ספר תפארת הצבי, חיבור על מסכת ביצה, וחידושים על הלכות יורה דעה, מאת רבי עוזיאל מייזליש מריטשוואהל, תלמיד המגיד ממזריטש. זולקווא, דפוס גרשון בן זאב וואלף סג"ל ליטעריס, תקס"ג [1803]. מהדורה ראשונה.

מחבר הספר,
הגאון הקדוש רבי עוזיאל מייזליש (תק"ד-תקמ"ו), רב וראש ישיבה באוסטרובצה, ריטשוואהל וניישטאט. בצעירותו הכיר את הבעש"ט והוא מביא בספריו דברים ששמע מפיו ("...ששמעתי מפי איש קדוש וטהור רבינו ישראל בעש"ט ז"ל"). עם פטירת הבעש"ט היה לתלמידו של רבי דב בער המגיד הגדול ממזריטש, וחבר קרוב לתלמידי המגיד: רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, רבי חיים חייקא מאמדור, רבי מנחם מנדל מפרמישלאן, רבי פנחס הורוויץ מפרנקפורט בעל ה"הפלאה" ורבי שמואל שמעלקא הורוויץ אב"ד ריטשוואהל וניקלשבורג.

העותק של הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, ראש ישיבת חכמי לובלין ומייסד "הדף היומי". שתי חותמות אישיות שלו בדף השער ושתיים בדף המגן שלפניו: "מאיר שפירא האב"ד ור"מ פיעטרקוב". חותמות נוספות של ספריית ישיבת חכמי לובלין ("בית עקד ספרים בישיבת חכמי לובלין...").

הגאון רבי מאיר שפירא (תרמ"ז-תרצ"ד) אב"ד פיעטרקוב ולובלין, ראש ישיבת "חכמי לובלין", מחולל הדף היומי, ממייסדי אגודת ישראל ומגדולי הרבנים בדורו. מהרבנים הצעירים והדומיננטיים ביותר ב"מועצת גדולי התורה". מן הדמויות הנודעות בדורות האחרונים. ראש ישיבה, חריף ושנון, גאון מובהק בהלכה ובאגדה. חסיד דבוק ברבותיו האדמו"רים. נואם בחסד עליון ורב-פעלים. עסקן פעיל ונמרץ, ציר בפרלמנט הפולני. חוט של חסד היה משוך על פניו תמיד וכל הליכותיו-גינוני מלכות. רבי מאיר נפטר בלי להשאיר אחריו זרע של קיימא בנים או בנות, אך הוא עצמו אמר שיש לו שני ילדים: הראשון הוא הדף היומי והשני הוא ישיבת חכמי לובלין.

בעמוד השער חותמת של רבי "משה נחום ירושלימסקי אבד"ק קיעלץ והגליל" (שהוחתמו עליה, חותמותיו של רבי מאיר שפירא).

הגאון החסיד רבי משה נחום ירושלימסקי (תרט"ו-תרע"ו), מגדולי המשיבים בדורו. כבר בצעירותו התכתב עם גדולי הדור שלפניו, ותשובות אליו נמצאות בספרי השו"ת "שואל ומשיב" להגרי"ש נתנזון, "שם אריה" להגרא"ל בלחובר, "שערי דעה" להגרחי"ל סוסניצר, ובספרי שו"ת נוספים. תשובותיו עוסקות גם בשאלות חמורות של עגונות ואיסור והיתר [כבר בהיותו בן שבע עשרה צירפו ה"שואל ומשיב" ל"היתר מאה רבנים"]. בצעירותו נסע לצאנז ובעל ה"דברי חיים" קירבו מאד.

[2], כט; טז דף. במקור נכרכו כט הדפים בסוף הספר (סדר שני החיבורים שבספר התהפך). 36.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ובלאי קל. קרעים קטנים בשולי שני הדפים הראשונים. קרעים ופגמים קטנים בדף האחרון, עם פגיעה קלה בטקסט. סימני עש קלים, עם פגיעות מעטות בטקסט. חיתוך דפים על גבול הטקסט במספר מקומות, עם פגיעות בכותרות ובשומרי הדפים. חותמות. כריכה חדשה.

ספר קדושת לוי, שני חלקים, מאמרי חסידות וקבלה על פרשיות התורה והמועדים ועל אגדות חז"ל, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. ברדיטשוב, דפוס ישראל ב"ק וחיים יצחק בן יחזקאל, תקע"ו [1816]. עם הסכמות ה"אוהב ישראל" מאפטא ורבי אהרן מז'יטומיר.

