מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
אוסף מכתבים ודפים מודפסים – קהילות ומוסדות תורה וחסד – אירופה – תרס"ה-תרצ"ח
פתיחה: $300
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
אוסף מגוון של מכתבים בכתב-יד ומכתבים מודפסים, קבלות, תעודות ומסמכים – מאת מוסדות תורה וצדקה, ישיבות וקהילות ברחבי אירופה. פולין וליטא, גליציה והונגריה, שנות התר"ס-התר"צ:
האוסף כולל, בין היתר:
• מכתב מאת אגודת "גומלי חסד" בקיטוב, אל ראשי הקהילה בלבוב, בחתימת מנהלי האגודה, וחתימת רב העיר הגאון רבי יעקב שור וחותמתו. Kutty (קיטוב, כיום: קוטי Kuty), [תרע"ב, 1912]. גרמנית.
הגאון רבי יעקב שור (תרי"ג-תרפ"ד), בן רבי יצחק אלישע אב"ד קיטוב. בצעירותו למד בשקידה אצל בעל ה"שואל ומשיב" בו ראה את רבו המובהק. בשנת תרמ"ו התמנה לרב העיר לודמיר, אך לאחר זמן קצר נכלא עקב הלשנה, וכאשר השתחרר ישב כמה שנים בקרלסרוה. עם פטירת אביו, בשנת תרנ"ה, הוזמן למלא את מקומו על כס הרבנות בקיטוב. חרף טרדותיו הרבים והצקות של אנשים שונים, לא פסק מללמוד. חיבר מספר ספרים ופרסם מאמרים שונים בכתבי-עת תורניים שונים. בין חיבוריו הרבים: "ברכת יעקב" על מסכת ברכות, שו"ת "דברי יעקב", "מי באר", "משנת רבי יעקב על מעילה ועל התוספתא, "אגדות יעקב" על הגדה של פסח, "בעי חיי" על רבינו בחיי על התורה ועוד.
• מכתב אל רבי צבי הירש וואלק אב"ד פינסק, בענין ההצעה לכהן ברבנות עיר הבירה פטרבורג. פטרבורג [תרס"ז] 1906.
• מכתב בכתב-יד וחתימות מאת קהילת שאוויל, אל הגאון רבי אליהו אהרן מיליקובסקי, בענין הכתרתו לרבנות העיר. שאוול (שאבלי, שיאוליאי Šiauliai), אדר ב' תרפ"ז [1929].
ככל הידוע, רבי אליהו אהרן לא נענה להזמנה זו. הוא כיהן בתקופה זו כרבה של חרקוב, ובשנת תרפ"ח עלה לארץ ישראל. שאוויל הייתה באותם הימים עיר מחוזית גדולה בליטא [אביו רבי מרדכי אוריה סאמונוב שימש בין היתר כרב העיירה שוולן (שיאולאנאי) שנמצאת אף היא במחוז שאוול]. רבה של שאוויל, רבי מאיר אטלס, נפטר בשנת תרפ"ו, ורק בשנת תרפ"ט התמנה רבי אהרן יוסף בקשט לרבה האחרון של העיר (עד שנספה בשואה עם בני הקהילה).
• מכתב בכתב-יד וחתימת ועד הקהילה בדווינסק. דווינסק (לטביה), [תרצ"ג] 1933. יידיש.
• מכתב בכתב יד וחתימות, מאת "מושב זקנים – של צדקה גדולה" ביאליסטוק, [תרפ"ה] 1925.
• מכתב בכתב יד וחתימות ראשי הוועד, מאת "תלמוד תורה וישיבה". ביאליסטוק, אלול תרצ"א, 1931.
• מכתב מאת "תורת אמת – בית אולפנא וחינוך לנערים עניים בוילנה", בחתימות ראש הועד הרב שמואל פריד וחותמתו "שמואל בהרה"ג ר' חיים הלל זצ"ל פריד – מו"ץ בווילנא", וחתימות וחותמות חברי הועד. ווילנא, תרצ"ה [1935].
• מכתב בכתב-יד וחתימת המזכיר של "תלמוד תורה כללית – ע"י אגודת ישראל" קאלבסוב [שנות התר"צ בקירוב].
• תעודה מודפסת מאת "הישיבה הגדולה והעתיקה 'עץ חיים' בוולאזין". וולוז'ין ער"ה תרצ"ג [אלול תרצ"ב, 1932].
• מכתב מודפס מאת האדמו"ר מאלכסנדר, הרה"ק רבי יצחק מנחם מענדיל דנציגר, על תרומתו לישיבת וולוז'ין. אלכסנדר, אדר תר"צ [1930].
• מכתב מאת "אוצר הספרים דהישיבה הגדולה פאניוועז, ליטא". פוניבז', אדר א' תרח"ץ [1938].
• מכתב מאת "ועד 'עזרת תורה' אוצר הספרים בישיבת 'בית יוסף' בבילסטוק. ביאליסטוק, אדר א' תרצ"ח [1938].
• קבלה מודפסת, מאת "חברא מזונות דבחורים" בקהלת ש' אוהעלי, עם מילוי בכתב-יד וחתימה. אוהעל, חשוון תרס"ה [1904].
• דפי קבלות מודפסים, של "חבורה תהלים מביהמ"ד פאליצער...", ומ"חבורה תהלים מביהמ"ד סיוועניר". באטאשאן, תרצ"ב [1932].
• קבלה (בצילום ליטוגרפי מכתב-יד) עם מילוי פרטים בדיו כחולה בכתב-יד וחתימות הרבנים, הגאון רבי שמשון אלטמן "רב ואב"ד", לצד בנו רבי אליעזר זוסמאן אלטמאן "ראש הישיבה", ו"רה"ק" [ראש הקהל] רבי יוסף צבי הכהן נשלח ל"ראשי ומנהלי חברת תומכי תורה אשר בעיר ניו יארק מדינת אמעריקא". פאקש, תרצ"ח [1938]. יידיש.
רבי שמשון אלטמן (תרנ"ז-נספה בשואה תש"ד), בנם של רבי יהודה אלטמן אב"ד מעזא-טשאט בעל שו"ת "מי יהודה" ואשתו הרבנית חנה רבקה בת רבי שרגא צבי טננבוים בעל ה"נטע שורק". מילא את מקום חותנו רבי שמעון סופר כרב בסענדרא ולאחר מכן מילא את מקומו כאב"ד פאקש. בנו בכורו, רבי אליעזר זוסמאן אלטמן, החתום לפנינו כראש הישיבה, נספה יחד עם אביו בשואה.
• ועוד פריטים שונים, מכתבים וקבלות.
22 פריטי נייר (מתוכם 13 חתומים בכתב-יד). גודל ומצב משתנה.
מכתבים וכתבי-יד – רבני ליטא ואירופה, ארה"ב וארץ ישראל
מכתבים וכתבי-יד – רבני ליטא ואירופה, ארה"ב וארץ ישראל