מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים

24.2.26

מחירים מומשו

מציג 1 - 12 of 16

עמודים

פריט 1 בולה מטעם האפיפיור יוליוס השלישי – רומא, 1554 – שריפת התלמוד והקמת גוף צנזורה רשמי – מסמך היסטורי נדיר

בולה אפיפיורית מודפסת – Cum sicut nuper, מאת האפיפיור יוליוס השלישי (1550-1555).
דפוס Antonio Blado, רומא, 29 במאי 1554.

הורד תמונה

בולה מטעם האפיפיור יוליוס השלישי – רומא, 1554 – שריפת התלמוד והקמת גוף צנזורה רשמי – מסמך היסטורי נדיר

3 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים 24.2.26

פתיחה: $8,000

נמכר ב: $35,000

כולל עמלת קונה

בולה אפיפיורית מודפסת – Cum sicut nuper, מאת האפיפיור יוליוס השלישי (1550-1555).
דפוס Antonio Blado, רומא, 29 במאי 1554. לטינית.

מסמך נדיר ובעל חשיבות היסטורית יוצאת דופן, המהווה המשך והרחבה לגזרת שריפת התלמוד באיטליה, ומתווה את הקמתו של גוף צנזורה רשמי האמון על בדיקת ספרים עבריים.

הבולה התפרסמה כתשעה חודשים לאחר השריפה הפומבית של התלמוד בכיכר קמפו די פיורי ברומא, ביום א' של ראש השנה, א' בתשרי שי"ד (9 בספטמבר 1553), והיא ממוענת אל רשויות הכנסייה ברחבי העולם הנוצרי (פטריארכים, ארכיבישופים, בישופים ובעלי סמכות מקומית).

הבולה שבה ומאשרת את ההנחיה לאסוף ולהעלות באש את כל עותקי התלמוד, ומרחיבה את האיסור לכל ספר עברי – בדפוס או בכתב-יד – שבו נכתב או נרמז דבר-מה נגד ישו, או שיש בו "סילופים, דברי כפירה וגידופים" נגד האמונה הנוצרית. יתר הספרים העבריים מותרים, בתנאי שתוכנם יקבל גושפנקה רשמית מאת ועדת צנזורה כנסייתית מוסמכת.

הבולה מורה לרשויות הכנסייה להודיע לכל הקהילות היהודיות שבתחום שיפוטן כי בחלוף ארבעה חודשים ייערכו חיפושים קפדניים בבתי כנסת, מוסדות קהילה ובתים פרטיים, כדי לאתר ספרים אסורים. ספרים פוגעניים אלו יישרפו פומבית, ובעליהם ייענשו בחומרה רבה, "באופן מוחלט וללא רחמים", בקנסות כבדים, החרמת רכוש ו"עונשי הגוף הקשים ביותר", ואפילו עונש מוות כדין הכופרים. הבולה מבטלת כל פריבילגיה או כתב-חסות קודמים אשר סותרים אותה, ומתירה לפנות לעזרת "הזרוע החילונית" (שלטונות המדינה) לשם אכיפת ההוראות.

על אף חומרתה, פרסום הבולה היווה למעשה הקלה מסוימת ביחס למצב הקודם: הבולה אוסרת הטרדת יהודים בגין ספרים שאינם כוללים דברים בגנות הנצרות, וקובעת מנגנון בדיקה לצורך מחיקת תכנים אנטי-נוצריים. למעשה, יהודי איטליה אף ראו בה יתרון מסוים, שכן נקבעה בה מדיניות שלא דרשה שריפה גורפת של התלמוד ושל ספרים עבריים אחרים, אלא הסתפקה בהסרתם של קטעים הנחשבים פוגעניים או "מחללי קודש" בלבד.

שלט אצולה גדול בחיתוך-עץ בעמוד הראשון (טיארה אפיפיורית עם שני מפתחות מוצלבים).

[1] דף מקופל לשניים (3 עמודים מודפסים). 29.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים ופגמים קלים. קרע חסר בראש הדף הראשון (ללא פגיעה בטקסט). כרוך (בתפירה) בתוך מעטפת נייר חדשה, עם דף מגן קדמי.

ספרות:

1. אטיליו מילאנו, "גיטו רומא – תמונות מן העבר", הוצאת ספרית מעריב, תל-אביב, 1992, עמ' 45-46.

2. שלמה סימונסון, "הכס הקדוש והיהודים", הוצאת דביר, תל-אביב, 1994, עמ' 276-277; תמונה מס' 50.

3. Kenneth R. Stow, "The Burning of the Talmud in 1553", Bibliothèque d’Humanisme et Renaissance, XXXIV, 3 (1972), pp. 435-459.

נדיר. למיטב ידיעתנו לא הופיע במכירות פומביות בעבר.

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 2 כתב-יד מעוטר על קלף – סידור כמנהג אשכנז – עם הגדה של פסח, מסכת אבות וליקוטים נוספים – פיוטים נדירים – אשכנז, המאה ה-14

כתב-יד על קלף, סידור כמנהג אשכנז, לימות החול, לשבתות ולמועדים – תפילות הקבע והפיוטים, עם הגדה של פסח, מסכת אבות, ליקוטי הלכ

הורד תמונה

כתב-יד מעוטר על קלף – סידור כמנהג אשכנז – עם הגדה של פסח, מסכת אבות וליקוטים נוספים – פיוטים נדירים – אשכנז, המאה ה-14

16 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים 24.2.26

פתיחה: $150,000

נמכר ב: $475,000

כולל עמלת קונה

כתב-יד על קלף, סידור כמנהג אשכנז, לימות החול, לשבתות ולמועדים – תפילות הקבע והפיוטים, עם הגדה של פסח, מסכת אבות, ליקוטי הלכות ועוד. [אשכנז, המאה ה-14 בקירוב].

כרך עבה. דיו על דפי קלף דקים. כתיבה אשכנזית נאה (מרובעת ובינונית, מנוקדת בחלקה), ממספר כותבים. מספר תיבות פתיחה נכתבו בהגדלה ובעיטורים מיוחדים. חלק מתיבות הפתיחה מעוטרות במסגרות, אשר בחלקן מתפשטות לשוליים בעיטורים גיאומטריים ופרחוניים, לעתים בתוספת איורי חיות מיתולוגיות. תיבות פתיחה אחרות ושורות-טקסט בחלק מהמקומות מעוטרות בצבע (כתיבה בדיו שחורה ובדיו אדומה לסירוגין).

איורי דרקונים, חיות מיתולוגיות ויצורי כלאיים – האופייניים לכתבי-יד מימי הביניים – מופיעים ליד כמה מתיבות הפתיחה: דרקונים מופיעים בדפים 4ב, 8א, 25א, ועוד; יצורי כלאיים מופיעים בדפים 13א, 17ב, 21ב, 39ב, ועוד. איורים גדולים של דרקון צבעוני (צבוע חלקית בצהוב), של יצור כלאיים ושל חד-קרן (חלקו העליון קצוץ) מופיעים סביב תיבת הפתיחה "משה" בראש פרקי אבות (דף 85א). איורי דרקון שפוף ואריה (צבועים צהוב) מופיעים סביב תיבת הפתיחה "הושע", בתחילת ההושענות (דף 138א).

עיטורים מיוחדים וגדולים נוספים:

דף 69א – שני דרקונים משולבים באותיות תיבת הפתיחה "הא" (הא לחמא עניא), צבועים בצבע צהוב על רקע שחור.

דף 162א – תיבת הפתיחה "מי" (בפיוט לנשמת לשבת בראשית ולחג השבועות, "מי אדר והוד עליו הועלם") מוקפת מסגרות מעגליות ומקלעת (interlace) עגולה; מעליה מופיע עיטור עיט, תחתיה שני יצורים מיתיים אשר זנבותיהם מעוצבים בדגם צמחי, ומשני צדדיה שישה בעלי חיים שונים: תיש, דרקון (?), חד-קרן ויצור כלאיים מכונף – מוקפים מסגרות עגולות – וצמד דרקונים המופיעים ללא מסגרת (כל בעלי החיים והמקלעת צבועים צהוב).

