מאמר ברוך שעשה נסים (תרס"ד), ושני שטרות של דולר לצדקה, שניתנו מידיו הקדושות של האדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון, הרבי מליובאוויטש. ברוקלין ניו-יורק, הוצאת קה"ת, תשנ"א [1991]. "ארבעים שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר שליט"א".

המאמר "ברוך שעשה ניסים" נאמר על ידי האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש בהתוועדות שנערכה בישיבת "תומכי תמימים" בליובאוויטש, בליל יום ג', אור לכ' כסלו תרס"ד, ונכתב על ידי בנו האדמו"ר הריי"ץ, בתוספת ביאורים. המאמר נדפס לראשונה בחוברת שלפנינו, מתוך כתב יד קדשו של הריי"ץ, לרגל יום יו"ד שבט – יום הסתלקות – הילולא של האדמו"ר הריי"ץ ויום קבלת הנשיאות של חתנו הרבי מליובאוויטש. המאמר חולק על ידי הרבי מליובאוויטש בצירוף שני דולר לצדקה.

מעמד החלוקה

בקובץ לחיזוק ההתקשרות – כט (עמ' 47-48) מתואר מעמד חלוקת הקונטרס שלפנינו במוצאי יום חמישי, אור ליו"ד שבט תשנ"א: "...לעת ערב שב כ"ק אדמו"ר מהאוהל [ציון חמיו אדמו"ר הריי"ץ]. הביהכנ"ס היה מלא וגדוש... זאת, גם מפני שהשמועה על דבר חלוקת המאמר – עשתה לה כנפיים ונודעה בכל השכונה, וגם ברחבי העיר. תפילת מנחה התפלל כ"ק אדמו"ר במקומו הרגיל, ולערבית ניגש אל עמוד התפילה... הגבאי הכריז על חלוקת המאמרים ע"י כ"ק בעוד דקות ספורות וכי החלוקה תתקיים למעלה סמוך לחדרו הק' באותו מקום בו נערכת חלוקת השטרות לצדקה מדי יום ראשון. כ"ק אדמו"ר נכנס לחדרו, וכעבור דקות ספורות החלה החלוקה.

תוכן הקונטרס: מאמר כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע על הברכה 'ברוך שעשה ניסים' שנאמר בשנת תרס"ד, על הכריכה המרהיבה נדפס התאריך: 'יו"ד שבט ה'תשנ"א'. תוכן המאמר הוא ביאור רחב על המשמעות הפנימית של נושא הניסים והוא מבאר באריכות את ההבדל בין גילוי האלוקות בניסים שמעל לטבע וניסים המלובשים בטבע, ובתוך הדברים מבוארים עוד נושאים יסודיים בחסידות ומאמרי חז"ל שונים מוארים באור החסידות...

שעות רצופות עמד כ"ק אדמו"ר על רגליו הק' נתן לכאו"א את המאמר ובו שטרות הצדקה. למרות הקור העז ששרר בחוץ באותן שעות, זרם הקהל ללא הרף, מכל רחבי העיר, ואיש לא נרתע מלהביא גם עוללים רכים.

החלוקה התקיימה, כאמור, במקום בו ניתנים השטרות בכל יום ראשון, ובינתיים התנהלו בביהמ"ד הגדול מנהגי היום. אחד התמימים חזר לפני הציבור חלק מ'המשך באתי לגני תש"י', הציבור למד משניות, ואט אט נוצרו חבורות לומדים במאמר החדש. בחלוף הזמן, התקבצו החבורות יחד להתוועדות חסידית בראשות זקני החסידים והמשפיעים... החלוקה נמשכה כשלש וחצי שעות...".

20 עמ'. 22.5 ס"מ. עטיפה ירקרקה. הקונטרס והשטרות במצב טוב.

ספר סוד ה' עם שרביט הזהב, תפילות, הלכות ומנהגי מילה, מאת רבי דוד מלידא, עם דינים "בלשון אשכנז". אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, תס"ט [1709].