המחבר,
רבי לוי יצחק מברדיטשוב, הדפיס פעמיים בחייו את ספרו "קדושת לוי", עם מאמרי ה"קדושות" על חנוכה ועל פורים בלבד. לראשונה בסלאוויטא בשנת תקנ"ח, ובשנית בזולקווא בשנת תקס"ו. לאחר פטירתו (בתשרי תק"ע) הדפיסו צאצאיו לראשונה את מאמריו על פרשיות התורה (ברדיטשוב, תקע"א), אך ללא מאמרי ה"קדושות" לחנוכה ולפורים. במהדורה שלפנינו נדפסו לראשונה בכרך אחד שני החלקים, חלק המאמרים על התורה יחד עם חלק ה"קדושות" לחנוכה ולפורים (שער נפרד לכל חלק).

מהדורה זו כוללת גם הוספות רבות מכתב-ידו של המחבר. לפני ואחרי כל הוספה נדפס סימון בצורת כף יד (במקומות בהם נדפסו כמה מאמרים חדשים ברצף, לא ציינו המדפיסים את היד לפני ואחרי כל מאמר חדש, אלא לפני הראשון שבהם ואחרי האחרון שבהם).

במהדורה זו נדפסו לראשונה גם הסכמותיהם של ידיד המחבר – ה"אוהב ישראל" מאפטא, ושל תלמיד המחבר – רבי אהרן מז'יטומיר בעל "תולדות אהרן". ה"אוהב ישראל" כותב בהסכמתו: "ובוודאי זכות הגאון בעל המחבר זלה"ה וקדושת ספרים הנ"ל יהיה למגן ומחסה בכל מקום אשר ימצאו... וימהרו ויחושו לקנות ספרי קודש הנ"ל בכסף מלא".

חתימה בדף השער: "שמואל מרדכי בהרב מו"ה יעקב ישראל". חותמת בדף שאחרי השער: "ח' מאיר בא"א ר' מ"י ז"ל חאדיראב" (שם המשפחה של כמה מצאצאי המחבר היה חאדראב, חודרוב).

ג, ג-יח, [1], כב-קמז; לח דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, דפים ראשונים ואחרונים במצב בינוני, מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. קרעים חסרים בדף השער ובדף שאחריו, עם פגיעה בחלק גדול מהטקסט בשני צדי השער, משוקמים במילוי נייר (עם השלמה של הטקסט בצילום). סימני עש עם פגיעות בטקסט (במיוחד בדפים האחרונים), משוקמים בחלקם במילוי נייר. הדפים האחרונים נראים כלקוחים מעותק אחר. כריכת עור חדשה.

אוסף גדול ומגוון של למעלה מעשרים ספרי חסידות וספרי הלכה מגדולי החסידות ותלמידיהם, שנדפסו בדפוסי מזרח אירופה, רוסיה-פולין, רומניה וגליציה – בשנות הת"ק והת"ר, המאות ה-19 וה-20.

• ספר אור המאיר, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי זאב וואלף מזיטאמיר. [פאריצק, דפוס שלמה בן חנינא, תקע"ה 1815]. עותק חסר. ד, לז-קמז; מו דף. חסרים 35 דפים: דף השער, דפים ה-לו מהספירה הראשונה ודפים מז-מח מהספירה השנייה.

• ספר סידורו של שבת, חלקים ראשון ושני, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ בעל ה"באר מים חיים". פאריצק, דפוס שלמה בן חנינא, [תקע"ז 1817]. מהדורה שלישית. חתימות בדף השער: "הק' נחום ב"ר שמואל מקאזמיר יצ"ו"; "גרשון הערצי[ג?]".

• ספר סידורו של שבת, חלקים ראשון ושני, עניני קדושת השבת על דרך הקבלה והחסידות, ושו"ת בהלכה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ. [זולקווא?, ללא שם דפוס, תקע"ה 1815, בערך]. שני חלקים חסרים, בשני כרכים. חלק ראשון: ה-לח, מא-מח, נא-ס דף. חסרים 12 דפים: ד דף בתחילת הספר, ודפים א-ד, לט-מ, מט-נ (כולל דף השער). חלק שני: לח דף. חסרים שני דפים אחרונים (לט-מ).