דף 163א – קווי המתאר של תיבת הפתיחה "א-ל" (בפיוט יוצר לשבת בראשית, "א-ל נישא ארנן בהתעלסה") צבועים צהוב ומופיעים על רקע שחור, בתוך מסגרת עגולה המוקפת עיטור בדגם צמחי, צבוע אף הוא בצהוב. על גבי המסגרת מופיע דרקון הנועץ שיניו ב"דגל" של האות למ"ד בראש הליגטורה "אל".

דף 220א – תיבת הפתיחה "ליל" (בפיוט מעריב לפסח, "ליל שימורים אותו אל חצה") מופיעה על גבי רקע אדום כהה ומוקפת כמה מסגרות מעגליות המעוטרות בדגמים צמחיים וגיאומטריים.

הכתיבה והאיורים אופייניים לכתבי-יד אשכנזיים במאות ה-13 וה-14 (ראו למשל: 627 Bodleian Library Ms. Michael ו"מחזור לוצאטו" – סותבי'ס, אוקטובר 2021).

מרבית הכרך נכתב בידי כותב אחד. בהמשך נוספו לכרך חלקים עם הוספות שונות מכותבים אחרים, ובכתיבה עממית יותר (אולי מתקופה מעט יותר מאוחרת; כגון העברונות, ספר התשב"ץ, הקינות לתשעה באב ועוד, ראו להלן). בדפים 99ב, 101ב, מסומן השם "משה" בעיטור לצד המילה, כפי הנראה כרמז לשמו של הסופר.

נוסח הסידור שייך לענף מנהג אשכנז המערבי (ראו אודות מנהג זה: ד' גולדשמידט, מחזור לימים הנוראים, כרך א – ראש השנה, ירושלים תש"ל, במבוא). בענף זה נהגו הקהילות חופש לעצמן בבחירת הפיוטים (כגון המעריבים או היוצרות). גם הסידור שלפנינו משקף מבחר מקומי ייחודי של פיוטים, הכולל גם מספר פיוטים נדירים (כפי שיצויין להלן).

בכתב-היד מופיעים:

תפילות הקבע לכל השנה (ימי חול ושבת), הגדה של פסח, פרקי אבות, תפילות הקבע לימים נוראים, הושענות, סדר קריאת מגילה לפורים ופיוט 'אשר הניא', צידוק הדין, וקבצי פיוטים לפרשיות מיוחדות ולמועדי השנה (רשויות, פיוטי 'יוצר', 'אופן', 'זולת', ו'מעריבים').

בכתיבות השונות מזו של הכותב המרכזי מופיעים בין היתר: הטבת חלום, יוצר וזולת לחנוכה, פיוט 'יגדל', קינות לתשעה באב, עברונות, ספר התשב"ץ, ועוד. הגהות והוספות בכתיבות מאוחרות במקומות רבים בשולי הדפים. במספר מקומות נכתבו ההוספות בתוך מסגרות מעוטרות ובתוספת איורים דמויי מגדלים בסגנון גותי (דפים 23ב, 98ב, ועוד).

רישומי בעלות: "אני שמואל בר גרשון בר[?] ז"ל" (דף 265ב), "שמואל בן גרשום זצ"ל" (דף 356ב).

מחיקות צנזורה במקומות בודדים. בחלק מהמקומות על המחיקה נכתב מחדש הטקסט שנמחק.

עוד על תוכן הסידור ועל הפיוטים המיוחדים שבו:

ב"על חטא" ליום כיפור, המופיע פעמיים (בדפים 124ב-126א ובדפים 129ב-131א) – במקום "בפלילות" הנוסח הוא "בפיצת פה". במופע הראשון, במקום "בקשיות עורף" הנוסח הוא "בקפיצת יד".

בדף 149ב נכתב, בכתיבה שונה, סדר ההושענות לימי סוכות ולהושענא רבה: "אילו סימני ההושענות לידע באיזה יום אומ' זו או זו". סדר זה להושענא רבה לא ידוע לנו ממקור אחר. בהמשך העמוד פיוט "אלקיכם" נדיר, שגם הוא לא ידוע לנו ממקור אחר, ובראשו כתוב: "לשמחת תורה, מר' שלמה בר' יצחק זל"ע", והוא מתחיל: "אלקיכם שוכן שחקים בכלי זמרה".

בדפים 162-219 מופיעים פיוטי שבתות מיוחדות – שבת בראשית (כולל הפיוט לנשמת "מי אדר והוד"), שבת ראש חודש, שבתות הפסקה, שבתות ספירת העומר ובין המצרים (כולל הפיוט "אזור נא קנאות" שלא הגיע לדפוס), שבת נחמו, שבת שובה, שבת חול המועד סוכות, שבת ברית מילה, שבת נישואין (כולל מספר פיוטים שלא הגיעו לדפוס; בדף 211א נוסף בגיליון, בכתיבה שונה, פיוט לשבת נישואין "מכתם לשדיה כמגדלות"), ועוד.

בדפים 220-252 מופיעים פיוטי מעריב ללילי פסח, שבועות, ראש השנה (לליל ראשון: "כסא אורי וישעי", לליל שני: "אשרי העם יודעי תרועה לפתותו"), סוכות ושמיני עצרת ("ארחמך ה' חזקי" ואחר כך "שמיני אותותיו").

בדפים 253-265 מופיעים פיוטי שמחת תורה, ברכות אירוסין ונישואין, תפילת "אב הרחמים", ו"דין עירובי חצרות" (בכתיבה שונה).

בדפים 266-272 נכללו עברונות, בכתיבה שונה – החל במחזור רס"ח שכולל את השנים ה'ע"ד-ה'צ"ב (1313-1332), וכפי הנראה נכתב באחת השנים הללו.

בדפים 272ב-273א נכתב בכתיבה שונה פיוט נדיר (מלבד כתב-היד שלפנינו, מצאנו שהוא מופיע רק בכתב-יד וטיקן 326 ובכתב-יד המבורג 239), בראשו כתוב: "ליוצר המאורות, זה הפיוט יסד הח"ר יחיא'[ל] ב"ר יעקב מאיזנכא [Eisenach] לשבת קודם ט' באב", והוא מתחיל: "יום מצע קצר ונבוכדנאצר עלה לעיר מבצר".

בדף 273ב נכתב בכתיבה שונה פיוט נדיר (מלבד כתב-היד שלפנינו, מצאנו אותו רק בכתב-יד המבורג 239), בראשו כתוב: "לשבת חוקת, מן הרב ר' שמואל --- הנהרג ---", והוא מתחיל: "אור ישורון בני ישורון". המחבר הוא רבי שמואל הנקרא דוולין חזן מארפורט, שנהרג על קידוש השם בארפורט, ושם נהגו לאומרו (ראו: מנהגי ארפורט, סיני, כרך מו, עמ' רסז).

בדפים 274ב-285ב, 294א-312א מופיעים בכתיבה שונה (אשכנזית רהוטה, בשני טורים) ספר התשב"ץ לר' שמשון בן צדוק, ובסופו: "נשלם התשבץ מהרמנ"ע [=מהר"ם נ"ע]", אחריו מופיע באותה כתיבה ספר היראה לר' יונה גירונדי (דפים 286א-292ב), ובהמשך "הליקוטין של מהרמנ"ע" (דפים 312א-325ב).

בדפים 326א-356ב קינות לתשעה באב, בכתיבה שונה (הפיוט האחרון לא שלם).

