ספר אוהל דוד, על עיבורי שנים וחישובי לוחות, מאת רבי דוד רַחְבִּי מקוצ'ין (הודו). אמשטרדם, דפוס יוסף בן יעקב פרופס כ"ץ עם אלמנה ויתמי יעקב פרופס כ"ץ, [תקנ"א, 1791].

פורמט מלבני (ארכו רחב מגובהו). כריכת עור מקורית מפוארת, עם עיטורים בהטבעות מוזהבות.

בדף השער: "זה הספר אוהל דוד, חברו וגם יסדו החכם הכולל הגביר כמהור"ר דוד בן כמהו' יחזקאל רחבי זצ"ל, בק"ק קוגין יע"א, ונשלח לק"ק האג, ליד הקצינים הגבירים המפורסמים פו"מ כהר"ר אברהם ואחיו פו"מ כהר"ר שמעון בועז נר"ו, להביאו על מזבח הדפוס...".

המחבר, רבי דוד רַחְבִּי בן רבי יחזקאל (נכדו של רבי דוד רחבי הראשון), היה ממנהיגי הקהילה היהודית בקוצ'ין שבהודו. ספר זה שהביא לדפוס בשנת תקנ"א היה הספר הראשון שראה אור בדפוס מאת מחבר מקוצ'ין שבהודו. עוד על כך ראו: א' יערי, הדפוס העברי בארצות המזרח, חלק שני, עמ' 92-90.

בתקופת שלטונם של ההולנדים בקוצ'ין, בשנים 1663-1795, נהנתה הקהילה היהודית מיציבות יחסית, ומחופש דת נרחב יותר (בעקבות ביטול המגבלות הקשות שהטילו עליהם הפורטוגזים), ולכך גם נוסף הקשר המתמיד עם הקהילה היהודית באמשטרדם. צמאונם של היהודים בקוצ'ין לספרים היה רב, ובעקבות כך שלח רבי דוד רחבי הראשון (סבו של מחבר הספר שלפנינו), כסף אל הקהילה היהודית באמשטרדם. הקהילה נענתה ברצון ויהודי אמשטרדם שלחו סידורים, חומשים וספרי קודש רבים ליהודי קוצ'ין. בחלוף השנים הדפיסו יהודי קוצ'ין את ספריהם בבתי דפוס באמשטרדם.

[1], יח, [1] דף מקופל. רחבו גדול מארכו. 20X23.5 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי. דפים וקונטרסים רופפים ומנותקים בחלקם. חיתוך דפים עם פגיעה קלה במסגרת השער. כריכת עור מקורית, עם נייר בטנה צבעוני מקורי. פגמים בכריכה (עם שיקומים).

תו-ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

ספר נדיר, שנדפס ב-50 עותקים בלבד. ראו: ש' וינער, ספר קהלת משה, מס' 281 (המצטט מרשימת ספרים שערך רנ"נ רבינוביץ, וכתב על הספר: "ולא נדפס ממנו רק חמשים עקס' [אקסמפלרים], וכולם באו לאינדייען").

אוסף מגוון, שנים-עשר ספרים ודף נוסף – עותקים מיוחסים של רבנים, אדמו"רים וצדיקים שונים:

• ספר זכרון יוסף, שו"ת ודרושים מהגאון רבי יוסף משטיינהרט אב"ד פיורדא. פיורדא, דפוס איצק בן ליב ב"ב [בוכבינדר], [תקל"ג-תקל"ד, 1773]. מהדורה ראשונה.

בהקדמת המחבר מובאים דברי תוכחה ופולמוס נגד תנועת החסידות והנהירה אחרי אדמו"רים. בין היתר נכתב על התנועה החסידית כי היא "כת אחת, אשר אין מהם נחת, מתכנה עדת חסידים ופרושים [אשר] יבדלו במעשיהם ומנהגיהם מקהל עדת קדושים".

