כרוז גדול ומעוטר בכתב-יד, "הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד" – קריאה לייסוד "אוצר ספרים" בבית מדרש הגר"א "מדרש אליהו" בירושלים – עם מכתבים וחתימות בכתב-ידם של י"ג מרבני ירושלים, בהם רבי יוסף חיים זוננפלד [הכותב במכתבו נגד הספריות החילוניות שהוקמו באותם ימים בעיר, ועירבו בהם ספרי קודש עם ספרי חול]. ירושלים, [תרנ"ז בקירוב].

קול קורא לתרומת ספרים לספרייה, הפונה אל "מע"כ הרבנים הג' בתורה... די בכל אתר ואתר", מאת גבאי ומנהלי המפעל "מדרש אליהו" בירושלים. קריאה להקמת בית מדרש לתורה ולתפילה ו"אוצר ספרים" על שמו של הגר"א בירושלים: "ימים רבים הגו רבנים וסופרים לעשות יקר וגדולה מצבת קיים לשם ולזכר מאור עולם והדרו, מרן ורבן ש"י 'הגר"א'... עשו והולידו והצמיחו רעיון כביר ונשגב להקים 'בית מדרש אליהו' זכרון קדוש על שמו, בו יאצרו כל ספרי קדש, ואל הבית הזה יפנה כל הצמא לדבר ה' לשתות מים חיים ממעיני הישועה... הננו קוראים למע"כ חובבי תוה"ק ולומדי'... ולמע"כ הרבנים הג' חכמי הזמן, מחברים ומו"ל ספרים, וביחוד להמדפיסים... שיריצו ספרים לבית האוצר... למען ילמדו אלפי ת"ח בחידושי תורתם וחכמתם, ובספריהם הק'...".

על המכתב שבכרוז זה, חתומים שלושה-עשר מרבני ירושלים, אשר חלקם הוסיפו גם מכתבי תמיכה והסכמה קצרים בכתב-ידם, ובהם: מכתב רבי יוסף חיים זוננפלד, המוסיף וכותב לאחר חתימתו: "ויש בזה מצוה נוספה למנוע שלא ללכת לבית עקד כזה שנמצאים בו גם ספרי' האסורי' לקרו' וכדאי הוא זכות הגאון הנורא זצלה"ה לבוא הזכות הזה ע"י ולהקים דגל התורה ולעביר גלולים מן הארץ" [כוונתו ככל הנראה, לספרית "בני ברית", שהוקמה באותה תקופה בירושלים].

בדף הכרוז שלפנינו, מופיעים גם חתימותיהם ומכתביהם של רבי שלמה זלמן בהר"ן לעווי, רבי אשר לוריא, רבי דוד מאיזבלין, רבי יהושע עפשטיין מווילנא, רבי דוד צבי יכונה הירש, רבי ישראל איסר בר"מ הלוי מסלאנים, רבי יצחק במוהר"ר יוסף סגל, רבי אשר דובער זוסמאן, רבי שמואל דוב מווילנא, רבי איסר גינצבורג בהרה"ג ר' נפתלי הערץ, רבי אשר אנשיל ב"ר אליקים ("שלמדתי בקלויז הגר"א"), רבי ידידי' ב"ר נחמן מהוראדנא.

[1] דף גדול. 44 ס"מ. מצב בינוני-טוב. סימני קיפול וקמטים. כתמים ובלאי. קרעים קלים.

מכתב אל הנגיד מארה"ב ר' דוב מאנישביץ ורעייתו מרת נעשא, אודות התרומות שאספו בארה"ב עבור עניי ירושלים, בחתימות וחותמות חכמי ירושלים וראשי "ועד הכללי", ממוני ה"כוללים". ירושלים, כסלו תרס"ה [1904].

חתומים בחתימות ידם, עשרה חותמים: רבי "יצחק בלאזער" [הרב מפטרבורג; תלמיד רבי ישראל מסלנט]; רבי מנחם מענדיל ראבין [מראשי הישוב החסידי בירושלים. בנו של רבי שמואל אהרן אב"ד קורטשין. מחבר הספר "מסע מירון"]; רבי אלימלך פערילמאן [מעסקניה החשובים וממנהיגיה של העדה החסידית בירושלים, בן רבי ישראל איסר פרלמן אב"ד רוֹזְוַודוֹב וחתן רבי ברוך בנימין זאב וואלף ווינשטוק הדיין החסידי הראשון בירושלים]; רבי אלי' זאב וולפסאהן; רבי גדליה נחמן בראדער; רבי אשר דוב זוסמאן [אביו של רבי יוסף זוסמנוביץ אב"ד סלבודקה וקלווריה]; רבי יצחק אליעזר חרל"פ; רבי משה זאב זילבערמאן; רבי מאיר אדלער [חתן האדמו"ר רבי אלעזר מענדל בידרמן מלעלוב]; ורבי "דוב בער אבראמאוויץ – מזכיר" [מרבני סט' לואיס ארה"ב, ומראשי "הועד הכללי" בארץ ישראל ובארה"ב].

בשולי החתימות שורת מכתב עם חותמותיהם של רבני העיר, רבי שמואל סלאנט ורבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת): "גם אנחנו דור"ש ומברכים אתכם בהצלחה וחותמים בברכה".

