מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
- and (201) Apply and filter
- manuscript (94) Apply manuscript filter
- וכתבי (90) Apply וכתבי filter
- וכתבי-יד (90) Apply וכתבי-יד filter
- וכתבייד (90) Apply וכתבייד filter
- יד (90) Apply יד filter
- print (79) Apply print filter
- book (60) Apply book filter
- earli (53) Apply earli filter
- מכתבים (47) Apply מכתבים filter
- letter (47) Apply letter filter
- 17 (46) Apply 17 filter
- centuri (46) Apply centuri filter
- th (46) Apply th filter
- jewri (39) Apply jewri filter
- דפוסים (38) Apply דפוסים filter
- עתיקים (38) Apply עתיקים filter
- שנות (38) Apply שנות filter
- 17th (38) Apply 17th filter
- יהדות (35) Apply יהדות filter
- europ (33) Apply europ filter
- rabbi (33) Apply rabbi filter
- the (33) Apply the filter
- על (30) Apply על filter
- מגילות (30) Apply מגילות filter
- אסתר (30) Apply אסתר filter
- קלף (30) Apply קלף filter
- esther (30) Apply esther filter
- on (30) Apply on filter
- parchment (30) Apply parchment filter
- scroll (30) Apply scroll filter
- ישראל (27) Apply ישראל filter
- וארץ (27) Apply וארץ filter
- וה (27) Apply וה filter
- ה-17 (27) Apply ה-17 filter
- 18 (27) Apply 18 filter
- eretz (27) Apply eretz filter
- israel (27) Apply israel filter
- various (26) Apply various filter
- ירושלים (24) Apply ירושלים filter
- jerusalem (24) Apply jerusalem filter
- דברי (22) Apply דברי filter
- דפוס (22) Apply דפוס filter
- הולנד (22) Apply הולנד filter
- וצרפת (22) Apply וצרפת filter
- dutch (22) Apply dutch filter
- french (22) Apply french filter
- work (22) Apply work filter
- document (21) Apply document filter
- haggadot (20) Apply haggadot filter
מציג 169 - 180 of 277
מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
פתיחה: $250
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים ודפים בכתב-יד, מרבני הונגריה והסביבה. רובם משנות התר"פ-תר"צ בקירוב.
האוסף כולל:
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי שמשון אלטמן אב"ד פאקש. [שנות התר"צ בקירוב]. יידיש.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי שמואל אויסטרליץ אב"ד דק"ק מישקולץ. מישקולץ, תרפ"ט [1929].
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של רבי יצחק מיכאל דושינסקי אב"ד ראקשפלאטא. [תרצ"ה].
• קבלה בחתימת רבי יחיאל מיכל הכהן פריעד אב"ד באלמאז אויוואראש (בנו וממלא מקומו של בעל ה"פני מבין"). תרצ"ג.
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי דוד ליב פריינד ("הרב הצעיר" בסאסרעגען; לימים: אב"ד סאסרעגען-נתניה, בעל "אלופי יהודה"). סאסרעגען, [תרפ"ו, 1925].
• הזמנה מודפסת לחתונה בעיר קאמורן, מחודש טבת תרפ"ג. מעבר לדף רשימות בכתב-יד (ביידיש) ראשי פרקים לדרשה בראש השנה תרפ"ד.
• דף-מגן (פורזץ) של ספר עם הקדשה לבר מצוה, מאת רבי אברהם אהרן כ"ץ ראב"ד נייטרא.
7 פריטים. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
מכתבים וכתבי-יד – רבנים ואדמו"רים – הונגריה, מרכז-אירופה וארצות שונות
Catalogue Value
מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $750
כולל עמלת קונה
אוסף דפים ומכתבים בכתב-יד, עם דברי תורה. [הונגריה וסביבתה, שנות התר"נ-התר"צ בקירוב].
האוסף כולל:
• מכתב ארוך (שני עמודים גדולים) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי יוסף הכהן שווארץ, עורך הקובץ "וילקט יוסף". גרוסוורדיין, "יום ד' בראשית" [כ"ו תשרי] תר"צ [1929].
• מכתב ארוך (ארבעה עמודים גדולים), בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי שמואל ישעי' גלאטשטיין, אל הגאון רבי נתנאל פריד אב"ד ב' אויוואראש (בעל ה"פני מבין") – שו"ת הלכתי בדיני מכירת מצבות של עכו"ם. קראלע (קרולי Nagykároly) "עש"ק בא תרע"ד" [1914].
• מכתב ארוך בכתב-יד (שני עמודים גדולים, לא חתום, מאת הגאון רבי שמואל ישעי' גלאטשטיין), אל הגאון רבי נתנאל פריד אב"ד ב' אויוואראש – המשך השו"ת בדיני מכירת מצבות של עכו"ם. קראלע (קרולי Nagykároly) "מוצש"ק יתרו עדר"ת" [תרע"ד, 1914].
• מכתב ארוך (שני עמודים גדולים) בכתב-ידו וחתימתו (וחותמתו) של הגאון רבי משה יוסף רובין אב"ד קימפאלונג, אל הגאון רבי משולם ראטה אב"ד שאץ. קימפולונג (בוקובינה), אייר תר"צ [1930].
• כתב-יד (כשני עמודים גדולים), חידושי סוגיות ב"סוגי' דשריפת קדשים" – "העתק מכי"ק של כבוד קדושת אדמו"ר הגאון הצדיק מרן מרדכי בריסק אבד"ק טאשנאד שליט"א".
• כתב-יד (שני עמודים גדולים), העתקת דברי דרוש לפרשת כי תצא. בסוף כל מאמר נכתב: "עכל"ה" [=עד כאן לשונו הטהור]. בסוף העמוד השני חתימת המעתיק: "אני הכותב מרדכי בן רבקה הק' לייפער[?]".
• כתב-יד (שני עמודים גדולים, עמ' ג-ד מתוך מאמר או שו"ת לא חתום), בדיני תערובות.