• ספר שער התפלה, על עבודת התפלה, מאת הרה"ק רבי חיים טירער אב"ד טשרנוביץ. [רוסיה-פולין], ללא שם מדפיס, [אחרי תקפ"ה 1825]. מהדורה שנייה. חסרים דף השער ודפים לג-לד.

• ספר פנים יפות – חומש במדבר, עם פירושי רש"י ובעל הטורים, ועם פירוש "פנים יפות", מאת הרה"ק רבינו פנחס הלוי הורוויץ אב"ד פרנקפורט דמיין – בעל ה"הפלאה", תלמיד המגיד ממזריטש. [אוסטרהא, תקפ"ה-תקפ"ו 1825-1826?. מהדורה ראשונה]. עותק חסר ופגום. [1], ד-קמו דף. חסרים 9 דפים: [2] דפים בהתחלה (כולל דף השער), דפים ב-ג, וחמישה דפים בסוף.

• ספר אגרת הקודש, מאמרי חסידות וליקוטים שונים מאת גדולי החסידות: רבי מנחם מנדל מוויטבסק, רבי אברהם מקאליסק, רבי חיים חייקל מאמדור ורבי אלימלך מליז'ענסק. בסוף הספר נדפסו "פרקי הנהגות המתבודד" לרמב"ם וספר הזכירה מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. [רוסיה-פולין (לבוב או זולקווא?), בסביבות ת"ר 1840].

• ספר דרכי האמונה, פירושים לתורה ולמועדים על דרך החסידות, מאת הרב הקדוש רבי יוסף דוד הכהן מיאסי. יאס, דפוס צבי הירש גאלדנער, [תרי"ז] 1857. מהדורה יחידה. חסר דף השער, עם קרעים חסרים בכמה מהדפים הראשונים. ספר סגולה ל"שמירה להבית" – הרה"ק רבי ישעיה שור מיאס בעל "כליל תפארת" כותב בהסכמתו, לאחר שמפליג בשבח המחבר: "...ולמי אשר חלק הש"י חלק להבין אמרי בינה יענדינו עטרה על ראשו, כי בספרו ימצא מרגוע לנפשו ולהתענג ביום שבת קודש שבת בשבתו לעיין וללמוד הספר היקר, וגם לכל איש אשר חפץ לבו לכבד התורה ולומדיה מצוה ליקנות הספר הקדוש באולי יזכה לבנים ולחתני לוקח בנותיו, ובלא זה יאמינו שספר כזה שמירה להבית...". מעבר לשער, הסכמת האדמו"ר רבי דוב בער מליאובה, בנו של רבי ישראל מרוז'ין.

• ספר ליקוטי שושנים, ליקוטים מתורת האדמו"ר רבי פנחס מקוריץ. [טשרנוביץ, דפוס Johann Eckhardt und Sohn, תרי"ט 1859]. חסרים 5 דפים ראשונים, כולל דף השער.

• ספר עטרת חכמים, חלק ראשון, שו"ת על ארבעת חלקי שו"ע, וחלק שני, חדושים ופלפולים על הש"ס, מאת הגאון הקדוש רבי ברוך פרנקל-תאומים, אב"ד לייפניק בעל "ברוך טעם" (חמיו ורבו של ה"דברי חיים" מצאנז). יוזעפאף, דפוס האחים שלמה וברוך זעצר ויחזקאל רענר, [תרכ"ו] 1866. רישומים רבים וחתימות בדף השער, ביניהם: "ר' יצחק מאיר גאלדרייך", "ר' יהושע שווארצבארג". חותמות.

• ספר השיב משה, שאלות ותשובות על ד' חלקי שו"ע, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר הרה"ק רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל בעל "ישמח משה". לעמבערג (לבוב), [תרכ"ו] 1866. מהדורה ראשונה. חסרים בסופו דפים לט-פב, [1] דף.