רישומי בעלות בדף השער: "קניתי מהוני לכבוד קוני... הק' צ' הירש בהרב מוהר"א... ק"ק אורלא, פה יומא דשוקא וויסאקי החל בהאי שתא תקס"ד"; "משלי שלמה זלמן הכהן". הגהות (קצוצות) במספר דפים, משני כותבים.

• ספר לבוש עיר שושן, על חושן משפט, מאת רבי מרדכי יפה, בעל ה"לבושים". ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תקפ"א, 1821].

בדף השער רישום "לבהמ"ד מנחם ציון", בכתב-יד קדשו של הצדיק רבי יוסף זונדל מסלנט [שהיה אחראי על ספרית "בית המדרש מנחם ציון" בירושלים].

• ספר משנה תורה להרמב"ם, חלק שני – נשים קדושה. ברדיטשוב, [דפוס רבי ישראל ב"ק, תקע"ח-תקפ"א, 1819-1821]. הסכמות (שרובן הועתקו מהמהדורה הקודמת), מאת גדולי החסידות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי אשר צבי מאוסטרהא, דייני ברדיטשוב, ועוד. חסרים 2 דף בסופו (רנט-רס).

בדף השער חותמת הרב "אברהם קאפעליאנסקע – חופ"קק אדעסא" [רבי אברהם קפלינסקי].

• ספר זכרון יהודה, חלק ראשון – "פתחי טהרה", פתיחה לסדר טהרות, מאת רבי יהודה אבלסון. ווילנא, דפוס יוסף ראובן ראם, [תרי"א] 1851. נייר כחלחל.

העותק של רבי יצחק צבי הלוי, חתן הגאון רבי יצחק אייזיק חבר אב"ד סובלק, וממונה "כולל סובאלק" בירושלים. בדף השער חתימת ידו: "יצחק צבי הלוי".

• ספר פרי יהושע, על מסכת פסחים, מאת רבי יהושע לאנג. ווילנא, דפוס שמואל יוסף פין ואברהם צבי ראזענקראנץ, תרכ"ז, 1867.

העותק של הגאון רבי יצחק בְּלַאזֶר (ר' אִיצַלֶ'ה פֶּטֶרְבּוּרְגֶר). בדף המגן הקדמי חותמת (עם קרע חסר באמצעה): "יצחק ב[לאזער] מלפנים רב בע"מ [-בעיר מלוכה], [פעטע]רבורג [קאוונא]" – הגאון רבי יצחק בלזר אב"ד פטרבורג (תקצ"ז-תרס"ז), תלמידו הגדול של רבי ישראל מסלנט, ומפיץ תנועת המוסר בישיבות ליטא. גאון מופלג מגדולי גאוני דורו. איש מוסר, אשר נודע בקדושתו. בהוראת רבו הגרי"ס הלך לכהן ברבנות עיר הבירה סט. פטרבורג, שם כיהן בתפקיד רב ואב"ד בשנים תרכ"ב-תרל"ח. בשנת תרל"ח התפטר ממשרת הרבנות ועבר להתגורר בקובנא, ומשנת תר"מ עמד בראש הכולל בקובנא. לאחר תקופה התפטר אף ממשרה זו והמשיך את עבודתו בקודש כאיש פרטי. בכל תקופות אלו היה מוסר שיחות מוסר בחוג רעיו אנשי המוסר ובישיבת "כנסת ישראל" שבסלבודקה הסמוכה לקובנא. בשנת תרס"ב התכונן לעלות ולהתיישב בארץ ישראל, ולשם כך מכר את ביתו ורכושו שבעיר קובנא, אך בסופו של דבר הגיע לארץ רק בשנת תרס"ד. בבואו ליפו נערכה לכבודו קבלת פנים בה הגיעו לכבודו רבים מגדולי ירושלים. לאחר בואו לירושלים התגורר ב"חצר שטרויס", יחד עם גדולי תנועת המוסר שעלו לירושלים. מחבר ספר שו"ת "פרי יצחק", שני חלקים.

