי מתכת. הכריכה רופפת ופגומה בשדרתה.
קטגוריה
כתבי יד
Catalogue Value
מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
פתיחה: $12,000
הערכה: $20,000 - $25,000
נמכר ב: $23,750
כולל עמלת קונה
כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן חיים בן אברהם ב"ש המכונה בשיבי [Basevi] עם הכלה גראצייא בת יעקב ברוך קארבאלייו [Caravaglio]. ורונה ("וירונא"), איטליה, י"ג סיון תע"ב [17 ביוני 1712].
דיו וצבע על קלף.
כתובה על גבי יריעת קלף מלבנית גדולה, ששוליה העליונים גזורים בדגם גלי. הטקסט נכתב בשתי עמודות: מימין מופיע נוסח הכתובה בכתב מרובע ומשמאל מופיע נוסח התנאים בכתב ספרדי רהוט. בשולי טקסט הכתובה וכן בשולי התנאים מופיעות חתימות החתן והעדים, הרבנים רבי מנשה בן יעקב חפץ ורבי ישעיהו בן ישראל חזקיה באסאן; אחריהם מופיע אישור על רישום בפנקס הקהילה, חתום בידי הרשם שלמה לוי מורטירא (בעברית), ולבסוף חתימת המתרגם וחותמתו, משה בן רפאל חי נזו (Naso) מוונציה, המעיד כי תרגם את הכתובה בוונציה ב-15 באוגוסט 1741 (באיטלקית). בנוסח הכתובה, לאחר פירוט ההסכמים הכספיים, מצוין כי נערך גם שטר אזרחי בוונציה ב-10 ביוני 1712: "על ידי האילוסטרי גאבריאילי נודארי ויניטי".
הרבנים החתומים על כתובה זו שימשו שניהם כרבנים בוורונה. רבי מנשה חפץ (נפטר תצ"ד) שימש כרב בגוריציה ולאחר מכן כרבה של ורונה; היה גיסו של רבי משה חאגיז ורבו של רבי שמשון מורפורגו בעל "שמש צדקה". רבי ישעיהו באסאן (תל"ג-תצ"ט), יליד ורונה ובנו של רב העיר. שימש בעצמו כרב בוורונה, בפדובה ולאחר מכן ברג'יו; היה תלמידו של רבי משה זכות (הרמ"ז), חתנו של רבי בנימין הכהן ויטאלי (הרב"ך), ורבו המובהק של הרמח"ל.
מסגרת הכתובה מעוטרת בצבעוניות עזה, בקומפוזיציה סימטרית, ונחלקת לשני חלקים: החלק העליון מעוטר כולו בדגמים צמחיים בהם משולבים צמד מלאכים תוקעים בחצוצרות, שני צמדי תוכים, שתי בנות-ים בעלות שני זנבות וארבעה מדליונים עם פסוקי ברכה. צמד דמויות נוסף תומך בקרטוש המרכזי, בו מצויר סמל משפחת ב"ש – אריה זקוף אוחז ענף בכפו ובצמוד לו עיט שלצדו עץ זית (מופיע גם בכתובה אחרת של משפחת ב"ש מוורונה משנת תמ"ז). החלק התחתון מעוטר בדגמים צמחיים תואמים, ובמרכז השוליים התחתונים קרטוש מעוטר ובו סמל משפחה – עץ ומעליו כוכב – כנראה סמל משפחת הכלה, משפחת קרבליו (פירוש השם קרבליו הוא עץ אשור).
משפחת קרבליו (Caravaglio), משפחת אנוסים ממוצא פורטוגזי, התיישבה בוונציה באמצע המאה ה-17, שם הגיעה למעמד גבוה והיתה לאחת המשפחות היהודיות העשירות ביותר, כפי שמשתקף גם מאיכותן הגבוהה של הכתובות המעוטרות של משפחה זו. למידע נוסף אודות משפחת קרבליו, ראו: Aldo Luzzatto, La Comunità ebraica di Venezia e il suo antico cimitero (מילנו, 2000, עמ' 310-313) – שם נזכרות כתובה זו והכתובה המופיעה בלוט הבא (עמ' 312, הערה 4). כתובות אחרות של משפחת קרבליו (ליוורנו, ת"פ ופיזה, תקכ"ד) שמורות באוסף מוזיאון יהדות איטליה ע"ש ש. א. נכון בירושלים (Ms. ON 388) ובאוסף סינדי ודוד סופר בלונדון (כתובה מס' 8).
64.5X86.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים רבים וסימני קיפול. כתמים וכמה כתבי רטיבות גדולים וכהים, עם פגיעות קלות בטקסט ובעיטורים, בעיקר במחצית העליונה. רישום בכתב-יד באיטלקית בצדה האחורי, מתוארך 1716.
