מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים
כתובה לנישואי בתו של מנחם אוסישקין עם בנו של מקס בודנהיימר – מצוירת בידי שמואל בן-דוד, מבכירי מורי "בצלאל" – ירושלים, תרפ"ד, 1923
פתיחה: $5,000
הערכה: $10,000 - $15,000
נמכר ב: $6,875
כולל עמלת קונה
כתובה מעוטרת על קלף, לנישואי החתן שמעון בן יצחק בודנהימר עם הכלה רחל בת מנחם אוסישקין. ירושלים, ד' חשון תרפ"ד [14 באוקטובר 1923].
דיו וצבע על קלף.
כתובה על גבי יריעת קלף מלבנית בכתב אשכנזי מרובע ובינוני. בשוליים מופיעות (פעמיים) חתימות העד מרדכי בן הלל הכהן (חתימת העד השני דהויה), וחתימת החתן. בראש הכתובה חותמת דיו של הרבנות הראשית לארץ ישראל.
הכתובה מעוטרת בעושר רב בידי שמואל בן-דוד (חתום בשוליים התחתונים), מבכירי מורי "בצלאל" בירושלים, בסגנון "בצלאלי" אופייני המשלב עיטורים אוריינטליים עם מוטיבים של אר-נובו. המערך העיטורי כולל קשת-פרסה מחודדת וגדולה הנשענת על גבי ארבעה עמודים מאסיביים בעלי בסיסים רחבים, ומלווה פסוקי ברכה רבים המעוצבים בכמה דגמים טיפוגרפיים מתחלפים (בחלקם תשליבי-אותיות האופייניים לסגנון "בצלאל"). העיטורים מתבססים ברובם על יונים צחורות, עלווה ושושנים (או דודאים), וביניהם משולבים שני איורים גדולים: אחד מתאר את רחל התנ"כית ומלווה בפסוק "ורחל היתה יפת תאר ויפת מראה" (בראשית כט, יז), והשני מתאר את רחל ויעקב ליד הבאר, ומלווה בפסוק "דודי לי ואני לו" (שיר השירים ב, טז).
הכתובה מתעדת את נישואי ילדיהם של שניים מבכירי התנועה הציונית: מנחם אוסישקין, אחד מראשי הציונות וראש קק"ל, ומקס בודנהיימר, יושב ראש התאחדות ציוני גרמניה, ממייסדי ההסתדרות הציונית העולמית, ויושב הראש השני של קק"ל. גם העד החתום על הכתובה, מרדכי בן הלל הכהן, היה דמות ידועה בתנועת "חובבי ציון", פעיל ציוני וסופר עברי, ממייסדי העיר תל אביב. חתונתם של שמעון בודנהיימר ורחל אוסישקין, שנערכה במעונו של אוסישקין, "בית מחניים", הייתה אירוע חגיגי שנכחו בו אורחים חשובים רבים מהישוב העברי. היא תועדה והוסרטה בידי הצלם יעקב בן-דוב, נכחו בה, בין היתר, שני הרבנים הראשיים לארץ ישראל – הראי"ה קוק והרב יעקב מאיר, ואף הנציב העליון הרברט סמואל ורעייתו.
שמואל בן-דוד נולד בסופיה שבבולגריה בשנת 1884 כשמואל דוידוב. בבגרותו התקבל לאקדמיה לאמנות בסופיה, שם היה תלמידו של פרופ' בוריס שץ בשנים 1903-1905 והתמחה בשזירת שטיחים ובהכנת דגמים לעיצוב שטיחים. בסוף דצמבר 1905 הגיע בן-דוד לארץ יחד עם בוריס שץ ולמד בכיתה העליונה במחזור הראשון של "בצלאל". החל משנת 1907 עסק בארגון מחלקת השטיחים של "בצלאל", לימד בה ובשנים הבאות לימד גם פרספקטיבה, שרטוט ומלאכת-נוי. בן-דוד היה ממייסדי "אגודת אמנים עברית" ועמד בראשהּ. נפטר בירושלים בשנת 1927 בן 42 שנים בלבד. בן-דוד היה אחד מבכירי המורים ב"בצלאל", מורם של נחום גוטמן, חיים גליקסברג, משה קסטל, אביגדור סטימצקי ורבים אחרים ואחד התורמים החשובים לניסוח שפת העיצוב ה"בצלאלית". בין עבודותיו המפורסמות מגילת אסתר שיצר בראשית שנות ה-20, ואשר עיטוריה מזכירים מאוד את עיטורי הכתובה שלפנינו. כתובה אחרת שצייר שמואל בן דוד, בשנת 1926, נמצאת באוסף מוזיאון ישראל, ירושלים (B87.0178); כתובה נוספת, אף היא משנת 1926, מתועדת בקטלוג התערוכה "חתונה מקומית, כתובות ארצישראליות 1800-1960" (מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, 2005, מס' 53).
59.5X49 ס"מ. מצב בינוני-טוב. מעט קמטים וכתמים (כמה מהם כהים), עם פגיעות קלות בלבד בטקסט. פגעי רטיבות ישנים ודהיות צבע ודיו, עם פגיעות באיורים ובעיטורים הטיפוגרפיים ופגיעות ניכרות בטקסט.
כתובה זו מתועדת גם באתר הכתובות של הספרייה הלאומית, רשומה 990003035700205171.
כתובות
כתובות