• ספר צרי היגון, מוסר ופילוסופיה, מאת רבי שם טוב בן יוסף פאלקירה, [עם הגהות מאת ר' שאול בן שמעון]. וורשא, דפוס נתן שריפטגיססער, תרל"ז, 1876. בדף השער: "סגולת ספר צרי היגון, להשקיט הנפש מדאבון. כטוב חמשת מיני דגן, להשביע הגוף מרעבון".

העותק של האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ' מקנטיקוזבה. בדף השער ובדפים נוספים חותמות של רבי "פנחס ראבינאוויטש, קאנטיקאזיווע" – האדמו"ר רבי פנחס רבינוביץ' (תרכ"א-תרפ"ו), אדמו"ר בקנטיקוזיבה (פלך חרסון). ממלא מקום אביו האדמו"ר מליניץ, רבי יצחק יואל. מתואר כ"גאון עצום בנגליות התורה". חיבורו "עבודת יצחק" על התורה נשאר בכתב-יד. מבניו: רבי יעקב ישראל האדמו"ר מחרסון ורבי מנחם נחום רבינוביץ' אב"ד חיפה. בין חתניו: האדמו"רים רבי משה מסטולין ורבי יצחק מסקווירא (ראה אודותיו: אנצ' לחסידות, ג, עמ' תקלט).

• ספר דעת קדושים, דרושים וחידושים שונים בהלכה ובאגדה, מאת רבי רפאל הכהן אב"ד המבורג. ווילנא, דפוס אברהם צבי קאצינעלינבויגן, תרל"ט, 1878.

העותק של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא מדרוהוביץ. בשער ובדפים נוספים חותמות שלו: "חיים מאיר יחיאל שפירא"; "חיים מאיר יחיאל שפירא דראהאביטש (גאליציען)". רישום בכתב-יד בדף השער: "זה הספר שייך לחיים מאיר יחיאל שפירא" – האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תרכ"ד-תרפ"ד, אנצ' לחסידות, א', עמ' תרז-תרי), נולד בסדיגורה ונקרא על שם זקנו הגה"ק ממוגלינצא, מגזע המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. אמו היא בת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורא, נכדת רבי ישראל מרוז'ין. כיהן כאדמו"ר בדרוהוביץ. לאחר מלחמת העולם הראשונה התיישב בווינה, בה הקים את חברת "ישוב ארץ ישראל", ובשנת תרפ"ב עלה לארץ ישראל עם משפחתו.

• ספר שני לוחות הברית (של"ה הקדוש), חלק ראשון, דברי מוסר ויראה, קבלה והלכה, מאת הגאון הקדוש רבינו ישעיה הלוי הורוויץ. [ברעסלאו, דפוס הירש זולצבאך, תרט"ז, 1856, בערך]. חלק א' מתוך שלושה כרכים. רישום בכתב-יד בדף המגן: "יום ב' תולדת נתתי לר' יצחק אהרן שני רייס.. מעות...". כריכת עור מקורית.

העותק של הגאון רבי יצחק יעקב ווייס בעל ה"מנחת יצחק", מימי צעירותו. בדף המגן חותמתו: "יצחק יעקב ווייס – וארדיין גדול" – הגאון הנודע רבי יצחק יעקב ווייס (תרס"ב-תשמ"ט), מגדולי הפוסקים בדור האחרון, בעל שו"ת "מנחת יצחק" (עשרה חלקים). לפני השואה היה חתנו של הגאון רבי דוד צימטבוים ראב"ד גרוסוורדיין (אשתו הראשונה נספתה אח"כ בשואה). רב בקהילות גרוסוורדיין ומנצ'סטר (אנגליה). בשנת תש"ל נקרא ע"י האדמו"ר מסאטמר לכהן כראב"ד "העדה החרדית" בירושלים. לאחר פטירת האדמו"ר מסאטמר בשנת תשל"ט נתמנה על מקומו כרב ואב"ד (גאב"ד) "העדה החרדית".

