אוסף גדול ומגוון של קרוב לשישים ספרים מדפוסי הונגריה, רומניה וסביבותיה; ספרי דרוש, חסידות ופירושים על התורה, חידושים על הש"ס, ספרי שו"ת והלכה, ועוד. בחלקם חתימות ורישומי בעלות שונים:

• ספר צרור החיים, על האיסור לשנות את מנהגי בית הכנסת, מאת רבי אברהם לעוונשטאם מעמדן. אוהעלי, תרכ"ט, 1868.

כולל תשע סימני שו"ת על ענייני שינוי מנהגים ונוסחי תפילות, האמונה בביאת המשיח ועוד – עם שם מיוחד לכל אחד מהסימנים: "שו"ת קול השיר"; "שו"ת עונה לחש"; "שו"ת שפתי ישנים"; "שו"ת לשון אש"; "שו"ת בישישים חכמה"; "שו"ת שפה נכריה"; "שו"ת ונגינותי ננגן"; "שו"ת כסוי חטאה"; "שו"ת קץ הימין".

• ספר שערי חיים, בירורים הלכתיים אודות דין מחללי שבת והכופרים בתורה שבכתב או תורה שבעל פה, ודברי פולמוס נגד הקהילות הניאולוגיות בהונגריה, מאת הגאון רבי חיים סופר אב"ד מונקאטש [תלמיד ה"חתם סופר" ובעל ה"מחנה חיים"]. אונגוואר, תרכ"ט [1869].

• ספר אך פרי תבואה, דרושים על סדר הפרשיות, מאת האדמו"ר רבי צבי הירש אב"ד ליסקא – חלק שני, על ספרים ויקרא-דברים ומועדים. מונקאטש, תרל"ו, 1876. מהדורה ראשונה.

• ספר מעגלי צדק, על התורה, מאת האדמו"ר רבי מנחם מנדל פאנעט אב"ד דעעש. מונקאטש, [תרמ"ד] 1884. מהדורה ראשונה. בדף המגן, הקדשה עצמית מעניינת.

• ספר שפתי צדיק, על התורה ומועדים, מאת הרה"ק רבי שמואל אברהם אבא הגר האדמו"ר מהורודנקא, בנו הצעיר של האדמו"ר בעל ה"אמרי ברוך" מוויז'ניץ הרה"ק רבי ברוך הגר. קולומייא, [תרנ"ו] 1895. מהדורה יחידה.

בהסכמת אחיו של המחבר, האדמו"ר רבי ישראל מוויז'ניץ בעל ה"אהבת ישראל", והאדמו"ר רבי חיים מאטינייא, נכתב: "וקחו לכם כאו"א [כל אחד ואחד] הספר הזה בכסף מלא להניח ברכה בתוך בתיכם ולהתברך בשנה טובה ומתוקנת. ושפת"י צדי"ק ידעו"ן רצון שנזכה לראות בנחמת ציון וירושלים בב"א".

• ספר לימודי אצילות, בחכמת הקבלה, "שנמצא בכתב יד מהרב הקדוש... מהרח"ו... מה שקיבל מרבו... האר"י". נדפס מכת"י האדמו"ר רבי משה סופר מפשוורסק, עם הגהותיו. מונקאטש, תרנ"ז [1897].

• ספר בית ישראל, מאת רבי ישראל חיים ברוין מורה ומגיד בהאללע, חלק ראשון. פאקש, תר"ס [1900].

• ספר קרית ספר, חלק ראשון ושני, על ספרים בראשית-שמות, מאת רבי כלב פייבל ויזל אב"ד טורדא. דעעש, תרס"ד, 1904.

• ספר מגיד דבריו ליעקב, ליקוטי אמרים מאת המגיד רבי דוב בער ממזריטש. סאטמר, [תרס"ה, 1905].

• ספר "ישמח משה" על נ"ך ועל המועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל – חלק ראשון על נ"ך וחמש המגילות. סיגט, תרס"ו [1906]. מהדורה ראשונה של ספר ישמח משה על הנ"ך, על פי כתב-יד אשר "היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה".

• ספר דרישת הארי, דרושים מאת רבי ישראל איסר מוויניצא בעל "שער משפט". יאסי, תרס"ח [1908].

• ספר טל חיים, על התורה ומועדים, מאת האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר אב"ד ליסקא, חלק ראשון (על התורה). בעטלען, תרס"ט [1909].