• כתב-יד (9 עמודי מחברת), חידושי תורה "בסוגיא דפוגמת כתובתה" ובענין נוסף. בראש אחד העמודים כותרת: "בעה"י, לסוגי' דפוגמת, תרנ"ד לפ"ק, באניהאד יע"א". קרעים חסרים [הדברים נכתבו כנראה ע"י שני כותבים צעירים, בעט ובעיפרון].
9 פריטים (הכוללים כ-25 עמ' כתובים). גודל משתנה. מצב כללי טוב, מלבד הפריט האחרון.
קטגוריה
מכתבים וכתבי-יד – רבנים ואדמו"רים – הונגריה, מרכז-אירופה וארצות שונות
Catalogue Value
מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
פתיחה: $800
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
אוסף גדול של למעלה ממאתיים מכתבים, רשימות, דו"חות ופרוטוקולים, מאת רבנים, גבאי צדקה ותורמים שונים, שנשלחו אל "כולל שומרי החומות – כולל אונגארן" בירושלים. הונגריה, רומניה, טרנסילבניה, וארצות שונות, מרביתם משנות התר"פ-ת"ש [שנות ה-20-40 בקירוב].
בין הרבנים החתומים באוסף שלפנינו:
• האדמו"ר רבי ראובן מנחם לייפער מאונגוואר (נספה בשואה תש"ג; ממשפחת אדמו"רי נדבורנה. כיהן כאדמו"ר באונגוואר עוד בחיי אביו האדמו"ר רבי ישכר בערצי בן האדמו"ר רבי יוסף לייפער מבורשה).
• רבי משה טננבוים אב"ד מילדוי-סעפשי (תרמ"ו – נספה בשואה, סיון תש"ד. בן רבי מנחם מענדל טננבוים אב"ד טארנא וחתן דודו רבי מאיר טננבוים אב"ד פוטנאק. בעל "מסעות משה").
• רבי יעקב שרגא הלוי יונגרייז אב"ד נאגראד בערצעל (תרמ"א – נספה בשואה).
• רבי ישראל ברודא דומ"ץ מיהאלאוויץ בעל "אשי ישראל".
• רבי ישראל פעלבערמאן אב"ד נאדי-אידא (נפטר תש"ב).
• רבי שמואל זאנוויל כהנא-פראנקל, נשיא הלשכה המרכזית בבודפשט.
• האדמו"ר רבי יצחק מאייער (השלישי) מקאליש בעל "גדולים צדיקים" (נספה בשואה; בן רבי אהרן אריה ליב מראזינטוב, משושלת פרמישלאן. בשנת תר"ץ כיהן ברבנות במגדבורג).
• רבי מרדכי העללער אב"ד זלאטע מאראוועטץ.
• רבי צבי הירש הכהן קהאן אב"ד דערעטשקע (נפטר תשל"א).
• רבי יהודה ליכטנשטיין אב"ד בעטלאהן.
• רבי יעקב שמואל שרייבר ורבי מנחם ברוין מרבני שאלגוטאריאן (3 מכתבים).
• רבי יחזקאל שרגא גרינוואלד מסאבאלטש-באקא, בן רבי יהודה גרינוואלד אב"ד ניר-וואיה בעל "יבא חיים".
• רבי חיים יהודה נפתלי יצחק סג"ל גרינוואלד מפרשבורג (תרמ"ט – נספה בשואה), גבאי ועסקן, תלמיד רבי יוסף צבי דושינסקי אב"ד חוסט; מו"ל ספר "לקוטי תהלים על סדר אלפא ביתא".
• רבי אשר אנשיל ברוין משאלט-וואדקערט (נספה בשואה), תלמיד בעל ה"מעשי למלך" מוויטצען ובעל ה"לבושי מרדכי" ממאד.
• רבי מאיר סג"ל קליין מאוהעל בעל "תולדות שמואל".
• רבי אלכסנדר חיים שווארץ אב"ד גורהאנץ (תרל"ז-תשכ"ג).
• רבי יצחק קאפף מו"ץ בערלוי, בעל "לקיטת יצחק בן אברהם", ובנו רבי פנחס יהודה קאפף.
• רבי שמשון סג"ל ביליטצער שו"ב ומו"ץ ריטשע (נספה בשואה).
• רבי שלמה מאיר רופ שו"ב וש"ץ יעלשאווא.
• רבי שלום יצחק שעהר, סופר סת"ם, מתלמידי רבי יואל מסאטמר.
• ורבים נוספים.
למעלה מ-200 מכתבים, גלויות ופריטי נייר, חלקם על נייר מכתבים רשמי. גודל ומצב משתנים. חלקם עם קרעים חסרים ופגעי אש (ניצלו משריפה), עם פגיעות בטקסט.
קטגוריה
מכתבים וכתבי-יד – רבנים ואדמו"רים – הונגריה, מרכז-אירופה וארצות שונות
Catalogue Value
מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,375
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של אחד עשר מכתבי רבנים ואדמו"רים. רומניה והונגריה, תרע"ב-תש"י בקירוב.
האוסף כולל, בין היתר:
• מכתב ארוך מהאדמו"ר רבי יצחק יחיאל פאנעט. דעעש, בעת"ר [תרע"ב, 1912]. קרע חסר גדול עם פגיעה בטקסט ובחתימה.
• מכתב בכתב-ידו וחתימתו של האדמו"ר רבי חיים האגר מאנטניא, אל גבאי כולל בוקובינה בירושלים. [סטניסלאב? תר"צ 1930]. פגום, עם קרעים חסרים.
• מכתב רבי יצחק קליין ראב"ד סאטמר, עורך ה"אוהל יצחק". סאטמר, תרצ"ה [1935].
• מכתב רבי יוסף אריה פיש אב"ד האדאד והגליל (מחוז סילאג'י Sălaj, טראנסילבניה), אודות ספרו "דברי יוסף" על התורה [שנדפס בסאטמר בשנת תש"ב, 1942]. האדאד, [אחרי תש"ב בקירוב].
• מכתב רבי שמואל מאיר הכהן הולנדר מרבני צ'רנוביץ ותל אביב. תל אביב, תש"ו [1945].
• מכתב רבי יוסף ברייער אב"ד שטפנשט [אבי-אביו של האדמו"ר מבויאן שליט"א]. בוטושאן, [תש"א-תש"ו בקירוב]. מעבר לדף, חידושי תורה בכתב-יד מקבל המכתב.