• ספר תורת חטאת לרבי משה איסרלש (הרמ"א), עם ספר מנחת יעקב וספר תורת השלמים לרבי יעקב ריישר, ספר וויכוח מים חיים לרבי חיים בן בצלאל מפרידברג (אחי המהר"ל מפראג), ספר דמשק אליעזר לרבי אליעזר ב"ר יהושע משברשין, ופירושים נוספים. פיעטרקוב, יצחק שלאמאוויטש, תרס"ג-תרס"ד, 1903. שערים נפרדים לספרים תורת השלמים, וויכוח מים חיים ודמשק אליעזר.

העותק של הגאון הקדוש רבי משה אריה (הרמ"א) פריינד גאב"ד העדה החרדית, מתקופת כהונתו כדיין ומורה צדק בסאטמר (לאחר השואה) – בשער הספר ובשולי דפים נוספים מופיעות חותמותיו: "משה ארי' פריינד דומ"ץ דקה"י סאטמאר יע"א". העותק היה מלפנים בבעלות אביו הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראנדא והוניאד – בשולי דף השער, רישום בעלות (קצוץ בחלקו) בכתב-יד בנו הרמ"א פריינד: "...הצדיק כקש"ת מו"ה ישראל פריינד אב"ד דק"ק ראנדע והגליל יצ"ו, הק' ארי'". הגהות בכתב-יד בשולי מספר דפים.

הגה"ק רבי משה אריה פריינד (תרס"ד-תשנ"ו), בן הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד בוניהאד ונכד האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד. כיהן כדיין ומורה צדק בעיר סאטמר וכאב"ד נאסויד. לאחר השואה כיהן זמן קצר כאב"ד סאטמר. בהמשך עלה לירושלים וכיהן כראש ישיבת "ייטב לב" סאטמר וכמורה הוראה בעיר. לאחר פטירת רבו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר בשנת תשל"ט, עלה לכהן על מקומו כראב"ד "העדה החרדית", ולאחר פטירת בעל ה"מנחת יצחק" בשנת תשמ"ט, נתמנה על מקומו לגאב"ד "העדה החרדית".

אביו, הרה"ק רבי ישראל פריינד אב"ד ראדנא והוניאד (בערך תרל"ג-ת"ש), בן האדמו"ר הרה"ק רבי אברהם יהושע פריינד מנאסויד בן הרה"ק רבי משה אריה פריינד ראש הקהל בסיגט. בילדותו התגורר בסיגט וזכה לשמש את האדמו"ר בעל ה"ייטב לב" מסיגט. בשנת תרס"ו התמנה לכהן כאב"ד ראדנא, ולאחר פטירת חותנו רבי זאב גולדברגר בשנת תרע"ז קיבל על עצמו את עול הרבנות בהוניאד, שם כיהן במשך כעשרים שנה. הרבה לנסוע לצדיקי בית צאנז, ובייחוד הסתופף בצל רבו ה"דברי יחזקאל" משינאווא. לאחר פטירתו הספידו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר והעיד עליו: "שהיה יחיד בדורו במדת הענוה" (מרא דעובדא, ג, עמ' רצ). חידושי תורתו נדפסו בספר "עטרת יהושע" על התורה ועל הש"ס.

• ספר "ישמח משה" על נ"ך ועל המועדים, מאת הגאון הקדוש האדמו"ר רבי משה טייטלבוים אב"ד אוהעל – חלק ראשון על נ"ך וחמש המגילות. סיגט, דפוס אברהם קויפמאן ובניו, תרס"ו [1906]. מהדורה ראשונה של ספר ישמח משה על נ"ך ומועדים, אשר "היה האוצר נחמד ספון וטמון זה יותר משישים שנה". מעבר לדף השער הקדמת המו"ל האדמו"ר רבי משה דוד טייטלבוים אב"ד מאדיאר-לאפוש (נכד האדמו"ר ה"ייטב לב" מסיגט).

העותק של הגאון רבי יוסף צבי היילפרין אב"ד שאמקוט, בה כיהן קרוב לארבעים שנה [החל משנת תרס"ו, עד שנספה בשואה בשנת תש"ד]. בדף השער חותמתו: "יוסף צבי היילפרין, דומ"ץ דק"ק נ. שאמקוט".

