ספר צאינה וראינה, "חמשה חומשי תורה בלשון אשכנז" – פירוש ביידיש מלוקט ממדרשי חז"ל על חמישה חומשי תורה, הפטרות וחמש מגילות, מאת רבי יעקב אשכנזי מיאנוב. אמשטרדם, דפוס יצחק בן שלמה רפאל יהודה ליאון טימפלו, תצ"ב [1732]. יידיש.

פסוקי התורה מופיעים באותיות מרובעות, עם ניקוד, ויתר הטקסט מופיע בגופן "צאינה וראינה" הנודע.

[2], קצח דף. 34.5 ס"מ. מרבית הדפים במצב טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. קרעים קטנים בשולי דף השער ומספר דפים נוספים, משוקמים בהדבקות נייר. כריכת קלף חדשה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

סט חומשים – ספר עזרת הסופר, "תקון סופרים ווי העמודים", חמשה חומשי תורה, עם ההפטרות, ועם הגהות אור תורה לרבי מנחם די-לונזאנו, "נכון הוא להגות בו ולהעתיק ממנו ספר תורת ה'". אמשטרדם, [תקכ"ז-תקכ"ט? 1767-1769?]. חמישה כרכים. קדם-שער מאויר בכל הכרכים, ובו פרט השנה תקכ"ט. בשאר השערים פרט השנה תקכ"ז. שערים נפרדים לחלק ההפטרות שבכל כרך, עם פרט השנה תקכ"ח.

בתחילת ספר בראשית (בין קדם השער לשער המפורט) נדפסו הסכמות והקדמה לספר, לאחריהם נדפס החיבור "מאיר נתיב" – על שמות קודש וחול בספר התורה, מאת רבי יהודה פיזא, ולאחריו מופיע דף עם שירים בשבח הספר והעורך. בסוף ספר דברים נדפסו: הפטרת "שבת איכה" עם תרגום לספרדית, פסוק אחרי פסוק; ספר "לוחות העיבור" (שער נפרד) – דפי לוחות לקביעת מועדים (עברית ופורטוגזית).

הספר נועד לשמש דוגמה לסדר הכתיבה עבור סופרי סת"ם (על פי המנהג המכונה "ווי העמודים", לפיו כל עמודה בספר התורה מתחילה באות ו'). שירת הים וכן שירת האזינו עוצבו על פי מנהג הכתיבה בספר התורה, ועל כן נדפסו על עמודים רחבים יותר (שוליהם מקופלים).

חמישה כרכים. בראשית: [11], [1], 64; כו דף. שמות: [2], 65-119; [2], כח דף. ויקרא: [3], 120-159; [2], כד דף. במדבר: [3], 160-215; [2], טז דף. דברים: [2], 216-264, [265]-281 דף; לוחות העיבור: [8] דף. 19 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים. קרעים קטנים בשולי מספר דפים. כריכות מקוריות, עם שדרות ופינות מעור. בלאי ופגמים בכריכות.

נדפס באותה שנה בשתי מהדורות, עם ובלי ניקוד. לפנינו המהדורה הלא-מנוקדת, המיועדת לסופרי סת"מ – ללא סימני הפסק בין הפסוקים, וללא מספור הפסוקים והפרקים, (ההפטרות נדפסו עם ניקוד).

ספר חק לישראל, סדר לימוד יומי בתנ"ך, משנה, גמרא וקבלה, על-פי סדר הלימוד של האר"י הקדוש, בעריכת רבי יצחק ברוך. מצרים [קהיר], דפוס אברהם בן משה יתום, [ת"ק 1740]. מהדורה ראשונה. שני חלקים בשני כרכים. כל העמודים נתונים במסגרת, וכל עמוד מחולק לשתי עמודות.

מהדורה ראשונה של הספר הנודע "חק לישראל" – חיבור שזכה לתפוצה נרחבת בקהילות ישראל, בייחוד בקרב יוצאי עדות המזרח, ובקרב חסידים.

בשער: "כי חק לישראל הוא להגות בו תמיד בכל יום בבוקר בבוקר לקיים מצות קביעות התורה ע"פ מה שנמצא כתוב בכתב איש אלהים קדוש הוא מהרב רבי חיים ויטאל זלה"ה על פי בוצינא דנהורא... המקובל האלהי כמהר"ר יצחק לוריא זלה"ה, סדרו והכינו כשולחן הערוך החכם השלם... כמה"ר יצחק ברוך נר"ו".

שני כרכים. כרך ראשון: [6], קטז, קיב דף. כרך שני: [2], קב, קב, קיו דף. 21-21.5 ס"מ. כרך ראשון במצב בינוני עד טוב-בינוני, כרך שני במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות רבים. סימני עש (חלקם גדולים) עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. קרעים וקרעים חסרים, כולל קרעים חסרים בדפים הראשונים של הכרך השני, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר ובנייר-דבק. חלק מהדפים בכרך השני בגודל מעט שונה (יתכן וחלק מהדפים הושלם מעותק אחר). מספר רישומים. כריכות חדשות (אחידות), עם פגמים.

מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו במצרים (לבד משני ספרים שנדפסו על ידי גרשם שונצינו בקהיר, בשנת שי"ז, והנם נדירים במיוחד, זהו הספר העברי הראשון שנדפס במצרים).

תווי ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).

