דף בכתב-יד קדשו של הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב, מגדולי תלמידי הגר"א מווילנא, מנהיג ומייסד היישוב האשכנזי בירושלים בתחילת המאה ה-19.

מאמר שלם ועמוק בתורת הקבלה, בכתיבה אוטוגרפית של המחבר הקדוש רבי מנחם מנדל משקלוב. המאמר מתחיל במילים: "הענין של סוד עשרת ימי תשובה" ועוסק בסודות "כת"ר הבריאה" ומעשה בראשית, ו"סוד תר"ך מצוות" (ו"תר"ך עמודי אורה" – הנושא הנסתר והיסודי במשנתו של הגר"א מווילנא, כידוע), סוד ו"שורש התשובה" והשגת התיקון של "מ"ט שערי בינה". לא ידוע לנו אם הדברים נדפסו.

הגאון המקובל רבי מנחם מנדל משקלוב (נפטר תקפ"ז), מראשוני העולים ב"עליית תלמידי הגר"א" ומייסד הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים. שימש את הגר"א מווילנא בשנותיו האחרונות, קרוב לשנתיים, וקיבל ממנו רבות בנגלה ובנסתר. על תקופה מיוחדת זו בחייו, כותב רמ"מ: "וה' נתן לי חן בעיניו ושמשתי אותו בכל כוחי, וכל אלו השתי שנים פחות שליש שהייתי אצלו לא זזתי ממנו, ואחזתיו ולא ארפנו, ולא משתי מתוך אהלו יומם ולילה, באשר הלך הלכתי, ובאשר ילין לנתי, ולא זזה ידי מתוך ידו כלל וכלל, ופתח הוא לי מפתח החכמה, ואמר לי כמה דברים פתחים יקרים...". כמה מחיבוריו של הגר"א נכתבו ונערכו על ידו, כגון הפירוש הידוע על משלי, הפירוש על הגדה של פסח, וההגהות ל"סדר עולם". לאחר פטירת רבו נטל על עצמו את עריכתם והוצאתם של חלק מכתבי-יד קודשו לאור, בהם חלקים מביאור הגר"א על השלחן ערוך.

בשנת תקס"ח עמד בראש הקבוצה הראשונה מתלמידי הגר"א שעלתה לארץ ישראל. התיישב תחילה בטבריה, ולאחר מכן בצפת. בשנת תקע"ו עלה לירושלים ובה הקים מחדש את הקהילה האשכנזית. לאחר מאמצים מרובים השיג רשיונות בניה מהשלטון הטורקי לצורך שיקום בית הכנסת 'החורבה', וכן הצליח לאסוף כספים כדי לשלם לערבים את החובות הישנים על המקום (רק באלול תרכ"ד נחנך בית הכנסת 'החורבה', לאחר עיכובים רבים ושונים).

רבי מנחם מנדל נודע במיוחד בהשגותיו העמוקות והגבוהות בתורת הנסתר, ובימי שבתו בארץ ישראל חיבר חיבורים עמוקים בתורת הקבלה. חלק מחיבוריו אלה נדפסו בשנת תשס"א תחת השם 'כתבי הגרמ"מ'. בירושלים היה יושב כל שעות היום עטור בטלית ותפילין ועוסק בתורה בפרישות, בקדושה ובטהרה. בערבי שבתות היה יוצא מחוץ לירושלים לעסוק בקבלה בהתבודדות. בכתביו הוא מספר על חזיונות שמימיים ועל סודות התורה שנגלו אליו משמים, ועל נשמת רבו הגר"א שהתגלתה אליו כדי להאיר עיניו בסודות התורה, פעם בכותל המערבי, פעם בקבר רחל ופעם בהר הזיתים. "וזקני ירושלם מספרים על הרמ"מ שאמר: אם יצטרכו לאפר פרה של משה יראה איפה הם, ואמרו עליו שהיה רואה בכל תשעה באב שני עמודים שחורים על הר הבית... ועוד כאלה ספרו לנו זקני הדור מפלאי הגאון הגדול הזה" (רבי אריה ליב פרומקין, תולדות חכמי ירושלים, ג, עמ' 161 , בשם רבי יעקב משה חרל"פ). היה מתנגד חריף לחסידות עד סוף ימיו (מעניין לציין, כי אחד מחיבוריו בקבלה, הספר "מנחם ציון" (פרמישלה, תרמ"ה), נדפס והוצא לאור ע"י גדולי האדמו"רים בגליציה, שסברו בטעות שכתב-היד של החיבור מביא מתורתו של הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטבסק, שהתגורר אף הוא בארץ ישראל).

