כתב-יד, תאג' תורה (בראשית-שמות) – בכתיבת אחד מבני משפחת בניה הסופר – תימן, המאה ה-15/16

כתב-יד, ספר תאג' תורה [כתר תורה] – חומשים בראשית ושמות, עם טעמים וניקוד, עם מסורה גדולה ומסורה קטנה, ועם "מחברת התיג'א

הורד תמונה

כתב-יד, תאג' תורה (בראשית-שמות) – בכתיבת אחד מבני משפחת בניה הסופר – תימן, המאה ה-15/16

4 PHOTOS

מכירה פומבית 107: פריטים נדירים ומיוחדים

15.4.26

מחירים מומשו

צפה במכירה

כתב-יד, תאג' תורה (בראשית-שמות) – בכתיבת אחד מבני משפחת בניה הסופר – תימן, המאה ה-15/16

פתיחה: $5,000

הערכה: $10,000 - $13,000

נמכר ב: $15,000

כולל עמלת קונה

כתב-יד, ספר תאג' תורה [כתר תורה] – חומשים בראשית ושמות, עם טעמים וניקוד, עם מסורה גדולה ומסורה קטנה, ועם "מחברת התיג'אן", בכתיבת אחד מבני משפחת בניה הסופר. [תימן, שנות הר', המאה ה-15/16].

דיו על נייר, כתיבה תימנית נאה במיוחד, באותיות מרובעות גדולות (ככתיבת סת"ם), עם ניקוד וטעמים. במספר מקומות (כגון ב"שירת הים") אותיות פ' לפופות.

"המסורה הקטנה" מופיעה בשוליים, בצמוד לטקסט, ו"המסורה הגדולה" מופיעה בראשי ובשולי הדפים, בעיטור מיקרוגרפי (בצורת זיגזג). "שירת הים" נכתבה כמו בספר תורה ("אריח על גבי לבנה"). בעמודי השירה נכתבה המסורה הגדולה בעיטור מיקרוגרפי שונה (בצורת רשת מסורגת; אחד המאפיינים של הסופרים ממשפחת בניה).

לפי צורת הכתיבה ומאפיינים נוספים, נראה כי הכותב הוא אחד מבני משפחת בניה הסופר המפורסמת מתימן. יש לציין כי עיצוב העמודים והשורות בכתב-היד שלפנינו זהה לכתב-יד ספריית הבודליאנה Opp. Add. Qu 97a. שנכתב על ידי יוסף בן בניה הסופר (על פי הקולופון שם), וכתיבתו הסתיימה בחודש חשוון רל"ט (1478).

בסוף כתב-היד מופיע החיבור "מחברת התיג'אן" (שהועתק בדרך כלל יחד עם ספרי התאג'), בכתיבה תימנית בינונית. חיבור זה חסר באמצעו ובסופו.

בצדו החלק (הקדמי) של הדף הראשון רישומים שונים, מאוחרים יותר, בהם רישום בעלות ורישום הסופר שהוסיף דפי השלמה בכתב-ידו:

"זה החפץ ושמו תאג ראיתי לזכור שם שהו[א] שלי שמא יבא אדם רשע מן השוק ויאמר שלי הוא, לכן זה התאג היפה והנחמד לסאלם בן יחיא סעיד יצ"ו וכשאדם חמד בו או גנבו ארור הו[א] מפי בית דין שלמעלה ובית דין שלמטה, ארור מפי הקב"ה ופימליא שלו לא יאבה יי' סלוח לו, ועם יי' בשלום הצעיר אני [סאלם בן סעיד ס"ט (חתימה מסולסלת)]".

מתחת לרישום זה (ולחתימה מסולסלת נוספת) נכתב: "ותהי התחלת המלאכה הקדושה הטהורה יום א' י"א לחדש חשון שנת אתקס"ה לשטרות ונכתב במאתא עיר אלגראף תחותו"ת [=תחרוב ותצדי וירושלם תתבני]". רישום זה הוא בכתיבה מאוחרת ומסתבר שחל שיבוש בתאריך (שעולה בכתיבתו לשנת ה'י"ד, כלומר 1253 לספירה הנוצרית!). צילומו של רישום זה הובא באנציקלופדיה לקהילות היהודיות בתימן, כרך א, עמ' 124; גברא משער שם שצריך לקרוא: אתתקס"ה [=תי"ד, 1653], אך יתכן שהרישום הוא מאוחר יותר.

רישום נוסף בתחתית אותו דף: "אני ה"ו עפר רגלא דחכימי ראיתי שנחסר מהספר הזה שהוא ספר בראשית ג' ניירות מכתיבת יד הרב הקדמון זלה"ה ואתחיל לכתוב אותן כתיבת ידי אני ה"ו צאלח אבן סאלם ן' יחיא ן' סעיד ן' סלימן עזאני השב"ה יסיעייני להשלים כתבי הקודש בכל מקום שהם אכי"ר ונכתב בעיר ק"ק שבמדינת רדא"ע... ובעוזר העוזר נכתוב אותו בדיו שחור על נייר לבן כאשר עיני הרואה חוזות ואל ידינני הרואה שאין הכתיבה כתיבה אשורית ככתיבת הרב הקדמון שאנחנו בעונותינו בארץ טמאה ואין אנחנו כאז"ל כאצבעא בבירא לשכחה אנו אוי לנו שבעוונותנו שהחכמה רחוקה ממנו והבינה והדעת אפסו עאכ"ו הזכרון נשכח כמת מלב השכחה מהרה לבא קורות הזמן מונעות אותנו מלישב לקרות אבל ברחמיו יתברך יחיש גאולתנו ובזכות הצדיקים שבעולם ושאנחנו בזכותם הקב"ה למען שמו יעביר רוח הטומאה מן הארץ ויחזיר לישנה ויגאלינו בקרוב במהירה בימינו אכי"ר, והיו כתיבתן שנת וירא אלהים את ה'אור כי טוב לפ"ג [=תר"ט]".

