הגדה של פסח – מנטובה, ש"כ-שכ"א, 1560 – עיטורים ואיורים רבים בחיתוכי עץ נאים – ההגדה המאוירת הראשונה שנדפסה באיטליה – מיצירות הדפוס העברי המאוירות המרשימות של המאה השש-עשרה

סדר הגדה של פסח, עם סדר בדיקת חמץ וקידוש לליל פסח. מנטובה, דפוס יצחק בסאן, בבית יקומו רופינילו, ש"כ-שכ"א [1560].

הורד תמונה

7 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים

15.4.26

מחירים מומשו

צפה במכירה

הגדה של פסח – מנטובה, ש"כ-שכ"א, 1560 – עיטורים ואיורים רבים בחיתוכי עץ נאים – ההגדה המאוירת הראשונה שנדפסה באיטליה – מיצירות הדפוס העברי המאוירות המרשימות של המאה השש-עשרה

פתיחה: $50,000

הערכה: $80,000 - $120,000

נמכר ב: $75,000

כולל עמלת קונה

סדר הגדה של פסח, עם סדר בדיקת חמץ וקידוש לליל פסח. מנטובה, דפוס יצחק בסאן, בבית יקומו רופינילו, ש"כ-שכ"א [1560].

עותק שלם ונדיר במיוחד של ההגדה המאוירת הראשונה שנדפסה במנטובה (על שתי ההגדות המאוירות שנדפסו במנטובה, ראו להלן).

בדף השער: "סדר הגדות של פסח, עם הנסים והנפלאות מצוירים, כאשר עיניכם תחזינה מישרים, נדפסו ונעשו ע"י יצחק ב"ר שמואל בסאן יצ"ו...".

טקסט ההגדה נדפס באותיות מרובעות גדולות מטיפוס אשכנזי, בהן הודגשו בקווים אופקיים עיליים האותיות הרפויות. סדר בדיקת חמץ, מספר חלקים נוספים מהטקסט, והוראות מעטות המופיעות בגוף ההגדה, נדפסו באותיות מרובעות קטנות.

כל העמודים מוקפים מסגרות, רובן מעוטרות בדגמים צמחיים, עם איורי מלאכי פוטי האוחזים בפרחים ובכלי נגינה, צורות גאומטריות ודמויות שונות, ומוטיבים רנסנסיים שונים. לצידם, בחלקם התחתון של רבים מהדפים ולעתים בשוליים, מופיעים איורים בחיתוכי עץ נאים, המציגים סצנות שונות מתוך ההגדה, והווי החג: הכנת ואפיית המצות לחג הפסח; משפחה יושבת בליל הסדר ועני דופק על דלתה; צייד ולצידו כלבים הרודפים אחרי ארנבות (מוטיב המופיע בכתבי-יד שונים של הגדות וגם בהגדת פראג רפ"ז, ומקורו כנראה בראשי התיבות יקנה"ז – יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן); ארבעת הבנים; בני ישראל עובדים בפרך במצרים ואיש מצרי מכה איש עברי; פרעה רוחץ בדם התינוקות העבריים; בת פרעה השולחת את אמתה לתיבת משה; בני ישראל עוברים בים סוף והמצרים טובעים בים; ועוד.

השפעתה של אמנות הרנסאנס האיטלקי ניכרת לא רק במסגרות המעוטרות שבהגדה, אלא גם במספר איורים מיוחדים נוספים: אברהם החוצה את נהר פרת בדרכו לארץ כנען, מתואר באיור שבדף [8א] כמי שמפליג בגונדולה; איור הבן החכם (דף [6א]), הוא כמעט העתק של דמותו של הנביא ירמיהו, בציורו הנודע של מיכאלנג'לו, המופיע בקפלה הסיסטינית שבוותיקן; הבן הרשע, מתואר באיור שבדף [6ב] כקונדוטיירו (ראש צבא שכיר) איטלקי; ועוד.