• ספר קהל חסידים, "כולל הרבה סיפורי נוראות ונפלאות מרבותינו... רבי ישראל בעש"ט... רבינו ר' דוב בער המגיד ממעזריטץ...", מאת ר’ אהרן ולדן (וואלדען). [ווארשא?, תר"ל 1870?]. נדפס לראשונה בווארשא תרכ"ו. כולל סיפורי מופת רבים על הבעש"ט והמגיד ממזריטש ותלמידיהם אבות החסידות, ובהם רבי יחיאל מיכל מזלוטשוב, רבי פנחס מקוריץ, רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי מנחם מענדל מוויטבסק, רבי ברוך ממז'יבוז', המגיד מטשרנוביל, רבי אלימלך מליז'נסק, רבי זושא מאניפולי, ה"אוהב ישראל" מאפטא, המגיד מקוז'ניץ, החוזה מלובלין, ועוד ועוד. בדפים לח-מא, סיפור מאסר וגאולת אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בפטרבורג, וסיפור מאסרם וגאולתם של בנו רבי דוב בער האדמו"ר האמצעי מליובאוויטש ושל תלמידו הרה"ק ר' אהרן מסטראשעלע (סטרשלה). מרבית הסיפורים הועתקו מתוך ספר שבחי הבעש"ט, ומתוך ספרי מיכאל לוי רודקינסון-פרומקין (ספורי צדיקים, עדת צדיקים ושבחי הרב) וספרי מנחם מנדל בודק (מעשה צדיקים, פאר מקדושים וקהל קדושים).

• ספר דעת קדושים, על שו"ע יורה דעה, הלכות שחיטות וטריפות, עם גידולי הקדש, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם דוד וואהרמן אב"ד בוטשאטש. לבוב (למברג), דפוס אברהם ניסן זיס, תרל"א 1871.

• ספר חדושי מהרצ"א על הלכות חנוכה, מאת האדמו"ר הרה"ק רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב. פרמישלה, תרמ"ב 1881. בהוצאת נכד המחבר רבי משה שפירא מפרמישלה. מהדורה ראשונה.

• ספר הנ[ו]תן אמרי שפר, מאמרי חסידות, מאת הרה"ק רבי ישעיה נפתלי הירץ שפירא אב"ד דינוב, נכד ה"בני יששכר", בן לבנו הרה"ק רבי דוד מדינוב בעל "צמח דוד". פרמישלה, דפוס זופניק קנאללער עט האממערשמידט, תרמ"ח-תר"נ 1887-[1890]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים. חסרים 2 דף אחרונים בכרך הראשון

• ספר תורת חיים, מאמרי חסידות על פרשיות התורה, מאת האדמו"ר רבי חיים הגר מקוסוב. קאלאמיא, דפוס M. Bilous, [תרמ"ד] 1883. מהדורה שלישית. בעמוד אחרון: "זכרון עולם" הנצחה של צדיקי בית קוסוב ורשימת ימי היארצייט.

• ספר שפתי צדיק, על התורה ומועדים, מאת הרה"ק רבי שמואל אברהם אבא הגר מהורודנקא, בן הרה"ק רבי ברוך הגר מוויז'ניץ בעל ה"אמרי ברוך". קולומייא, דפוס אביגדור טייכער, [תרנ"ו] 1895. מהדורה יחידה. ספר סגולה – בהסכמת אחיו של המחבר, האדמו"ר רבי ישראל מוויז'ניץ בעל ה"אהבת ישראל", והאדמו"ר רבי חיים מאטינייא, נכתב: "וקחו לכם כאו"א [כל אחד ואחד] הספר הזה בכסף מלא להניח ברכה בתוך בתיכם ולהתברך בשנה טובה ומתוקנת. ושפת"י צדי"ק ידעו"ן רצון שנזכה לראות בנחמת ציון וירושלים בב"א".

• ספר נטע שעשועים, דרושים על התורה מאת הרה"ק רבי נתן נטע מחלם, תלמידם של רבי אלימלך מליז'נסק, רבי ברוך ממעז'יבוז' ורבי מרדכי מנעשכיז, ותלמיד חבר לחוזה מלובלין. בסוף הספר נדפסו לקוטים מהאדמו"ר רבי ברוך ממעז'יבוז' ומהאדמו"ר מנעשכיז. וורשא, דפוס יוסף לעבענזאהן, תרנ"א 1891. מהדורה ראשונה. [המחבר, הרה"ק רבי נתן נטע אדמו"ר בוולודובה ובחלם (נפטר תקע"ב; אנציקלופדיה לחסידות, ג, עמ' תקז-תקח]. מעבר לשער, הסכמת האדמו"ר רבי יחיאל מאלכסנדר, בה משבח את המחבר וספרו, וכותב כי "ישתדל כאו"א [כל אחד ואחד] להניח ברכה בתוך ביתו".