• מכתב רבי ישראל גוטמן, הרב הראשי ליאסי. תש"י [1949]. חותמות דואר מהעיר Râmnicu Sărat.
• ועוד מכתבים מרבנים ותלמידי חכמים.
11 מכתבים. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
מכתבים וכתבי-יד – רבנים ואדמו"רים – הונגריה, מרכז-אירופה וארצות שונות
Catalogue Value
מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
פתיחה: $400
נמכר ב: $5,250
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של דפים בכתב-יד עם רשימות שונות ודברי תורה – דפי-מגן (פורזץ) של ספרים, דפים מתוך מחברות, וחלקי מכתבים – הכוללים: רישומי בעלות מעניינים, רשימות בדרוש ובהלכה, חסידות וקבלה, היסטוריה ומעשיות, סגולות ורפואות ועוד. [כתיבה אשכנזית רהוטה, ממדינות שונות. אירופה וארץ ישראל, שנות הת"ק והת"ר בקירוב].
בין הדפים:
• דף עם רשימות של רעיונות דרוש שנכתבו "לזכרון יום שני ג' ניסן תקע"ו בעת אפ"מ" [=אפיית מצות?].
• דף עם ראשי פרקים להספד [משנת תרנ"ו בערך] – על "הרב הגאון דקאוונא, הרב הגאון דמינסק, הרב הגאון הראב"ד דהורדנא, הרב הגאון ר' ליב בנו של ר' ישראל סלנטער" [בנו של הגרי"ס – רבי אריה לייב ליפקין אב"ד ברעזין בעל "חיי אריה", נפטר בכ"ב באדר תרנ"ו (1896) – כפי הנראה הרבנים האחרים שנספדו שם, היו: הגאון רבי יצחק אלחנן אב"ד קובנא שנפטר בכ"א אדר תרנ"ו; "הגדול ממינסק" הגאון רבי ירוחם ליב פרלמן אב"ד מינסק שנפטר בז' שבט תרנ"ו; הראב"ד דהורדנא, הוא כנראה הגאון רבי יהודה ליב ב"ר יקותיאל זלמן רבינוביץ (המכונה ר' ליב זלמנ'ס – ראה ספר זכרון לקהילת גרודנה, עמ' 90), שכיהן כראש המו"צים בעיר הוראדנא במשך 45 שנה ונפטר בשנת תרנ"ו].
• דף שני של מכתב בדברי תורה מבן לאב, החותם: "...כלו דברי, דברי בנו יחידו עבדו ותלמידו... משה יצחק ברלין". [מכתב רבי משה יצחק ברלין מדווינסק, לאביו הגאון רבי חיים ברלין אב"ד מוסקבה. רבי משה יצחק היה בן יחיד לאביו, מלבד אחיותיו – מכתב זה נדפס (בשינויים) בספר "נשמת חיים", מהדורת ירושלים תשס"ח, חלק ד, פירות החב"ר, עמ' לה-לו].
• דף עם מתכון לרפואה (ל"נשים שאינם יכולים להתעבר מחמת..., ולפעמים מחמת... חלישת האם ולחזק אותה..."), ובסוף הרשימה מופיע מקורה: "מהגאון יוסף מדובנא".
• דף עם רישום מעניין עם סיפור על אחד מגדולי החסידות שעלה לארץ ישראל ולמד חברותא בצנעא עם אחד מתלמידי הגר"א. ראה הרחבה במסגרת.
• ועוד דפים רבים.
36 פריטי נייר, הכוללים למעלה מ-60 עמודים כתובים. גודל ומצב משתנה.
האדמו"ר שעלה לארץ ישראל, ולמד תורה בצנעא מפי תלמיד הגר"א
באחד הדפים, שהיה כנראה דף מגן של ספר חסידות, נכתב סיפור "מתנגדי" מעניין ולא-ידוע לתולדות המחבר מזמן עלייתו לארץ ישראל [הספר היה כנראה מאחד מגדולי החסידות הגאונים שעלו לארץ ישראל, אולי בעל ה"לבושי שרד" אב"ד סורוקה, או בעל "סידורו של שבת" אב"ד בוטשאן, הקבורים בעיר הקודש צפת]: "מה ששמעתי מצדקות בעהמ"ח אשר בנסוע לאה"ק מצא על הספינה נוסע ג"כ א' מצעירי תלמידי הגר"א יושב בא' מזויות הספינה, והנה מפאת כי הצדיק המחבר ז"ל הי' נוטה לכת חסידים, הי' טינא מעט בלבו על תלמידי הגר"א מהמחלוקת שהי' אז בזמן הגר"א בין החסידים והאשכנזים, והנה המחבר נסע בהרחבה גדולה בסיוע כת ה' עם משרת, כי נתנו לו הספקה לנסיעה... בריוח גדול, ותלמיד הגר"א נסע מתוך דחק גדול, לכן הי' מקום המחבר בהספינה מקום גבוה ורחב, ומקום תלמיד הגאון מקום צר ולחץ. המחבר בתוך[?] עסק תורתו ועבודתו ע"י הכנה רבה נגרע על הספינה מעסק תו"ע [=תורה ועבודה], ותלמיד הגאון לא נגרע מעבודתו דבר, והי' בעיני המחבר פליאה גדולה בהשגחתו על תלמיד הגאון איך שעותיו מצומצמים לבל לכלות רגע א' זולתי תו"ע כמו בביתו, ואיך הוא אין באפשרי לו לצמצם שעותיו בספינה כמו בביתו. פעם א' הלך המחבר על הספינה מחניותו למקום חנית תלמיד הנ"ל[?] ונתפעל עוד יותר מהנהגותיו בתו"ע והתחיל לתהות על קנקנו וראה גודל בקיאותו בש"ס ותוס' וכל הפוסקים, ונכנע לפניו מאד, ובקש ממנו אשר בצנעה יתחבר אליו, כי הי' ירא מכת שלו, כאשר יתפרסם התחברותו אליו יפסיד הספקתו מכת שלו, אבל הודה לו אשר דרך רבו הגאון היא הדרך הסלולה בתו"ע, ובבואם לא"י חלק הספקתו עם תלמיד הגאון חלק כחלק עמו, רק שיתחבר אליו לראות ממנו דרכי רבו הגר"א זי"ע, ועשה הכל בצנעה גדולה".