קטגוריה
כתובות
Catalogue Value
מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
פתיחה: $25,000
הערכה: $30,000 - $40,000
נמכר ב: $31,250
כולל עמלת קונה
כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן יצחק בן יוסף חזקיהו זכותו [Sacuto] עם הכלה דונה גראסיא בת אברהם חי בן יעקב ברוך קאראואלייו [Caravaglio]. ליוורנו, איטליה, י"ב אדר תק"ז [22 בפברואר 1747].
דיו וצבע על קלף.
כתובה על גבי יריעת קלף גדולה, שחלקה העליון גזור בצורת קשת מחודדת. הטקסט נכתב בשתי עמודות, בכתב ספרדי בינוני, עם מילים ספורות באותיות מרובעות. מימין מופיע נוסח הכתובה ומשמאל מופיע נוסח התנאים (כמנהג היהודים הספרדים בליוורנו). בשולי טקסט הכתובה מופיעות חתימותיהם של החתן (באותיות לטיניות), שני עדים: שלום עטר ומשה בן רפאל ברוך (בעברית), וחתימת גבאי התלמוד-תורה, יעקב בנימין זכותו (באותיות לטיניות). בשולי התנאים מופיעות בשנית חתימות החתן והעדים, ולאחריהן חתימת הרשם, דוד נונס (Nuñez). בכתובה מצוין כי נערך גם שטר אזרחי ע"י הנוטריון ג'ואן באטיסטא גאמירה ביום 20 בפברואר.
הכתובה מעוטרת בצבעים עזים, עם עיטורי זהב, בדגם אדריכלי סימטרי הכולל שלושה עמודים אדריכליים גדולים עליהן נשענות קשתות ומעליהן גמלון גדול. המחצית העליונה גדושה עיטורים בדגמים צמחיים, בהם משולבים: צמד דמויות האוחז בקרטוש העליון, בו מצויר סמל משפחה – אריה זקוף עם כתר פונה לשמאל (אולי סמל משפחת החתן), שני צמדי ציפורים וצמד מלאכים תוקעים בחצוצרות. על גבי הגמלון מופיעים איורים פיגורטיביים של שנים-עשר המזלות, פסוקי ברכה, ובמרכז – איור של העיר ירושלים ובמרכזה כיפת הסלע. במחצית התחתונה מופיעים ארבעה איורים אלגוריים גדולים המתארים את ארבע עונות השנה (בשוליים הימניים והשמאליים) וארבעה איורים קטנים יותר המתארים את כלי המקדש (בשוליים התחתונים).
כתובה בעיצוב דומה מליוורנו (ת"פ, 1720) נמצאת באוסף מוזיאון יהדות איטליה ע"ש ש. א. נכון בירושלים (Ms. ON 388). לכתובה נוספת של משפחת קארבאלייו (קרבליו) ולמידע אודות משפחה זו ראו פריט קודם.
62.5X88 ס"מ. מצב בינוני-טוב. קמטים וסימני קיפול. כתמים, בהם כמה כתמי רטיבות גדולים, עם פגיעות קלות בטקסט ובעיטורים, בעיקר במחצית העליונה.
קטגוריה
כתובות
Catalogue Value
מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
פתיחה: $3,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $10,625
כולל עמלת קונה
כתובה מעוטרת במגזרת קלף, לנישואי החתן מרדכי בן יהודה בן מרדכי הלוי עם הכלה בונה בת יוסף חי מציגולי. סניגליה ("סניגאליא"), איטליה, י"ד תשרי תקל"ח [15 באוקטובר 1777].
דיו וצבע על קלף גזור.
כתובה על גבי יריעת קלף מלבנית ששוליה העליונים גזורים בדגם גלי. נוסח הכתובה מופיע במרכז, באותיות מרובעות, ובשוליו מופיעות חתימות העדים: משה בן אליהו פואה ויצחק שבתי בן שלמה מלויקיו.
נוסח הכתובה מופיע בתוך מסגרת מרובעת המעוטרת במלאכת-גזירה (האופיינית לכתובות מלוגו) וכוללת שריגים מפותלים, פרחים וציפורים. בשוליים העליונים מופיעים עיטורים גזורים נוספים, הכוללים פרחים ועלווה וצמד מלאכים אוחזים לב בו מופיע פסוק הברכה "קול ששון וקול שמחה...". שלוש מסגרות נוספות – משמאל, מימין ומלמטה – מאוירות בדגמים צמחיים דומים, בציפורים ובעיט דו-ראשי. בשוליים החיצוניים משולב פסוק ברכה ממגילת רות (ד, יא).
63X48.5 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט קמטים וכתמים (כמה מהם כהים), עם פגיעות קלות בטקסט. קרעים קלים ופיסות קטנות חסרות בשוליים, משוקמים שיקום מקצועי.