• ספר אמרי טוב, דרושים על התורה, בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי נחום ברנדווין מבּוּרשטיין. לבוב, דפוס אורי זאב סאלאט, תרנ"א 1891.

• ספר אמרי חיים, על תרי"ג מצות התורה וז' מצות דרבנן, מאת האדמו"ר רבי נחום ברנדווין מבּוּרשטיין. לבוב, דפוס אורי זאב סאלאט, תרנ"ג 1893.

• ספר שפת אמת, מאת הרמ"ע מפאנו. לובאטשוב, דפוס Seide Thumim, תרנ"ט, 1898. מהדורה ראשונה על פי כתב-יד שהיה בגנזי האדמו"ר הקדוש מבעלז. עם הסכמת הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שיניווא, המברך את קוני הספר: "להביא ברכה אל ביתו, וזכות המחבר יגן עלינו להצילנו מכל רע ולהשפיע ברכת טוב על ישראל". בהקדמת המו"ל רבי אברהם הערצבערג הוא כותב שכתב-היד היה בידי "אדמו"ר הקדוש מבעלזא זצ"ל" [הרה"ק רבי יהושע רוקח, נלב"ע בשנת תרנ"ד] ו"היה נחשב אצלו לאוצר חביב מאד... נתנו להעתיקו על כתב שלנו". הוא מספר שקיבל את כתב היד להדפסה מיד בנו "כ"ק אדמו"ר הגאון הקדוש מבעלזא שליט"א [הרה"ק רבי ישכר דוב רוקח – המהרי"ד]... וגם נתן לי מכתב תעודה בחת"י הקדושה לאשר ולקיים כל האמור למעלה, ושתגן זכות המחבר על מי שיביא הברכה הלזו לביתו...". חתימה לא-מזוהה בראש דף השער.

• ספר אילה שלוחה, דרושי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי נפתלי מרופשיץ, עם קונטרס לקוטי מהר"ם, מאת רבי מנחם מנדל מליסקא, אביו של המחבר. פודגורזא קראקא, דפוס רבי שאול חנניה דייטשער, תרס"ג [1903]. בהוצאת רבי יהושע רובין מטארנוב, "בהר"ב אב"ד באליגראד שליט"א".

• ספר חדושי הרמ"ל, חידושי סוגיות ומסכתות; על התורה ונ"ך; תפילות וזמירות; מנהגים ומכתבי קודש מאת הרב הקדוש רבי משה לייב מסאסוב. וינה, דפוס האלפערן ושותפיו, תרפ"א [1921]. מהדורה ראשונה. שלושה חלקים בכרך אחד. רעיונותיו העמוקים של הרמ"ל בעבודת ה' ועל פרשיות התורה נדפסו בספרי ליקוט שונים של תורת הרמ"ל, ונסדרו בשלמותם על ידי נכדו רבי נחמיה שפירא אב"ד סאסוב בסדרת הספרים שלפנינו "חידושי הרמ"ל", בשלשה חלקים.

24 כרכים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. מספר עותקים חסרים כמצויין בתוך הכתבה. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.

ספר מאור ושמש, על התורה, שני חלקים, מאת האדמו"ר קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקראקא. ברסלוי, דפוס הירש זולצבאך, [תר"ב 1842]. מהדורה ראשונה.

שני חלקים בשני כרכים. שער נפרד לכל חלק.

ספר "מאור ושמש" על התורה, מספרי היסוד החשובים של תורת החסידות, ובמהדורות רבות נדפס יחד עם החומש.
המחבר הוא הגאון הקדוש רבינו קלונימוס קלמן הלוי עפשטיין מקראקא (תקי"א-תקפ"ג), גאון מופלג בנגלה ובנסתר, מגדולי תלמידיו של האדמו"ר רבי אלימלך מליז'נסק, שאותו החשיב בדרגת הבעש"ט בעצמו. עם זאת היה נוסע גם לרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. לאחר פטירת רבו רבי אלימלך, היה נוסע אל "החוזה מלובלין", אל רבי בער מראדושיץ, אל "המגיד מקוזניץ" ואל רבי מנדלי מרימנוב [שהעיד עליו שהוא "שומר הברית"]. שמו כאיש קדוש נודע כבר בדורו, וידועים עליו סיפורים של גילויי רוח-הקודש ומופתים. רבו רבי אלימלך מליז'נסק הכתירו לכהן באדמו"רות והיה הראשון למפיצי החסידות בעיר קראקא, בה נקבצו אליו מבקשי השם שנודעו לימים לגדולי החסידות. נרדף רבות ע"י המתנגדים בקראקא, שאף הכריזו "חרם" על החסידות בשנת תקמ"ו. לאחר שהרדיפות גרמו להלשנות ומאסר, עקר רבי קלמן לעיר מולדתו ניישטאט והקים בה את בית מדרשו. בשנת תק"פ בקירוב חזר לעיר קראקא ושם מנוחתו כבוד.