קטגוריה
מכתבים וכתבי-יד – רבנים ואדמו"רים – הונגריה, מרכז-אירופה וארצות שונות
Catalogue Value
מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
אוסף דפי מגן (פורזץ) של ספרים מספריית האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, עם חותמות שונות של האדמו"ר, מתקופות שונות, ועם רישומים קטלוגיים שנעשו בעת סידור ספריית האדמו"ר מסאטמר בביתו בארה"ב.
בארבעה מהדפים מופיעות חותמותיו של האדמו"ר מימי נעוריו: "יואל טייטלבוים בהרה"צ ז"ל – מ. סיגעט" (החותמות בזמן מגוריו בבית משפחתו בסיגט, לאחר פטירת אביו בעל ה"קדושת יו"ט" בשבט תרס"ד, וקודם שעבר לגור בסאטמר בשנת תרס"ה).
בדפים אחרים מופיעות חותמות מאוחרות יותר, מתקופת כהונתו כאב"ד קראלי (בשנים תרפ"ו-תרצ"ד): "יואל טייטלבוים אב"ד דק"ק קראל והגליל יע"א", ומתקופת כהונתו בעיר אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו): "יואל טייטעלבוים אב"ד דק"ק ארשאווא והגליל".
באחד הדפים, רישום מתקופת מגוריו הראשונה של האדמו"ר בעיר סאטמר [בשנים תרע"ה-תרפ"ב, בעקבות המלחמה העולמית, עזב האדמו"ר את מקום כהונתו באורשיווא ועבר להתגורר בעיר סאטמר]: "ב"ה, זה הספר שייך לאדמו"ר ה"ה הגאון הגדול בוצינאה קדישא חו"פ בנש"ק אספקלריא המאירה מרן יואל טייטעלבוים שליט"א האבדק"ק אורשיווע ועתה הוא מתגורר ק"ק סאטמאר....". רישום נוסף בהמשך הדף: "הק' אברהם יוסף[?] גרינוואלד, בן לא"א הגאון מהרר"מ[?] זצללה"ה...".
באחד מן הדפים, חותמת בעלות מתקופת מגורי האדמו"ר בירושלים (בשנת תש"ו): "יואל טייטלבוים אבדק"ק סאטמאר והגלילות – בעיה"ק ירושלים תובב"א", ושלושה רישומי בעלות של האדמו"ר מדז'יקוב הרה"ק רבי יודל'י הורוויץ: "י' הורוויץ – שמואל הנביא 1, ירושלם ת"ו".
האדמו"ר הגאון הקדוש רבי יואל טייטלבוים בעל ה"דברי יואל" (תרמ"ז-תשל"ט), מגדולי דורו, נשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ממנהיגי היהדות החרדית באמריקה, ומעמודי התווך של היהדות החסידית בדור שלאחר השואה. נולד בעיר סיגט, בנו של האדמו"ר בעל ה"קדושת יו"ט" ונכדו של האדמו"ר בעל "ייטב לב", שכיהנו כרבני סיגט והיו ממנהיגי החסידות בחבל מרמרוש. נודע מנעוריו בחריפותו ובגאונותו, בקדושתו ובטהרתו הנפלאה. בחודש שבט תרס"ד נערכה חתונתו עם בת האדמו"ר רבי אברהם חיים הורוויץ, הרב מפלאנטש.
בשנת תרס"ו התיישב רבי יואל בסאטמר והרביץ בה תורה וחסידות לקבוצה נבחרת של תלמידים וחסידים. בהמשך כיהן ברבנות בערים אורשיווא (בשנים תרע"א-תרע"ה, תרפ"ב-תרפ"ו), קרָאלי (משנת תרפ"ו), וסאטמר (משנת תרצ"ד).
בכל ערי רבנותו ניהל ישיבה גדולה ועדת חסידים גדולה. עמד בראש היהדות האורתודוקסית הנאמנה והבלתי מתפשרת באזור מרמרוש. בשנת תש"ד ניצל ב"רכבת ההצלה" הידועה של ד"ר קסטנר, והגיע דרך ברגן בלזן, שוויץ וארץ ישראל לארצות הברית, בה כונן וקומם מחדש את חסידות סאטמר – שהיא כיום מהעדות החסידיות החשובות והגדולות בעולם. בשנת תשי"א הוכתר לכהן כנשיא ה"עדה החרדית" בירושלים, ובשנת תשי"ג התמנה לתפקיד "רב ואב"ד לכל מקהלות האשכנזים – העדה החרדית בירושלים". עמד בראש המתנגדים לציונות ומדינת ישראל, והנהיג כמה מהמאבקים על צביון עם ישראל וקדושת ישראל, מתוך קנאות וחרדה לכבוד התורה ועתיד היהדות הנאמנה. נודע כאיש חסד מופלג. דלתו היתה פתוחה לעניים ואזנו קשובה לכל נזקק מכל שדרות עם ישראל. היה גאון מופלג בתורה, השיב תשובות רבות בהלכה, ומחיבוריו יצאו לאור עשרות ספרים: "ויואל משה", שו"ת "דברי יואל", ספרי "דברי יואל" על התורה, ועוד.
13 דף. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
מכתבים וכתבי-יד – רבנים ואדמו"רים – הונגריה, מרכז-אירופה וארצות שונות
Catalogue Value
מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $2,000
כולל עמלת קונה
חמישה מטבעות ושלוש כיפות שחילקו האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורעייתו הרבנית הצדקנית מרת אלטא פייגא לתלמידי תלמודי תורה של חסידות סאטמר בארץ ישראל. [כנראה בעת ביקורם של האדמו"ר ורעייתו בארץ ישראל, בשנת תשט"ו].