הגאון רבי יצחק בְּלאזר – הנודע בשם ר' אִיצַלֶ'ה פֶּטֶרְבּוּרְגֶר (תקצ"ז-תרס"ז), תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. גאון מופלג מגדולי גאוני דורו. איש מוסר, אשר נודע בקדושתו. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב"ד בשנים תרכ"ב-תרל"ח. בשנת תרל"ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנא, ומשנת תר"מ עמד בראש הכולל בקובנא. לאחר תקופה התפטר אף ממשרה זו והמשיך את עבודתו בקודש כאיש פרטי. בכל תקופות אלו היה מוסר שיחות מוסר בחוג רעיו אנשי המוסר ובישיבת "כנסת ישראל" שבסלבודקה הסמוכה לקובנא. בשנת תרס"ב התכונן לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, ולשם כך מכר את ביתו ורכושו שבעיר קובנא, אך בסופו של דבר הגיע לארץ רק בשנת תרס"ד. בבואו ליפו נערכה לכבודו קבלת פנים בה הגיעו לכבודו רבים מגדולי ירושלים. לאחר בואו לירושלים התגורר ב"חצר שטרויס" יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים. בתקופה זו קיבל רבי איצל'ה על עצמו את הנהלת "כולל ווילנא" בירושלים, ואף עמד בראש ה"וועד הכללי" של מוסדות הצדקה בירושלים. מחבר ספר שו"ת "פרי יצחק", שני חלקים.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. בלאי וסימני קיפול. הדבקת נייר מעבר לדף.

אוסף ענק של מכתבים בנושאים שונים, מארכיונו של הגאון רבי מרדכי מאיר פולק אב"ד ווייסקירכן, מגדולי רבני צ'כיה ואוסטריה – הכולל מכתבים מרבותיו, חבריו ותלמידיו מתקופות שונות. רבני מרכז אירופה: מורביה ואוסטריה, הונגריה, גרמניה, ומדינות האזור. האוסף כולל מכתבים בדברי תורה, פולמוסי רבנות ורפורמה, עניינים פרטיים וציבוריים, ועוד. האוסף כולל גם מכתבים, טיוטות מכתבים, ודרשות בכתב-ידו של הרב פולק ורבנים אחרים.

האוסף שלפנינו, הוא תיעוד היסטורי לדור שלם במורביה וסביבותיה, של רבנים ולומדי תורה, שחלקם הגדול למדו בישיבות הונגריה, אצל ה"כתב סופר", ומאידך פנו לקבל השכלה כללית באוניברסיטאות התקופה בערים וינה ופראג. משום מה, רבים מתלמידי ה"כתב סופר" שמכתביהם מופיעים בארכיון זה, לא מתועדים (או מתועדים באגביות), בספר "החתם סופר ותלמידיו", שתיעד את תלמידי הישיבה בפרשבורג לדורותיהם.

הגאון רבי מרדכי מאיר פולק (תק"צ-תרנ"ז) נולד בקולין שבבוהמיה (קעלין Kolin, צ'כיה), וקיבל תורה מהמרא דאתרא רבי דניאל פראנק, וכן למד אצל רבי גדליה טיקטין גאב"ד ברסלויא. לאחר מכן עבר לישיבת פרשבורג והיה מתלמידיו הקרובים של בעל ה"כתב סופר", והיה מבני-ביתו, משמש בקודש ומורה פרטי לילדיו. אח"כ שב לעיר מולדתו קולין ולמד ג' שנים בישיבת מורו ורבו רבי דניאל פראנק אב"ד קאללין, אשר סמך אותו להוראה. בהמשך עבר ללמוד בפראג אצל הרב שלמה יהודה לייב רפפורט (שי"ר; חתן בעל "קצות החושן"). ונסמך אף ממנו להוראה. בשנת תרי"ח בא בברית האירוסין עם בת רבי יצחק לייב פריישטאט תלמיד ה"חתם סופר" ומייסד בית הכנסת "שיף שוהל" בווינה. עם נישואיו בחורף שנת תרי"ט, נתמנה לגאב"ד ווייסקירכען (רייניץ Hranice, מורביה). בשנת תרכ"ח התמנה לגאב"ד העלישוי (Holešov, מורביה), העיר בה כיהן ונפטר הכהן הגדול בעל הש"ך. באחרית שנותיו משנת תרנ"ג, כיהן כראש ב"ד בעיר הבירה ווינה, ועד לפטירתו בכ"ו לחודש סיון תרנ"ז.

האוסף כולל:

• שבעה מכתבים מאת מורו ורבו רבי דניאל פראנק אב"ד קאללין – מכתבי סמיכה והמלצה, ומכתבי ברכה וידידות: מכתב סמיכה ל"חבר" משנת תר"ג (בהיותו בן י"ג שנים[!]); כתב סמיכה להוראה ("יורה יורה"), מחודש אב תרי"ד; כתב סמיכה לרבנות מחודש שבט תרח"י; מכתב מחודש אדר תרי"ח, שנשלח ללייפניק לרבי יצחק איצק טויבער (תלמיד ה"ברוך טעם"), עם דברי השתדלות לקבלת תלמידו הרב פולק לרבנות וייסקירכן; מכתבים מחודש תשרי תרי"ט ואדר א' תרי"ט בענין קבלת הרבנות בווייסקירכן; מכתב מחודש תמוז תרי"ט, בו הוא מספר על פטירת זוגתו הרבנית אסתר פראנק, ומבקשו להתפלל לעילוי נשמת המנוחה בשמה ובשם אמה "אסתר בת פיילא".

הגאון רבי דניאל פרנק (תקנ"ו-תר"כ), מגדולי רבני בוהמיה והאזור. תלמיד רבי שמואל ליב קוידער בעל "עולת שמואל". בשנות התק"צ כיהן כדיין ומו"צ בעיר וואטיץ, ומשנת תקצ"ט אב"ד קאללין (קעלין Kolin, צ'כיה), בה כיהן עד סוף ימיו.

• מכתב ארוך בדברי תורה, מאת רבי שבתי כ"ץ רפפורט אב"ד דומברובה. וינה, אלול תרכ"ט [1869].