אוסף גדול ומגוון של מכתבים מאת רבנים, תלמידי חכמים ואישים שונים. גרמניה ואוסטריה, אנגליה ואיטליה, ומדינות שונות במרכז אירופה ומערב אירופה. תקופות שונות, משנת תר"ד עד שנת תשכ"א [1844-1961].

האוסף כולל בין היתר:

• מכתב רבי מאיר לרנר אב"ד אלטונה, אל רבי חיים ברלין. אלטונה, תרע"א [1911]. הרב ד"ר מאיר לרנר (תרי"ז-תר"צ). רב בווינדהיים (אלזס) ובלונדון, והחל משנת תרנ"ד אב"ד ורב ראשי באלטונה (גרמניה). מייסד אגודת "מוריה" (שהצטרפה לימים לאגודת ישראל). מחבר הספרים: "חיי עולם", "שו"ת הדר הכרמל" ועוד.

• שני מכתבים מאת רבי מאיר צבי יונג (תרי"ט-תרפ"א), רב במנהיים, אונגריש-ברוד ולונדון. נשיא "אגודת ישראל" בבריטניה. לונדון, שנות התר"ע [1910 בקירוב].

• מכתב רבי אברהם סופר מערלוי אב"ד גוריציה. תעודה למשגיח כשרות בספינה. גוריציה, כסלו תרצ"ד [1933]. רבי אברהם סופר (שרייבר) (תרנ"ח-תשמ"ב, 1898-1982), מהדיר כתבי היד של "בית הבחירה" להרב המאירי. בנו של הגאון רבי שמעון סופר אב"ד ערלוי בעל "התעוררות תשובה". כיהן ברבנות בשנים תרפ"ה-תרצ"ט באי קורפו (יוון), בגוריציה שבאיטליה ובפיומה שבקרואטיה. בשנת תרצ"ט עלה לירושלים. את חייו הקדיש, עוד מימי שבתו באיטליה, לפרסום וההדרת עשרות כתבי יד של ראשונים, בצירוף הערותיו החשובות.

• מכתב רבי פנחס כהן אב"ד אנסבך, אל הרב לוין בהמבורג.

• תעודת "חבר" לתלמיד הישיבה ר' אברהם אבא יעקובוביץ, בכתב-יד וחתימת ראש הישיבה רבי אליהו בוטשקה (בוצ'קו) ראש ישיבת מונטרה (שוויץ). תשרי תרצ"א [1930].

• ועוד מכתבים רבים. חלקם לא-מזוהים.

31 מכתבים. גודל ומצב משתנה. רבים מהמכתבים על גבי גלויות דואר חתומות.

ספר דקדוקי סופרים, "כולל נוסחאות וגירסאות הנמצאות בתלמוד כתב יד משנת ק"ג לאלף הששי המונח בעיר מינכען", עם הגהות דברי סופרים, מאת רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ'. מינכן-פרעמישלא-מגנצא, מדפיסים שונים, תרכ"ח-תרנ"ז [1868-1897]. סט שלם, שישה-עשר חלקים באחד-עשר כרכים.

סט שלם של כל שישה-עשר החלקים שנדפסו (ובתוספת ספרים נוספים מהמחבר ואודותיו: "מאמר על הדפסת התלמוד", "קונטרס מורה המורה"; ועוד): חלק ראשון על מסכת ברכות וסדר זרעים, חלק שני על מסכת ביצה, חגיגה ומועד קטן, חלק שלישי על מסכת תענית וסוכה, חלק רביעי על מסכת ראש השנה ויומא, חלק חמישי על מסכת עירובין, חלק שישי על מסכת פסחים, חלק שביעי על מסכת שבת, חלק שמיני על מסכת מגילה ושקלים, חלק תשיעי על מסכת סנהדרין, חלק עשירי על מסכת עבודה זרה, מכות, שבועות, הוריות ועדויות, חלק אחד-עשר על מסכת בבא בתרא, חלק שנים-עשר על מסכת בבא קמא, חלק שלושה-עשר על מסכת בבא מציעא, חלק ארבעה-עשר על מסכת זבחים, חלק חמישה-עשר על מסכת מנחות, וחלק שישה-עשר על מסכת חולין. באמצע כתיבת החלק האחרון, על מסכת חולין, נפטר המחבר, וכפי שמופיע בשער "ואחרי מות המחבר השלימו והוציאו לאור חנוך במו"ה יונה הכהן עהרענטרייא" [אב"ד מינכן].