• ספר בית דוד, דרושים מאת רבי דוד טעביל מד"א מינסק, בעל ה"נחלת דוד". ירושלים, דפוס הראל כהנא, תרס"ד [1904].

העותק של רבי יעקב דוד ויטלזון, מרבני פולין. חותמות בדף השער ובדף האחרון: "יעקב דוד וויטעלזאהן חו"פ קאלביעל"; "הק' יעקב דוד בהרב הגאון ר' יהודא מנחם שליט"א וויטטעלזאהן, חופ"ק אטוואצק חדש"; "יעקב דוד וויטטעלזאהן מקאלביעל בלא"א הה"ג רי"מ אב"ד דשעניצא" – רבי יעקב דוד ויטלזון (נספה בשואה בשנת תש"ג; אוצר הרבנים 10040), חתן רבי נתן נטע דאנר מקאלביעל, מו"ץ בלודז'.

• ספר ים של יהודה, על התורה והמועדים, מאת רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא-טשאטה. וויטצען, תרפ"ו [1926]. רישום בעלות בדף השער (וכן בדף האחרון): "הק' אברהם סג"ל... פה קאשיצע יע"א תרפ"ו לפ"ק".

• דף הקדמה של אחד מחלקי הספר "שדי חמד" [חלק אסיפת דינים א-ב וג'. ווארשא תרנ"ו, 1896].

בראש הדף חותמת בעלות ישנה של הגאון רבי חיים קניבסקי: "חיים קניבסקי – בני ברק".

12 ספרים ודף בודד. גודל ומצב משתנים. רובם בכריכות חדשות. הספרים לא נבדקו על ידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

תלמוד בבלי, עם פסקי תוספות, רא"ש, פירוש המשניות להרמב"ם, מהרש"א, מהר"ם שיף, מאיר נתיב. זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, תרי"ח-תרכ"ב, 1858-1862. סט חלקי בעשרה כרכים.

במהדורה זו נוסף בכל כרכי הש"ס החיבור "מאיר נתיב" לרבי שבתי הכהן (ממשפחת בעל הש"ך), שהושמט אח"כ במהדורות הש"ס של דפוסי ווילנא, וורשא ולמברג. ה"חזון איש" חיבב ושיבח את השימוש במהדורת ש"ס זיטומיר, גם בגלל הזהירות של המו"ל ויחסם לקדושת התלמוד, ובעיקר בגלל החיבור "מאיר נתיב" שהושמט במהדורות האחרות.

פירוט הכרכים:

• שבועות, עבודה זרה. תרי"ח, 1858.

• בבא קמא. תרי"ח, 1858.

• בבא מציעא. תרי"ט, 1859.

• מכות, הוריות, עדויות, אבות דרבי נתן ומסכתות קטנות. תר"כ, 1859.

• סנהדרין. תרי"ט, 1859.

• כתובות. תר"כ, 1860.

• שבת. תרכ"ב, 1861.

• פסחים, חגיגה. תרכ"א, 1861.

• עירובין. תרכ"ב, 1862.

• יבמות, סוטה. תרכ"ב, 1862.

בכרך שבועות חותמות "שייך להקלויז ד"ר ישראל צבי שטיביל". בדף השער של מסכת פסחים חותמת (בכתב-קירילי): "חיים אברומוביץ'... קייב".

10 כרכים. 36.5-37 ס"מ. חלקם על נייר יבש וכהה. מצב כללי בינוני, כרכים מעטים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים. בלאי וקמטים בחלק מהדפים. קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים גדולים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות של רצועות נייר גדולות (כולל בחלק מדפי השערים). סימני עש עם פגיעות בטקסט. כריכות חדשות אחידות עם שדרות ופינות מבד. בלאי ופגמים בכריכות.

ספר הזהר, ספרים בראשית-דברים. זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, [תרכ"ג] 1863. סט שלם בשלושה כרכים.

רישומים בכתב-יד. בכרך השני (בדף שאחרי השער) חתימת המקובל הירושלמי רבי אהרן סלאטקי.