הגאון רבי שבתי כ"ץ רפופורט אב"ד דומברובה (תק"פ בערך-תרנ"ו), גאון מופלג מגדולי רבני גליציה. מצאצאי הש"ך (בן רבי אברהם אבלי כ"ץ אב"ד טורנא, שהיה בן-אחר-בן להגאון רבי שבתי כ"ץ בעל "שפתי כהן"). מבניו: רבי מאיר רפופורט אב"ד ליקובה וראב"ד קראקא, רבי יצחק חיים (ר' איציק'ל) אב"ד אוסטרובה וקראקא, ורבי צבי הירש ממלא מקומו ברבנות דומברובה. חתנו, הגאון הנודע רבי יעקב ויידנפלד אב"ד הרימלוב (ת"ר-תרנ"ד), בעל ה"כוכב מיעקב".

• שני מכתבים, בכתיבת ידי סופר ובחתימת ידו [הרועדת, לעת זקנתו] של רבי יוסף בי"ח פיילבוגן, דרזניץ, שנת תרכ"ח [1867-1868]. האחד מהם עם ברכות לרגל מינויו של הרב פולק לרבנות העלישויא [בה כיהן בעבר הרב פיילבוגן במשך 26 שנה], והשני הוא העתקה של מכתב רבי אברהם חיים ברילל מביללסטוק משנת תר"א, אל רבי יוסף בי"ח, על תקנות הקרן להנצחת רבי משה ר"פ, לתלמידי חכמים הלומדים בעיר העלישויא, עם אישור על נכונות ההעתק בחתימת ידו של רבי יוסף בי"ח פיילבוגן.

הגאון רבי יוסף בי"ח פיילבוגן (תקמ"ה-תרכ"ט), בן רבי יעקב הירש בי"ח פיילבוגן אב"ד שטייניץ (מחבר ספר חשרת מים (וינה, תקפ"ה); בנו של הגאון רבי משה לייב בי"ח זצוק"ל דיין בניקלשבורג). נסמך להוראה ע"י הגאון רבי מרדכי בנעט אב"ד ניקלשבורג וכיהן ברבנות בקהילות החשובות במדינת מורביה: פיסליניג, פירניץ, קוניץ, העלישוי וגרוס-מעזריטש ((Velké Meziříčí. בשנת תרכ"ז בערך, כשכהו עיניו לעת זקנותו המופלגת, עבר להתגורר בעיר דרזניץ, בבית בנו הגאון רבי משה שמואל פיילבוגן אב"ד דרעזניץ (המוזכר במכתב שלפנינו). בנו רבי בנימין פיילבוגן מחבר הספר בני יוסף (לייפציג, תרל"ב), בו הביא דברים רבים מתורת אביו.

• מכתב מרבי איסר'ל טויבער דיין בק"ק עיר-חדש (תקפ"ג-תרס"ד, החת"ס ותלמידיו עמ' ערה-רעו), תלמיד ה"חתם סופר". עיר חדש (נאוואמעסטא, הונגריה), תמוז, תרל"ה [1875].

• מכתב מאת הבחור שלמה ליפמאן וואלדלער, אל רעו מרדכי מאיר פאלק. פרשבורג, תמוז תרי"ב [1852]. בשולי הדף מכתב נוסף מאת חברם הבחור מענדל ראזענטהאל מישיבת פרשבורג.

בתוך המכתב מתאר רבי שלמה ליפמן את שיעורי רבם ה"כתב סופר", ואת עומס הלימודים בישיבה (כנראה דברי שכנוע לחזור ללמוד עמם בישיבת פרשבורג): "...אנו טרודים מאוד בשיעורי'[ם] דרבנן, כי לא כל השיעורים שווים וכעת נשתנו סדר כמבראשית, ואין לנו זמן מועד אפילו מועט לצרכינו, ובכל עת אנו מוכנים לעמוד בחצר המלך, מאן מלכי' – וענייני דתקנת עגונות גרמו לזה כי הם עניינים עמוקים ורחבים כמים שאין להם סוף...".

רבי שלמה ליפְּמַן וֶלְדְלֶר (תקצ"א-תרס"ד) לימים אב"ד קיקינדע, ומשנת תרכ"ה אב"ד שלאנק (שעהנלאנקע, מחוז פוזנא). בהיותו כבן עשר שנים התייתם מאביו רבי יעקב וֶלדלֶר (חתן רבי מרדכי שלאנק תלמיד ה"חתם סופר"), ונתגדל בביתו של ה"כתב סופר", בהמשך למד בישיבת פרשבורג, ובישיבת אייזנשטט אצל רבי עזריאל הילדסהיימר. רש"ל מספר על עצמו: "ועל פי מצות מר זקני הלכתי לעיר פרעסבורג ואמ"ו הרב הגאון דק"ק פרעסבורג נ"י... נתן ידו עלי וקרבני לביתו הרמה ושמה נתגדלתי, ובישיבתו הרמה למדתי מימי ילדותי כאשר הייתי בן עשר עד יום חתונתי" – "וה' נתן חני בעיני אמ"ו הגאון בעל כתב סופר זצ"ל ולקח אותי לביתו הקדוש ללמוד על שולחנו הטהור תחת צלו הקדוש והייתי בביתו הקדוש הרבה שנים" (כרם שלמה, כא, ו-יז; רני ושמחי, ה, עמ' פא).

• מכתב ארוך בדברי תורה, מאת הבחור פנחס וויינר[?], הלומד בישיבת פרשבורג. [פרשבורג], אייר תרי"ט. בתוך הדברים הוא מספר לו על יחסו של ה"כתב סופר" למגיעים ללמוד בישיבת פרשבורג בגלל אימת הגיוס לצבא: "הנה לא מצאתי מאומה אשר יהי' חשוב להגיד באזני אדוני, אך זאת לא אמנע מלהודיע כי הרב הגאון הג' וכו' דק"ק פ"ב אשר באתי לחסות בצל תורתו לא קבלני בפנים יפות, כי נפשו חרה לו על אשר רבו המעפילים לעלות הנה למלחמת התורה מיראתם מפני מלחמה אחרת, ויחשבני כאחד מהם וקבל זה אני מקוה כי בע"ה אמצא חן בעיניו עד אשר ידע כי אני רוח אחרת עמדי...".