חמישה מטבעות 50 פרוטה של לירה ישראלית – ארבעה מהם הוטבעו בשנת תש"ט ואחד הוטבע בשנת תשי"ד; שלוש כיפות שחורות, עם כתובת רקומה בחוטים צהובים: "מרכז ת"ת מחזיקי תורה" / "תלמוד תורה ייטב לב דסאטמר".
כ-35 שנים לאחר הביקור [בשנת תש"ן בערך], שלח מנהל המוסדות הגה"ח ר' חיים אליהו שטרנברג את המטבעות והכיפות שלפנינו אל הרבנית הצדקנית אלטא פייגא אלמנת האדמו"ר – כמזכרת לאותו ביקור אותו ערכה עם בעלה האדמו"ר במוסדותיו בארץ ישראל. בהמשך העבירה הרבנית את המטבעות והכיפות אל הרה"ח ר' מאיר שפיץ (חתן המשב"ק הרה"ח ר' יוס'ל אשכזי).
מצורף המכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגה"ח ר' חיים אלי' שטרנברג (תרגום מיידיש): "...לכבוד הרבנית הצדקנית שליט"א, באריזה נמצאים חמש לירות [=5 מטבעות של 50 פרוטה], מתוך מאות הלירות אותם בירך הרה"ק מסאטמר זצוק"ל וחילק לילדי שמונה-עשר תלמודי התורה בארץ ישראל לפני 35 שנים, וכן שלוש כיפות שהרבנית הצדקנית חילקה לפני 35 שנים לילדי תלמודי התורה של סאטמר – חיים אלי' בן חנה גיטל שטערנבערג".
מצורף אישור נוסף חתום בידי הרה"ח ר' לייב פרידמן: "חמישה מטבעות שכ"ק מרן רבינו הגה"ק אבד"ק סאטמאר זצ"ל בירך בזמן אחד מביקוריו בארץ ישראל וחילק לילדי תלמודי התורה של סאטמר. מצורפים שלוש כיפות שחילקה רעייתו הרבנית הצדקנית מרת אלטא פייגא באותה הזדמנות לילדי תלמודי התורה של סאטמר בארץ ישראל. הכיפות והמטבעות עברו לידי הרה"ח ר' מאיר שפיץ (חתנו של ר' יוסל אשכזי, המשמש בקודש ונאמן ביתו של האדמו"ר מסאטמר). הכיפות והמטבעות התקבלו על ידי מאת הרה"ח ר' מאיר שפיץ".
הגה"צ רבי חיים אליהו שטרנברג (תר"ע-תשנ"ד), מחשובי חסידי האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים מסאטמר, והמוציא ומביא של כל עניני האדמו"ר בארץ ישראל. בשליחותו הקים וייסד רשת של שמונה-עשר תלמודי-תורה בשם "מחזיקי תלמודי תורה" בכל רחבי הארץ עבור עולים צעירים וילדי פליטים לאחר השואה. היה מגזע אדמו"רי קרלין וקוז'ניץ. בבחרותו למד בישיבת הגאון רבי ברוך בענדיט ליכטנשטיין בקראסנא, בישיבת בעל "ויגד ליעקב" מפאפא בהוניאד ובישיבת האדמו"ר רבי יואל טייטלבוים בקראלי. כיהן במשך שנים רבות כרב ור"מ ישיבת ובית המדרש "מחזיקי תורה" בחיפה. ייסד ועמד בראש ישיבת "יטב לב דסאטמר" ובין מקימי בית המדרש "אהל רחל" בירושלים. היה מקורב גם להרה"ק בעל "בית אברהם", ובשנת תש"ו נמנה על מייסדי הישיבה "בית אברהם" של חסידות סלאנים בירושלים. איש אשכולות, סופר ואיש ספר, איש מעש ורב פעלים. בשנותיו האחרונות מונה לרב "העדה החרדית" בשכונת קטמון בירושלים. מחבר שו"ת "בית אליהו" ועוד ספרים רבים בהלכה, אגדה, דרוש וחסידות.
הרה"ח ר' מאיר שפיץ, בן הגאון רבי משה שפיץ אב"ד ביסטריץ, וחתן המשב"ק המפורסם הרה"ח ר' יוס'ל אשכנזי. מילא לעיתים את מקום חותנו בגבאות אצל האדמו"ר מסאטמר. העתיק את חידושי רבו האדמו"ר מסאטמר, וישב עמו במשך שעות רבות בעבודת העתקה והעריכה של "קונטרס על הגאולה ועל התמורה". הוציא לאור את סדרת הספרים "דברי יואל" על התורה ומועדים, שו"ת וחידושי סוגיות. זכה להיות נוכח בעת הסתלקות האדמו"ר. עמד בראש "ועד ההוצאות ספרי מרן רבינו הקוה"ט זי"ע".
5 מטבעות ו-3 כיפות. המטבעות והכיפות במצב כללי טוב. כתמים קלים במטבעות; קרעים ובלאי קל בכיפות. מכתב הרב שטרנברג במצב בינוני. כתמים, קמטים ובלאי, מודבק על נייר-כסף לחיזוק.
מצורפים: אישורים שונים וחומר מצורף.
קטגוריה
מכתבים וכתבי-יד – רבנים ואדמו"רים – הונגריה, מרכז-אירופה וארצות שונות
Catalogue Value
מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
פתיחה: $500
נמכר ב: $1,125
כולל עמלת קונה
מכתב (20 שורות) בכתב-ידו וחתימתו המליאה של האדמו"ר משאץ רבי שלום מושקוביץ (בשמו ושם אמו: "שלום בן פיגא מאסקאוויטש משאץ"), על גבי כרטיס מודפס של ברכות "שנה טובה ומאירה" מהאדמו"ר. [לונדון, שנות התש"י בקירוב].
מעברו האחד של הכרטיס – שיר וברכה מודפסת מהאדמו"ר, עם האקרוסטיכון "שלום": "שנה טובה ומאירה / לראש בית ישראל החל / ותיק יוציאנו מאפלה לאורה / מרום ישמחנו בביאת הגואל – אברך אתכם בכו"ט ושנה מבורכת בכל מיני ישועות ומילי דמיטב, ונשמר וננצל מכל מיני פרעניות ויתקבלו התפילות לרחמים ולרצון לפני אדון כל – המצפה להרמת קרן ישראל והתורה, שלום מאסקאוויטש (משאץ) בהרה"צ מהר"ם זצ"ל".