שלושה כרכים. כרך ראשון (בראשית): [4], רנא, יג, יג-טז דף. כרך שני (שמות): [1], א, ג-רפ דף. כרך שלישי (ויקרא-דברים): קטו; [1], קיז-שט, יא דף. 19.5-20 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים (בהם קרע חסר בדף השער של הכרך השני, ללא פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר). סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט (כולל אחד מדפי השער), משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמת בכרך השלישי, ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.

חמישה ספרים מספרי האדמו"ר מקוז'ניץ הרה"ק רבי משה אליקים בריעה הופשטיין, בנו וממשיך דרכו של הרה"ק רבי ישראל הופשטיין "המגיד מקוז'ניץ", רובם מהדורות ראשונות:

• ספר תפילה למשה, דרושי חסידות על חג הסוכות, עם סדר הושענות והקפות לשמחת תורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. למברג (לבוב), דפוס B. Lorie, [תרכ"ו] 1866. מהדורה שנייה.

• ספר דעת משה, דרושים על התורה והמועדים בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. למברג (לבוב), דפוס U. W. Salat, [תרל"ט] 1879. מהדורה ראשונה. בדף השער מספר חותמות של "נפתלי הערצקי בראהן, גור קאלוואריע".

• ספר בינת משה, "והוא אחד משבעים פנים לתורה", מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. קראקא, דפוס יוסף פישער, [תרמ"ט] 1888. מהדורה ראשונה. חסרים דפים א-ב אחרי השער. בדף השער רישום בעלות (בעיפרון): "ר' ליב יואל".

כרוך עם: ספר פלח הרימון, דרשות מאת רבי בצלאל מסלוצק. למברג (לבוב), דפוס אורי זאב וואלף סאלאט, [תרמ"ז, 1887].

• ספר הגדה של פסח, עם פירוש גבורות ישראל מאת הרה"ק רבי ישראל הופשטיין, "המגיד מקוז'ניץ", ופירוש מטה משה מאת בנו וממלא מקומו הרה"ק רבי משה אליקים בריעה מקוז'ניץ. למברג (לבוב), דפוס יעקב משולם ניק, [תרנ"ח] 1898. רישום בעלות בדף השער: "חנני ה' יצחק מאיר", ורישום נוסף: "בעריש האראוויץ...".

אוצר ההגדות 2071.

• ספר קהלת משה, מאמרי חסידות על התורה, מאת האדמו"ר רבי משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ. לובלין, דפוס משה שניידמעסער ונחמה הערשענהארן, [תרס"ו] 1906. דפוס סטראוטיפי של המהדורה הראשונה (תרס"ה). חותמות של "נתן אהרן וואלף" מקראקא, וחתימות של "יעקב...".

האדמו"ר הרה"ק רבי משה אליקים בריעה הופשטיין (תקי"ז?-תקפ"ח), היה תלמידו המובהק של אביו, המגיד מקוז'ניץ, ושל הרה"ק רבי זושא מאניפולי. כל ימיו היה רבי משה נחבא אל הכלים. בחיי אביו לא הכירו אותו וגם לאחר פטירת אביו לא היה בדעת החסידים לקבל את מרותו, עד שהחוזה מלובלין הכתיר ומינה אותו למלא את מקום אביו באדמו"רות ובמגידות. רבי משה כיהן כמגיד מישרים בקוז'ניץ ובאוסטרובצה. בזיווג ראשון היה חתנו של הרה"ק רבי יהודה ליב הכהן מאניפולי, בעל "אור הגנוז", ובזיווג שני היה חתנו של הרה"ק רבי אלעזר מליז'נסק, בנו של ה"נועם אלימלך". מלבד ספרו זה, חיבר ספרים גדולים נוספים – "באר משה", "בינת משה", "דעת משה", "ויחל משה", "מטה משה", "תפלה למשה", ועוד. בספריו הוא מרבה להביא שמועות ומסורות שקיבל מאביו ומגדולי החסידות.

5 ספרים (וספר נוסף). גודל ומצב משתנים. כריכות שונות.