• מכתב ארוך בדברי תורה, מאת רבי מרדכי דנציג (תקצ"ז-תרפ"ב; לימים אב"ד וועטש), מתקופת לימודיו בישיבת פרשבורג אצל ה"כתב סופר". פרשבורג, תמוז כת"ר [1860].

• שלושה מכתבים ארוכים בדברי תורה, ידידות והשקפה, מאת רבי בער ליב גולדברג, מנכבדי העדה ומלמד תורה לנערים בעיר פרשבורג. פרשבורג, כסלו תרכ"ג, אלול תרכ"ג ואלול תרכ"ה [1862-1865].

במכתב מחודש אלול תרכ"ג, אנו למדים כי תלמידי ישיבת ה"כתב סופר" היו שוהים וישנים בביתו בפרשבורג, והוא היה קובע עמם סדרי לימוד. הכותב מזכיר בערגה שנים קודמות בלימודם יחד בפרשבורג בביתו, בצוותא חדא עם ידידם הבחור יואל צבי בענעט ועם מקבל המכתב רבי מרדכי מאיר פולק: "אזכרה ימים מקדם שהיו בביתי אוהבים נאמנים... מאז שיצא אהובי מעלתו נ"י ואהובי מו"ה יואל צבי מביתי, היו אצלי עוד איזה זמן בחורים ולאחר זמן לא היה לי מקום לתת ללון, ומעלתו יודע טיבתי שלא אוכל ללמוד בלא עיון ובעיון בלא חבר, ובזמן הזה ישבתי ולקחתי בחורים לביתי ולמדתי קצת יותר ועל שבת שובה הבע"ל למדנו סוגי' דחצי שיעור וכו'...".

במכתב מחודש אלול תרכ"ה, מתגלה כי רבי בערל ליב הוא מחבר הקונטרס האנונימי "כתב יושר דברי אמת" (פרשבורג, תרכ"ה), שנדפס באותה שנה, מטעם "לומדי תורה" בפרשבורג, נגד החיבור "לב העברי" של רבי עקיבא יוסף שלזינגר.

בשנים תרכ"ב-תרכ"ה הדפיס הגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר מפרשבורג, את חיבוריו "לב העיבר"י", בהם העביר בין היתר ביקורת חריפה גם על גדולי התורה בגרמניה שהנהיגו שיטת תורה עם דרך ארץ. כתגובה לכך נדפס אז החיבור "כתב יושר דברי אמת" שיצא לאור ע"י "לומדי תורה מפרשבורג" ומבלי שם מחברו. מהמכתב שלפנינו עולה כי לרבי בערל ליב גולדברג היתה שייכות מסויימת ליצירת חיבור זה, ואף שלחו למקבל המכתב רבי מרדכי מאיר פולק. הרב פולאק הגיב בתמיהה על תוכן החיבור החריף, ועל כך בא הרב גולדברג להסביר במכתב שלפנינו, שכנראה המקבל לא ראה את ספרי הלב העברי ואת השימוש שעשו בו המשכילים במאמריהם ובעיתוניהם: "בדבר הכתב יושר דברי אמת אשר שלחתי לו, ראו ראיתי שתי ראיות, האחת כי לא הגיעו אליו הני ספר'[ים] ולא ראה מה כתוב בי', ואשרי עין שלא ראתה זאת, והשנית אשר היא הנותנת ומסתעף מזה כי האמין אהובי כמ"ה כי מטרת כוונת לומדי תורה ומגמת פניהם היה במכתב הזה ללחום מלחמת הרשות... אבל לא כן הדבר, אך כוונתם היתה לתקן את אשר עוות בספרים האלה כי תקלות גדולות שנו כאן, הנה ידוע מלחמת עם ד' בעם לעג המלעיגים ומלעיבים בעובדי ד' האמונים עלי תורה ויראה, כל מגמת נפשם להוריד כבוד הארטאדאקסי ולהבאיש ריחנו בעיני המון ישראל ובעיני העמים להמשיך להם לב העם והממלכה לתת להם יד עליונה, והמה אומרים באורם נראה אור והמחזיקים בדברי חכמים ז"ל הולכי חשכים המה ואין נוגה להם, המה שונאי חכמות ומבזה תבונות, ובספרים האלה הוא נותן כל אותן הדעות אשר שונאנו מתגוללים עלינו להתנפל עלינו לתורת אמת ונותן להם יד וביד החרב להשחיתנו ח"ו, אילו כתב כל הדברים יוצאים מליבו החרשנו ואמרנו אתו תלין משוגתו, אבל הוא נתן יסודותיו על הררי קודש בנה עליהם ויקף עליהם ראש שבטי ישראל צוואת חתם סופר ז"ל. גם מספר מעשי שקרים מגדולי רבותינו אשר נאים לו ולמשוגתו לא לחכמים וצדיקי ישרי לב ובזה הביא ועשה להמינים מטעמים כאשר אהב נפשם באמרם הוא זה הדבר אשר דברנו. גם יצא בהעברה לחלוק ולחרוף בחירופים וגידופים אשר השומע תצלנה אזניו על האנשים שאין מחשבותיהם כמחשבותם ומדברים דייטש, לא ישא פניהם גם אם הם מוחזקים לצדיקים וגדולי תורה, והרואים אומרים שיש כאן בישראל המאמינים מחלוקת, והמינים כאשר ראו כן שמחו לאמור הנה העת להפיק מזימותם לדרוך על במתי ארץ ולהשפיל אותם לעשותם ללעג וקלס בעיני כל רואה אותם, כי אין שלום במחנותם, עתה לא ירעו ולא יכחישו אותנו כי המה מעידים על עצמם, עתה הדבר בספר כתוב וחתום. יראה נא וישכיל זאת איך חבר הוא לאיש משחית במכתב עת 'בן חנניה' נראה רשע מה הוא אומר, 'מחבר ספר הנער העברי הוא איש האמת והאמת שכל דעת הארטאדאקסען האמיתי כיוצא בו ואין ביניהם כפסע', והשתיקה בזה כהודאה ומי יודע ויוכל לשער ההיזק העתיד לבא עי"ז, לכן אזרו חיל קמו וגם נצבו 'לומדי תורה' פה ורק לאהבת השלום והאמת ולהסיר המכשלה הזאת להראות כי דבריו דברי יחיד שוטה נער וגס רוח הם, אבל לדעתם ולדעת כל הישרים בלבותם כל אשר יכתוב ידו לד' ומחזיק בתורת ד' ובדיני ישראל ומנהגיהם לנו הוא..., ואלו דברים נאמרים בכל לשון שהוא מדבר יידיש-דייטש או דייטש-דייטש, ואין כאן מחלוקת בישראל המאמינים...".