לאחר הספר המודפס, מופיע כתב-יד של פנקס מוהל (בדפים ריקים שנכרכו במקור עם הספר לצורך זה). בתחילת הפנקס – תפילות, בכתיבה נאה (מרובעת, מנוקדת), עם קולופון בסוף חלק התפילות: "נכתב ביום ה' כ"ו טבת בשנת וש'מ'ואל ב'ק'ראי שמ'ו [=תפ"ב] הלוי בן האלוף הראש והקצין כמר שמשון סגל יצ"ו מיד ישראל סופר סתם". לאחר מכן מופיעים רישומים של 40 בריתות שערך המוהל, החל מיום א' י"ט חשון תפ"ב ועד יום א' ח' סיון תפ"ה. הרישומים כתובים בעברית מעורבת ביידיש.

מן השמות שנרשמו בפנקס עולה כי הבריתות נערכו בקהילה האשכנזית באמשטרדם (בין השמות: "ר' שמעון שמש", "זלמן בר ליב מארשע טרעגר", "הירש בן פייבש גנז", "ליבל איטאליאנר", "ליב בר יעקב קאסיר", "זוסמן קלייזר הענדלר", "ר' אברהם פאקי פאקי טרעגר", "איצק פרעגיר", ועוד).

בדף הריק שאחר הספר המודפס (לפני פנקס המוהל), רישומים משפחתיים של תאריכי לידה ופטירה, מהשנים תקנ"ז-תקס"ג.

ספר סוד ה': לב דף. פנקס מוהל: [13] דף. 15 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכת קלף מקורית, עם כתמים ופגמים קלים.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר סוד ה' עם שרביט הזהב, תפילות, הלכות ומנהגי מילה, מאת רבי דוד מלידא, עם דינים "בלשון אשכנז". אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, תס"ט [1709].

לאחר הספר המודפס, מופיע כתב-יד של פנקס מוהל (בדפים ריקים שנכרכו במקור עם הספר לצורך זה). הפנקס כולל תיעוד של 331 בריתות שערך המוהל רבי מיכאל פרנקל ב"ק"ק הענא" (האנוי; הנאו, גרמניה). רבי מיכאל היה בנו של רבי בנימין פרנקל אב"ד הנאו, ותלמידו של רבי משה טוביה מזונטהיים, שמילא את מקום רבי בנימין ברבנות העיר, ואשר מוזכר מספר פעמים בפנקס (כתב הרבנות של קהילת הנאו נשלח אל רבי משה טוביה בידי רבי מיכאל פרנקל, ראו: הרב יהודה א. הלוי הורוויץ, הגאון מהאנוי – רבי משה טוביה זונדהיימר, מאסף ישורון, ב – תשנ"ז, עמ' תרמה).

בעמוד הראשון של הפנקס מופיעה חתימת המוהל: "הק' מיכאל בלא"א מ"ו הרב החסיד מה"ו בנימין זצללה"ה" ורשימת הקדמה לפנקס, בה מספר כי למד את מלאכת המילה מאב"ד העיר רבי משה טוביה מזונטהיים: "אודה לה' חסדו כי אני הצעיר... נחשבתי לעשות רצון אבי שבשמים... ולא נקרא תמים אלא על המילה, אך מי זה ואיזהו האיש הירא אשר הוא מומחה לרבים שיראה וילמוד אותי מלאכה ואומנות זו בשלימות... ה"ה אדמ"ו הגאון המפורסים מהור"ר משה טובי' נ"י אב"ד דקהילותינו שהוא אומין במלאכה זו ר"ב מוהלים... ומצאתי מרגוע לנפשי כי הרכין לי ראשו באשר שזה משה האיש עניו מאד מכל אדם".

האב"ד רבי משה טוביה מזונטהיים מוזכר ברישומים פעמים רבות כשותף למילה, בחיתוך או בפריעה. מלבד זאת כוללים הרישומים שלפנינו מאות שמות ותאריכים ופרטים שונים של משפחות חשובות ומיוחסות בגרמניה, ובפרט בעיר הנאו והסביבה.