משפחת בניה הסופר בתימן

הסופר רבי בניה בן סעדיה בן זכריה – "הסופר המפורסם ביותר בתימן" (אנצי' לחכמי תימן, א, עמ' 42), ראש למשפחת סופרים מפורסמת שפעלה בעיר צנעא בתימן. ידועים קולופונים לספרים אחרים בכתיבת ידו, בהם הוא חותם: "ספרא חלשא... קטן הסופרים... בניה בן סעדיה בן זכריה בן בניה בן עודד, הידוע בן מרגז" (ראו: מ' בית אריה, אסופת כתבים עבריים מימי הביניים, כרך א', כתב מזרחי וכתב תימני, ירושלים תשמ"ח, לוח 140). הנוסע המפורסם רבי יעקב ספיר, שביקר בארץ תימן במאה ה-19, מספר עליו בספרו "אבן ספיר": "...ספרי כ"י מתנ"ך עתיקי יומין הרבה לא מצאתי פה כאשר פללתי, כי גלותם וטלטולם האחרונים לא השאירו למו פליטה, והיותר ישנים הם כחמש מאות שנה, והמדוקדקים שבהם הם מהסופר האומן המדייק בניה הסופר, ואומרים שארבע מאות ספרים כתב בחייו ואם לפלא בעיניכם גם בעיני יפלא..." (אבן ספיר, ליק, 1866, דף קב). רבי יעקב ספיר מספר גם על מרים הסופרת, בתו של רבי בניה הסופר, שעסקה במלאכת העתקת ספרים: "גם בת היה לו סופרת אומנת, והראוני ממנה חומש כ"י כתוב בסופו 'אל תשיתו עלי חטאת אם תמצאו בו שגיאות, כי אשה מינקת אנכי, מרים בת בניה הסופר' – והוא מדויק וכתיבה יפה ומאושרת מאד" (אבן ספיר, שם).

מארי בניה עצמו כתב ספרים בין השנים ר"י-רמ"ג בקירוב (1450-1483 בקירוב) והוא נפטר בערך בשנת רמ"ד, 1484, כפי שעולה מקולופון של בנו הסופר רבי יוסף בן בניה, המזכיר את אביו בברכת המתים (כ"י ירושלים, אוסף בניהו, הובא אצל: מ' ריגלר, 'בניה הסופר וצאצאיו – משפחת סופרים מתימן', פעמים – רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח, גיליון 64, תשנ"ה, עמ' 63).

ב"אנציקלופדיה לחכמי תימן" נכתב כי רבי בניה בן סעדיה הוא "הסופר המפורסם ביותר בתימן... פרסומו בא בזכות עשרות כתבי-יד שהעתיק הוא, בניו ונכדיו... עפ"י דעה אחת שימש ראב"ד בצנעא... רוב מוחלט של הספרים שהעתיקו, הם ספרי תנ"ך בתוספת מסורה ומחברת התיג'אן... העתקותיו נחשבות כמדויקות ביותר, והוא נחשב כבר סמכא הגדול ביותר בתחום מסורת המקרא. שאלת זיקת המסורת שבספריו לאסכולת המסורת של טבריה במסורת המקרא, עוררה פולמוס גדול בין החוקרים... עפ"י המסורת העתיקו הוא ומשפחתו מאות כתבי-יד ובידינו הגיעו עשרות..." (גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, א, עמ' 42-43). ראו שם רשימה חלקית של כתבי-יד הידועים ממנו כיום.

במפעל הפליאוגרפיה העברית נמנו קרוב ל-40 כתבי-יד ממשפחת בניה הסופר, הנמצאים כיום בספריות ובאוספים שונים (מ' ריגלר, 'בניה הסופר וצאצאיו – משפחת סופרים מתימן', שם, עמ' 54).

חותמות המקובל רבי "שלמה יוסף מעברי – סופר מוסמך ושוחט – וגם מסדר גטין וקידושין – שערים ע"י רחבות".

כ-150 דף (מספר דפים חסרים הושלמו בכתיבה מאוחרת). 26 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים. במרבית הדפים קרעים וקרעים חסרים (בחלקם גדולים), עם פגיעות רבות בטקסט. בחלק מהפגיעות הודבקו פיסות נייר עם השלמת הטקסט בכתיבה מאוחרת. חלק מהדפים של "מחברת התיג'אן" קרועים וחסרים. מספר דפים מנותקים. ללא כריכה.

מקור: ספריית המקובל מארי שלמה יוסף מעברי (תרע"ג-תשכ"ט), מרבני עדת תימן בארץ ישראל. בשנת תר"ץ עלה מדמאר שבתימן והתיישב בשכונת התימנים "שעריים" ברחובות. רבי שלמה ואביו מארי יוסף נודעו במלאכת כתיבת סת"ם וההעתקה. רבים היו באים אליו לקבלת עצה וישועה ולרפואת חולים. בתקופת מלחמת העולם השנייה, בשנת תש"ג, הוציא לאור את ה"תפלה להצלת היישוב" שנתקנה לאומרה בידי רבני העדה.

שאל על פריט זה

כתבי יד

הצג פרטים