כתובה זו מתועדת גם באתר הכתובות של הספרייה הלאומית, רשומה 990003035460205171.
לכתובות נוספות המעוטרות במגזרת, ראו: Ebrei a Lugo, I Contratti matrimoniali (Imola: Galeati, 1994); אוסף רנה ברגינסקי, K96, K105; סותבי'ס, ניו יורק, 29 באפריל 2013 (אוסף שטיינהרדט), פריטים 101-102.
קטגוריה
כתובות
Catalogue Value
מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
פתיחה: $3,000
הערכה: $6,000 - $8,000
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן שבתי בן ראובן די שמו עם הכלה שרה בת שמואל יצחק פאדובה. קורפו (קרקירה, יוון), י"ב אדר תקס"ד [24 בפברואר 1804].
דיו וצבע על קלף.
כתובה על גבי יריעת קלף מלבנית, שחלקה העליון גזור בדגם גלי. נוסח הכתובה מופיע במרכז, בתוך מסגרת בצורת קשת, כתוב באותיות מרובעות. הנדוניה כתובה בכתב ספרדי בינוני, ובשוליה מופיעות חתימות העדים: אברהם בן חיים קאלימאן, שבתי מרדכי בן בנימין הלוי ובוניונטו די אושמו. מול חתימות העדים מופיע אישור רישום בפנקס הקהילה, באיטלקית, חתום בידי Daniel V. Coen. מלבד ציון התאריך הרגיל, לבריאת העולם, מופיע כאן גם התאריך "שנת אלף ושבע מאות שלשים וששה לחרבן בית המקדש שיבנה במהרה בימינו ובימי כל ישראל אמן".
שולי הכתובה מעוטרים בסגנון האופייני לכתובות איטלקיות, באיורים צבעוניים הכוללים דגמים צמחיים ותריסר קרטושים ובהם איורים של שנים-עשר המזלות, כולל שמותיהם. בראש הכתובה מדליון ובתוכו איור של סירת משוטים (אולי סמל משפחה או רמז לאי קורפו).
53X41 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, כמה מהם כהים, עם פגיעות קלות בטקסט ובאיורים. סימני קיפול ישנים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים שיקום מקצועי. קרעים בשוליים ופיסות חסרות, משוקמים שיקום מקצועי.
כתובה זו מתועדת גם באתר הכתובות של הספרייה הלאומית, רשומה 990003035580205171.
קטגוריה
כתובות
Catalogue Value
מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
פתיחה: $3,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $21,250
כולל עמלת קונה
כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן יצחק בן יוסף בן הרוש עם הכלה רבקה בת אברהם בובדי. מאלטה (מלטה), ה' שבט תקס"ז [14 בינואר 1807].
דיו וצבע על קלף.
כתובה על גבי יריעת קלף מלבנית, ששוליה העליונים גזורים בצורת קשת. נוסח הכתובה מופיע במרכז, בכתב ספרדי חצי-רהוט, ובשוליו חתימות החתן והעדים: שלמה בן זמרה, יצחק ברוך (?) ויעקב דאנינוס. נוסח הכתובה הנו "כפי המנהג ותנאי... הקהלות הקדושות המגורשות ממלכות קאשטילייא...".
עיטורי המסגרת כוללים מבנה אדריכלי גדול בעל ארבעה עמודי שיש מאסיביים ומעליהם קשת וכיפה. בתוך הכיפה – בשליש העליון – מופיע איור גדול המתאר את משה עם לוחות הברית במעמד הר סיני.
64.5X44 ס"מ. מצב טוב. מעט כתמים, עם פגיעות קלות בלבד בטקסט. דהיות דיו וצבע, בעיקר בפסוקי הברכה. קרע בשוליים התחתונים משוקם שיקום מקצועי. שני חריצים חתוכים בשוליים העליונים.
ספרות: Encyclopedia Judaica, 1971, vol. 10, color plate no. 5. (מצולמת).
כתובה זו הנה הכתובה היחידה הידועה ממלטה, והיא מתועדת גם באתר הכתובות של הספרייה הלאומית, רשומה 990003035670205171.
קטגוריה
כתובות
Catalogue Value
מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
פתיחה: $3,000
הערכה: $4,000 - $6,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
כתובה מעוטרת על נייר, לנישואי החתן ברכה בן שלמה עם הכלה כאניש בת יעקב. "קהל הקראים במדינת קרקייר", צ'וּפוּט-קלה (נכתב גם: צ'ופוט קלעה), חצי האי קרים, אוקראינה, כ"ב סיון תקפ"ו [27 ביוני 1826].
דיו וצבע על נייר.