בצדו השני של הכרטיס מכתב-בכתב-ידו של האדמו"ר, עם ברכת שנה טובה, שנשלח אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי גאב"ד לונדון. בפתיחת המכתב כותב האדמו"ר: "...גח"ט [=גמר חתימה טובה] ושנה טובה ומבורכת ואיוש"ט [=ואריכות ימים ושנים טובות] למר הנשר הגדול הה"ג המפורסם וכו' וכו' ה"ר יחזקאל אברמסקי שליט"א, ינוב בשיבה עם ז'[וגתו] הרבנית ת'[חיה] בנחת דתוה"ק [=דת תורה הקדושה]. יתבונן כתר"ה עלי כי לפי שורת הדין ומנהגי העולם לא הייתי צריך לכתוב אל כ"ת, כי היטב חרה לי כי רציתי לדבר אתו קודם נסיעתו ומח"ש לא הניח אותי לדרוך מפתן ביתו? אך ב"ה זכיתי בעניי לתפלת רבינו הק' הרבי ר' אלימלך מליזענסק ז"ל שכותב בהתפלה שלו, ונזכה לראות מעלת חברינו ולא חסרונם... וכת"ה יודע כי תמיד אני מדבר עליו טובות, כי יראתו וחכמתו גדלו מאד, וזכה לעשות ולתקן דברים גדולים בלונדון, אשר האמת הוא כי ב' מאות שנה לא היה בלונדון רב שיעשה כמעשהו במס"נ [=במסירות נפש] ממש, ועשייתו לדורות עולם".
בהמשך המכתב הוא מבקש מהרב אברמסקי כי יכתוב לאחד מראשי הקהילה בלונדון, מכתב חיזוק, כנראה בענין תיקון המחיצות בבתי הכנסת, והוא מסיים בבקשה כי "יתפלל בעדי לרפו"ש כי חולה אני, הדו"ש ומצפה למכתבו, שלום בן פיגא מאסקאוויטש משאץ".
האדמו"ר הקדוש רבי שלום מושקוביץ משאץ (תרל"ח-תשי"ח), מגזע האדמו"רים הקדושים רבי מיכל מזלוטשוב ורבי מאיר מפרימישלן. מגדולי האדמו"רים בדור שעבר. בקי מופלא בכל חלקי התורה וגדול בהוראה. בצעירותו נסמך ע"י המהרש"ם מברזאן ואף ישב בביתו תשעה חודשים לשימושה של תורה. עובד השם במסירות נפש, קדוש ומקובל, נודע כפועל ישועות בתפילותיו הנוראות, כבן המתחנן אל אביו. תלמיד האדמו"ר משינווא ואדמו"רי בעלזא. כיהן ברבנות שאץ משנת תרס"ג והיה מורו ורבו של רבי מאיר שפירא מלובלין מחולל "הדף היומי".
משנת תרפ"ז אדמו"ר בלונדון. חיבר ספרים רבים על הש"ס ועל התורה, בחסידות ועוד. גדולתו וקדושתו נודעו ברחבי תבל והיה נערץ ע"י גדולי האדמו"רים בדורותיו. שקדנותו היתה נדירה, היה עוסק בתורה שעות רבות והיה מפסיק רק לאכילה או לדבר מצוה. יחד עם זאת, ביתו בלונדון היה פתוח לרווחה, ואנשים מכל החוגים והשכבות באו להתברך מפיו לשאול בעצתו ולקבל את פסקיו. בצוואתו הבטיח שיעורר רחמים בשמים על כל מי שיעלה לציונו, ידליק שני נרות לעילוי נשמתו ויקבל על עצמו להתחזק במצווה או בלימוד תורה (על פי בקשתו נדפסה הבטחתו זו באוהל הציון בשלוש שפות: עברית, יידיש ואנגלית). האדמו"ר רבי שלום משאץ היה לוחם מלחמות השם, נגד מפירי הדת ונגד הציונות. בתקופת הקמת מדינת ישראל. פרסם האדמו"ר משאץ קונטרס פולמוס "מכתב גלוי – לממשלת מדינת ישראל יר"ה" (לונדון תש"י), ובו הזהיר את מנהיגי המדינה שיניחו ליהודים החרדים ולמוסדות התורה לשמור על דרכם.
כרטיס 11.5X7.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים.
קטגוריה
מכתבים וכתבי-יד – רבנים ואדמו"רים – הונגריה, מרכז-אירופה וארצות שונות
Catalogue Value
מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
פתיחה: $400
נמכר ב: $1,188
כולל עמלת קונה
שני מכתבים מאת האדמו"ר רבי שלמה הלברשטאם (השני) מבאבוב. ברוקלין, ניו יורק, "יום ה' לסדר ושמחת בכל הטוב" [י"ח אלול] תשל"ג [1973].
כפי הנראה, נוסח הבסיס של המכתב הוא צילום ליטוגרפי של כתב-יד, ובהמשך נוסף בכתב-יד סכום התרומה, שם הנמענים ותאריהם, וכן הוסיף האדמו"ר את חתימתו: "הק' שלמהלברשטאם".
נשלחו אל "ידידי היקר הרב הגאון ותיק וחסיד כש"ת משה סאלאנט שליט"א", ואל "ידידי האברך היקר הנה"ח כש"ת מו"ה שמואל פערלמאן נ"י", ששלחו כסף "לצרכי החתונה" של בת האדמו"ר. האדמו"ר מודה להם ומברך אותם: "בלב שמח הגיעני נדבת לבו... לצרכי החתונה של בתי שתחי', אשר הרים כמ"ע [=כבוד מעלתו] באהבה וחיבה... יישר כחו וחילו ויתברך ממקור הברכות ברב שפע והצלחות ובכל משאלות לבו לטובה. כנפש ידידו"ש [=ידידו דורש שלומו] באהבה רבה – הק' שלמהלברשטאם".