בעמוד האחרון מופיע הפיוט "אלמעכטיגר גוט" (ואריאציה ביידיש על "אדיר הוא"), שיר סיום מאת המביא לדפוס יצחק בסאן, וכן קולופון ארוך ומפורט: "...נחקקה פה בק"ק מנטובה... בעט ברזל ועופרת, בתכלית היופי מה[ו]דרת... ותהי השלמת המלאכה בפרשת ויכלו השמים והארץ, ביום ג' כ"ד לחדש תשרי, שנת להקים את שבטי יעקב ונצורי ישראל להשיב... סוף ארבע גאולות עדיתות [צ"ל: עתידות] בארץ... וכאשר קי[י]ם הבטחתו בגאולות שלשה, ככה ברביעית מעשהו ימהר יחישה, לפדות עמו ישראל מכובד גלותם ושאונם... כה מתחנן המח[ו]קק יצחק בסאן יצ"ו בר' שמואל שמש מבית הכנסת הקצין כמה"ר יצחק כהצ"י מפורטו, פה מנטובה".

הגדות מנטובה המאוירות שנדפסו במאה ה-16

בעיר מנטובה נדפסו באמצעה של המאה ה-16 שתי הגדות מאוירות, הדומות בעיצובן הטיפוגרפי זו לזו. ההגדה הראשונה, שלפנינו, נדפסה בשנת ש"כ-שכ"א (1560), על ידי יצחק בן שמואל בסאן, בבית דפוסו של יקומו רופינילו, וההגדה השנייה נדפסה כשמונה שנים מאוחר יותר, בדפוס "בני הפיליפון", בשמו של יוסף בן יעקב שליט. בשתי ההגדות נעשה שימוש באותן הגלופות להדפסת הטקסט, וסדר הטקסט וצורת האותיות בשתיהן, זהות כמעט לסדר הטקסט בהגדת פראג רפ"ז.

ההגדה שלפנינו, וכמוה גם ההגדה השנייה המאוירת שנדפסה במנטובה, שימשו כדגמים לשורת הגדות מאוירות בפורמט קטן יותר (קווארטו ואוקטבו), שנדפסו בוונציה סביב מפנה המאה ה-17.

לפירוט על ההגדה השנייה שנדפסה במנטובה, ועל ההבדלים בין שתי ההגדות, ראו: "קדם", מכירה 106, 24 בפברואר 2026, פריט 12.

עותק שלם. [38] דף. 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי יין ואוכל כהים. סימני עש, קרעים וקרעים חסרים (קרעים יחסית גדולים במספר מקומות), עם פגיעות בטקסט, בעיטורים ובאיורים, משוקמים במילוי נייר (חלקים מהטקסט, מהעיטורים ומהאיורים הושלמו בצילום ובכתב-יד). חיתוך דפים עם פגיעות במסגרות המעוטרות בדפים רבים. כריכת עור חדשה.

בעמוד האחרון חתימה של הצנזור Domenico Gerosolimitano, וכן חתימה של הצנזור Giovanni Domenico Carretto (משנת 1618?).

ספרות:

• אוצר ההגדות 20.

• ב' רות, ההגדה המצוירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 13-18.

• י' ריבקינד, דקדוקי ספרים, קרית ספר, ב, תרפ"ה-תרפ"ו, עמ' 61, מס' 17 (על דפים הידועים מהגדה זו, שנדפסו בעיצוב מעט שונה).

• Yosef Haim Yerushalmi, Haggadah and History, A Panorama in Facsimile of Five Centuries of the Printed Haggadah from the Collections of Harvard University and the Jewish Theological Seminary of America, Philadelphia, 1975, pp. 37-38; plates 22-26.

מקור: קסטנבאום ניו יורק, 17 בנובמבר 1998, פריט 100.

שאל על פריט זה

סידורים והגדות של פסח

הצג פרטים