• מכתב ארוך, מאת רבי יואל צבי בענעט ידיד-נעוריו בישיבת פרשבורג, דברי ידידות וזכרונות נעורים, ואריכות על דיני שעטנז ומכשולותיהם. פאקש, אדר א' תרל"ה [1875]

רבי יואל צבי בנעט (תקצ"א-תרמ"ה), בן רבי מנדל בנעט דיין בפאקש. תלמיד ה"כתב סופר" בישיבת פרשבורג, ותלמיד המהר"ם שיק. עמד בקשרי שו"ת רבים עם המהר"ם שיק, ותשובות רבות במהר"ם שיק מופנות אליו.

• מכתב ארוך בדברי תורה, מאת רבי אהרן אונגר [מראשי קהילת שומרי הדת בעירו, גיסו של רבי אשר שטסיל מדעעש]. מיקלאש (Szentmiklós, הונגריה), סיון תרכ"ד [1864].

• מכתב מאת רבי יעקב ב"ר אברהם חיים פריימן. קוניץ, טבת תרנ"ג [ינואר 1893]. וטיוטת מכתב רבי מרדכי מאיר פולק, אל רבי יעקב פריימן, ברכות לרגל מינויו לרבנות העלישוי (על מקומו, לאחר שעבר לווינה). [וינה], סיון תרנ"ג [1893].

רבי יעקב פריימן (תרכ"ז-תרח"צ), מדפיסם ומהדירם של ספרי גדולי הראשונים. אשתו בת הרב ישראל מאיר פריימן ונכדת הגאון בעל "ערוך לנר". כיהן כרב העיר העלישוי (Holešov, מורביה) במשך כעשרים שנה, ואחר כך בערים פוזנא וברלין.

• שלושה מכתבים ארוכים בדברי תורה ובענייני הרבנות בהעלישוי, מאת רבי דוד פרנקפורטר מרבני ודייני העלישוי. סאבאטישט (Sobotište, סלובקיה) והעלישוי (Holešov, מורביה), תרנ"ה ותרנ"ו [1895-1896].

הגאון רבי דוד פרנקפורטר, תלמיד ה"שבט סופר", בנו של רבי יוסף ליב פרנקפורטר תלמיד ה"חתם סופר" וה"כתב סופר", כיהן כדיין בעיר סאבוטיץ', ולימים עבר להעלישוי בראשית שנות התר"ן, בה כיהן כדיין וכרב בית המדרש, נפטר לפני שנת תרע"ד. בכל המכתבים הוא חותם "דוד הוא הקטן בן לאאמו"ה יוסף לייב פראנקפורטער זצלה"ה". באחד המכתבים שלפנינו הוא כותב בשמחה על הזכות להתמנות לתפקידו בהעלישוי, (ותולה זאת בזכות אבות, אבי-זקנו הגאון מהרשש"ך בעל "כוס הישועות").

• שלשה מכתבים ארוכים בדברי תורה, מאת רבי יוסף ברגר מלייפניק, הגר בעיר מעזריטש (גרוס-מזריטש Velké Meziříčí, מורביה); ושני מכתבים מאת רבי מרדכי מאיר פולק, האחד מימי בחרותו, וינה, תשרי תרי"ח [1857], והשני מעיר רבנותו רייניץ [וייסקירכן] בשנת ברכ"ת [1862].

• מכתב ארוך אל הרב פולק, מאת תלמידו רבי אשר קוביטשעק, המתלבט אם לנסוע לעיר וינה, או ללכת ללמוד בגרמניה אצל הרב מווירצבורג. נייאדארף (פעטשי-ניידורף, Pečovská Nová Ves), אלול תרל"ד [1874].

• למכתבו צירף ר' אשר קוביטשעק מכתב שקיבל מאת רעו הטוב הבחור שלמה זלמן ברייער (תר"י-תרפ"ו; תלמיד ה"כתב סופר", ולימים חתן רש"ר הירש וממלא מקומו ברבנות פרנקפורט דמיין). מגנצא, אלול תרל"ד [1874].