כתובה על גבי יריעת נייר גדולה, ומשקפת את המנהגים ואת הנוסח הייחודיים של בני הקהילה הקראית בעיר צ'ופוט-קלה שבחצי האי קרים: נוסח הכתובה כתוב עברית (ולא ארמית), הטקסט מחולק לשני חלקים – בחלק העליון שטר הכתובה ובחלק התחתון פירוט הנדוניה אותה מביאה האישה לבית בעלה, ועל הכתובה חתומים לפחות עשרה עדים (כאן חתומים חמישה-עשר). בטקסט הכתובה נזכר גם "אדוננו הקיסר הגדול ניכולאיי פאוולוויץ אמפרטור יחי לעד", הוא קיסר רוסיה ניקולאי הראשון. כמו כן, נזכרים תנאים אשר "רצו והתנו שניהם במבחר לבם בברית הר סיני ובחקי הר חרב, לשמור את מועדי ה' המקדשים בראיית הירח ובמציאת האביב בארץ ישראל הקדושה...", כפי מנהג הקראים. תחת חתימות העדים מופיע פירוט הנדוניה בתרגום לרוסית, שנעשה לבקשת יורשיה של הכלה לאחר פטירתה, מיום 23 בדצמבר 1852.
הטקסט נכתב בתוך מסגרת מקושתת והשוליים מעוטרים במסגרת מלבנית עם דגמים צמחיים וגיאומטריים צבעוניים.
העיר צ'ופוט-קלה (Çufut Qale, עברית: "מבצר היהודים") שימשה כמרכזם של קראי קרים עד סוף המאה ה-19. היא זכתה למעמד חשוב כיוון שעד שנת 1783 נאסר על יהודי קרים להתגורר בעיר הבירה ולכן התיישבו בצ'ופוט-קלה הסמוכה. לאחר שנכבש חצי האי בידי האימפריה הרוסית הותר לקראים להתיישב בכל ערי קרים והעיר ננטשה, עד שבראשית המאה ה-20 כבר הייתה ל"עיר רפאים". אברהם פירקוביץ', ממנהיגי הקהילה הקראית במזרח אירופה, היה מאחרוני הקראים שחיו בעיר.
40.5X50.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול, קרעים וכתמים, עם פגיעות קלות בטקסט ובעיטורים וחסרון בכמה מלים. קרעים ופגמים משוקמים שיקום מקצועי. נקבים בשוליים העליונים.
כתובה זו מתועדת גם באתר הכתובות של הספרייה הלאומית, רשומה 990003035720205171.
קטגוריה
כתובות
Catalogue Value
מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
15.4.26
פתיחה: $2,000
הערכה: $6,000 - $8,000
נמכר ב: $6,250
כולל עמלת קונה
כתובה מעוטרת על נייר, לנישואי החתן משה פריסיאדו בן שבתי אבטליון עם הכלה רייכא בת אברהם אלקלעי. "אורסג'וק" (רוסצ'וק / רוסה, בולגריה), א' אלול תר"ח [30 באוגוסט 1848].
דיו וצבע על נייר.
כתובה על גבי יריעת נייר מלבנית גדולה אשר שוליה העליונים גזורים בדגם גלי ומחודד לסירוגין. הטקסט נכתב בשתי עמודות, מימין מופיע נוסח הכתובה ומשמאל מופיע נוסח התנאים, כתובים בכתב ספרדי רהוט. בשולי טקסט הכתובה וכן בשולי התנאים מופיעות חתימות העדים: שלמה וינטורה ושמואל בן דידי (?) הלוי. בסוף נוסח התנאים מופיעה רשימת הנדוניה שהביאה עמה הכלה, חתומה בידי אברהם מלמד מאורסג'וק.
נוסח הכתובה והתנאים מופיעים בתוך שתי מסגרות בצורת קשתות גדולות, עם פסוקי ברכה כתובים בזהב בראשיהן. סביב הקשתות מסגרת רחבה המעוטרת בדגמים צמחיים עשירים על רקע ורוד, ובראשה מדליון גדול ועגול, שבמרכזו פרח גדול על רקע תשליבים גיאומטריים, בדומה לעיטורים המופיעים בכתובות אחרות של יהודי ספרד באימפריה העות'מאנית.
67.5X51 ס"מ. מצב כללי טוב. מעט כתמים וקמטים. קרע חסר בשוליים העליונים וקרעים קלים בשוליים משוקמים שיקום מקצועי. סימני קיפול ישנים, עם פגיעות קלות בטקסט ובעיטורים. דהיות קלות בצבע.
כתובה זו מתועדת גם באתר הכתובות של הספרייה הלאומית, רשומה 990003035440205171; לצדה מתועדת רק כתובה אחת נוספת מרוסה מהמאה ה-19.
קטגוריה
כתובות
Catalogue Value