מספר רישומי בעלות וחתימות, ביניהם: "פנחס ישראל שטעסל"; בדף פד/2, רישום בעלות של "הק' אלכסנדר צבי עדעלמאנן", משנת תרע"ג. חותמות: "חברה משניות פ"ה ק"ק מאדיאר לאפאש" ועוד.

המחבר, האדמו"ר רבי חיים פרידלנדר – הרב מליסקא (נפטר תרס"ד), בנו של רבי משה פרידלנדר אב"ד קליינווארדיין, וחתנו של האדמו"ר רבי צבי הירש מליסקא בעל "אך פרי תבואה". עם פטירת חמיו בשנת תרל"ד, התמנה לממלא מקומו ברבנות ליסקא ובאדמו"רות. חיבר את הספרים "טל חיים" על הש"ס, ו"טל חיים וברכה" על התורה. ישב על כס הרבנות כשלושים שנה והרביץ תורה ויראת שמים בליסקא ומחוצה לה. בימיו נעשתה ליסקא למרכז גדול ותל תלפיות לאלפים מישראל. נפטר ט' אייר תרס"ד, ואחריו מילא מקומו בנו בכורו רבי צבי הירש, שניהל עדתו עד השואה (עפ"י ש' גולדשטיין, ספר הזכרונות לבית ליסקא, חיפה תשכ"ח, עמ' 124-125).

• ספר תפארת בית לוי, תולדות האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, עם ספר תורת ישראל, חידושי רבי ישראל מפיקוב. יאסי, [תר"ע] 1909. חתימות (בעיפרון): "הק' משה זובערמאנן?".

• חידושי חתם סופר על מסכת כתובות. סאטמאר, תרס"ח [1908].

• ספר עיר מבצר, חלק שני, שו"ת ועניני הלכה, מאת רבי מרדכי צבי אדלער. סבאליבה, תרס"ט [1909].

• ספר תורת אלי', על התורה, מאת רבי אליהו אריה ליב אדלר מטשענגער. מונקאטש, תער"ב, 1911. רישום בעלות (בעפרון) של "הק' דוד צבי סג"ל דייטש" מהעיר מעדיעש באונגארן.

• ספר תפארת יעקב, על התורה, מאת רבי שבתי ליפשיץ. מונקאטש, דפוס קאהן עט פריעד, תער"ב [1912].

• ספר דרכי נועם, מאת האדמו"ר רבי דוד אלימלך יאלעס. מונקאטש, דפוס אהרן דוב מייזעלס, תרע"ד, 1913.

• ספר משיב נפש, דרוש, מוסר וחידושי אגדה, על התורה ומועדי השנה, מאת רבי שמואל גינצלר אב"ד אויבערווישא. סיגט, תרע"ב, 1912.

• שלושה ספרים נפתחים: לקוטי מנהגים, לקוטי ש"ם ולקוטי מאיר, מאת רבי מאיר בנעט. [מ.-סיגעט, דפוס קעזפאנטי, תרע"ד, 1914]. חותמת (מחוקה בחלקה) של רבי מאיר בנעט מטשארדא.

• ספר מבשר טוב, חידושים על י"ח מסכתות, לנעוץ סופן בתחילתן, מאת רבי שבתי ניסל, חתן האדמו"ר הראשון מדעעש בעל ה"מעגלי צדק". קאלאזשוואר, תרע"ה [1915]. שני עותקים, אחד מהם עם שוליים רחבים יותר, אך חסר בו דף השער.

• ספר שארית יעקב, על התורה, מאת רבי יעקב פאנעט אב"ד רעטיאג. קליינווארדיין, תרע"ז [1917]. חותמות (מטושטשות מאוד) של רבי "משה בהרהגה"צ מו"ה קאפל זצ"ל רייך, אב"ד דק"ק מעדיאש יע"א והגליל".

• ספר בתוך הגולה, הספד מאת רבי אליעזר סג"ל מישעל אב"ד טורקא, על רבי אברהם לנגר אב"ד קניהניטש, בן האדמו"ר רבי יהודה צבי מסטרטין. בודפשט, תרע"ח [1918].

• ספר דרכי חיים, פירוש על פירוש רש"י לתורה, מאת רבי חיים מרדכי אדלער. אב"ד פאררא. ווייטצען, תרע"ט [1919]. עם הסכמת הגאון רבי מרדכי ליב ווינקלער אב"ד מאד.

• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, תרפ"ג [1923]. הדפסה ראשונה, עם סימן ר' בו מופיעה תשובה נגד ההתחברות ל"אגודת ישראל" (שנוסדה באותן השנים).

• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון, אורח חיים. בודפשט, תרפ"ג [1923]. הדפסה שנייה של המהדורה הראשונה, עם החלפת סימן ר' בתשובה בנושא אחר.

• ספר זכרון יהודה, חלק שני, (יורה דעה, אבן העזר, חושן משפט ואורח חיים מהדורה תניינא). אוהעל, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.

חלקו הראשון של הספר נדפס פעמיים, ושתי ההדפסות מונחות לפנינו. בהדפסה הראשונה מופיע בסימן ר' מכתב מאת המחבר אל "אלוף נעורי" רבי יוסף חיים זוננפלד, ובו מתקפה חריפה על ההתחברות עם "אגודת ישראל". המחבר מונה מספר טעמים מדוע אין להיכנס לשותפות עם האגודה: ראשית, רבני הונגריה מתנגדים לאגו"י ואם יצטרפו רבני ירושלים לאגו"י, התרומות מהונגריה לתושבי ירושלים יתמעטו, ונמצא שההצטרפות לאגו"י הינה על חשבון מזונם של תושבי ירושלים ועולליהם; שנית, איסור חמור להצטרף לרשעים, והרי הגרי"ח זוננפלד הוא מחשובי תלמידי ה"כתב סופר" רבם של רבני הונגריה המתנגדים נחרצות לאגו"י, וגם אם רבני הונגריה הינם בגדר מיעוט, ראוי לחוש למיעוט "במקום שיש חשש סכנת נפשות... שהתחברות הלזה הוא למכשול גדול ולמזכרת עון לכל בית ישראל ח"ו, מיד ולדורות". המחבר מסיים את תשובתו: "לכן אם עתה לו ישמענו... מחויב לפרסם ברבים כי שקר ענו בו בהג' נ"י, ואדרבא ילבוש קנאת גבר ירא ה' ויצעק בקול גדול, ; סורו נא מעל אהלי אנשי חברה 'אגודת ישראל', כל עוד שלא יעשו כמצות מנהיגי ורבני אונגארין נ"י שהם מלומדי מלחמות ה'...".

בהדפסה השנייה נדפסו מחדש עמ' קנה-קנח, כאשר הוחלף בהם סימן ר' בסימן חדש בהלכות יום הכיפורים. בזמנו היה מי שטען שמדובר ב"זיוף ספרותי" של "אגודת ישראל", זיוף לא מושלם, שכן הם שכחו להחליף את נושא התשובה במפתחות שבסוף הספר (רי"ל הכהן פישמן, סיני, ג, ה-ו, ת"ש, עמ' תכא-תכג), אך יש מי שסיפר בשם אחד המדפיסים, כי עמד לפניהם שיקול כספי – בשנת תרפ"ג הודפס החלק הראשון, ובסוף אותה שנה התכוננה אגו"י לקראת "הכנסייה הגדולה" הראשונה בווינה. המדפיסים רצו למכור שם את הספר החדש, מתוך מחשבה שלספר של אחד מגדולי הדור יהיה ביקוש רב, אך מאחר שלא ניתן היה להציע למשתתפי הכינוס של אגו"י ספר שבו נדפסה תשובה אנטי-אגודאית, הם החליפו את התשובה בתשובה אחרת, ואכן נחל הספר הצלחה מרובה (א' הלוי שישא, "שו"ת זכרון יהודה חלק ג'", צפונות, יא, ג, ג, ניסן תשנ"א, עמ' מט).

בסוף שני החלקים נדפסו "שמות הפרענומעראנטען" – שמות החותמים בעשרות קהילות ברחבי הונגריה. "שמות הפרענומעראנטען" לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.

• ספר שבט מיהודה, חלק ראשון על בראשית-שמות, וחלק שני על ויקרא-דברים, מאת הגאון רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמר. סעאיני (סֵאִין), [תרפ"ח, 1928]. שני חלקים בשני כרכים. בהוצאת אחיינו ותלמידו של המחבר, רבי אברהם חנוך פרידמן (נכד ה"חתם סופר"). עם דפי פרענומעראנטן בסופם של שני הכרכים.

• ספר י"שרש יעקב, חידושי אגדה וחידושי סוגיות, מאת רבי יעקב שיק אב"ד נאדאודוואר (חתן רבי אשר אנשיל יונגרייז בעל ה"מנוחת אשר" מטשנגר). בודפסט, תרפ"ד [1924].

