מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים. רחובות, ח' לעשרת ימי תשובה [תשרי תש"ט, 1948].

נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. על גבי נייר מכתבים רשמי של בנו רבי צבי יהודה מלצר אב"ד פרדס חנה (ורחובות).

בתחילת המכתב מספר רבי איסר זלמן, על הבראתו מהפציעה ברגלו, מהפצצות האויב במלחמת תש"ח: "הנני עתה אצל בני הרב הגאון שי' אשר הוא עתה ברחובות. בטח יודע ממחלתי אשר נפצעתי מפצצות האויב בירושלים עיה"ק, ומני אז עשו לי הרופאים גבס על רגלי. כל הזמן הייתי בפתח תקוה אצל חתני הרב הגאון שי' [=רבי יצחק מאיר בן מנחם, ראב"ד בפתח תקוה], אך על ימים נוראים שחפצתי שיהי' המנין אשר בביתי יותר קבוע, נסעתי לפה שישנה פה אצל בני ישיבה, והם מתפללים אצלי".

בהמשך המכתב מזכיר רבי איסר זלמן את חתנו הגאון רבי אהרן קוטלר, וממליץ להוסיף ולתמוך בעזרה כספית עבור "ידידי וחביבי מגדולי תלמידי בבחרותו, הוא הרב הגאון המצויין הנפלא ר' שלמה ליס שליט"א... מגיד שיעור בישיבת חיפה".

הגרא"ז כותב על ספרו "אבן האזל" חלק ו' שנדפס בשנת תש"ח: "בעת האחרונה הדפסתי ספר חלק ששי על הרמב"ם הלכות קדשים, מן הל' מעה"ק [הלכות מעשה הקרבנות] סוף הל' מעילה, אך הספרים נשארו בירושלים וקשה המשלוח לפה. כשיה' לי הספרים אראה בעז"ה לשלוח להדר"ג. לע"ע גם חתני הגאון [רבי אהרן קוטלר] בנוייארק אין לו הספר".

רבי איסר זלמן ממשיך ומספר על האסון שקרה בשריפת החנות והספרים של ר' מיכל רבינוביץ, בפרעות המלחמה בירושלים: "נצטערתי ששמעתי כי אצל ר' מיכל רבינאוויץ נשרפו הרבה מספריו, ד' ירחיב לו וידפיסם, וגם יעזרו להמשיך בחבוריו המובחרים לחברם ולהדפיסם". [רבי מיכל יצחק רבינוביץ, בעל הוצאת הספרים "דרום". חנותו ובית ההוצאה לאור שכנו ברחוב בן יהודה בירושלים, ונשרפו בפיגוע הגדול ברחוב בן יהודה ב-22 בפברואר 1948, י"ב אדר א' תש"ח. מיכל רבינוביץ איבד בשריפה את כל אוצרותיו, ספרים עתיקים וכתבי-יד חשובים. האסון הנורא דיכא את רוחו, והוא נפטר מעגמת נפש בחודש נובמבר 1948 ט"ו בחשוון תש"ט].

בחתימת המכתב מברך הגרא"ז, ברכת שנה טובה: "ידידו אוהבו המברכו בגמר חתימה טובה, איסר זלמן מלצר".

הגאון רבי איסר זלמן מלצר (תר"ל-תשי"ד), בעל "אבן האזל". מגדולי גאוני ליטא וירושלים. תלמידם של הנצי"ב והגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. אב"ד וראש ישיבת סלוצק. עלה לירושלים בשנת תרפ"ד ונתמנה לר"מ ראשי בישיבת "עץ חיים". מראשי מועצת גדולי התורה. חותנם של רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת קלצק ולייקווד (שעמד בראשות "החינוך העצמאי") ושל רבי יצחק מאיר בן מנחם, ראב"ד בפתח תקוה, בעל "פרשת המלך".

מקבל המכתב, בעל ה"חזון יחזקאל" – הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), עמד בקשרי ידידות עם רבי איסר זלמן מלצר, עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרא"ז כיהן כרבה של סלוצק והגר"י אברמסקי כיהן ברבנות בסמוליאן, ומשנת תרע"ד ברבנות סמילוביץ. בשנת תרפ"ג נאלץ הגרא"ז מלצר לברוח מרוסיה מאימת השלטונות הבולשביקים, והמליץ לראשי הקהילה בסלוצק לפנות אל הגר"י אברמסקי לכהן ברבנות סלוצק.