מרבית החלקים נדפסו במינכן, בדפוס היינריך רעזל, ע. הובער ק. האף-בוכדרוקער, לבד מהחלק התשיעי שנדפס במגנצא, בדפוס יחיאל בריל, והחלק השישה-עשר, שנדפס בפרמישלה, בדפוס זופניק, קנאללער עט וואלף.

סדרת הספרים "דקדוקי סופרים" על מסכתות הש"ס, כוללת חילופי גרסאות לתלמוד הבבלי מתוך כתב-יד מינכן, ומתוך השוואות לכתבי-יד נוספים, דפוסים עתיקים וספרות הראשונים, וכן חילופי גרסאות לפירוש רש"י, רי"ף ומפרשים נוספים. המחבר, רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ', הוסיף להשוואת הגרסאות הערות למדניות רבות המבהירות את משמעות ההבדלים בין הגרסאות השונות ואף מסבירות איזו מהגרסאות נכונה יותר לדעתו.

בחלק הראשון, מופיע בעמודים 41-73: "מאמר על הדפסת התלמוד, אן נדפס ומתי וכמה פעמים וכיצד נדפס ואיך נשתלשל מדפוס לדפוס ..." (ה"מאמר" נדפס שוב בשנת תרל"ז, עם הערות ותיקונים, ועם דף שער נפרד, ומופיע בסט שלפנינו כנספחלחלק השמיני, לאחר מסכת שקלים; וכן נדפס גם כפרסום נפרד בפני עצמו).

בחלק הששי, על מסכת פסחים, קודם התחלת הפירוש על המסכת, מופיע "קונטרס מורה המורה", עם מענה לקונטרס "מורה דרך" מאת רבי דוב בער צאמבער, שהשיג על דבריו של בעל דקדוקי סופרים בעניין פירוש רש"י על מסכת מועד קטן. קונטרס זה מופיע כאן עם דף שער נפרד (פרטי הדפוסת: מינכן, דפוס ע. הובער, תרל"א, 1871; נדפס מלכתחילה כפי הנראה כקונטרס בפני עצמו).

בחלק הרביעי נכרכו גם שני מאמרי ביקורת על ספר "דקדוקי סופרים" מתוך כתבי-עת. המאמר הראשון, "Das Werk des Herrn Rabbinowitz", מאת הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר, מתוך התוספת המדעית לגיליון מס' 14 ו-15 של השבועון "Der Israelit", משנת 1868; והמאמר השני, "דקדוקי סופרים"Das Werk , מאת ד"ר זכריה פרנקל, מתוך גיליון מרץ ואפריל של הירחון "Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums", משנת 1868.

בדפי המגן של שבעה מהכרכים, רישומי בעלות של "הק' יחיאל מיכל במו"ה אליעזר ליזר ז"ל הלוי מלעסלא היא אינאווראצלאוו" (ציון השנה משתנה מכרך לכרך).

בסוף החלק הרביעי, לאחר מסכת יומא, נכרכו שני מכתבים בכתב-יד ובחתימתו של המחבר, רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ'. שני המכתבים נכתבו במקום מושבו, בעיר מינכן. המכתב הראשון, מכתב קצר בן כ-5 שורות, על נייר עם חותמת תבליט של שמו, מתוארך לחודש ניסן תרכ"ט, ממוען לאדון "מ. לעוי" ועוסק בהסדר תשלום מסויים בין השניים. המכתב השני, המתוארך לחודש אייר תרל"א ונמענו אינו מוזכר, הוא מכתב בן כ-14 שורות בכתב-ידו של רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ', המפציר בידידו לנסות לשלוח אליו מסכתות תלמוד מדפוסי קראקא ולובלין העתיקים, ותמורתם יתן לו המחבר גמרות מהדפוסים החדשים של וינה או בערלין, כפי שמסביר המחבר "כי ללמוד בדפוסים אלו [דפוסי וינה וברלין החדשים] אינם אלא ע"י הדחק, ואני אוכל למצוא בהם [בדפוסי קראקא ולובלין העתיקים] נוסחא הגונה". המחבר ממשיך ומזכיר כי כבר נהג כך בעבר גם עם "ידידנו הרב מפיהלענא" וכן קיבל מבית המדרש באמשטרדם מספר גמרות ישנות תמורת גמרות חדשות ששלח להם.

בחלק השני, מסכת מועד קטן, דף נ1, הגהה מעניינת בכתב-יד בשולי הדף, עם הפניה לתמיהה שהועלתה כבר ב"המגיד", בעקבות אזכור בספר "דקדוקי סופרים" לגמרא במסכת יבמות ולפירוש רש"י עליה שאינם קיימים (הכותב מזכיר בעניין זה גם את החוקר וההסטוריון אברהם ברלינר, שהקשה על כך).