ברשומות רבות מרבה המוהל להוסיף פרטים, כגון מקרים שקרו בעת ברית המילה או עניינים אישיים, מוסיף מליצות על מספר המילה, ועוד. כך לדוגמה, ברשומה מס' קא (101): "מ'י'כ'א'ל' באחת, אני עבדו מיכאל בן לא"א מ"ו הרב החסיד מהור"ר בנימין זצקלה"ה אומר הלל ושבח לאל מלך רם ונשא זכיתי להמול ולפרוע היום יום ג' שנכפל בו כי טוב כ"ו אלול תק"ע לפ"ק... מספר ק"א כמנין שמי, מיכאל...". ברשומה מס' לו מספר על ברית מילה שערך ביום כיפור ולאחר מכן עבר לפני התיבה.

ברשומה מס' קנה, מתאריך ט"ו מרחשון תקע"ד, תיאור ארוך על המלחמה והמצור שהוטל על העיר כשהותקפו על ידי צבאו של נפוליאון: "...המילה הי' ביום י"א ללידתו מחמת הרעש מלחמה אשר הי' פה קהילותי[נו] שהי' העיר במצור ובמצוק מן העם צרפתים שהי' עומדים ע"פ פקודת הקיסר נאפולאן שהי' בראשם אין ריקונגר[?] וואלד ואנשי אשכנז הי' עומדים אצל הקינציג[? = נהר Kinzig] סמוך לעירנו והי' מלחמה גדולה ביניהם זה שלשה ימים יום ו' וש"ק ויום א' לילה ויום והאש של קאנונון קוגלין ופובמין הי' נופל למקום מתוך כך נשרף כמה וכמה בתים במקום וברחוב היהודים עד יום ב' ח' חשון הי' שלח ה' עזרו מקודש שתשקע האש לא יאומן כי יסופר מן הניסי[ם] שעשה הקב"ה עמנו מלבד אימת מות מן השריפות והאש של קאנונון בא האויבי' בעירנו לשלול ולבוז כל יכלתינו וכן עשו אצל כמה וכמה וברוב חסדו הגדול הצילנו מיד אויבנו ועד עולם בכל דור ודור נספר תהלתו...".

בדף המגן הקדמי מספר רישומים (בכת"י המוהל הנ"ל), רובם ביידיש. הראשון שבהם: "רפואות להמוהל".

חתימה בשער ספר סוד ה': "הק' יצחק איצק בהתורני מוהר"ר ראובן דייץ שליט"א".

ספר סוד ה': לב דף. פנקס מוהל: [34] דף. 15 ס"מ. מצב כללי בינוני. חלק מהדפים בספר סוד ה' במצב בינוני-גרוע. כתמים, בהם כתמים כהים. כתמים קשים בדפי ספר סוד ה', עם פגיעה בטקסט במספר מקומות. בלאי ומספר קרעים. כריכה מקורית, עם בלאי ופגמים.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

מחברת בכתב-יד, מכותב לא-מזוהה, חידושי סוגיות וחידושי תורה, בשם הגאון רבי ברוך פרנקל אב"ד לייפניק בעל ה"ברוך טעם", ובשם הגאון רבי צבי הירש העליר אב"ד בוניהאד בעל ה"טיב גיטין". [מרכז אירופה, בין השנים תקפ"ו-תקצ"ב בקירוב].

כתיבה אשכנזית רהוטה, עם הגהות ארוכות והוספות בגיליון [מכותב אחר שמשיג על הדברים].

הכותב הוא כנראה אחד מתלמידיו של בעל ה"ברוך טעם", המזכירו בברכת החיים. כתב-היד כולל העתקות מכתבי-היד של רבו הגדול ושיעורים ודרשות בעל פה שאמר רבי ברוך פרנקל בישיבתו ובקהילתו.

חלקם הגדול של ההעתקות נדפסו בהמשך בחיבוריו: "ברוך טעם", "עטרת חכמים", "חידושי רבנו ברוך טעם על הש"ס". לדוגמא, בעמוד ט' נכתב: "ונראה לאמ"ו נ"י לתרץ בטוב טעם דהנה בביאורי הגאון מוה"ר אלי' ווילנא זצ"ל בסי' תרפ"ו...". בלשון זו (עם שינויים קטנים) נדפס בהגהות הברוך טעם לשלחן ערוך אורח חיים (סוף סימן תקנט).