356 דפי קלף. הרכב הקונטרסים: א-יג8, יד3, טו-יט8, כ2, כא4, כב-כט8, ל2, לא-לג8, לד9, לה8, לו5, לז-לח8, לט4, מ-מז8, מח7 (חסר דף אחרון בקונטרס האחרון). שרטוט וניקוב על הקלף לעיצוב הכתיבה ויישור השורות. גודל הדפים: 23X18 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים. בתשעת הקונטרסים הראשונים, בחלק מהדפים פגמים קשים, קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות בטקסט ופגיעות באיורים. שלושת הדפים הראשונים של הקונטרס הראשון חסרים והושלמו בשלושה דפי קלף מתקופה מאוחרת יותר. השלמות בהדבקת קלף במספר דפים, עם השלמה של הטקסט שנפגע במספר מקומות. רוב דפי הכרך האחרים במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. בלאי וקמטים. קרעים במספר דפים. תפירות והדבקות קלף לשיקום במספר דפים לאורך הכרך. פגיעות בטקסט במספר מקומות. דהייה או מחיקת דיו בחלק מהמקומות, וכן דהייה או מחיקת דיו בחלק מהאיורים. שולי הדפים נחתכו ונפגעו שומרי הקונטרסים המעוטרים וכן נפגעו כמה מן האיורים והעיטורים שבראשי העמודים. במספר דפים נפגעו מעט הגהות או הוספות שנכתבו בשוליים. כריכת עור עתיקה, עם פינות מתכת ושרידי אבזמים ממתכת. פגמים שונים בכריכה.

כתב-היד נמצא בציריך, שווייץ, ויהיה זמין לתצוגה בתיאום מראש דרך משרדי קדם.

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 3 כתב-יד מעוטר על קלף – בחינת עולם לרבי ידעיה הפניני, וחיבורים נוספים – פרובנס, המאה ה-14/15

כתב-יד מעוטר על קלף, בחינת עולם לרבי ידעיה הפניני הבדרשי, וחיבורים נוספים. [פרובנס, דרום-צרפת, המאה ה-14/15].

כרך בפורמט

הורד תמונה

כתב-יד מעוטר על קלף – בחינת עולם לרבי ידעיה הפניני, וחיבורים נוספים – פרובנס, המאה ה-14/15

10 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים 24.2.26

פתיחה: $50,000

נמכר ב: $100,000

כולל עמלת קונה

כתב-יד מעוטר על קלף, בחינת עולם לרבי ידעיה הפניני הבדרשי, וחיבורים נוספים. [פרובנס, דרום-צרפת, המאה ה-14/15].

כרך בפורמט כיס. דיו בצבע חום, על דפי קלף דקים. עיטורים בצבע. כתיבה ספרדית בינונית, ממספר כותבים. בחציו הראשון של הכרך נכתבו תיבות הפתיחה בכתיבה מרובעת, עם עיטורים בצבע (באדום, ירוק, כחול וחום), במסגרות דמויות תחרה או פיליגרן, בעבודת ציפורן עדינה. לעתים מתפשטות המסגרות לשוליים ולצדדים בעיטורים בדגמים גיאומטריים וצמחיים.

הכרך כולל בעיקר יצירות פיוטיות-מוסריות של חכמי פרובנס, מחוגו וסביבתו של רבי ידעיה הפניני הבדרשי, ויצירות בעלות אופי דומה מאת חכמים אחרים.

הכרך נכתב בידי שני כותבים. הכתיבה הראשונה נאה ואמנותית ומעוטרת בקישוטים הנזכרים לעיל. מרבית חציו השני של הכרך נכתב בידי סופר שני. ההחלפה בין הסופרים נעשתה בדף 69ב. עם זאת, גם בחציו השני של הכרך מופיעה לסירוגין כתיבתו של הסופר הראשון. בנוסף, תשעת הדפים הראשונים חסרים בכתיבתו של הסופר המקורי, והושלמו בדפי קלף בכתיבת סופר אחר (קרוב לתקופת הכתיבה המקורית).

הכרך כולל:

דפים 1-46: 'בחינת עולם', לרבי ידעיה הפניני הבדרשי.

דפים 47-55: 'בקשת הממי"ן', לרבי ידעיה הפניני הבדרשי (כל אחת ממילות הבקשה מתחילה באות מ'). קולופון בסוף: "זאת הבקשה תחלת כל מלותיה מם חברתיה אני הדל באלפי ידעיה הפניני ב"ר אברהם בדרשי להתפלל לאשר ממנו הטוב... והחכם הנכבד אבי אדוני ז"ל בראותו תפארת הבקשה... מהר למצוא וכה אמר...".

דפים 55-66: 'קערת כסף', לרבי יהוסף האזובי (רבו של רבי אברהם בדרשי, אביו של רבי ידעיה הפניני). קולופון בסוף: "תמה שירת המוסר עשאה ר' יוסף האזובי לבנו ביום חתונתו... והם מאה ושלשים בתים במשקל קערת כסף...".

דפים 67-74: 'אלף אלפין', בקשה מאת רבי אברהם הבדרשי (אביו של רבי ידעיה הפניני; אוצר השירה והפיוט א, א 4645). בקשה בת אלף מילים שכולן מתחילות באות א'.

דפים 74-78: 'בתי הנפש', בקשה ליום כיפור מאת רבי ידעיה הפניני הבדרשי (מתחילה: "לך א-לי בגלגלי זבולי"; אוצר השירה והפיוט ג, ל, 800).

דפים 79-86: קטעים מ'מחברות עמנואל' לעמנואל הרומי (מתוך המחברת התשיעית ומתוך מחברת עשרים ושש).

דפים 86-98: 'מוסר השכל', שיר מוסר מאת רב האי גאון (ההעתקה איננה שלמה).

דפים 99-108: 'אאמיר את יי' אותותיו אפרשה', תפילה מאת רבי יוסף בן ששת אבן לטימי (אודותיו ראו: דב ירדן, קינות רבי יוסף בן ששת אבן לטימי, ספר זכרון להרב יצחק נסים ה, ירושלים תשמ"ה, עמ' קפה ואילך). תפילה בת אלף מילים שכולן מתחילות באות א' (אוצר השירה והפיוט א, א 20).

דפים 109-114: בתים וחרוזים שונים מאת רבי שמואל הנגיד, רבי אברהם אבן עזרא, רד"ק, ועוד.

דפים 115-128: הלכות שחיטה וטריפות.

דפים 129-130: "בתים שחבר המשורר האזובי ר' יהוסף ז"ל להפליג על שבח הקערה ובעבור שלא מצאתים כתובים על ההעתק שכתבתי כתבתים הנה" (מתחיל: "נפש קנה מוסר ובין שואלת"; אוצר השירה והפיוט ג, נ 463).

הערות בכתיבה אשכנזית (מהמאה ה-19 בקירוב) במספר מקומות.

[130] דפי קלף. 9 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, בהם כתמים כהים. דהיית דיו ואותיות מתקלפות במספר מקומות. קמטים ופגמים בדפים הראשונים, עם פגיעה בטקסט. כריכת עור איסלאמית, מאוחרת (עם הטבעה של מדליון Şemse בחזית הכריכה ובגבה), שוקמה ונכרכה מחדש.

מקור: אוסף ד"ר פליקס גוגנהיים (Felix Guggenheim). מופיע ברישומיו של גוגנהיים משנות ה-40 וסביר שנרכש על ידו בגרמניה לפני 1938, אז היגר לארה"ב דרך שווייץ עם אוסף היודאיקה שלו. גוגנהיים השאיל את כתב-היד לאירוע חודש הספר היהודי בלוס אנג'לס של "המועצה למען הספר היהודי באמריקה", ב-15 בנובמבר 1948, שם הוצג בתערוכה; על כתב-היד מופיע רישום ביטוח משנת 1948 על סך 500 דולר. כתב-היד היה בבעלות רציפה של משפחת גוגנהיים מאז רכישתו על ידי פליקס גוגנהיים.