על חשיבות וסגולת אמירת 'חק לישראל' בכל יום

מנהג אמירתם של פסוקי תנ"ך, משניות תלמוד וזהר, דבר יום ביומו, הוא מיסודו של האר"י הקדוש, שכך נהג בעצמו. הסדר שנדפס ב"חק לישראל" הוא ברובו על פי המתבאר בכתבי האר"י בכמה מקומות. החיד"א הוסיף על סדר זה גם הלכה יומית, מתוך משנה תורה להרמב"ם ושלחן ערוך, וכן פסקאות מספרי מוסר. הוספות החיד"א מכונות "יוסף לחק". בכתבי האר"י מבואר שמטרת הלימוד ב"חק לישראל" היא הן לשם השלמת ותיקון הנפש ומזונה על ידי לימוד חלקי התורה השונים, והן לשם תיקונים וייחודים בעולמות העליונים.

רבים מגדולי החסידות, במיוחד הצדיקים לבית טשרנוביל, הפליגו בדברים נשגבים על סגולת הלימוד ב"חק לישראל", ואמרו כי יש בו תיקון על חטאים בענייני קדושה. האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל דוב מווילעדניק כותב בספרו "שארית ישראל" (שער השובבי"ם, דרוש ראשון): "והנה הרואה יראה בספר הקדוש שנקרא חק לישראל שהוא תיקון לפגם הברית, ככה קבלתי מרבותי [האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל], שתיקון האמיתי הוא על ידי התחברות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה על ידי חק לישראל... על כן בעקבות משיחא אלו יצא לאור ספר "יוסף לחק" מהצדיק הגדול רבי חיד"א, תלמידו של ר' חיים אבן עטר בעל האור החיים, שיש בו שני אורות תרין משיחין, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, בסוד צדיק הכולל המתקן פגם של כל ישראל".

האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל, כותב: "ואחרי התפלה יאמר חק לישראל, וזה יהיה חק ולא יעבור שיאמר דבר יום ביומו... כשהאדם עושה לו חוקה זו לומר בכל יום חק לישראל... בזה גורם בחינת רחמים... שיתמלא הש"י ברחמים על כנסת ישראל" (מגן אברהם, צו1).

צדיקי הדורות הפליגו בסגולות שבאמירת "חק לישראל". יש שכתבו כי יש באמירתו גם סגולה לפרנסה (על פי דברי הגמרא: "חק לישנא דמזוני הוא" – בשם האדמו"ר משינאווע).

הגאון רבי יעקב רוקח, בהקדמת "מעשה רוקח" לחק לישראל, כתב: "מצוה על כל איש אשר בשם ישראל יכונה לקנות לו ספר 'חוק לישראל' לקרות בו בכל יום...".

ספר תהלים, מסודר על פי ימות השבוע והחודש, עם פירוש קצר ופירוש ארוך. אמשטרדם, דפוס פרופס, ת"ק [1740]. כרוך עם: סדר מעמדות, מסודר על פי ימות השבוע, על ידי רבי ישעיה הלוי הורוויץ, השל"ה הקדוש. אמשטרדם, דפוס פרופס, תק"ב [1742].

ספר תהלים עם שער מאויר נאה. פורמט קטן, "בכרך קטן להקל המשא לעוברי דרכים, בתכלית היופי, הן באותיות, הן בנייר ודיו" (מנוסח השער). שני הפירושים נדפסו תחילה עם סידור "שער השמים" לבעל השל"ה, אמשטרדם תע"ז, שערך נינו של השל"ה רבי אברהם הורוויץ. בראש הכרך שלפנינו מופיעים דברי רבי אברהם הורוויץ: "כיצד נוהגין באמיר'[ת] תהלים".

הפירוש הרחב הוא פירושו של רבי משה בן ישראל דמירקאדו מתוך "פירוש ספר קהלת ותהלים", אמשטרדם תי"ג, שהוכנס לתוך הוצאת תע"ז בשינויים (ראו: הרב יצחק ישעיה ווייס, למהדורות 'סידור השל"ה' והפירושים שבו, צפונות, יז, תשנ"ג, עמ' כח-לא). יתכן ומחבר הפירוש הקצר הוא רבי אברהם הורוויץ.

הספר שלפנינו נכרך עם "סדר מעמדות" שתיקן השל"ה, וכפי שנכתב בשער: "כאשר הסדיר הגאון הגדול המקובל האלקי כמהור"ר ישעיה הורוויץ סג"ל...", עם "פירוש מספיק" (מאת רבי אברהם סאראוואל). מעבר לשער נכתב "המדפיס הראשון [בהוצאת אמשטרדם (תע"ז, שנספחה לסידור "שער השמים")] לא עלתה בידו" להדפיס את המעמדות עם ההוספות של בעל השל"ה, וכאן הן שולבו לראשונה.

בראש ספר תהלים (בדף ד2) ובראש סדר מעמדות (מעבר לשער) מופיעים סמלי משפחת המדפיסים פרופס.

שני ספרים בכרך אחד. קנב; ס דף. 17 ס"מ בקירוב. מצב משתנה, דפים ראשונים במצב בינוני, רוב הדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים כתוצאה משריפה (חלקם שוקמו במילוי נייר). קרעים חסרים בשולי מספר דפים. כריכת עור עתיקה, משוקמת. פגמים בכריכה.

תו ספר של משה חיים גאנס (Mozes Heiman Gans).