• ספר זכרון יהושע, ליקוטים בעניינים שונים, מאת רבי יהושע העשיל הכהן פריד אב"ד קאפיש. בילגורייא, תרפ"ד [1924].

• ספר ים של יהודה, על התורה והמועדים, מאת רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא-טשאטה. וויטצען, תרפ"ו [1926].

• ספר שו"ת ערוגת הבשם, על חלק יורה דעה, מאת רבי משה גרינוואלד אב"ד חוסט, חלק ראשון. שאמלוי, [תרפ"ז] 1927.

• ספר עצי חיים על התורה, מאת האדמו"ר רבי חיים צבי טייטלבוים אב"ד סיגט. שני חלקים – חלק ראשון על דרך האגדה, וחלק שני על דרך הדרוש. סיגט, תרפ"ז [1927]. מהדורה ראשונה. שני החלקים בכרך אחד.

• ספר שמלה חדשה, על הלכות שחיטה וטריפות הריאה , עם פירוש "מטה אשר" לרבי אשר אנשיל גרינוואלד שו"ב באונגוואר, ועם אמרי בינה, חידושים על מסכת חולין מאת המהר"ם א"ש. אוזהאראד (אונגוואר), תרפ"ז [1927]. חותמת של מוכר הספרים חיים בוזאגלו במראקש.

• ספר תורת אמת (דרך הנשר חלק ב'), ליקוטי חידושים מרבי נתן אדלר מפרנקפורט רבו של ה"חתם סופר". גאלנטא, תפר"ח [1928]. חותמת של רבי יחיאל מיכל דוברוסקין (תר"ע-תשל"ח), אב"ד בראילה, רומניה, ובהמשך רב ומשפיע לקהילת חסידי חב"ד בחיפה, וחבר בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש.

• ספר חפץ ה', מאת רבי חיים בן עטר בעל ה"אור החיים" הקדוש. דעווא, תרפ"ח, 1928. חותמות רבי "מרדכי יהודה שלמה זלמן וויזניצער, אב"ד דקה"י אראד יצ"ו".

• ספר בית ישראל, על התורה, מאת רבי אלטר שפירא אב"ד וויקנא. טשערנאוויץ, תרפ"ח [1928].

• סדר התנאים והכתובה, שבין ישראל לאביהם שבשמים, מהרב המקובל רבי ישראל נג'ארא. דעווא, [תרפ"ח, 1928, בערך]. עברית ויידיש.

• ספר שולחן העזר, הלכות ודיני נישואין, מאת רבי יצחק צבי לעבאוויטש אב"ד טשאפ. חלק ראשון, דעעש, תרפ"ט [1929].

• ספר אלף זעירא, על התורה, מאת רבי צבי זאב וואלף גולדברגר מו"צ בברגסס. ברגסס, תרפ"ט [1929].

• ספר חוט המשולש בשערים, דרושים על התורה, מאת רבי אשר לעמל הלוי מגלוגא. מונקאטש, תרצ"א [1930]. מהדורה שנייה. חותמת רבי "לוי יצחק מיללער, אבד"ק ק' נירעש והגלילות"; חותמות "ישראל יעקב פריעדמאן שו"ב ושץ דק"ק שאמקאטא-מארע".

• ספר הרי בשמים, חלק שני על ספרים ויקרא-דברים, מאת רבי יעקב יוסף גינז אב"ד טשאבא וביסרמין. פיעטרקוב, תרצ"א [1931].

• ספר לקוטי מהרי"ח הלכות וטעמי המנהגים, מאת רבי ישראל חיים פרידמן אב"ד ראחוב. סאטמר, תרצ"ב [1932]. מהדורה שנייה, עם הוספות רבות מכתב-יד המחבר – חלק ראשון (לא נדפס יותר במהדורה זו).

• ספר כתבי קודש, ליקוטים מאת הרה"ק רבי משולם פייבוש מז'בריז, המגיד ממעזריטש, רבי מנחם מנדל מפרעמישלאן ורבי יחיאל מיכל מזלוטשוב. דעש, תרצ"ג, 1933.

• ספר מכלכל חיים, על יורה דעה הלכות מליחה, מאת רבי חיים יצחק מאליק. סאטמר, [תרצ"ד, 1934]. חתימה בדף המגן של "ליפא פ"מ" [רבי ליפא פרידמן, מאנשי סודו של הרבי מסאטמר].