האדמו"ר מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם (השני) בעל "דברי שלמה" (תרס"ח-תש"ס, 1907-2000), מגדולי האדמו"רים בדור האחרון. בנו של האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם בעל ה"קדושת ציון" (בנו של האדמו"ר הראשון מבאבוב רבי שלמה הלברשטאם, נכד ה"דברי חיים" מצאנז). בשנת תרצ"א עבר אביו הקדוש מבאבוב לטשיבין, ומינה אותו ל"רב הצעיר" על מקומו בעיר באבוב.
רבי שלמה סייע לאביו בניהול רשת הישיבות הגדולה "עץ חיים – באבוב" על עשרות סניפיה בגליציה. לאחר השואה הגיע לארה"ב וקומם מחדש את עטרת תפארת חסידות באבוב. הנהיג את חסידיו במשך למעלה מחמישים שנה. הקים קהילות, ישיבות ומוסדות חינוך בארה"ב וברחבי העולם (בארץ ישראל, בלגיה ואנגליה). חסידות באבוב כיום היא אחת מהקהילות החסידיות הגדולות בעולם, ומונה עשרות-אלפי משפחות. מספריו: "כרם שלמה", "נועם שלמה", "דברי שלמה", "חכמת שלמה", ועוד.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 28 ס"מ. מצב משתנה, טוב-בינוני עד בינוני. כתמים, קמטים וסימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים.
קטגוריה
מכתבים וכתבי-יד – רבנים ואדמו"רים – הונגריה, מרכז-אירופה וארצות שונות
Catalogue Value
מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
פתיחה: $400
נמכר ב: $2,250
כולל עמלת קונה
אוסף גדול ומגוון של למעלה מארבעים מכתבים ודפים בכתב-יד, מאת רבנים ותלמידי חכמים, חסידים ואנשי מעשה, ראשי קהילות מיוצאי מדינות הונגריה, טרנסילבניה והסביבה, ותפוצותיהם ברחבי תבל לאחר השואה. אירופה וישראל, ארה"ב וארצות שונות. תש"ו-תש"מ בקירוב.
האוסף כולל בין היתר:
• מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי אפרים פישל הערשקאוויטש [אב"ד האלמיין]. ראצפערט, תשרי תש"ז [1946].
• רשימת דרשה לסיום מסכת גיטין, בכתב-יד וחתימת רבי יהודה הכהן וייס. מישקולץ, [שנות הת"ש בקירוב].
• רשימה בכתב-יד בהונגרית, של הספד לזכר חללי פלוגות העבודה היהודיות בהונגריה. נרשם בגב הזמנה מודפסת לנישואין – של החתן ר' יום טוב ליפא אמזל, עב"ג הכלה חיה מאשקאוויטש, בבודפסט בחודש אייר תש"ז [אפריל 1947].
• חמישה מכתבים בכתב-ידו ובחתימתו של רבי זאב וואלף הלוי סאמעט דומ"צ קליינווארדיין. מכתבים בעניני עגונות ורבנות, ותשובה הלכתית. קליינווארדיין, [שנות הת"ש-תש"י, 1940-1950 בקירוב].
• מכתב אנונימי מאת "הכותב עבד לעבדי השם, היודע את שמו, וקבל את האמת ממי שאמרו". קריאה לרבני "שארית הפליטה" להוציא קול-קורא נגד הציונות והקמת מדינה בארץ ישראל. שבט תש"ח [ינואר 1948].
• מכתב רבי חיים מאיר ברוין. ברוקלין, [תש"ז] 1947. אנגלית.
• מכתב רבי יצחק צבי סופר (אב"ד טמשוואר). ירושלים, כסלו תש"י [1949].
• מכתב רבי חיים צבי שווארץ. "תן-פעולה, בראזיל" (סאן פאולו, ברזיל), אלול השי"ת [1950?].
• מכתב בכתב יד וחתימת הגאון רבי יעקס סג"ל לעבוביטש (הרב מקאפיש וראב"ד בית הדין המיוחד לתקנת עגונות בבודפסט). ברוקלין, אלול תשכ"ד [1964].
• מכתב הרב מאיר הלוי יונגרייז. ברוקלין, [שנות התש"ל בקירוב].
• מכתב הרב יוסף גרוסברג. בודפסט, תשרי תשל"ח [1977].
• ועוד הרבה מכתבים ומסמכים שונים.
כ-45 פריטים. מתוכם למעלה מ-40 מכתבים חתומים ודפים בכתב-יד. גודל ומצב משתנה.
קטגוריה
מכתבים וכתבי-יד – רבנים ואדמו"רים – הונגריה, מרכז-אירופה וארצות שונות
Catalogue Value
מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-יד קדשו וחתימתו של רבינו יוסף חיים מבגדאד בעל "בן איש חי". [בגדאד], "כ"ח סיון ש' סת"ר" [תר"ס, 1900].
מכתב אל רבי עזרא חיים הכהן, מדייני צפת, ושד"ר מטעם קהילת צפת: "רב נהורא'י ורב רחומאי רב כהנא הרב הכולל מהר"ר עזרא חיים הכהן נר"ו שד"ר מעה"ק צפת ה' אלהיו עמו כיר"א". ה"בן איש חי" מבקש ממנו לברר אצל "הרב הגאון ראשון לציון" על מכתב שקיבל מקהילת סלימאנייה (סולימאניה, כורדיסטן העיראקית), ובה דברים קשים על "ירושלים וחכמיה תצלנה אזנים משמוע ואני [חו]שש שמא חתימות מזוייפות אלו...". בסוף המכתב חותם ה"בן איש חי": "...ועל הכל רוב שלום, הצעיר יוסף חיים ח"ר אליהו ח"ר משה חיים יצ"ו".