ראו: Mark Funke, The Rare Book Collection of Dr. Felix Guggenheim, עמ' 6-9.

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 4 מגילת אסתר מוקדמת וחשובה – איטליה, המחצית הראשונה של המאה ה-17 – בסגנון מגילותיו של משה בן אברהם פשקרול

מגילת אסתר כתובה ומאוירת ביד. [צפון איטליה, המחצית הראשונה של המאה ה-17].

דיו וצבע על קלף.

מגילת אסתר כתובה בכתב סת&q

הורד תמונה

מגילת אסתר מוקדמת וחשובה – איטליה, המחצית הראשונה של המאה ה-17 – בסגנון מגילותיו של משה בן אברהם פשקרול

21 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים 24.2.26

פתיחה: $40,000

נמכר ב: $93,750

כולל עמלת קונה

מגילת אסתר כתובה ומאוירת ביד. [צפון איטליה, המחצית הראשונה של המאה ה-17].

דיו וצבע על קלף.

מגילת אסתר כתובה בכתב סת"ם איטלקי, על גבי 10 יריעות קלף התפורות זו לזו, 33 עמודות טקסט, 12-15 שורות בכל עמודה. מגילה ארוכה במיוחד (כ-5.5 מטרים), מאוירת לכל אורכה באיורים צבעוניים המצוירים ביד בצבעי אדום, כתום, אוכרה, ירוק, סגול וכחול וכן בכסף ובזהב, הבולטים במיוחד בעיטור מלבושיהן של הדמויות.

המערך העיצובי של המגילה, בו השליש העליון מוקדש לאיורים נרטיביים במסגרות מלבניות ושני השלישים התחתונים מוקדשים לטקסט ולמסגרות המעוטרות בדגמים צמחיים, תואם לפרקטיקות עיצוביות המוכרות ממגילות איטלקיות מהמחצית הראשונה של המאה ה-17; גם מבחינה פליאוגרפית, צורת האותיות תואמת לזו המופיעה במגילות אסתר איטלקיות מהמאה ה-17.

האיורים

כל עמודות הטקסט תחומות במסגרות מלבניות בצבע כתום ובפאנלים מלבניים המעוטרים בדגם צמחי החוזר בוואריאציות שונות. בראש כל עמודה מופיע איור נרטיבי מיניאטורי (סה"כ 33 איורים), ובשוליו התחתונים של כל איור מופיעה מסגרת ארגמנית מלבנית.

שלושים ושלושה האיורים שמעל לעמודות הטקסט מאזכרים אפיזודות מסיפור המגילה וכן אירועים המופיעים במדרשים, ומופיעים בסדר כרונולוגי, בדרך כלל בהתאמה לטקסט הכתוב מתחת. האיורים מתארים בהרחבה סצנות מרכזיות (חלק מהאיורים מציגים שתי סצנות במקביל) ואת גיבורי המגילה – המלך אחשוורוש, ושתי, המן, אסתר ומרדכי, וכן סריסים, משרתים, חיילים ודמויות נוספות – עוטים שעטנז של לבוש רנסנסי ואוריינטלי, עם דגש על עיטורי טקסטיל משוכללים.

גם הבניינים המופיעים ברקע הסצנות המתרחשות מחוץ לארמון המלך מעוצבים על פי הדגם הרנסנסי, ומקצתם בסגנון אוריינטלי. על אף שבתיאורי הדמויות ניכרת סכמתיות מסוימת ובא בהם לידי ביטוי טבעו העממי של האומן, במרבית הסצנות ניכרים גם ניסיונו ויכולתו לשמור על פרספקטיבה ועל נפח, על פרופורציות מאוזנות בין הדמויות והחלל, ועל יחס מיוחד לעיצוב הפנים: עיטורי הקירות, העמודים, המרצפות והרהיטים.

נושאיהם של האיורים הינם כדלקמן:

• שרי המדינות מתכנסים אצל אחשוורוש (פגום).

• משתה המלך אחשוורוש.

• המלך וכמה מסריסיו.

• משתה ושתי ובואם של סריסי המלך.

• המלך וסריסיו.

• עריפת ראשה של ושתי.

• המלך אחשוורוש (אוחז בידו מגילה) וכמה מסריסיו.

• אסתר מובאת אל ארמון המלך, ידו של המלך מושטת כלפיה.

• מרדכי עומד בשער המלך, לימינו בגתן ותרש.

• המלך אחשוורוש נותן את טבעתו להמן.

• הסופרים כותבים את כתב הדת.

• מרדכי בשער המלך לבוש שק ואפר.

• התך מביא לאסתר את כתב הדת.

• יהודים מתכנסים לפי ציוויה של אסתר "לך כנוס" (?); אסתר משקיפה מן החלון.

• המלך אחשוורוש מושיט לאסתר את שרביט הזהב.

• שליח אחשוורוש ממהר לקרוא להמן (?); משמאל דמות ובידה אגרת.

• שנתו של המלך נודדת, משרתיו קוראים לפניו בספר הזיכרונות.

• המן עומד בחצר המלך החיצונה, נערי המלך מודיעים על כך לאדונם.

• המלך בחדרו, יושב על הכס, מורה להמן להלביש את מרדכי בבגדי מלכות.

• המן מוליך את מרדכי על הסוס.

• המלך והמן במשתה אסתר השני (אסתר מפנה אצבעה כלפי המן).

• המן כורע לפני אסתר ומבקש על נפשו, לצדה המלך אחשוורוש.

• אסתר ומרדכי לצד המלך, המלך אוחז בשרביטו ומושיט למרדכי את טבעתו; ברקע: תלייתו של המן.

• מימין – בתוך הארמון – שניים מסופרי המלך כותבים ספרים, משמאל – מחוץ לארמון – הרצים רוכבים על סוסיהם.

• אחד הרצים רוכב על סוס ותוקע בקרן (שופר), חוצה בדהרה גשר המוביל לעיר, ברקע, אנשים, כלב ובניינים.

• מרדכי בלבוש מלכות.

• היהודים "שולחים יד" במבקשי רעתם בחיצים וברמחים.

• עשרת בני המן תלויים על גבי קורה.

• אסתר ומרדכי ניצבים בפני המלך אחשוורוש.

• משתה-שמחה בהשתתפות חמש דמויות היושבות סביב שולחן.

• יהודים רוקדים בנשף עם נגן מנדולינה, שלושה מהם עוטים מסכות "medico della peste" בעלות אף ארוך.

• נשים בנשף עם נגן כינור.

• סצנה המתארת, כנראה, ליל פורים בבית הכנסת בהשתתפות קהל, במרכז נראים ילדים אוחזים רעשנים.

מקבילות: מגילות משה בן אברהם פשקרול (Pescarolo)

מצד טבעם הנרטיבי של האיורים ושפעתם במגילה זו, הרי שבמחצית הראשונה של המאה ה-17 היה יחס זה לסיפור המגילה בגדר חידוש, שכן עד לאותה עת שימשו איורי מגילות אסתר כקישוט בלבד, מבלי כל התייחסות להתרחשות הנרטיבית.

המגילות הידועות המוקדמות ביותר המעוטרות בסצנות נרטיביות הנן שלוש המגילות אשר יצר הסופר-מאייר משה בן אברהם פשקרול בפירארה, איטליה, בעשור השני של המאה ה-17. המוקדמת שבהן, המתוארכת לשנת 1616, נמצאת באוסף הספרייה הלאומית בירושלים (Ms. Heb. 4° 197/89) ובשנת 1997 פורסמה פקסימיליה שלה בהוצאת טורנובסקי, תל אביב; מגילה נוספת, מתוארכת לשנת 1618, נמצאת בספריית ג'ון ריילנדס במנצ'סטר (Hebrew MS 22); ומגילה שלישית (אינה מתוארכת), לפנים באוסף משפחת גרוס, תל אביב (081.012.036), נמצאת כיום באוסף ג'יי שוטנשטיין בארה"ב. בשלושתן מופיע קולופון בו חתם האומן בשמו.