ר' שלמה זלמן ברויער (שבאותה תקופה שימש כמורה פרטי בביתו של רבי שמואל בונדי במגנצא) מתאר במכתבו שלפנינו, את התרשמותו משיטת "תורה עם דרך ארץ", אשר ראה בביקוריו בהלברשטט ובברלין. כפי הנראה מהמכתב, קוביטשעק חפץ לשלב לימודי רבנות עם לימוד מדעים כלליים בעיר ווירצבורג במחיצת הרב במברגר, או בברלין אצל הרב הילדסהיימר, ורש"ז ברויער ממליץ לחברו להשאר בארצו, כי לדעתו שתי הדרכים, אינן מתאימות לו כבוגר ישיבות הונגריה: "...האמת לא אכחד ממך ואדבר עמך כאיש אל אחיו באמת בלי רמיה, לא אוכל לומר לך לא להרע או להיטב: 'בחר אחד מב' דרכים – ווירצבורג או בערלין, אשר כוננת לפניך"!' – כי שניים יחדיו לא ייטבו לי לתכליתך מחמת כמה טעמים. דע כי לא כדרך משנתם, משנתינו במדינת אונגארן ביחוד בעיר ווירצבורג. אכן אין אני רוצה להגיד לך בבירור שלא תלך הֵנה ח"ו – כי אני ידעתי בטח זה מוסכם אתי כי לאיש הירא אלקים ורך לבב ורצונו לחבר תורה וחכמה יחד, אין לו מקום אחר לנוח כף רגלו חוץ מב' הנ"ל – ועל הראשונים אנו מצטערים...". בהמשך הוא מספר על היכרותו האישית בברלין עם הרב הילדסהיימר: "עם ד"ר הילדעסהיימער פלפלתי הרבה והרבה כי הוא דייר של בעלת הבית שלי תחי' ושם אכלתי בביתו, הוא למדן מופלג מאד אכן דרך לימודו. – בקש אותי שאלך לשמוע פ'אָרטראג ממנו בסעמינאר שלו, וכן בקש מאתי והפציר בי מִשנהו 'האָפפמאַנן' – בלתי ספק מכיר אתה אותו – אכן לא יכולתי כי הזמן בגד בי שם, וביחוד מכיר אני את הסעמינאר מבחוץ ודל"ב" [=ודי לי בזה/ ודי לחכימא ברמיזה]. בחתימת המכתב כותב רש"ז ברויער על הרב מווירצבורג: "הרב דק"ק ווירצבורג נ"י הוא צדיק תמים מאד ומתנהג בגדר חסידות, והוא פה באשכנז כמו הרב ר' הלל ליכ"ש במדינתינו – ודל"ב...".

• שישה מכתבים ארוכים אל הרב פולק, מאת תלמידו רבי אשר קוביטשעק. מגנצא, חשוון תרל"ז – עד כסלו תרל"ט [1876-1878].

רבי אשר קוביטשק מפטשי-ניידורף, למד בישיבת פרשבורג אצל ה"כתב סופר" ובנו ה"שבט סופר", בהמשך הגיע להעלישוי ללמוד אצל הרב פולק, ואף נהיה מלמד לבניו. בשנת תרל"ז עבר למגנצא ללמד תורה בבית הנגיד רבי שמואל בונדי (תקנ"ד-תרל"ח), בניו וחתניו (בהם רבי מאיר להמן אב"ד מגנצא). המכתבים שלפנינו עוסקים בעיקר בדברי תורה ויראה, אך מופיעים בהם גם תיאורים על הנהגות ביתם ואורחות חייהם של רבי שמואל בונדי ומשפחתו.

• שלושה מכתבים מרבי אברהם פלאטשק אב"ד בוסקוביץ (Boskovice, דרום מורביה), תרכ"ב ותרל"ה [1862-1875]. בשני המכתבים מקיץ תרכ"ב מדובר אודות מכשולי כשרות שחיטה ואטליזים בעיר ראשני. במכתב משנת תרל"ה מדובר אודות כספים עבור מצות ואוכל כשר לפסח, לאסירים יהודיים.

רבי אברהם פלאצ'ק אב"ד בוסקוביץ (תקנ"ט-תרמ"ד), מגדולי הרבנים והפוסקים בדורו. לאחר שהרש"ר הירש עבר לכהן בפרנקפורט נתמנה על מקומו כרבה הראשי של מורביה.

• ארבעה מכתבים ארוכים, בדברי תורה, מאת רבי אהרן פרידמן (בעל "אגרת תשובה"). ווייסקירכען (רייניץ Hranice, מורביה), תשרי תרכ"ח-סיון תרכ"ט [1867-1869].

רבי אהרן פרידמן, נולד בוינה לאביו רבי משה יהודה. למד אצל רבי יוסף גוגנהיימר (חתן רש"ר הירש) ואצל הרב שי"ר בפראג. לאחר נישואיו התגורר בוייסקירכן. בשנות התר"מ עבר להתגורר בווינה וכיהן כרב ביהכנ"ס שענלאטערן [ברחוב שֶנלַטֶרנֶה]. מחבר הספרים: "פתשגן כתב תשובה" (וינה, תרמ"ו); "אגרת תשובה", על נוסחה הארמי של הכתובה (וינה, תרמ"ח), ועוד.

• שבעה מכתבים ארוכים ומעניינים מאת רבי משה אריה בלוך אב"ד לייפניק, תרי"ט-תרל"ח [1859-1877]: תשובה הלכתית משנת תרי"ט, בהלכות טריפות ובדיני כשרות לפסח של השוקולד; מכתב בגרמנית, מהתאריך אוגוסט 1859; תשובה הלכתית מתשרי תרכ"ג, בענין ברית מילה קודם זמנו (בתוך הדברים הוא מזכיר את זקינו הגאון בעל "שערי דעת" ו"שמן רוקח"); תשובה הלכתית משבט תרכ"ג, אודות מראית עין וחשד וחילול ד' בבניית בית הכנסת בשבת; תשובה הלכתית מחודש אלול תרכ"ו, בעניין פינוי נפטר מקברו שמחמת כפיית ערכאות קברוהו לצד המאבד עצמו לדעת; מכתב מחודש חשוון תרכ"ח אודות שוחט ששחט ללא סמיכה לשחיטה; מכתב מחודש תשרי תרל"ח, בו הוא מספר על התמנותו לראש "בית המדרש לרבנים" בבודפסט: "...כי יש את נפשי לעזוב את מקומי פה בעזר האל יתברך מיד לאחר החג הבע"ל ולתקוע אהלי בק"ק פעסט יע"א אשר שם נתקבלתי משרי המלוכה להיות רב ומורה בבית מדרש הרבנים אשר הוקם מאת מלכינו החסיד יר"ה, ואמרתי לא אסע מכאן בלתי נטילת רשות מרומעכ"ת נ"י...".