כפי הנראה, חלק מהדרשות והשיעורים שבכתב-היד שלפנינו לא נדפסו עדיין, וחלקם נדפסו לבסוף בשינויים.

בין היתר מופיעה הכותרת: "דרשה מה שדרש אדמ"ו בשבת הגדול בשנת תקפ"ו לפ"ק'" (עמ' יז) "בסוגיא דיאוש", ובהמשך מופיעה ה"דרשה שדרש לי"ט של פסח תקפ"ו (עמ' כג), בסוגיא במסכת נדרים.

בסוף המחברת מביא הכותב חידושים בשם גאונים אחרים מבני דורו: בעמ' [מ] מופיעה: "קושי' עצומה מאת הגאון אבדק"ק האלברשדאט" בסוגיא דיאוש, ובעמ' [מב], מופיעה הכותרת: "ח"ת מאת הרב הגאון מו"ה צבי הירש נ"י אבדק"ק באנהארד". הקטע המועתק שם נמחק (בהעברת קוי אלכסון) ובעמ' [מג] הוא הועתק שנית, עם הכותרת: "בשם הרב הגאון מו"ה צבי הירש אבדק"ק באנהארד".

חידוש זה מסתיים אמנם בסוף אותו עמוד (ובלשון "כפתור ופרח הוא וגם נכון הוא"), אולם לא ידוע אם המשך החידושי-תורה בעמודים הבאים [מג-נא], הם מתורת רבי צבי הירש חריף אב"ד בוניהאד, או מידידו הקרוב בעל ה"ברוך טעם".

הגאון רבי ברוך פרנקל-תאומים אב"ד לייפניק, בעל "ברוך טעם" (תק"כ-תקפ"ח), מגדולי דורו המפורסמים, שנודע בגאונותו ובחריפותו. חותנו ורבו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. תלמידם של רבי דוד טעבלי מליסא ורבי משולם איגרא. בהיותו כבן י"ט התקבל לרבה של וישניצא, ולאחר פטירתו של רבי בנימין וולף איגר נקרא למלא את מקומו כאב"ד לייפניק, בה כיהן במשך כשלושים שנה. עמקותו וחריפותו היו לשם דבר, עד כי בעל ה"אבני נזר" אמר שכל ימיו התייגע להגיע לחריפותו של בעל "ברוך טעם". ה"חתם סופר" העיד עליו שאלמלא נשתכחה תורה מישראל היה מחזירה בפלפולו, ובהספדו קרא עליו: "גאון ישראל ברוך טעמו ומשנתו מופת הדור... שהרביץ תורה בישראל בחריפות ובקיאות, וממש לא עמדו תלמידים על סוף דעתו בעומק חריפותו...". גם חתנו ותלמידו המובהק, האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז בעל ה"דברי חיים", העיד כי ראה בעצמו איך כיוון ה"ברוך טעם" להלכה ברוח הקודש, מפני שלמד תורה לשמה.

הגאון הנודע רבי צבי הירש העליר (תקל"ו-תקצ"ה, אנצי' לחכמי גליציה, ב' 665-671), מגדולי רבני הונגריה, המכונה "ר' הירש חריף" על שם גאונותו וחריפותו. רב בבריגל שבגליציה ואח"כ ראש ישיבה נודע בברודי. נאלץ לברוח מהעיר בעקבות הלשנה, הגיע להונגריה וכיהן ברבנות בקהילות אונגוואר ובוניאהד (באנהארט), בשנת תקצ"ב חזר לאונגוואר ובהמשך עבר לכהן באובן-ישן. העמיד תלמידים גדולים, ביניהם האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא והגאון רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך". מחבר "חידושי טיב גיטין" וחיבורים נוספים. אלמנתו נישאה בזיווג-שני לרבינו ה"חתם סופר" [כנראה שחלק מספרייתו הגיעה עמה לבית בעלה השני אב"ד פרשבורג].