באותה תקופה בה כיהן הרב אברמסקי כרבה של סלוצק, החל בחיבורו הגדול "חזון יחזקאל" על התוספתא. בשנת תר"צ נעצר הרב אברמסקי ע"י השלטונות הבולשביקים והוגלה לסיביר. בתחילת שנת תרצ"ב שוחרר הרב אברמסקי ממאסרו והגיע לליטא, כשבאותה שנה נסע לכהן ברבנות באנגליה. בתחילה כיהן כרב קהילת "מחזיקי הדת" בלונדון, ומשנת תרצ"ה כיהן כגאב"ד בית הדין הראשי בלונדון, עד ליציאתו לגמלאות ועלייתו לירושלים בשנת תשי"א.

[1] דף. נייר מכתבים רשמי, כתוב משני צידיו. 21 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול.

מכתב על גבי "אגרת אויר" (22 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אהרן קוטלר ראש ישיבת לייקווד בארה"ב. ניו-יורק, כ"א אב תש"כ [אוגוסט 1960].

נשלח ללונדון, אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, נשיא "ועד הישיבות" ו"החינוך העצמאי", שהיה אז מראשי "מועצת גדולי התורה" בארץ ישראל, ונסע ללונדון לביקור משפחתי אצל בניו. המכתב עוסק בפעילות למען הישיבות ו"ועד הישיבות" בארץ ישראל. בתוך הדברים מציע רבי אהרן להרב אברמסקי כי יגיע לארה"ב לפעול בענין: "...אבל אם ישנה אפשרות שיהא בכאן בזמן הקנפרץ הכללית תהא אפשרות לארגן בעלי השפעה רבה לסייע בזה, כי ביאת כ"ג תעשה רושם בכל החוגים ויעמדו לימינו בזה... ואם רק ישנה אפשרות מצד כ"ג לזה, נשתדל לברר יותר הסיכויים ועמדת בעלי השפעה, כי כמובן רצוננו שהשתדלותו תוכתר בהצלחה...".

בהמשך המכתב כותב הגר"א קוטלר על פעולות שונות לטובת הישיבות בארץ ישראל ו"החינוך העצמאי", ובתוך הדברים מוזכר הגרז"ס [רבי זלמן סורוצקין], ונדיבים ועסקנים שונים.

רבי אהרן קוטלר כותב על כשלון יוזמת תנועת פא"י לערוך שינויים העלולים לבטל את עצמאותו של "החינוך העצמאי": "בטח כבר ידוע לידיד כי התנקשות מנהיגי פא"י בחנוך העצמאי – אשר הדבר ברור למרות הכחשתם – לא הצליחה ב"ה מצד הממשלה, ובכלל שופרו היחסים לחנוך העצמאי במנויו של איבן [אבא אבן] לשר החינוך, אשר הוא אוהד לחה"ע עוד מהיותו בושינגטון, גם עכשיו קבל מברקים במז"ט מחוגים הגבוהים שדנו עמו בזה בושינגטון... וב"ה שהקדים רפואה...". [על הנושא של התערבות תנועת פא"י נגד החינוך העצמאי – ראה במכתבו הקודם של רבי אהרן קוטלר, מתאריך ב' אב תש"כ (במכירת קדם 101, פריט 208), בו הוא מספר גם כי "נעשו פה איזה פעולות, שיפנו לבן גוריון ולאבא אבן... שלא לעשות שום שינוי"].

רבי אהרן חותם את מכתבו: "מו"מ דו"ש כ"ג [מעתיר ומברך דורש שלום כבוד גאונו] בידידות אמיתית ושלו' ביתו וכל הנלוים אליהם, אהרן קטלר".