רבי משה אריה לייב בלוך (תקע"ה-תרס"ט), מחבר הספרים "שערי תורת התקנות" ו"שערי המעלות", אב"ד לייפניק, וראש בית המדרש לרבנים בבודפשט. בן-בתו של הגאון המפורסם רבי אלעזר לעוו בעל ה"שמן רוקח", ואחות הגאון רבי בנימין וולף לעוו, בעל ה"שערי תורה".

• מכתב מאת ר' אהרן ליב ווינטער, המלצה על המלמד רבי לייב שפיצר. אונגריש אוסטרה [שטייניץ ung. ostra, מורביה], תשרי תרל"ב[?/ או תרל"ה, 1872-1875].

• מכתב ארוך מאת ר' אליעזר ליפא זילברמן, מייסד ועורך עתון "המגיד" ומקים בית ההוצאה לאור "מקיצי נרדמים". המכתב אודות מאמר "דבר בעתו" ששלח הרב פולק לפרסום ב"המגיד", ועל הצורך בריבוי המנויים לחברת "מקיצי נרדמים". ליק, סיון תרכ"ח [1868].

אוסף גדול ומגוון של למעלה מתשעים מכתבים בכתב-ידם וחתימתם של הכותבים: רבנים ותלמידי חכמים, שוחטים וגבאי צדקה, חסידים ואנשי מעשה. הונגריה וטרנסילבניה, רומניה והסביבה, שנות התר"ס-התש"י בקירוב.

מרבית המכתבים על גבי גלויות דואר.

בין הפריטים:

• מכתב מאת רבי מוזס חיים הלוי ליטש רוזנבוים אב"ד קליינוורדיין (תרכ"ד-כסלו תש"ג), אל חמיו "הרב הגאון הצדיק" רבי פנחס חיים קליין אב"ד סעליש. קליינוורדיין, ערב שבועות תרס"ג [1903].

• מכתב מאת רבי חיים הלוי רבינוביץ אב"ד יאס (תרכ"א-תש"ב). יאסי, חשוון תרס"ד [1903].

• שני מכתבים מאת רבי שמואל סג"ל אויסטרליץ, אב"ד מישקאלץ (כיהן כרב ראשי במישקולץ משנת תרע"ד ונפטר ת"ש 1939). מישקולץ, תשרי [תרצ"ג 1932] / תרצ"ה 1935.

• מכתב מאת רבי יהושע גינז אב"ד אפץ (תרס"ב-תש"ד), אל רבי צבי הירש פרבר מרבני לונדון. אלול, "תרחם נא" [תרצ"ט 1939].

• מכתב מאת רבי יצחק צבי סופר אב"ד טעמעשוואר פאבריק (תרמ"ח-תשכ"ו). [טימישוארה], תרב"ץ [1932].

• מכתב מאת רבי זאב וואלף גלאטשטיין אב"ד העלמעץ והגליל (תרל"ב-תש"ד). בעניני היתר עגונה. ללא תאריך.

• שני מכתבים מאת רבי זוסמאן כץ שטערן (בעל "תוספות יום טוב" על תהילים). קישקאראש.

• מכתב מאת רבי ישראל גולדמן, מגיד מישרים מרבני גרוסוורדיין (תר"ל בערך-תש"ג). גרוסווארדיין, תרפ"ד [1924].

• מכתב מאת רבי יעקב שמואל עליאש אב"ד גערלא (תר"ס-תש"ה), אל מערכת "קול ישראל בירושלים. גערלא, תשרי תרצ"ג [1932].

• מכתב מאת רבי עמרם ישי מילר אב"ד סילעאגד באראד (תרס"ו-נספה בשואה תש"ד), טעלעגד, [כסלו] תרצ"ז [1936].

• מכתב מאת רבי יצחק הכהן ענגלנדער, בשם רבי שלמה זלמן אוללמאנן. גרוסוורדיין, ניסן [תרע"ג? 1913?].

• מכתב מאת רבי חיים אלטר גינז (שלזינגר) אב"ד באדראג קררעסטור "ממלא מקום אביו הרהגה"צ מוהר"מ גינז". קרסטיר, תרצ"א [1931].

• מכתב מאת רבי חיים יהודה ערנרייך אב"ד דעווא, אלול תרפ"ז [1927].

• מכתב מאת רבי חיים דוב הולנדר אב"ד פעלעדהאזא (תרכ"ד-תרצ"ו). כסלו תרפ"ד [1923].

• מכתב מאת רבי צבי הירש פרלס אב"ד קיצע (תרכ"א-תש"ד).

• מכתב מאת הרב ד"ר אברהם יעקב מרק, הרב הראשי (תרמ"א-תש"א). צ'רנוביץ', טבת תרצ"א [1930].

• מכתב מאת רבי שמואל משה ברגר מטארגו-מורעש, אל קרובו ר' משה דוד אדלשטיין מטמשוואר. תרצ"ה 1935.

• שני מכתבים מאת רבי דוב בער בורשטיין אב"ד בוטושאן (תרנ"ב-תשל"ד). שנות התר"צ.

• שני מכתבים מאת רבי יעקב סגל לעבוביץ אב"ד קאפיש. בודפסט, תש"ח-תש"ט [1948].

• מכתב מאת רבי שמעיה שווארץ "דומ"צ במקום אב"ד דק"ק נירעדיהאזא". תש"ח [1948].

