מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
"איש החסד והרחמים" – ירושלים, תרכ"ח – כתב שד"רות מודפס, עם חתימות ידם של חכמי ומקובלי ישיבת "בית אל" – עבור השד"ר רבי אהרן עזריאל
פתיחה: $400
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
"איש החסד והרחמים, הולך את חכמים...", מכתב מודפס – פנייה לנדיבים, ובו קריאה לתמיכה בישיבת המקובלים "בית אל" באמצעות השד"ר רבי אהרן עזריאל, עם חתימות-יד של שישה מחכמי ומקובלי ירושלים, ושלוש חותמות. ירושלים, [דפוס יואל משה סלומון, י"ח סיון תרכ"ח, 1868].
מכתב שד"רות שנדפס עבור השד"ר הגאון המקובל רבי אהרן עזריאל "המכונה רבינו" (בעל "כפי אהרן"), היוצא למסע שד"רות "...הוא ההולך להודיע צערנו ואת עמלינו ואת לחצינו... וכבר הארכנו בכתב הכוללות אשר מסרנו ביד הרב השד"ר אהרן קדוש ה' יצ"ו הנז'...". המכתב כולל קריאה הממוען אל נדיבים (ללא מילוי בכתב-יד), עבור ישיבת המקובלים "בית אל" – "...זה מקום מקדש דכוין פתיחן לי'[ה] נגד שער המזרח, כותל המערבי כנגד בית קדש הקדשים תוב"ב...".
חתומים בחתימות ידם: ראש הישיבה – רבי רפאל ידידיה אבואלעפיא ("הרב היר"א", נפטר תרכ"ט); רבי יצחק קאלאמארו [שותפו של רבי יוסף בכור ויטאל בהוצאת ה"שמונה שערים" למהרח"ו]; רבי חנוך אנג'יל [רבי חנוך ב"ר משה אנג'יל, נפטר תרמ"ה, אביו של רבי וידאל חנוך אנג'יל, מראשי "בית אל" וראב"ד ירושלים, שנפטר בשנת תרס"ז]; רבי "אפרים ב' משה" [בעל "דת יהודית", מדייני ומקובלי ירושלים, עלה מבוסנייא ונפטר טבת תרמ"ב]; רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה [מחבר "תולדות אהרן ומשה" ועוד ספרים]; ורבי יוסף בכור ויטאל [הוציא לאור בשנת תרכ"ו כמה מספרי "שמונה שערים" לרבי חיים ויטאל].
חותמות: רבי רפאל ידידיה אבועלפיה, חותם הישיבה, וחותמת בדוגמת חתימת-יד של חותם נוסף.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה" [שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים], רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד. מ"יחידי" הישיבה שפעלו לצד הרב היר"א היו המקובלים החתומים לפנינו.
[1] דף כפול. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
לא מופיע בספרה של ש' הלוי, ואינו מופיע בספרייה הלאומית.
במפעל הביבליוגרפיה נרשם כרוז דומה שנדפס באותו היום ופותח אף הוא במילים "איש החסד והרחמים", אך נדפס עבור שד"ר אחר – רבי בן ציון בן רבי יהודה הכהן.
בספרה של ש' הלוי, רשומה מס' 139, מופיע מכתב שד"רות נוסף שנדפס באותו היום (ח"י סיון) השונה בניסוחיו ותוכנו (פותח במילים "אנשי אמת שפעולתם אמת"), אף הוא עבור השד"ר רבי בן ציון ב"ר יהודה הכהן אשר יצא לשליחות בצפון אפריקה (ראו שם, בעמ' 63 צילום הכרוז, עם מילוי בכתב-יד הממוען לעיר צפרו בצפון אפריקה, בחתימות הרב היר"א וחותמים אחרים). ואריאנט של כתב השד"רות הנ"ל (הפותח במילים: "אנשי אמת שפעולתם אמת") הופיע לאחרונה במכירת קדם (קטלוג 103, פריט 428), ובו נדפס שם השד"ר רבי אברהם חיים פינסו, עם מילוי בכתב-יד הממוען לקהילת קצומטינא (קונסטנטין Constantine, צפון-מזרח אלג'יריה), ועליו חתמו הראשון לציון רבי חיים דוד חזן, וחותמים אחרים: רבי רחמים חיים דוד ענתבי; רבי חנוך אנג'יל, רבי יוסף בכור ויטאל, רבי יצחק קאלאמארו ורבי אהרן רפאל חיים משה פירירה.
דפוסי ירושלים הראשונים – דפים מודפסים, כרוזים וקונטרסים
דפוסי ירושלים הראשונים – דפים מודפסים, כרוזים וקונטרסים