הגאון רבי אהרן קוטלר (תרנ"ב-תשכ"ג), מתלמידי ה"סבא מסלבודקה" ומה"עילויים" המפורסמים בעולם הישיבות [עוד בהיותו בחור התבטא עליו ה"אור שמח", כי הוא עתיד להיות רבי עקיבא איגר של הדור הבא]. חתנו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר. כיהן כר"מ וראש ישיבה בישיבת סלוצק, בתקופת מלחמת העולם הראשונה ברח עם התלמידים לפולין, והקים את הישיבה בעיר קלצק. היה מראשי הישיבות המקורבים לרבי חיים עוזר ול"חפץ חיים". ממייסדי "ועד הישיבות" וחבר "מועצת גדולי התורה" בליטא. בתקופת השואה הגיע לארה"ב, והקים את הישיבה הגדולה בעיירה לייקווד שבניו-גרז'י (ישיבה ששינתה את פני עולם הישיבות בארה"ב, בהעברת הלהט והמסירות המוחלטת ללימוד התורה, כדרך ישיבות ליטא). מראשי מועצת גדולי התורה בארה"ב. הקדיש את רוב שנותיו האחרונות לפעילות למען "מרכז החינוך העצמאי בא"י".

אגרת אויר. 30.5X18.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ומעט קרעים.

מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים קניבסקי ובכתב ידה וחתימתה של רעייתו הרבנית בת שבע קניבסקי. בני ברק, אב תשל"ב [1972].

ברכות לרגל הולדת בן – נשלח לגיסו הגאון רבי אברהם אלישיב זצ"ל: "כבוד גיסי יקירי הרה"ג ר' אברהם שיחי'... בשמחה רבה שמעתי על הולדת בנך שיחי', תזכה לגדלו לתורה ולחופה ולמעש"ט [ולמעשים טובים], ולהכניסו בבריתו של א"א [אברהם אבינו] בזמנו, ולראות רוב נחת ממנו ומכל יוצ"ח [יוצאי חלציכם] שיחיו, דו"ש [דורש שלומך] גיסך חיים קניבסקי".

בהמשך הגלויה מכתב מרעייתו הרבנית אל אחיה וגיסתה היולדת: "... ברכות ואחולים להולדת הבן החשוב, י"ר [יהי רצון] שתזכו לגדלו לתורה לחופה ולמעש"ט ברוב שמחה וחדוה. אחותכם, בת-שבע".

הגאון רבי חיים קניבסקי (תרפ"ח-תשפ"ב), גאון דורנו "שר התורה". בנו-יחידו של הגאון הקדוש רבי יעקב ישראל קניבסקי "הסטייפלר", וחתנו הגדול של הגאון רבי יוסף שלום אלישיב.

אשתו
הרבנית בת שבע קניבסקי (תרצ"ב-תשע"ב), בתו הבכורה של הרב אלישיב. שידוכיהם נעשו בעצת דוד-החתן רבינו ה"חזון איש", שאמר שהיא באמת "בת תלמיד חכם" הראויה לו. לימים סיפר הגרי"ש אלישיב, כי כשהתייעץ בשעתו עם ה"חזון איש" אודות השידוך המוצע, הפליג ה"חזון איש" מאד בשבח החתן המיועד, ואף התבטא כי ר' חיים עתיד להיות גאון מפורסם בבקיאותו כמו הגאון הרוגוצ'ובר. כאשר סיפר זאת הגרי"ש אלישיב לאחר עשרות שנים, הוסיף ואמר כי באותו זמן נראו לו דברי מרן ה"חזון איש" כגוזמה של שבחים הנאמרים בעת שידוך, אך כיום אנו רואים – אמר הגרי"ש – שמילה אחת מדברי החזון איש לא שבה ריקם.

יש לציין כי אביו של ר' חיים – ה"סטייפלר" – העריץ מאד את גדלותו של מחותנו הגרי"ש אלישיב, והיה מפנה אליו שאלות הלכתיות ושמות לתפלה ולברכה, ואף היה שולח אנשים להתברך מפי כלתו הרבנית בת שבע קניבסקי, שכן היא בתם של קדושים. לימים נתפרסם כוחה הגדול, ורבים נושעו מתפילותיה וברכותיה. אלפי נשים צבאו על פתחה של הרבנית בת שבע, לקבל ממנה עידוד, עצה ותושייה.