המערך האמנותי הכללי של המגילה שלפנינו מזכיר מאוד את זה המופיע במגילותיו של פשקרול, אם כי ניכרים הבדלים רבים באופן עיצוב החלל, באופי עיצובן של הדמויות ובעיטורים המופיעים סביב עמודות הטקסט. גם מבחינת נושאיהם של האיורים קיימים הבדלים רבים בין המגילה שלפנינו למגילותיו של פשקרול: נושאים מסוימים חוזרים, אמנם, במגילות פשקרול ובמגילה שלפנינו, אך מתוארים בצורה שונה (למשל: משתה אחשוורוש, משתה ושתי, עריפת ראשה של ושתי, מרדכי לבוש שק ואפר וקורע את בגדיו, ספר הזיכרונות מובא למלך, המן מוליך את מרדכי על הסוס, ועוד), ואילו נושאים אחרים מופיעים במגילה שלפנינו, אך אינם מופיעים כלל במגילות פשקרול (למשל: בואה של אסתר אל ארמון המלך, מרדכי עומד בשער המלך כשלצידו בגתן ותרש, המלך מושיט את טבעתו למרדכי, היהודים מכים באויביהם, ועוד).

כיוון שהמגילה שלפנינו אינה חתומה ואינה מתוארכת, ועל אף קווי הדמיון בין המגילות, קשה לקבוע בוודאות האם יוצר המגילה שלפנינו אמנם הכיר את מגילותיו של משה פשקרול או הושפע מהן. ייתכן גם, לחלופין, כי שני היוצרים הושפעו בנפרד ממקור משותף וממערך אמנותי אשר היה מקובל בתקופתם.

גובה: 25-25.5 ס"מ, אורך המגילה: 554 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים, חלקם ארוכים, ופיסות חסרות בתחילת היריעה הראשונה ובסוף היריעה האחרונה, משוקמים שיקום מקצועי. קרעים, כתמים, קמטים ובלאי, עם פגיעות חמורות בטקסט בשתי העמודות הראשונות ופגיעות באיורים שבתחילת היריעה הראשונה, עם שיקום והשלמות של הטקסט. תפירה חדשה של היריעות אלו לאלו. נתונה בנרתיק עור חדש עם בטנת קטיפה.

מצורף דו"ח מומחה על הרכב הפיגמנטים ושכבות הצבע, שנערך בידי מיכאל מגן, לשעבר ראש תחום שימור נייר במוזיאון ישראל.

ספרות:

• Chaya Benjamin, The Stieglitz Collection: Masterpieces of Jewish Art, Jerusalem: The Israel Museum, 1987, pp. 258-259.

• Dagmara Budzioch, "Italian Origins of the Decorated Scrolls of Esther", Kwartalnik Historii Żydów, 1 (2016), pp. 35-49.

• Mendel Metzger, "The John Rylands Megillah and some other illustrated Megilloth of the XVth to XVIIth centuries", Bulletin of the John Rylands Library, 45/1 (1962), pp. 148-184.

• Florence Soulam, "Unveiling the Secrets of the Scrolls of Moshe Pescarolo, Scribe and Artist: An Analysis of Pescarolo's Scrolls in the Historical Context of Italy in the Early 17th Century", unpublished PhD dissertation, supervised by Shalom Sabar, Jerusalem: The Hebrew University, .2006 (Hebrew, with English summary)

תודה לפרופ' שלום צבר על עזרתו בתיאור הפריט.

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 5 מגילת אסתר מעוטרת בתחריטים מאת שלום איטליה – אמשטרדם, 1641-1650 בקירוב

מגילת אסתר מעוטרת בתחריטים מעשה ידי שלום איטליה (שלום מאיטליה). [אמשטרדם, הולנד, 1641-1650 בקירוב].

תחריט, דיו וצבע על ק

הורד תמונה

מגילת אסתר מעוטרת בתחריטים מאת שלום איטליה – אמשטרדם, 1641-1650 בקירוב

8 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים 24.2.26

פתיחה: $50,000

נמכר ב: $93,750

כולל עמלת קונה

מגילת אסתר מעוטרת בתחריטים מעשה ידי שלום איטליה (שלום מאיטליה). [אמשטרדם, הולנד, 1641-1650 בקירוב].

תחריט, דיו וצבע על קלף.

מגילת אסתר כתובה בכתב סת"ם ספרדי, על גבי 3 יריעות קלף התפורות זו לזו, 18 מסגרות-תחריט עגולות (שש מסגרות בכל יריעה) ובהן 19 עמודות טקסט, 22-25 שורות בכל עמודה. במסגרת ה-16 נכתבו שתי עמודות טקסט: שמות עשרת בני המן בעמודה אחת, צמודה לימין, ולצידם עמודת-טקסט נוספת, צמודה לשמאל. שרידי צביעה ידנית ניכרים בעיקר בשוליים התחתונים ובחלק מהעיטורים הצמחיים הממוקמים בין המסגרות, בצבעי ירוק ואדום ומעט כחול וצהוב.

העיטורים

המגילה מעוטרת לכל אורכה בתחריטים איכותיים אשר בין נושאיהם העיקריים מוטיבים צמחיים ובעלי חיים, הודות להם זכה סוג זה של מגילות לכינוי "אריה, כבש ודוב" (Lion, Lamb, and Bear type; שם אחר שניתן לסוג זה הוא מגילת ה"מעגלים" – Roundel type). בכל יריעת-קלף מופיעות, כאמור, שש מסגרות עגולות וריקות (עבור הטקסט), מוקפות עיטורים צפופים בדגם חוזר. העיטורים כוללים שלושה בעלי חיים גדולים – אריה, כבש ודוב – הממוקמים בראש כל מסגרת, וכן כדים עם זרי פרחים גדולים ועשירים הניצבים בראשי עמודים אדריכליים, מוטיבים צמחיים נוספים ומגוון בעלי חיים המשולבים בין העיטורים השונים – ציפורים, ארנבות, ראשי-אריות, דגים (?), שפיריות, דבורים וחלזונות.

נוסף עליהם, בשוליים התחתונים של כל מסגרת-תחריט עגולה משולבת מיניאטורה מלבנית ובה סצנה נרטיבית המתארת את אירועי המגילה, מוקפת מסגרת מעוטרת בסגנון בארוקי (אחת הסצנות – המן מוליך את מרדכי על הסוס – מופיעה פעמיים, בעמודות ה-11 וה-13).

בתחילת היריעה הראשונה – לפני מסגרות הטקסט – מופיע עיטור-פתיחה ובו שרשרת סימטרית של עופות, שריגים ושני רימונים, ולצידם דמות של קוף זקוף, ניצב על גבו של חתול גדול, אוחז בידו האחת בחרב המונחת על ירכו ובידו השנייה בתורן גבוה עליו מתנוסס דגל עם חתימת האומן (בתחריט): "[ע"י] שלום [אי]טאליאה" (האותיות אל"ף ולמ"ד מופיעות כליגטורה – צירוף אותיות).

האומן ויצירתו

שלום בן מרדכי איטליה ("מאיטליה", נולד 1618/19, נפטר לאחר 1664) נחשב לאחד האמנים היהודיים החשובים והפוריים שפעלו באירופה במאה ה-17. כפי שמעיד עליו שמו, מוצאו באיטליה, בעיר מנטובה, וכפי הנראה הגיע לאמשטרדם בשנת 1641 או מעט לפני כן. שמו המלא ידוע הודות לחתימתו על מגילת אסתר מצוירת ביד אשר יצר בשנת ה'ת"ד (1644), עליה הוא חותם "שלום בכמר מרדכי מאיטאליאה".

