ספר לבוש האורה, ביאור על פירוש רש"י לתורה, מאת רבי מרדכי יפה – "בעל הלבוש". פראג, דפוס חיים בן יעקב הכהן, [שס"ד 1603]. מהדורה ראשונה, נדפסה בחיי המחבר.

ביאורו של רבי מרדכי יפה אב"ד פוזנא, "בעל הלבוש", על פירוש רש"י לתורה. מעבר לשער נדפס: "הספר הזה הוא הלבוש הששי מספר לבוש המלכות, אשר תפר וחבר הגאון הגדול מהר"ר מרדכי נקרא יפה... והוא ביאור על פירוש רש"י שעל התורה ומשא ומתן והתווכחות על קצת מפרשיו, והם הרב מהר"ר אליהו מזרחי ז"ל, והרב הגאון כמהרר"י [המהר"ל מפראג] שי' בעל גור אריה... וקרא התופר[!] שם הספר הזה לבוש האורה על שם הפסוק ליהודים היתה אורה...".

מעבר לשער דגל המדפיס חיים בן יעקב הכהן. בעמוד האחרון דגל מדפיס נוסף של יהודה ליווא בן משה, אחד מפועלי הדפוס.

בדף פד2 מופיעה מפת ארץ ישראל מאוירת, ובעמוד הקודם לה נדפס: "והא לך הציור תחומי ארץ ישראל על פי פירוש רש"י כאשר קבלתי, והוא אמתי ונכון, לפי כל דברי רש"י ז"ל כאשר אבאר בע"ה, וכאשר זכינו לצייר אותו כן נזכה לראותו בנוי ומיושב עין בעין...".

בתחתית דף השער רישום בעלות מעניין, המתעד שד"ר אשכנזי מתושבי ירושלים במאה ה-17, מצאצאי בעל ה"לבוש": "ועל הטוב יזכר שמי ח"מ [=חתום מטה], שהייתי פה ק"ק האם [Hamm על נהר Sieg במערב גרמניה] בחזרתי לארעא קדישא ירושלים, אצל האלוף הראש והקצין אשר שמו הולך במרחקים ה"ה כהר"ר ישעי' יהודא נר"ו ישלם ה' פעלו, שקבלתי בביתו כמה טוב[ו]ת, זאת ועוד אחרת שהאלוף הקצין העמיד קלפי מיוחדת לטובת עניי א"י, ובפרטות האלופי'[ם] הת"ח [=התלמידי חכמים], ואתמר בפרטות שהמעו'[ת] מה שיקבץ יד על יד ירבה, וכשי[ש]ולח[?] מדי שנה בשנה יחלקם החציו לעניי [א"י] והחציו להת"ח הלומדי'[ם] על קברי אבותינו, כדי להזכיר אותם כפי הנרשם בהפינקס הקטן אשר בידי, היה ביו'[ם] א' י"ב מרחשון תנ"ח ל[פ"ק], הקטן נפתלי בהרב החסיד מ"ו מהר"ר משה יפה זצ"ל מנכדי הגאון המפורסם בעל הלבוש זצ"ל, מתושבי ק"ק ירושלים תובב"א" – רבי נפתלי יפה שד"ר הקהילה האשכנזית הקטנה בירושלים בשנות הת"נ, מוזכר במאמר של מאיר בניהו, "קהל אשכנזים בירושלים בשנות תמ"ז-תק"ז", ספונות, ב, עמ' קכח-קלא, הכותב בפתח דבריו: "קורות ק"ק אשכנזים בירושלים, מלפני עליית שיירתו של ר' יהודה חסיד בשנת תס"א ועד עלייתו של ר' גרשון מקיטוב גיסו של הבעש"ט בשנת תק"ז, הן מן הפרשיות הסתומות ביותר בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל...". קהילה אשכנזית קטנה זו מנתה כארבעים משפחות, והיא נחרבה לאחר הכישלון של העלייה הגדולה של רבי יהודה החסיד ותלמידיו בתחילת המאה ה-18, בשנת תס"א, שבעקבותיה נהרסו לחלוטין אפשרויות הקיום לקהילה האשכנזית בירושלים למשך תקופה של קרוב למאה שנה, עד לעליית תלמידי הגר"א בראשית המאה ה-19.