• אוסף מכתבים שנשלחו אל רבי משולם ראטה (רוט) אב"ד גאלאץ וצ'רנוביץ, בהם מכתבים מאת רבי יצחק שפירא מו"צ בגאלאץ, רבי אברהם אבא שענקמאן אב"ד גאלאץ, ועוד.

• ועוד עשרות מכתבים, אשר חלקם טרם נחקרו וזוהו.

96 מכתבים. גודל ומצב משתנה.

מכתב (דף כתוב משני הצדדים; כ-14 שורות) בכתב-ידה ובחתימתה של הרבנית חיה רויזא טייטלבוים-מאיר, בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. נשלח אל קרוב-משפחתם, המשב"ק הנודע ר' יוסף אשכנזי. [ניו יורק, תש"ח בקירוב]. יידיש.

המכתב כתוב על גבי נייר חלק, ללא ציון מקום או תאריך, ונשלח כנראה בתקופת מגוריהם של הרבנית חיה רויזא ובעלה רבי חנניה יום טוב ליפא בניו יורק, אליה היגרו בשלהי שנת תש"ו, ובסמוך להקמת מדינת ישראל (כפי שנרמז באחת משורות המכתב).

המכתב מוען אל קרוב המשפחה, המשב"ק הנודע ר' יוסל אשכנזי, אשר שהה באותם ימים בנסיעה מחוץ לביתו. חלקו הראשון של המכתב עוסק בעניני כספים: "...אודיע דאס דעם טשעק האב איך ערהאלטען אבער מיר האבען געהאט פאן איהם גרויס שוועריקייטען, ווייל דיא ממשלה האט איהם געשפארט, נאהר ר' חיים דוד ווילהעלם האט אינץ א טובה געטיען בזה – ע"כ אבקש אויף דעם נעכסטען חודש דאס געלד איינצו צאלען אויף דיא אדרעסע וואס שטייט אויף דיא צווייטע זייטע און דאן וועהט אונץ ר' חיים דוד אויס צאהלען אויפן טאג..." [="...אודיע בזה כי קיבלתי את הצ'ק, אך נתקלנו בקשיים גדולים בפדייתו, שכן הממשלה עיכבה אותו. ר' חיים דוד ווילהלם היטיב עמנו וסייע בנושא זה. אבקש על כן שבחודש הבא יישלח הכסף לכתובת המופיעה בצדו השני של הדף, ור' חיים דוד יעביר לנו את הסכום..."] – ר' חיים דוד וילהלם (תרס"ג-תשמ"ב), בנו של גבאי הצדקה ר' נחמן יוסף וילהלם וגיסו של האדמו"ר רבי יוחנן טברסקי מרחמיסטריווקא.

בהמשך מתייחסת הרבנית לכמה עניינים אישיים: "זוג' היקרה תחי' שפירט זיך ב"ה גאנץ גוט, זיא איזט שאן זייער פערנאמען מיטין פוהרען. זאנסט היער קיין עקסטרעס. מען ווארט דיא מדינה יהודית וואס וועהט קוממען פון אמעריקא נאהר מען ווייסט ליידער ניכט וויא אזוי דאס פאסט פעקיל וועהט אויסזעהן" [="...זוגתו היקרה תחי' חשה ברוך ה' בטוב, והיא כבר עסוקה מאוד בעניני הנסיעה. מלבד זאת, אין חדשות מיוחדות מכאן. מצפים למדינה היהודית שעתידה לבוא מאמריקה, אך לצערנו אין יודעים כיצד תיראה חבילת הדואר..." – ייתכן שהרבנית רומזת לזהותה החילונית של המדינה העומדת לקום...], וחותמת באיחולים וברכות: "...פערבלייבע הערצליך גריססענד מיר ברכת כל טוב [=הדורשת בשלומכם בברכת כל טוב] – חי' רויזא".

בצדו השני של הדף, הרבנית הוסיפה (באנגלית) את הכתובת של ה. רוזנברג בברוקלין, ניו יורק, לשם משלוח הכספים, וכותבת: "בעת ביצוע התשלום לפי הכתובת, אבקש לשלוח לנו מברק. כל מאה דולר יכונה 'ספר אחד'" (תרגום מיידיש).

הרבנית חיה רויזא בת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. בחודש אלול תרפ"ד נישאה בעיר אורשיווא לבן דודה האדמו"ר רבי ליפא'לי מסאסוב – רבי חנניה יום טוב ליפא מאייר-טייטלבוים (תרס"ו-תשכ"ו), בנם של האדמו"ר רבי חנוך העניך מאייר מסאסוב-קרצקי והרבנית אסתר, בת ה"קדושת יו"ט" מסיגט. לאחר החתונה התגוררו בסמיכות לאביהם האדמו"ר מסאטמר. בתקופת השואה השתתפו במאמצי ההצלה של האדמו"ר. בסוף שנת 1943, שלח האדמו"ר את בתו חיה רויזא לבודפשט, להשיג עבורו ועבור משפחתו סרטיפיקטים לעליה לארץ ישראל. אולם הדבר לא עלה בידם, הם ברחו דרך רומניה והגיעו לארץ ישראל, ואביהם האדמו"ר הצליח להמלט לאחר תקופה ע"י רכבת ההצלה של ד"ר קסטנר. רבי חנניה יו"ט ליפא הקים את ישיבת "ייטב לב" בירושלים, ושימש ברבנות בית המדרש "אהל רחל" של חסידי סאטמר בירושלים. בשלהי שנת תש"ו היגרו לארה"ב יחד עם אביהם-חותנם האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר. ביום י"ד חשון תשי"ד, עש"ק וירא, נפטרה הרבנית חיה רויזא, ללא זש"ק, ונטמנה בבית העלמין בטבריה.

[1] דף. כתוב משני צידיו. 10X21.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול. נקבים קטנים בשוליים.