גלויית דואר. 14.5 ס"מ. 8 שורות בכתב-ידו וחתימתו של רבי חיים, וכ-7 שורות בכתב-ידה וחתימותיה של הרבנית בת שבע. מצב טוב-בינוני. כתמים וכתמי חותמות הדואר, על גבי הטקסט. סימני קיפול.

אוסף של חמשה מכתבים ומסמכים, מאת רבני הונגריה במאה ה-19.

• מכתב בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיעס (תקצ"ח-תרס"ב; נכדו וממלא מקומו של בעל ה"כסף נבחר"), אל הגאון רבי משה פריינד-גריסהאבר (תקנ"ז-תרל"ג; מגדולי תלמידי ה"חתם סופר") – בקשה להשאלת ספרים, והערה בדברי תורה. העדיעס, כ"א אלול תרכ"ד [1864].

• מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שאול פרידנטהל ראב"ד בית הדין בבוניהאד, אל הרב אליהו מנחם גויטיין אב"ד העדיעס – בענין הסופר סת"ם רבי יוסף ליב ראזענבוים. באנהרט, [כ"ה אייר], תרכ"ה [1865].

הגאון רבי שאול פרידנטהל (נפטר תרמ"ג), ראש בית דין בקהילת בוניהאד, משרה בה כיהן כ-50 שנה (החל משנת תקצ"ג). בנו של רבי יהודה ליב ליסא אב"ד רכניץ. בשנת תרט"ז הדפיס את הספר "גויעת שמואל" – צוואתו של חותנו רבי שמעלקא מייזליס אב"ד עגערסעג (תקמ"א-תרט"ו) והספדים.

• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי איסר'ל טויבר דיין בקהילת עיר חדש, אל הגאון רבי שמואל ליב ברילל רב"ד פעסט. עיר חדש [נישטאט], אלול תרנ"ד [1894].

הגאון רבי ישראל איסר טויבער, (תקפ"ג-תרס"ד, החת"ס ותלמידיו עמ' ערה-רעו), בן למשפחת רבני גלאנטא, מגיל 13 למד בישיבתו של ה"חתם סופר" ואצל ה"יריעות שלמה" במאקאווא, חתן רבי שלמה ליב קניג דיין בעיר-חדש, ומשנת תרי"ב נתמנה לדיין ומגיד בעיר. מחבר הספרים "אזרח רענן" ו"מקור ישראל".

מקבל המכתב, הגאון רבי שמואל ליב בריל רב"ד פעסט (תקע"ה-תרנ"ז; תלמידם של ה"חתם סופר" ושל רבי יצחק משה פרלס מבאניהאד. בנו וממלא מקומו של רבי עזריאל בריל דיין בפעסט).

• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי דוד סודיטץ אב"ד פאסטא – מזקני רבני הונגריה, אל הגאון רבי פסח זינגער אב"ד קירכדרויף. פאסטא, שבט תרנ"ח [1898].

הגאון רבי דוד סודיץ (סודיטץ-ביכלער) (תקע"ה-תרס"ח). מזקני רבני הונגריה. מגדולי תלמידיו של מהר"י אסאד, ומתלמידיו האחרונים של רבי יעקב קאפל חריף מווערבוי. אביו ודודו היו רבותיו של מהר"י אסאד. בשנת תקצ"ט כיהן ברבנות בעיר ביטשקע. כיהן ברבנות העיר פאסטא במשך יותר משישים שנה משנת תר"ז. נשא בזיווג שני את בתו של מורו ורבו מהר"י אסאד שנתאלמנה מבעלה הראשון בשנת תר"ך.

מקבל המכתב: הגאון רבי פסח זינגר אב"ד פאלאטא וקירכדורף (נולד תקע"ו ונפטר בערב פסח תרנ"ח – ונאמר עליו: "קרבן פסח"), חתן רבי אהרן יוסף שמואל הלוי סג"ל אב"ד טרענשין (תקס"ו-תרמ"ב; תלמיד ה"חתם סופר"). נודע בהתמדתו ובקדושתו וה"כתב סופר" היה רגיל לשבחו ולומר עליו במליצה: "אין פסח שני בזמן הזה" [כלומר, אין שני לו בדור בתורתו וביראתו]. לאחר שעבר לכהן ברבנות קירכדורף בשנת תרל"א, נתמנה בנו רבי אברהם זינגר (תר"ט-תרע"ד) על מקומו כאב"ד פאלאטא (ווארפעלט).

