מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
מכתב מהגרי"ז סולובייצ'יק הרב מבריסק – ירושלים, אדר תש"ו – על התרת עגונות השואה – "התייעצתי עם הגרא"ז ועם הגאון בעל חזון איש..."
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $11,250
כולל עמלת קונה
מכתב על גבי אגרת דואר-אויר, בכתב-ידו וחתימתו של הרב מבריסק הגאון רבי יצחק זאב סולובייצ'יק. ירושלים, כ"ט אדר שני התש"ו [1946].
נשלח ללונדון, אל ידידו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון, במענה לבקשת הרב אברמסקי, למנוע מן ה"משרד לענייני עגונות" בירושלים של הגאון רבי שלמה דוד כהנא מווארשא ("אבי העגונות") לפרסם את הקונטרס שו"ת בענייני התרת עגונות השואה [בשל החשש מהמכשולות העלולים להיגרם כתוצאה מהפרסום, ע"י רבנים שאינם ראויים ומוסמכים להתרת עגונות, שיעשו שימוש שלא כראוי בתשובות אלו]:
"ברכה מרובה לכבוד ידי"נ [ידיד נפשי], הגאון הגדול פאר הדור... ר' יחזקאל אברמסקי שליט"א רב בלאנדאן... אחרי הברכה מלו"נ [מלב ונפש], מכתב הדר"ג הגיעני, ולדאבוני אין בידי עד היום תשובה אשר תניח את דעתו ודעתנו. התייעצתי עם הגרא"ז [הגאון רבי איסר זלמן מלצר] ועם הגאון בעל חזון איש, וכולנו אֹבדי עצות איך להפריע את הגרש"ד ממעשיו, אמנם נשמעו דברי והגרש"ד בעצמו בא אלי והבטיח לי כי לא ידפיס את קונטרסו ולא יוציא אותו לרה"ר [לרשות הרבים] שישתמשו בו ההדיוטות וכל מי שלבו חפץ, רק התשובות יהיו שמורות אצלו לעת מצֹא, אבל אפונה אם בכלל יש ממש בדבריו, כי בודאי כל הענין מתנהל ע"י אחרים ומה שירצו הם יעשו...".
בסיום המכתב חותם הרב מבריסק בדברי ברכה לקראת חג הפסח הקרב ובא, וציפיה לגאולה: "יבורך הדר"ג בברכת כל טוב ויחוג את חג המצות בדיצות והלואי שנזכה כולנו לחוג אותו בירושלם ולאכול מן הזבחים ומן הפסחים, כרחשת לב ידידו מוקירו ומכבדו ודושו"ט תמיד מלו"נ [ודורש שלומו וטובתו תמיד מלב ונפש], יצחק זאב באאמו"ר הגאון החסיד רשכבה"ג מרן חיים הלוי זצוקללה"ה סאלאווייציק".
הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק אב"ד בריסק (תרמ"ז-תש"ך), בנו של רבינו חיים הלוי (הגר"ח) מבריסק, ונכדו של ה"בית הלוי". עוד בחיי אביו, בגיל צעיר, נחשב לאחד מגדולי הדור המפורסמים. בשנת תרע"ט (בהיותו כבן 32) מונה למלא מקום אבותיו ברבנות העיר בריסק, ובסמכותו התורנית ניהל את ענייני היהדות בעירו ובכל האזור. בימי השואה ניצל עם חלק מילדיו שנמלטו עמו מבריסק לווילנא, ומשם עלו לירושלים בשנת תש"א. סמכותו העצומה הוכרה בכל העולם התורני בארץ ובחו"ל.
ספריו: "חידושי מרן רי"ז הלוי", על הרמב"ם ועל התורה. כתבי שמועות חידושיו יצאו לאור בספרי "חידושי הגרי"ז". עד היום מהוה תורתו אבן-יסוד בלימוד המעמיק בישיבות, וביסודות ה"השקפה" וההנהגה של חלקים גדולים מהיהדות החרדית בדורנו. התפרסם לדורות ביראת שמים העצומה שבערה בלבו ובקנאותו לאמת הצרופה.
מקבל המכתב, הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), תלמידו המובהק של רבי חיים מבריסק וידיד נפש של בנו הגרי"ז. תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות. רבי יחזקאל היה רגיל לומר על דרכו בלימוד של רבו הגר"ח: "רבי חיים ניגש מיד אל הלב של הסוגיא". רבי חיים העריך מאד את חכמתו ותבונתו של תלמידו, ואף פעם כתב לו באיגרת: "והלא אנו ידידים ואוהבים זה את זה" (מלך ביפיו, עמ' 95).
באותן תקופות נתקשר הרב אברמסקי בידידות עמוקה עם בן-רבו הגאון רבי יצחק זאב (ר' וועלוול'ה), ועמד עמו כבמשך כחמישים שנה בקשרי ידידות ובמכתבים רבים. בספר "חידושי מרן רי"ז הלוי" נדפסו קטעים מהדיונים וההתכתבויות שלהם בדברי תורה. בתקופת מגוריהם בירושלים (לאחר עליית הרב אברמסקי בשנת תשי"א לארץ ישראל) הם היו נפגשים לעתים קרובות כשהם עוסקים יחד בדברי תורה ובסוגיות ציבוריות.
נשוא המכתב, הגאון רבי שלמה דוד כהנא "אבי העגונות" (תרכ"ט-כסלו תשי"ד), מרבני ורשא, חתנו וממלא מקומו של רבי שמואל זנוויל קלפפיש מראשי הרבנים בוורשא. לאחר מלחמת העולם הראשונה, היה אחראי מטעם הרבנות הראשית בוורשא לעניני התרת עגונות, והוא התיר בשעתו עשרות אלפי עגונות מנשות החיילים שהפכו נעדרים במלחמה.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, וההרוגים הרבים בערי פולין בהפצצות מטוסי האוייב (עוד לפני ההשמדה ההמונית של הנאצים), ראה הרב כהנא את הנולד, והתחיל להיערך להתרת עגונות המלחמה. בהמשך הצליח להימלט לארץ ישראל (אל בנו שמואל זנוויל, הנודע בשם ד"ר שז"ך כהנא, לימים מנכ"ל משרד הדתות ומקים "מרתף השואה" בהר ציון), ומונה לרבה של העיר העתיקה בירושלים. באותה תקופה הוא הקים בירושלים את "המשרד לעניני עגונות", מטעם "איחוד הרבנים יוצאי פולין" בארץ ישראל. מקצת מתשובותיו הרבות נדפסו לאחרונה בספרו "נחמת שלמה" (בהוצאת "מכון ירושלים", ירושלים, תשפ"ב).
[1] אגרת דואר-אויר. 19.5 ס"מ בקירוב. 16 שורות בכתב-ידו. מצב טוב. סימני קיפול.
מעבר לאגרת רישום הכתובת, בכתב-ידו של בנו הגדול של הגרי"ז – הגאון רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (ראש ישיבת בריסק).
מכתבים וכתבי-יד – רבני ליטא ואירופה, ארה"ב וארץ ישראל
מכתבים וכתבי-יד – רבני ליטא ואירופה, ארה"ב וארץ ישראל