איטליה היה חרט-אומן, והודות לעובדה שנהג לחתום על עבודותיו ניתן להתחקות אחר גוף היצירה העשיר שהותיר אחריו. במאמר שהקדיש מרדכי נרקיס ליצירתו (1956) מוזכרות 18 יצירות של איטליה, בהן שישה סוגים של מגילות אסתר מעוטרות בתחריטים, כתובּה מעוטרת בתחריט, עשרה דפים בודדים (דיוקנאות, איורים תנ"כיים ועוד), ומגילת אסתר מעוטרת ביד. המגילה שלפנינו הינה מס' 3 ברשימתו של נרקיס ומסווגת כאחת מיצירותיו המוקדמות. נוסף על היצירות שתועדו בידי נרקיס, נתגלו במהלך השנים כמה עבודות נוספות של איטליה, בהן סוג נוסף של מגילות אסתר (המכונה Butterfly type) וכמה מגילות מעוטרות ביד המיוחסות לו.

מקבילות

מסוג זה של מגילות אסתר ידועים אך שישה או שבעה עותקים נוספים, רובם נמצאים באוספים ציבוריים: המוזיאון היהודי באמשטרדם (M000432); המוזיאון העירוני של קלן (Kölnische Stadtmuseum; RML 2); ספריית ז'נבה (MS heb. 4); מוזיאון ישראל, ירושלים (182/60); אוסף פרטי, ציריך; עותק אשר נמכר בכריסטי'ס, אמשטרדם, 19 ביוני 1991, פריט 477 (ייתכן כי זו המגילה שנמצאת באוסף פרטי בציריך); ועותק אשר נמכר בסותבי'ס, ניו יורק, 24 בנובמבר 2009, פריט 168.

המוזיאון היהודי באמשטרדם מתארך את המגילה שלו לשנת 1650. לעותק אשר בספריית ז'נבה הקדישה ג'וסטין איסרלש מאמר מיוחד בו היא תיעדה גם את כל העותקים הידועים ממגילה זו (ראו ביבליוגרפיה). העותק שלפנינו טרם נחקר או פורסם.

המגילה שלפנינו דומה מאוד מבחינת צורת הכתב (והסידור של עמודת עשרת בני המן) למגילה שבמוזיאון היהודי באמשטרדם ולמגילה שנמכרה בכריסטי'ס אמשטרדם בשנת 1991, וקרוב לוודאי כי שלוש המגילות נכתבו בידי אותו סופר.

גובה: 12-12.5 ס"מ, אורך המגילה: 176.5 ס"מ. מצב כללי טוב. קמטים וקרעים קלים בשוליים – משוקמים שיקום מקצועי. כתמים כהים ובלאי בתחילת היריעה הראשונה; קרעים בתחילת היריעה הראשונה, עם פיסה חסרה מעיטור הפתיחה. חיבורי היריעות אלו לאלו רופפים. כתמים וקמטים בסוף היריעה האחרונה (הייתה תפורה בעבר לידית). שינויים בגובה הקלף ביריעה השלישית. נתונה בנרתיק חדש מחופה עור.

ספרות:

• Sharon Assaf and Emily D. Bilski, The Triumph of Identity: Salom Italia's Esther Scrolls and the Dutch Golden Age, Amsterdam: Joods Historisch Museum, Menasseh ben Israel Instituut, 2011.

• Justine Isserles, "The Particular Case of an Engraved Esther Scroll Attributed to Shalom Italia", From Cairo to Amsterdam: Hebrew Scrolls from the 11th to the 18th Centuries, eds. E. Abate and J. Isserles, Henoch, 43/1 (2021), pp. 229-254.

• Mordechai Narkiss, "Yeẓurato shel Shalom ben rabbi Mordechai Italia (1619-1655?)" [The Oeuvre of the Jewish Engraver Salom Italia (1619-1655?)], Tarbiẓ, 25 (1956), pp. 441-451; Tarbiẓ, 26 (1956), pp. 87-101, with English summary, pp. v-viii.

• Shalom Sabar, "A New Discovery: The Earliest Illustrated Esther Scroll by Shalom Italia", Ars Judaica, 8, 2012.

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 6 מגילת אסתר מעוטרת בתחריטים וצבועה ביד – כנראה ונציה, 1750 בקירוב – מגילה-אחות למגילות של החרט פרנצ'סקו גריזליני

מגילת אסתר מעוטרת בתחריטים. [איטליה, כנראה ונציה, אמצע המאה ה-18 – 1750 בקירוב].

תחריט, דיו וצבע על קלף; עץ חרוט.

מגי

הורד תמונה

מגילת אסתר מעוטרת בתחריטים וצבועה ביד – כנראה ונציה, 1750 בקירוב – מגילה-אחות למגילות של החרט פרנצ'סקו גריזליני

10 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים 24.2.26

פתיחה: $50,000

נמכר ב: $87,500

כולל עמלת קונה

מגילת אסתר מעוטרת בתחריטים. [איטליה, כנראה ונציה, אמצע המאה ה-18 – 1750 בקירוב].

תחריט, דיו וצבע על קלף; עץ חרוט.

מגילת אסתר "המלך" (מרבית העמודות פותחות בתיבה "המלך"), כתובה בכתב סת"ם איטלקי, על גבי 5 יריעות קלף התפורות זו לזו, 20 מסגרות-תחריט (ארבע מסגרות-תחריט בכל יריעה) ובהן 19 עמודות טקסט, 22 שורות בכל עמודה (המסגרת האחרונה ריקה). צביעה ידנית איכותית מתקופת ההדפסה, בגוני אדום וכתום, צהוב, סגול, ירוק וכחול. כתובות נוספות במדליונים שבראשי העמודות ה-11, ה-13 וה-14 (ביריעות השלישית והרביעית): "מרדכי", "פורים", "ש-די" (כיתוב מחוק במדליון שבראש העמודה ה-12).

העיטורים ומקורותיהם

מגילה גדולה ומרשימה המעוטרת לכל אורכה בתחריטים איכותיים, בדגם אדריכלי סימטרי בו משולבים עיטורי עופות ועיטורים צמחיים. כל עמודת טקסט נתונה בתוך מבנה מקושת בעל שני עמודים, שמעליו מעקה ובראשו מדליונים המעוטרים בדגמים צמחיים עשירים ובאגרטלים עם פרחים ופירות בשני דגמים שונים.

בראשי המדליונים מופיעים לסירוגין עיט דו-ראשי נושא כתר או טווס; משמאל ומימין לכל מדליון מופיעים צמדים של תרנגולי הודו, תרנגולים, תוכים ודוכיפתים. בתחתית כל עמודה, בין בסיסי העמודים, משולבת מיניאטורה מלבנית ובה סצנה נרטיבית המתארת את אירועי המגילה. בשוליים התחתונים – מעל המסגרת העשויה בתחריט – נוספה מסגרת נוספת, בדגם צמחי, מצוירת ביד.

המערך האמנותי של מגילה זו תואם להפליא לזה אשר מופיע במגילות שיצר החרט פרנצ'סקו גריזליני בוונציה בשנות ה-40 של המאה ה-18: כל הפרטים האדריכליים, עיטורי העופות השונים וכן העיטורים הצמחיים דומים – לעתים עד כדי זהות מוחלטת – לאלו של גריזליני, הן מבחינת העיצוב והן מבחינת הרמה האמנותית הגבוהה, עד כי ניתן לתהות אם לא מדובר ביצירה של גריזליני עצמו.