רבי רפאל נתן נטע רבינוביץ (תקצ"ה-תרמ"ט), גאון מופלא, גדול חוקרי נוסחאות התלמוד וביבליוגרף ידוע, ישב במינכן שנים רבות (משנת תרכ"ד) והעתיק את השינויים בכתב-יד מינכן של התלמוד ובכתבי-יד ודפוסים נוספים, מהם הוציא את יצירתו הידועה "דקדוקי סופרים". ספרו "מאמר על הדפסת התלמוד" הוא ספר היסוד להיסטוריה של דפוסי התלמוד לדורותיהם.

16 חלקים ב-11 כרכים. 21.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים וקרעים חסרים במספר מקומות. דפים מנותקים (בהם דפי שערים). כריכות בד מקוריות. בלאי ופגמים בכריכות. כריכות מנותקות בחלקן במספר כרכים.

מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], אסרו חג סוכות תרצ"ט [תשרי 1938].

נשלח אל קרובו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי ראב"ד לונדון, בתודה על קבלת תרומות שנשלחו לישיבה מאת שני נדיבים מלונדון, מר דולינסקי ומר זובּ. כמחצית המכתב הודפסה במכונת כתיבה, ובסיומו ארבע שורות עם ברכות חמות ולבביות, בכתב יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ (וחותמתו):

"הנני לברך את כ"ת בשב"ז [כבוד תורתו בעל שארת בשר זוגתי] יחד עם המנדבים הנכבדים הגביר ר' אבנר נ"י דאלינסקי ור' יצחק נ"י זוב, בכל הברכות והצלחות טובות לנחת וברכת ברוך אשר יקים וגו' עליכם תקוים סלה. הדו"ש תורתו הרמה והמברכם ומכבדם, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".

הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק (חתן הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש). לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.

מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי אב"ד סלוצק ולונדון (תרמ"ו-תשל"ו), היה קרוב משפחתו של הגאון רבי ברוך בער, ע"י נשותיהם שהיו בנות-דודות, שכן הרבנית ביילא צימרמן מקרמנצוג, חמותו של רבי ברוך בער, הייתה אחותו של הרב יש"י ירושלימסקי חמיו של הרב אברמסקי.

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 29.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים.

שבעה מכתבים מאת הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי, אודות החוק שעלה ב"סיים" הפולני לאסור את השחיטה היהודית. ווילנא, אייר תרצ"ח-ניסן תרצ"ט [1938-1939].

המכתבים נשלחו ללונדון אל מקורבו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, ועוסקים בענינים שונים, בכל המכתבים כותב הגרח"ע על המאבק להצלת ה"שחיטה היהודית" הכשרה בפולין. כאשר באותה תקופה העלו המפלגות האנטישמיות ב"סיים" ובסינט הפולני, הצעת חוק לאסור לחלוטין את השחיטה היהודית על מנת להצר את צעדי היהודים במדינתם.

המכתבים עוסקים גם בעניינים נוספים: מאסרי רבנים ע"י השלטונות הסובייטים ברוסיה – רבי מרדכי פיינשטיין אב"ד שקלוב (אחיו של רבי משה פיינשטיין) ורבי בנימין איזראעליט רב בקוידינוב; גזירת השלטונות ברומניה לאלץ את היהודים שיפתחו חנויותיהם בשבת; הקצבות כספיות לטובת הישיבות בליטא ופולין, המלצות על אנשים פרטיים, ועוד ענינים פרטיים וכלליים.

שניים מהמכתבים נכתבו בעצם כתב-ידו של הגרח"ע, וחמשת המכתבים האחרים נכתבו בידי סופריו, עם הוספות וחתימות בעצם כתב-ידו וחתימותיו של הגאון רבי חיים עוזר. בשולי אחד מהמכתבים – שורה נוספות של מכתב אישי בכתב-ידו ובחתימתו של החותם "אד"א" – רבי אהרן דוב אלטר ווארונובסקי מווילנא, קרוב-משפחתו של הרב אברמסקי, שהיה מנאמני ביתו של רבי חיים עוזר, ואחד מסופריו ומזכיריו.

הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.

מקבל המכתבים, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי.

בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר ריי"צ מליובאוויטש, את מפעל משלוחי ה"קמחא דפסחא" ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה.

כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים ובענייני הלכה, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתבים שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות בענייני הלכה ובענייני הכלל והפרט, ועזרה לרבנים.

7 מכתבים, על ניירות מכתבים רשמיים. 29 ס"מ. מצב משתנה. מצב כללי טוב.