בראש דף השער, חתימה נוספת: "חנינא בר יצחק יודא זלמן"; בדף צ2, חותמת עתיקה: "משה חלפין".

בבטנת הכריכה האחורית רישום בעלות: "בערלין יום ד', שייך להרבני המ[ו]פלג השנון מו"ה משה ב"ר[?] אלחנן ראזענשטין" [הגאון רבי משה רוזנשטיין, בנו הגדול של רבי אלחנן רוזנשטיין דיין בברלין בעל ה"סדרי טהרה". רבי משה נפטר בגיל כ"ח שנה, בחיי אבי הגאון (שנפטר לאחריו בשנת תק"מ). רבי משה זה היה גאון מופלג, ואביו מביא ממנו דברים במקומות רבים בספר "סדרי טהרה". מחידושיו נתפרסם גם חיבורו "הגהות הגמ"מ" על המשנה, שנדפסו ברבות ממהדורות המשניות].

חסרים [8] דפים מתוך [9] הדפים האחרונים, עם הוספות וחידושים שכתב המחבר לספריו לבוש התכלת ולבוש החור, לאחר שנדפסו.

צא, [1] דף. חסרים [8] דפים מתוך [9] הדפים האחרונים (הדף האחרון עם דברי החתימה מופיע). 30 ס"מ בקירוב. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי קל. קרעים, בהם קרעים חסרים קטנים בדף השער, ללא פגיעה בטקסט, וקרעים משוקמים בהדבקות נייר בדפים האחרונים. סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכה עתיקה, בלויה ופגומה.

המפה לא נרשמה בקטלוג לאור.

ספר העיטור, דיני ממונות, קדושין, גיטין וכתובות, מאת רבי יצחק בן אבא מארי. ונציה, דפוס ייואני די גארה, שס"ח [1608]. מהדורה ראשונה.

כריכה עתיקה, עם עיטורים מוזהבים.

חיבור הלכתי חשוב שחובר במאה ה-12 בידי רבי יצחק בן אבא מארי ממרסילייא (שבחבל פרובאנס), המקיף את יסודות ההלכה בתחומים שונים, ומצוטט רבות בספרות ההלכה לאורך הדורות הבאים. ספר העיטור כולל מספר פסקי הלכה הייחודיים לו, שנידונו בהרחבה בספרות ההלכה המאוחרת יותר.

רישום בעלות בדף המגן: "קנין כספי הוא הק' ליפמן ווערטהיים" [מפרנסי קהילת וורמיישא במאה ה-18 – נזכר בפנקס "הזכרת נשמות", ראה קובץ על יד, ג, עמ' 26; ה, עמ' 20]; "קניתי בעד נ"ב לי'". בדף השער חתימה: "חיים לעוונשטאם".

בדף נא1, הגהה (קצוצה) בכתב-יד אשכנזי מתקופת ההדפסה.

[1], ב-קי דף. 28 ס"מ. מצב בינוני-טוב עד בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים בדף השער ובדפים נוספים (במיוחד בדפים האחרונים). קרעים קטנים בשולי מספר דפים. הדף האחרון הודבק על נייר לחיזוק. כריכת עור עתיקה ומהודרת. בלאי ופגמים בכריכה (שיקומים בשדרה).

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר עץ שתול, ספר העקרים לרבינו יוסף אלבו, עם ביאורי "עץ שתול" מאת רבי גדליה בן משה [ליפשיץ]. ונציה, דפוס ייואני קאיון, [שע"ח 1618]. מהדורה ראשונה.

מחבר הספר עץ שתול היה מחכמי פולין. בראש הספר נדפסו הסכמות גדולי הדור, בהם השל"ה הקדוש, המהרש"א, המהר"ם מלובלין, בעל ה"כלי יקר", בעל "תבואת שור", ועוד. החיבור מחולק ל"שרשים" ו"ענפים". נוסח ספר העיקרים מופיע במרכז כל עמוד, וה"שרשים" וה"ענפים" נדפסו סביבו.