כמו כן, יש לציין כי גם גודל לוחות-התחריט וגודל האיורים הנרטיביים (שנדפסו מלוחות נפרדים) במגילה זו זהים לגודל הלוחות במגילות של גריזליני. יחד עם זאת, קיימים הבדלים דקים המבחינים מגילה זו מהמגילות של גריזליני, ואלה באים לידי ביטוי בייחוד בסצנות הנרטיביות המופיעות בשוליים התחתונים: על אף שהאומן אשר יצר את המגילה השתמש, ללא ספק, בתיאורים הנרטיביים של גריזליני כבסיס ליצירתו, הוא העשיר אותם על ידי הוספת פרטים, ריבוי דמויות ובעלי חיים, ועל ידי הדגשה ופירוט של המבנים האדריכליים ושל המרצפות.

לבסוף, יש לציין כי במגילות שיצר גריזליני חתימתו מופיעה (בתחריט) בשולי הלוח, ואילו הלוחות במגילה שלפנינו אינם חתומים כלל.

פרנצ'סקו גריזליני (Griselini; 1717-1787) היה חרט-אומן המפורסם בעיקר בתחריטים שיצר למגילת אסתר בשנות ה-1740, בכמה מפות שחרט ובמספר תחריטים אשר יצר לתנ"ך ולספרי תפילה שנדפסו בוונציה בשנות ה-1750.

מקבילות

באתר המרכז לאמנות יהודית (CJA) מתועדות כמה מגילות מטיפוס זה אשר נחקרו בידי דגמרה בודזיוך (Budzioch) והן מכונות בשם "Griselini-Related Esther Scrolls".

עותקים ממגילה זו נמצאים, בין היתר, בספריית המדינה בברלין (Hamilton 235), במוזיאון היהודי בניו יורק (F 3840), במוזיאון היהודי בלונדון (C1973.4.2.5), במוזיאון היהודי בפריז (D.98.04.074.CL), במוזיאון ישראל בירושלים (MS 182/041) ובכמה אוספים נוספים.

גובה: 27 ס"מ, אורך המגילה: 241.5 ס"מ. מצב כללי טוב. כתמים, קמטים וקרעים קלים בתחילת היריעה הראשונה. כמה קרעים לאורך היריעות, משוקמים שיקום מקצועי. קרע אורכי ישן לאורך כל היריעה השלישית, משוקם שיקום מקצועי. נקבים בתחילת היריעה הראשונה מעידים כנראה על שרוך סגירה שנתפר שם בעבר. מעט דהיות דיו וצבע. תפירה חדשה של היריעות אלו לאלו. תפורה בסופה לידית עץ חדשה. גובה הידית: 55 ס"מ. נתונה בקופסה חדשה מחופה עור, עם בטנת קטיפה.

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 7 מורה נבוכים להרמב"ם – אינקונבולה – רומא, רל"ג-רל"ה, 1473-1475, בקירוב – מהדורה ראשונה של אחד מספרי היסוד של הפילוסופיה היהודית – מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו

ספר מורה נבוכים להרמב"ם, מתורגם לעברית בידי רבי שמואל אבן תיבון. [רומא, רל"ג-רל"ה 1473-1475 בקירוב (על מקום

הורד תמונה

8 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים 24.2.26

פתיחה: $1,000,000

נמכר ב: $1,250,000

כולל עמלת קונה

ספר מורה נבוכים להרמב"ם, מתורגם לעברית בידי רבי שמואל אבן תיבון. [רומא, רל"ג-רל"ה 1473-1475 בקירוב (על מקום ושנת הדפוס, ראו להלן)]. מהדורה ראשונה. אינקונבולה (דפוס ערש).

מהדורת אינקונבולה ראשונה ונדירה במיוחד של ספר "מורה נבוכים", מספרי היסוד של המחשבה היהודית בימי הביניים בפרט ובהגות היהודית בכלל, שחיבר הרמב"ם, מגדולי הפוסקים והפילוסופים היהודים בכל הדורות.

ספר מורה נבוכים נתחבר בערבית-יהודית, בין השנים 1185-1190 בקירוב, ונקרא במקור: "דלאלת אל-חאירין" (دلالة الحائرين), שתרגומו המילולי הוא "הוראת הנבוכים" או "הנחיית הנבוכים". את השם "מורה נבוכים" טבע מתרגמו הראשון של החיבור לעברית, רבי שמואל אבן תיבון, ומאז נעשה שימוש בשם זה בכל מהדורותיו של הספר. אבן תיבון עבד על תרגום הספר במונפלייה שבפרובנס, עוד בחייו של הרמב"ם, וידוע על מכתב אחד לפחות שכתב לו הרמב"ם, בו מביע הרמב"ם את תמיכתו בתרגום הספר, ומספק הסברים, קווים כלליים והנחיות לדיוק ועזרה בתרגום.

את הספר כתב הרמב"ם למען תלמידו, רבי יוסף בן יהודה אבן שמעון. הספר, שנכתב כמדריך לאדם "הנבוך" המוצא סתירה בין העיון התורני והמחשבה הפילוסופית בת-הזמן, כולל שלושה חלקים: חלקו הראשון (76 פרקים) עוסק בפרשנות לביטויים במקרא, שפרשנותם הפשוטה עלולה ליצור רושם של הגשמת האל, ובמקומם מציע המחבר משמעות מופשטת, תוך כדי הצגה של תורת שלילת התארים, והבאת הוכחות שונות נגד גשמות האל. החלק השני (48 פרקים) דן בהוכחות לקיום האל, בשאלת קדמותו של העולם, וכן עוסק במושג הנבואה ומשמעותו. החלק השלישי (54 פרקים) פותח בדיון ב"מעשה מרכבה", מהותה של ההשגחה הפרטית ותורת הגמול, וחותם את הספר בעיון נרחב בעניין טעמי המצוות.

כתיבתו של הרמב"ם הושפעה רבות מהפילוסופיה היוונית, ובייחוד מעולם המחשבה האריסטוטלי, וכן מפרשניו המוסלמים של אריסטו, אבו נצר אל-פאראבי (אותו מזכיר הרמב"ם רבות במורה נבוכים) ואבן סינא, שאת חיבוריהם הכיר הרמב"ם היטב.

חמשת הדפים האחרונים כוללים קיצור של תוכן כל פרקי הספר, שנערך בידי רבי יהודה אלחריזי.

כתב מרובע אשכנזי. ללא כותרי עמודים, ספירת דפים, ספירת קונטרסים וגליונות, ושומרי דפים.

סימן מים של קשת חצים, מוקפת עיגול (דומה מאוד ל-Briquet 746, וכן ל-Piccard IX, Werkzeug und Waffen, 12: 2388/12; ראו איור אצל תשבי, לוח A8).

מודפס על נייר עבה במיוחד ואיכותי, עם שוליים רחבים ונאים.

הגהות בכתב-יד במספר עמודים, מכמה כותבים שונים, בהן מספר הגהות ארוכות. בחלק ב, פרק מח, הגהה ארוכה הפותחת: "הבן זה המאמר ודע כונתו על בוריה...", וחתומה: "אברהם אליהו כהן".

מעבר לעמוד האחרון, חתימות הצנזורים Luigi da Bologna ו-Renato da Modena, וכן חתימת הצנזור Camillo Jaghel משנת 1613.

[154] דף. הרכב הקונטרסים: [א]9 (ללא הדף הראשון, דף ריק), [ב-טו]10, [טז]5 (ללא הדף האחרון, דף ריק). צדו השני של הדף החמישי בקונטרס האחרון, ריק. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. הספר עבר ניקוי מקצועי. עשרים הדפים הראשונים הושלמו מעותק שוקן (שוליהם של דפים אלו הושלמו במילוי נייר מתקופת הדפסת הספר). בדף האחרון קרע חסר גדול, ללא פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר. נכרך בכריכה עתיקה (מתקופת הדפסת הספר), עם אבזמים. תו ספר בכריכה הפנימית הקדמית.