כתב היד שלפנינו נכתב בחיי רבי צבי הירש חריף, שכן הוא מוזכר בו בברכת החיים: "נ"י", כנראה שנכתב בתקופה בה כיהן עדיין ברבנות בוניהאד, לפני שעבר לאונגוואר בשנת תקצ"ב.

כג, [כד-נא] עמ'. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים ועקבות רטיבות. בלאי וקרעים. סימני עש. כתמים כהים ודהיית דיו בדפים ראשונים ואחרונים. ללא כריכה.

פנקס בכתב-ידו של הגאון רבי שמואל רוזובסקי, חידושי תורה על מסכת בבא מציעא, פרק אלו מציאות ופרק המפקיד. [ארץ ישראל, תש"ה-תש"י בקירוב].

בעמוד הראשון, רישום בכתב-יד אחד מבני משפחתו, הכותב: "כת"י אאמו"ר זצ"ל, נראה שזה מתקופת פוניבז בראשיתה – צריך לבדוק אם יש כאן תוספות על מה שנדפס בשיעורי ר"ש ב"מ". בבטנת המעטפת רישום בכתב-יד בו מוזכר שם אביו של רבי שמואל.

הערות בעניינים שונים שנכתבו במשך תקופה (בסוגי דיו שונים) כתיבה אוטוגרפית עם הוספות ומחיקות. רבות מן ההערות והחקירות מתחילים במילים "יש להסתפק..". בדבריו הוא דן רבות בדברי הראשונים והאחרונים בסוגיות אלו: הרא"ש, השיטה מקובצת, ה"נודע ביהודה", ה"מחנה אפרים", "מנחת חינוך", מורו ורבו בעל "שערי יושר" ועוד.

הגאון רבי שמואל רוזובסקי (תרע"ג-תשל"ט), בן הגאון רבי מיכל דוד רוזובסקי מרבני גרודנא (תרכ"ט-תרצ"ה). למד אצל הגאון רבי שמעון שקופ בישיבת "שער התורה" בגרודנא (עיר מולדתו של רבי שמואל), בישיבת מיר בפולניה ובישיבת לומז'ה בפתח תקוה. חתן הגאון רבי צבי פסח פרנק רבה של ירושלים. בעודו בחור נתמנה לר"מ בישיבת לומז'ה ובהמשך עבר עם תלמידיו לישיבת פוניבז' שהוקמה בבני ברק בכסלו תש"ד (1943), והיה הר"מ הראשון בישיבת פוניבז'. שיעוריו היו האבן השואבת לישיבת פוניבז', בה הנחיל את תורת הישיבות בליטא לבני הדור החדש בארץ ישראל. השפעתו על כל עולם התורה בדורנו גדולה מאד, ועד היום השיעורים ברוב הישיבות הגבוהות בנויים על יסודותיו ומהלכיו של "ר' שמואל", כפי שקיבל מרבותיו בישיבת גרודנא ובישיבות ליטא.

עוד בחייו התפרסמו רשימות השיעורים של ר' שמואל על פי כתבי התלמידים, שצולמו והודפסו במהדורות סטנסיל שונות. אחרי פטירתו נערכו מחדש חידושיו ושיעוריו על ידי צאצאיו וגדולי תלמידיו, ויצאו לאור בסדרות הספרים "חידושי רבי שמואל" ו"שיעורי רבי שמואל", ובקובץ הזיכרון "זכרון שמואל". בעריכת הספרים הללו השתמשו בעיקר ברשימות התלמידים ששמעו את השיעורים, ורק מעט בכתבי-ידו של ר' שמואל עצמו. ר' שמואל לא הירבה בכתיבת שיעוריו, עקב הזמן הרב שהיה משקיע בהכנת הדברים (לאמירתם כראוי בצורה ערוכה וברורה), ועל כן רוב תורתו נמסרה לדורות ע"י תלמידיו, מפיהם ומפי-כתבם.

מחברת בפורמט קטן, 16 ס"מ. [19] עמ' כתובים, ועוד עמודים ריקים. מצב טוב. קרעים חסרים בדפים הריקים. מעטפת בריסטול מקורית.