חותמות של חברת "סעדת בחורים" (אמשטרדם). רישומים בכתב-יד בדף השער: "S. M"; "א' ר'"; "N. 95".

[1], ב-קמו דף. 27.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות גדולים. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. כריכה ישנה (מעט רופפת).

בעותק שלפנינו מופיעים שני הדפים האחרונים (קמה-קמו), עם "השמטות עקרים" – "הדברים שנשאל המחבר עליהם... קיצר בלשונו בקצת מקומות ונשארו קצתם בלתי מבוארות, ובכן הוכרח להביא הדף הזה לבית הדפוס פעם שנית...", דפים אלו חסרים בעותקים רבים (אינם מופיעים גם בעותק הסרוק באתר אוצר החכמה ובעותק הסרוק באתר Hebrewbooks).

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר מסעות של רבי בנימין – Itinerarivm d. Beniaminis, עם מבוא, הערות ותרגום ללטינית, מאת Constantijn l'empereur. ליידן, דפוס Elzeveriana, [שצ"ג] 1633. עברית, לטינית, ומעט ערבית. פורמט כיס.

מהדורה דו לשונית, עברית ולטינית, של אחד מספרי המסעות היהודיים הידועים ביותר, הכולל תיאור עשיר וחשוב של חיי היהודים במקומות שונים במאה ה-12 – "תקופת הראשונים".

המתרגם והעורך, Constantijn l'empereur (1591-1648), הבראיסט, תאולוג, ומזרחן הולנדי.

רבי בנימין מטודלה, נוסע ומגלה ארצות יהודי, בן המאה ה-12. רבי בנימין יצא בשנת 1165 בערך, למסע ארוך בארצות אירופה, המזרח התיכון וצפון אפריקה. את מסעו החל מסרגוסה, ובהמשך עבר לדרום צרפת, משם הפליג ממרסיי לגנואה, הגיע לרומא ולדרום איטליה, הפליג בים דרך קורפו והגיע ליוון, לטורקיה ולקושטא, נסע דרך סוריה לארץ ישראל, הגיע גם לבבל ולתימן, וחזר לבסוף לספרד בשנת 1173. ברשמי מסעו מתאר רבי בנימין את הארצות בהן ביקר, תוך התייחסות מיוחדת לקהילות היהודיות, למניין היהודים בכל מקום, לאורחות חייהם ולמנהגיהם. פעמים רבות מוזכרים בתיאוריו חכמים יהודים חשובים בהם פגש בארצות שונות. ספר מסעותיו של רבי בנימין נדפס לאורך השנים בעשרות מהדורות, ואף תורגם ונדפס בשפות שונות. לראשונה תורגם הספר ללטינית (אנטוורפן 1575) בידי המלומד הספרדי בניטו אריאס מונטאנו, ומהדורתו היוותה בסיס לתרגום לשפות נוספות, שנדפסו בשנים שלאחר מכן.

[47], 234, [22] עמ'. 14.5 ס"מ. חיתוך דפים צבעוני. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים. סימני עש בשוליים הפנימיים של חלק מהדפים, עם פגיעות קלות בטקסט. רישום בלטינית באחד הדפים. כריכה עתיקה (מעט רופפת), עם שדרת עור מעוטרת בעיטורים מוזהבים. פגמים קלים בכריכה.

ספר מקראי קדש – שני לוחות וסדרים, "מן שני ימי הירח מתוקנות עם שנות ימות השמש", מאת רבי שלמה די אוליוירה. אמשטרדם, דפוס אורי בן אהרן הלוי, [ת"ל 1670].

פורמט כיס מיניאטורי.

חיבור העוסק בהתאמת זמני הירח לשנת השמש, ובסדר קביעת המועדים. מעבר לשער מופיעה הקדמת המחבר, הכותב כי כשלוש שנים קודם לכן, פרסם בספרדית את סדר הלוחות לקביעת מועדי השנה, ובעקבות בקשתם של חבריו, תרגם את החיבור לעברית.

[12] דף. 11.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי קל. כריכת קלף חדשה.

הספר שלפנינו נכרך לעתים עם מהדורת חמשה חומשי תורה, שנדפסה באמשטרדם, בשנת ת"ל-תל"א.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).