• כתב-יד, שטר צוואה של רבי נתן בן איצק דאיטש [דייטש]. שוסבורג, תקע"ו [1816].

העתקה מתאריך י"ט באב תקע"ו, בכתב ידו וחתימתו של רבי אברהם שמש ונאמן הקהילה, המעתיק את הצוואה שעליה חתם המצווה הנ"ל באסרו חג דשבועות תקע"ו, ושטר עדות מתאריך י"ט תמוז, עליו חתמו: רבי יונה כהן, "הק' אבר[ה]ם ברי"ץ ז"ל שו"נ פ"ק שוסבורג".

5 פריטים. גודל ומצב משתנים.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי, גאב"ד "העדה החרדית" בירושלים ובארץ ישראל. ירושלים, כ"ח אלול תרצ"ה [1935].

נשלח אל הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג. בפתיחת המכתב ובסופו הוא מברכו בברכות לשנה טובה, ועיקרו של המכתב עוסק בחיזוק התמיכה בבני הישיבה של כולל "שומרי החומות":

"שוכן ציון וירושלים יכתבהו ויחתמהו לאלתר לחיים, ה"ה מע"כ יד"ע... הרב הגאון הגדול המפורסם.... כקש"ת מה"ו עקיבא סופר שליט"א אב"ד ור"מ דק"ק פ"ב. שלו' רב לו ולכל אשר לו – נתתי שמחה בלבי בהגלות נגלות שורותיו הטהורים, וככל דברי הדרג"ק נ"י אוכל לומר מצדי... וגם כעת לא אחדל לעורר כי מעמד בני הישיבה הי"ו בכולל שמה"ח איום ונורא הוא, עד שממש מדי יום ביומו הולך וחסר, ובני ציון היקרים אשר ראשם ורובם במקום טהרה, פרחים אשר לא בהם מום, מלאים תורה ויראה, היו למס הולכים לבקש לחמם בקושי השעבוד, ולבם עלי דויי לשמוע, ותחת אשר מקדם הי' מעמדם בטוב, ואבות עם בנים השתדלו... לקנות שם ולהיות מבני הישיבה, כעת נהפך הוא וצריכים לטכס עצה לדרוש על תקנתם...".

המכתב מסיים בברכות: "ועל יו"ט הקדוש הבעל"ט הנני לברך ברכה קצרה, שכבוד הדרג"ק נ"י יכתב ויחתם עם כל אשר לו בספרן של צ"ג, ישמע ה' כל תפילתם בעדו ובעד כל אחינו בנ"י, עוד תחזינה עיני' בהרמת קרן התורה וקרן ישראל בגאולה וישועה קרובה – כאות נפשו הטהורה ונפש ידידו דבק לאהבה בלונ"ח דוש"ת – יוסף צבי דושינסקיא".

הגאון רבי יוסף צבי דושינסקי (תרכ"ח-תשרי תש"ט), גאב"ד "העדה החרדית" בירושלים ו"מרא דארעא דישראל". מגדולי גאוני הונגריה ומגדולי התורה הנודעים בדורו. כיהן ברבנות בחוסט ובגאלאנטה, שם גם עמד בראשות ישיבות שהיו מהגדולות והחשובות בארצות הונגריה. בשנת תרצ"ג עלה לארץ ישראל למלא את מקומו של רבי יוסף חיים זוננפלד, כרב ראשי לעדה החרדית בירושלים ובארץ ישראל. בירושלים הקים מחדש את ישיבתו ומסר בה שיעורים תמידין כסדרן. הנהיג ברמה את היהדות החרדית בארץ ישראל, (השתתף בדיוני וועדת פיל ועוד). נפטר בשלהי מלחמת 1948 וקברו נכרה בבית העלמין הקטן שבחצר בית החולים "שערי צדק" ברח' יפו.

1 דף. נייר מכתבים רשמי, 22X15 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב. סימני קיפול.