מחברת בכתב-יד, מכותב לא-מזוהה, חידושי סוגיות וחידושי תורה, בשם הגאון רבי ברוך פרנקל אב"ד לייפניק בעל ה"ברוך טעם", ובשם הגאון רבי צבי הירש העליר אב"ד בוניהאד בעל ה"טיב גיטין". [מרכז אירופה, בין השנים תקפ"ו-תקצ"ב בקירוב].

כתיבה אשכנזית רהוטה, עם הגהות ארוכות והוספות בגיליון [מכותב אחר שמשיג על הדברים].

הכותב הוא כנראה אחד מתלמידיו של בעל ה"ברוך טעם", המזכירו בברכת החיים. כתב-היד כולל העתקות מכתבי-היד של רבו הגדול ושיעורים ודרשות בעל פה שאמר רבי ברוך פרנקל בישיבתו ובקהילתו.

חלקם הגדול של ההעתקות נדפסו בהמשך בחיבוריו: "ברוך טעם", "עטרת חכמים", "חידושי רבנו ברוך טעם על הש"ס". לדוגמא, בעמוד ט' נכתב: "ונראה לאמ"ו נ"י לתרץ בטוב טעם דהנה בביאורי הגאון מוה"ר אלי' ווילנא זצ"ל בסי' תרפ"ו...". בלשון זו (עם שינויים קטנים) נדפס בהגהות הברוך טעם לשלחן ערוך אורח חיים (סוף סימן תקנט).

כפי הנראה, חלק מהדרשות והשיעורים שבכתב-היד שלפנינו לא נדפסו עדיין, וחלקם נדפסו לבסוף בשינויים.

בין היתר מופיעה הכותרת: "דרשה מה שדרש אדמ"ו בשבת הגדול בשנת תקפ"ו לפ"ק'" (עמ' יז) "בסוגיא דיאוש", ובהמשך מופיעה ה"דרשה שדרש לי"ט של פסח תקפ"ו (עמ' כג), בסוגיא במסכת נדרים.

בסוף המחברת מביא הכותב חידושים בשם גאונים אחרים מבני דורו: בעמ' [מ] מופיעה: "קושי' עצומה מאת הגאון אבדק"ק האלברשדאט" בסוגיא דיאוש, ובעמ' [מב], מופיעה הכותרת: "ח"ת מאת הרב הגאון מו"ה צבי הירש נ"י אבדק"ק באנהארד". הקטע המועתק שם נמחק (בהעברת קוי אלכסון) ובעמ' [מג] הוא הועתק שנית, עם הכותרת: "בשם הרב הגאון מו"ה צבי הירש אבדק"ק באנהארד".

חידוש זה מסתיים אמנם בסוף אותו עמוד (ובלשון "כפתור ופרח הוא וגם נכון הוא"), אולם לא ידוע אם המשך החידושי-תורה בעמודים הבאים [מג-נא], הם מתורת רבי צבי הירש חריף אב"ד בוניהאד, או מידידו הקרוב בעל ה"ברוך טעם".

הגאון רבי ברוך פרנקל-תאומים אב"ד לייפניק, בעל "ברוך טעם" (תק"כ-תקפ"ח), מגדולי דורו המפורסמים, שנודע בגאונותו ובחריפותו. חותנו ורבו של האדמו"ר בעל "דברי חיים" מצאנז. תלמידם של רבי דוד טעבלי מליסא ורבי משולם איגרא. בהיותו כבן י"ט התקבל לרבה של וישניצא, ולאחר פטירתו של רבי בנימין וולף איגר נקרא למלא את מקומו כאב"ד לייפניק, בה כיהן במשך כשלושים שנה. עמקותו וחריפותו היו לשם דבר, עד כי בעל ה"אבני נזר" אמר שכל ימיו התייגע להגיע לחריפותו של בעל "ברוך טעם". ה"חתם סופר" העיד עליו שאלמלא נשתכחה תורה מישראל היה מחזירה בפלפולו, ובהספדו קרא עליו: "גאון ישראל ברוך טעמו ומשנתו מופת הדור... שהרביץ תורה בישראל בחריפות ובקיאות, וממש לא עמדו תלמידים על סוף דעתו בעומק חריפותו...". גם חתנו ותלמידו המובהק, האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם אב"ד צאנז בעל ה"דברי חיים", העיד כי ראה בעצמו איך כיוון ה"ברוך טעם" להלכה ברוח הקודש, מפני שלמד תורה לשמה.

הגאון הנודע רבי צבי הירש העליר (תקל"ו-תקצ"ה, אנצי' לחכמי גליציה, ב' 665-671), מגדולי רבני הונגריה, המכונה "ר' הירש חריף" על שם גאונותו וחריפותו. רב בבריגל שבגליציה ואח"כ ראש ישיבה נודע בברודי. נאלץ לברוח מהעיר בעקבות הלשנה, הגיע להונגריה וכיהן ברבנות בקהילות אונגוואר ובוניאהד (באנהארט), בשנת תקצ"ב חזר לאונגוואר ובהמשך עבר לכהן באובן-ישן. העמיד תלמידים גדולים, ביניהם האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא והגאון רבי שלמה גאנצפריד בעל "קיצור שולחן ערוך". מחבר "חידושי טיב גיטין" וחיבורים נוספים. אלמנתו נישאה בזיווג-שני לרבינו ה"חתם סופר" [כנראה שחלק מספרייתו הגיעה עמה לבית בעלה השני אב"ד פרשבורג].

כתב היד שלפנינו נכתב בחיי רבי צבי הירש חריף, שכן הוא מוזכר בו בברכת החיים: "נ"י", כנראה שנכתב בתקופה בה כיהן עדיין ברבנות בוניהאד, לפני שעבר לאונגוואר בשנת תקצ"ב.

כג, [כד-נא] עמ'. 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים ועקבות רטיבות. בלאי וקרעים. סימני עש. כתמים כהים ודהיית דיו בדפים ראשונים ואחרונים. ללא כריכה.