מכירה פומבית 108 ספרי קודש | מכתבים וכתבי יד | מגילות וחפצים
"משמיע שלום" – ירושלים, תרל"א – מכתבי ה"אמרי בינה" וממוני הכוללות בירושלים, צפת וטבריה – פולמוס הפיצול של "כולל חב"ד" מאיחוד "כוללות ארבע ערי הקודש"
פתיחה: $300
נמכר ב: $625
כולל עמלת קונה
"משמיע שלום – אמת מארץ תצמח", כרוז מודפס עם מכתב ממוני כוללות "אשר בכל ערי הקדש ירושלם צפת וטבריא" ומכתב הגאון רבי מאיר אויערבאך בעל ה"אמרי בינה". [ירושלים, תרל"א, 1871 בקירוב].
בשולי מכתב ממוני הכוללות מופיעה חותמת נדירה בה מוזכרות רק שלוש מארבע ערי הקודש: "חותם הכולל אשכנזים פרושים וחסידים השוכנים בארצות החיים ערי הקודש ירושלם צפת וטבריא תובב"א". בשולי מכתבו של בעל ה"אמרי בינה" מופיעה חותמתו: "...ראב"ד דכוללות אשכנזים בעה"ק ירושלם תובב"א".
כרוז פולמוס נגד הנהלת "כולל חב"ד" בחברון, אשר שלחה שד"ר נפרד מטעמה לקבץ כספים ברוסיה. זאת בניגוד להסכם שנחתם בין הכוללים בשנת תרכ"ח, להיות "לאגודה אחת", ולשלוח שד"ר משותף לאסוף את הכספים בערי סיביר ורוסיה הפנימית, ולחלקם בארץ "לפי מכסת נפשות כל כולל וכולל": "...ועתה אחינו מה דווה לבנו לראות דבר אשר לא פללנו, כי יקומו איזה אנשים מבני חב"ד הדורשים טובת עצמם ויפתו ויאנסו את בני עירם יושבי קרית ארבע היא חברון לפרוץ את גדר השלום, וינתקו חוק הפרו ברית ויאמרו איש אל אחיו הבה נבקע אלינו את כל פרי צדקת אחינו בני מדינות סיבירי' ומאסקווע, כי רבים הם לנו מאשר להם... נתמה ונתפלא על אחינו אשר בחו"ל איך יתנו אוזן קשבת... ויטו אוזן לדברי משולחם יונה מחברון אשר כנפיו מחופים בכסף..." [המשולח "יונה מחברון" הנזכר הוא כנראה ר' יונה זאב וולף מנדלזון (תקפ"ו-תרמ"ז), מנכדי המהרי"ל מיאנאוויטש, אחיו של בעל התניא. בשנת תרל"ט נסע בשליחות "כוללות הספרדים והאשכנזים מעה"ק חברון תובב"א לארצות הברית אמעריקא"; "חבצלת", י"א חשון תרל"ט].
בהמשך המכתב כותבים ממוני הכוללות, כי הם שולחים לחו"ל את נציגם השד"ר רבי יצחק הורוויץ חתן רבי געציל אב"ד קעלם, הנוסע עתה לרגל מסחרו לערי סיביר, וקוראים לעמוד לעזרה לטובת אלפי עניי ארץ הקודש, מכל הקהילות האשכנזיות לחוגיהן השונים.
על מכתב ממוני הכוללות חתומים (בדפוס) עשרה רבנים וממונים: "...הכ"ד שבעה טובי העיר וראשי ומנהלי עדת ישראל צאן קדשים הבאים בכוח כל כוללות אשר בכל ערי הקודש ירושלים צפת וטבריה ת"ו – נאם אברהם אייזנשטיין [מדרוהיצ'ין (תק"ס-תרמ"ו), דיין בבית הדין וראש "הועד הכללי"], נאום יעקב יהודה לעווי [ראב"ד ירושלים (תקע"ג-תרמ"ט), עלה לירושלים יחד עם שני אחיו, רבי אשר לעמיל אב"ד גאלין ורבי נחום אב"ד שאדיק], נאם הק' אלי' שרהסאן מ"מ בבהכ"נ הגדולה [תק"ס-תרל"ח, בעל "עוגת אליהו"], נאם אייזיק וונדער, ונאם מאיר במו"ה אשר ז"ל מאניקשט, ונאם הק' ניסן ב"ק [המדפיס הירושלמי, בנו של רבי ישראל ב"ק], ונאם יצחק צבי הלוי [ממונה כולל סובאלק, חתן הגאון רבי יצחק אייזיק חבר], נאם אליעזר צבי קב ונקי מהוראדנא, ונאם זאב הכהן מפינסק ובכו"ה מעה"ק צפת וטבריא ת"ו" [ממונה כולל וואהלין, מחסידי קארלין].
הגאון מקאליש רבי מאיר אוירבך בעל ה"אמרי בינה" (תקע"ה-תרל"ח), אב"ד קאליש ומגדולי דורו. בנו של רבי יצחק איצק אויערבך אב"ד לונטשיץ בעל "דברי חיים" ונכדו של רבי חיים אויערבך אב"ד לונטשיץ בעל "דברי משפט".
בשנת תרי"ט עלה לארץ ישראל והיה הרב הראשון שנתמנה באופן רשמי לרבה של הקהילה האשכנזית בירושלים. מלבד גדלותו הידועה בתורה ובהלכה, היה גם מקובל גדול ולמד בישיבת "בית אל". ספרו "אמרי בינה" הוא אחד מספרי היסוד בביאור סוגיות עמוקות בש"ס ובהלכה.
[1] דף. 37 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים ובלאי רב. קרעים חסרים (בעיקר בשוליים), עם מעט פגיעות בטקסט, כולל בטקסט החותמת של בעל ה"אמרי בינה".
על הסכם השותפות שנחתם בי"ט תמוז תרכ"ח בין כל כוללות האשכנזים היושבים בארבעת ערי הקודש ירושלים, חברון צפת וטבריה – כולל פרושים, כולל חסידים, כולל וואלין וכולל חב"ד, ראו: ר' שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בארה"ק, פרק לז, עמ' רנח ואילך (וראו: פריט קודם).
נדיר. למיטב בדיקתנו, הכרוז אינו מתועד ביבליוגרפית. הוא לא נרשם בספרה של ש' הלוי, ולא נרשם במפעל הביבליוגרפיה. הוא גם אינו מופיע בספרייה הלאומית או בספרית חב"ד-ליובאוויטש בניו יורק.
דפוסי ירושלים הראשונים – דפים מודפסים, כרוזים וקונטרסים
דפוסי ירושלים הראשונים – דפים מודפסים, כרוזים וקונטרסים