הגאון רבינו יוסף חיים מבגדאד (תקצ"ג-תרס"ט), בעל "בן איש חי" ועוד עשרות ספרים חשובים. בנו של רבי אליהו חיים בן רבי משה חיים רבה של בגדאד. תלמידו של רבינו עבדאללה סומך. מנערותו נודע בגאונותו ובצדקותו. לאחר פטירת אביו בשנת תרי"ט, כשהיה רק בן כ"ו שנה, עלה על מקומו לדרוש בבית הכנסת הגדול, ומאז דרש שם מדי שבת כחמישים שנה. בדרשותיו בשבתות המיוחדות כשבת תשובה ושבת הגדול היו מתאספים למעלה מארבעת אלפים אנשים, והיה דורש לפניהם ומרתק את הקהל כארבע וחמש שעות, כשהוא מתבל את דבריו במשלים נעימים. דרשותיו היו בלולות בהלכה ובאגדה, פסקי הלכות ופירושי פסוקים ואגדות חז"ל, על דרך הפשט, על דרך הרמז ועל דרך חכמת הסוד.
רבינו ה"בן איש חי" היה גדול חכמי עירו וארצו, כל הרבנים והדיינים בבגדאד נכנעו למוצא שפתיו והוא היה המנהיג הבלתי מעורער של יהדות בבל. עסק ב"תורה לשמה". גדולתו כ"חד בדרא" בנגלה ובנסתר התפרסמה בכל קצוי תבל, והוא נודע בקדושתו הרבה. בשנת תרכ"ט נסע לארץ ישראל להשתטח על קברות הצדיקים, ואז נתגלה אליו מן השמים שהוא משורש נשמת בניהו בן יהוידע ולכן קרא לרבים מחיבוריו: בן איש חי, בן איש חיל, בן יהוידע, רב פעלים, עוד יוסף חי, ועוד. מספריו: לשון חכמים, אדרת אליהו, שו"ת תורה לשמה (שהדפיס בעילום שם), חסדי אבות, ברכת אבות, ועוד.
[1] דף. 20 ס"מ בקירוב. מצב בינוני-גרוע. כתמים כהים ועקבות רטיבות, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט.
קטגוריה
מכתבים וכתבי-יד – יהדות המזרח, תימן וארצות המַגְרֶבּ
Catalogue Value
מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
12.5.26
פתיחה: $300
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
כתב-יד, סידור "תכלאל" כמנהג יהודי תימן, תפילות ומנהגים לחגים, למועדים ולתעניות. [תימן, תי"א, 1651 בקירוב].
כתיבה תימנית נאה עתיקה, אופיינית למאה ה-17 (רובה מכותב אחד, ומספר דפים מכותב אחר). המקראות וחלק מהתפילות עם ניקוד עליון. בשולי חלק מהדפים מופיעות מעט הגהות: פירושים ורמזים, קרי וכתיב, תיקוני טעויות, והוספת תפילות ופיוטים.
כתב-היד חסר בתחילתו, ומתחיל ב"ספירת העומר", "תפלת חולו של פסח" ו"תפלת שביעי של פסח", וכולל בהמשך: תפילה לחג השבועות, תפילת התעניות, מגילת איכה וקינות לתשעה באב, תפילות לימים נוראים ומסכת יומא, תפילות לחג הסוכות, הושענות, הקפות ופיוטים לשמחת תורה, "סדר העשייה בשמונת ימי חנוכה" ו"מגלת בית חשמונאי", תפילת פורים, מספדות, סליחות, "מרנות" ו"אל מלך" (פיוטי סליחות הפותחים במילים "מרן די בשמיא" ו"אל מלך"), סדר עבודה ליום הכפורים.
בהקפות להושענא רבה (דף [16א]), בסוף ההקפה השישית, נוספה "הקפת פנחס", עם הקדמה: "אמר המגיה זאת היא ההקפה הנוספת שסידר הרמ"ע יצ"ו תמורת יוסף שאיננו מהאבות כרותי ברית ששנינו במסכ' דרך ארץ, והם אברהם יצחק יעקב משה אהרן פנחס ודוד, ויש מקומות נוהגין כן בארצות המערב" – הגהה זו נדפסה במקור ב"סדר עבודה כפי מנהג הספרדים" שנדפס בונציה בשנים שס"ב-שס"ד – בחיי הרמ"ע מפאנו (ראו: מ' בניהו, דפוסי זאניטי, אסופות, יב, עמ' קכ-קכא), ותוכן ההגהה הועתק כבר ע"י מהר"י באשירי בכתב-יד התכלאל שכתב בשנת שע"ח – שנתיים לפני פטירת הרמ"ע בשנת ש"פ (ראו: אבירן הלוי, תכלאל לחג הסוכות, בני ברק תשמ"ט, במבוא עמ' מט, וב"מענה לשון" שם, עמ' יג).
כתב היד ממשיך בסדר ברכות ("והדא נצאם אלברכות"), הכולל: ברכת המזון, מילה ופדיון הבן, הפרשת חלה, עשיית מעקה, קביעת מזוזה, נר שבת, עירובי תבשילין, עירובי חצרות, עירובי תחומין, ברכת אירוסין ונישואין, עיבור השנים ולוחות תקופה, נוסחי כתובות, ונוסחי גיטין ושטרות, ופיוטי "תוכחות ובקשות".
בהמשך הכרך [החל מדף [75]) נכרך כתב-יד נוסף, הכולל מהדורה שונה של תפלות ראש השנה ויום הכיפורים, סדר עבודה ו"כתר מלכות לרבי שלמה אבן גבירול", מסכת יומא, פיוט "רשות לאזהרות – לעצרת" ו"אזהרות לרבי שלמה אבן גבירול", "תיקון שבעה עשר בתמוז" וסליחות, "תיקון צום גדליה", "עשרה בטבת" ו"תענית אסתר".
לוחות התקופה בסוף "עבור השנים" (דפים [64]-[65]) מתחילים משנת תי"א [1650-1651], ומכאן תיארוך כתב-היד לתקופה זו (אם כי יתכן שהוא הועתק לאחר שנת תי"א).
[97] דף. 27.5-28.5 ס"מ. מצב משתנה, בינוני עד בינוני-טוב. כתמים ובלאי, בהם כתמי רטיבות גדולים. סימני עש. קרעים חסרים בשולי דפים רבים, עם פגיעות בטקסט (דפים רבים משוקמים במילוי והדבקת נייר). כריכה חדשה.
קטגוריה
מכתבים וכתבי-יד – יהדות המזרח, תימן וארצות המַגְרֶבּ
Catalogue Value