שני כרכים. כרך ראשון: [2], קמד דף. כרך שני: [1], קמה-רעז, [2] דף. 23 ס"מ בקירוב. התכהות נייר בדף השער של הכרך השני ובדפים נוספים. מצב טוב-בינוני. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. בכרך השני קרעים רבים בשולי אחד מהדפים, וקרע חסר קטן, עם פגיעה בטקסט. רישומי בעלות וחותמות. כריכות עור עתיקות, עם פגמים (כרך ראשון חסר שדרה ושוקם בהדבקות נייר).

ישנם עותקים עם שערים שונים. בהם: עותקים עם שער לחלק א' בלבד; עותקים עם שם מדפיס מזוייף אך עם תאריך נכון "בשנת תר"ב"; עותקים עם שערים מזוייפים לגמרי: "בדפוס הרבנית מרת יהודית ראבינשטיין, בשנת תקמ"ה". לפנינו עותק בו מופיעים שני שערים אמיתיים, בהם נכתב שנדפס בשנת תר"ב ב"ברעסלויא בבית ובדפוס... ר' הירש זולצבאך".

ספר דרך פקודיך, על תרי"ג מצות התורה, מאת האדמו"ר רבי צבי אלימלך שפירא אב"ד דינוב, בעל "בני יששכר". לבוב, דפוס Franz Galinski, [תרי"א] 1851. מהדורה ראשונה.

המחבר,
הגאון הקדוש האדמו"ר רבי צבי אלימלך לנגזם-שפירא (תקמ"ג-תר"א), מגדולי החסידות המפורסמים, תלמיד מובהק של רבי מנדלי מרימנוב ותלמיד החוזה מלובלין. היה גם תלמידם של ה"אוהב ישראל" מאפטא והמגיד מקוז'ניץ. מגיל צעיר כיהן ברבנות בעיירות שונות בגליציה, וכן ברבנות העיר מונקאטש, אך נודע בעיקר על שם רבנותו בעיר דינוב, בה הוכתר לאדמו"ר בשנת תקע"ה. חיבר עשרות חיבורים בהלכה ובאגדה, בחסידות ובקבלה. חיבורו אשר על שמו נודע שמו בישראל הוא הספר הקדוש "בני יששכר". מצאצאיו יצאו שושלות רבות של רבנים ואדמו"רים: דינוב, מונקאטש, בוקאווסק ועוד.

בחיבור שלפנינו מבוארת כל מצווה מתרי"ג המצוות בשלוש דרכים: חלק המעשה – כללי ופרטי הדינים, חלק הדבור – חידושי דינים באופני המצוה, וחלק המחשבה – טעמי המצווה הפנימיים על פי דברי חז"ל וסודות התורה. הספר "דרך פקודיך" נתקבל בהתלהבות רבה, ומובא בספרייהם של חכמי ספרד וגדולי פולין וליטא, ואף בספרייהם של פוסקי דורנו. האדמו"ר בעל "אמרי יוסף" מספינקא אמר "שהתעוררות הראשון שהיה לו לעבודת השי"ת בא לו על ידי לימוד בספר הקדוש דרך פקודיך..." (הקדמה לספר "אמרי יוסף", מאמר התשיעי, אות ו).

חתימה בדף השער: "משה יהודהורצבערג[?]".

[1], עד, סה-סו, עט-צא דף. ספירת דפים משובשת. 21.5 ס"מ. דף השער במצב בינוני, מרבית הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. דף השער מנותק (הושלם כפי הנראה מעותק אחר). הדבקות נייר סביב שולי דף השער, עם פגיעה במסגרת השער. סימני עש עם פגיעות בטקסט (בדף השער סימני עש רבים). חיתוך דפים עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים. כריכת עור חדשה.