השפעתו של ספר מורה נבוכים

לספר מורה נבוכים נודעה השפעה נרחבת, הן על הפילוסופיה והמחשבה היהודית, הן על הפילוסופיה המערבית, ועל הוגים שאינם יהודים. בעולם האסלאם נדונו עוד קודם לפרסום הספר נושאים כמו שלילת התארים של הא-ל והגדרתו על דרך השלילה, והרמב"ם נתפס כמי שהציע פרשנות יהודית לנושא, שהשפיעה על הוגים מוסלמים שראו בו חלק טבעי מהפילוסופיה האריסטוטלית הערבית. גם בארצות אירופה נודעה לספר השפעה. הספר תורגם ללטינית בשלב מוקדם יחסית, במאה ה-13, וידועים מספר הוגים חשובים שהושפעו ממנו, בהם אלברטוס הגדול, וכן תומאס אקווינס, שהזכיר את הרמב"ם בכתביו במקומות שונים. השפעה נוספת של הספר, בתקופה מאוחרת יותר, ניכרת גם בהגותו של הפילוסוף היהודי הנודע והמוחרם ברוך שפינוזה.

בעולם היהודי היה היחס לספר אמביוולנטי כמעט מראשיתו. רבים החרימו אותו ואף שרפו אותו, בטענה שהמחבר נותן בו לגיטימציה לעיסוק בפילוסופיה, או בטענה להשפעות הזרות הניכרות בו. בין ראשי המתנגדים עמדו רבי שלמה מן ההר ותלמידו רבינו יונה מגירונדי (עליו מסופר כי התחרט כל כך על תמיכתו בשריפת הספר, עד שעלה על קברו של הרמב"ם בארץ ישראל בשביל לבקש את מחילתו). התנגדות הרבנים לספר הובילה בין היתר לשריפתו בידי האינקוויזיציה בשנת 1233. גם הרשב"א נמנה על המתנגדים: בחששו מהעיסוק הפילוסופי המרובה, במיוחד בקרב צעירים, הטיל בשנת 1305 חרם האוסר על לימוד פילוסופיה ובכללה ספר מורה נבוכים, ללומדים הצעירים מגיל עשרים וחמש. מנגד, עמדו לספר תומכים נלהבים לאורך הדורות, כדוגמת דון יצחק אברבנאל והרלב"ג שאף חיברו פירושים עליו. הספר זכה לתפוצה נרחבת בייחוד בקרב יהדות פרובנס, שם תורגם לעברית לראשונה.

בעשרות השנים האחרונות זכה ספר מורה נבוכים למספר תרגומים חדשים לעברית, ביניהם נודע תרגומו של הרב יוסף קאפח, וכן תרגומו המדעי של פרופ' מיכאל שוורץ.

מקום ושנת הדפסת הספר, והדפוס העברי המוקדם ברומא

הספר שלפנינו שייך לקבוצה בת שמונה ספרים (ספר השרשים לרד"ק, פירוש הרלב"ג על דניאל, פירוש הרמב"ן על התורה, ספר הערוך, תשובות הרשב"א, פירוש רש"י על התורה, ספר מצוות גדול, ומורה נבוכים), שנדפסו באיטליה, ללא ציון מקום ושנת דפוס. ספרים אלו נרשמו לראשונה בידי הביבליוגרף ברנרדו דה רוסי (Bernardo De Rossi), בציינו את תאריך ההדפסה, ביחס לשמונת הספרים, "לפני 1480" (ללא התייחסות למקום הדפוס). בעקבותיו של דה רוסי הלכו שטיינשניידר ויתר הביבליוגרפים בני אותו הדור.

באחד משמונת הספרים, פירוש הרמב"ן לתורה, מופיע בדברי הסיום של המדפיסים (סוף ספר שמות), כי "נעתק ע"י עובדיה ומנשה ובנימין מרומא". מכאן שיערו כי מקום פעילות המדפיסים היה בעיר רומא (ולא כפי שהובן הביטוי "מרומא" כמקום מוצאם בלבד). מכיוון שהאותיות של שמונת הספרים נראו דומות מבחינה טיפוגרפית, נתקבלה ההשערה כי כל הספרים נדפסו ברומא. עם השנים נתווספה ראיה תומכת לכך שספר תשובות הרשב"א נדפס ברומא.

הביבליוגרף משה מרקס, שערך השוואה בין אינקונבולים אלו לאינקונבולים לועזיים שנדפסו בסביבת אותם אזורים באותן השנים, הוכיח כי קיים דמיון טיפוגרפי בולט בין הספרים העבריים לספרים לועזיים שנדפסו במספר בתי דפוס נוצריים שפעלו ברומא בשנים 1468-1473. מרקס חילק את שמונת האינקונבולים לשלוש קבוצות וטען כי ספר מורה נבוכים שייך לקבוצה השלישית והמאוחרת, ונדפס ברומא בין השנים 1472-1475.

בשנת 1984 פרסם הרב שמואל די סניי (Riccardo Di Segni) מסמכים מארכיון המדינה, המוכיחים שעוד לפני שנת 1485 פעל ברומא בית דפוס עברי אחד או יותר.

פרץ תשבי, במאמר מיוחד שהוקדש לאינקונבולים הנזכרים, חילק את הספרים באופן מעט שונה (ואף הוסיף לשמונת הספרים ספר נוסף, משנה תורה להרמב"ם, שלדעתו נדפס גם הוא ברומא). תשבי ייחס את מרבית הספרים לבית דפוסם של עובדיה, מנשה ובנימין מרומא, אך רשם את ספר מורה נבוכים כדפוס אנונימי, שנדפס בשנים 1473-1475 בקירוב.

אדריאן אופנברג, במחקרו שעסק באינקונבולים אלו, טוען על סמך בדיקה יסודית של סימני המים ושל מאפיינים טיפוגרפיים שונים, כי שישה מהספרים אכן נדפסו ברומא בידי המדפיסים עובדיה, מנשה ובנימין מרומא, בין השנים 1469-1473. ביחס לספר מורה נבוכים (וכן לספר מצות גדול), כותב אופנברג כי אי אפשר לקבוע את רומא כמקום הדפסה ודאי, ולכן משייך אותו למקום בלתי ידוע באיטליה, בין השנים 1473-1475.

בעניין שנת ההדפסה, יש לציין גם עותק של שו"ת הרשב"א הנמצא בספריית קזנטנסה ברומא, שבו רישום משפחתי בכתב-יד, מחודש שבט רל"ה, המוכיח שהספר נדפס לפני שנה זו.

מקור:

מקור העותק שלפנינו באוסף ד"ר פליקס גוגנהיים (Felix Guggenheim). עותק גוגנהיים כלל [134] דף בלבד – [20] דפי הטקסט הראשונים (הכוללים את הקדמת המתרגם, שיר פתיחה קצר ומבוא מאת המחבר, וכן ארבעים ושניים פרקים ראשונים), היו חסרים בו. דפים אלו הושלמו מעותק שמאוסף זלמן שוקן, שנקנה על ידי יעקב (ג'ק) לונצר (סותבי'ס, לונדון, 6 בדצמבר 1993, פריט 1).

ספרות:

• א' פריימן, מ' מרקס, אוצר למלאכת הדפוס העברי הראשונה במאה החמש עשרה, A18.

• ש' יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, כרך א, ניו יורק וירושלים, תשס"ד, מס' 8, עמ' 34-38.

• פ' תשבי, "דפוסי-ערש (אינקונבולים) עבריים, איטליה-רומא", קרית ספר, נח, ירושלים, תשמ"ה, מס' 8, עמ' 839-842.

• A.K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop, 1990, no. 86.

• A.K. Offenberg (ed.), Catalogue of Books Printed in the XVth Century Now in the British Library BMC – Part XIII: Hebraica, Hes & De Graaf, 2004, pp. 9-10.

• M. Marx, "On the Date of Appearance of the First Printed Hebrew Books", Alexander Marx: Jubilee Volume on the Occasion of His Seventieth Birthday, English section, New York, 1950, pp. 481-501.

• M. Funke, The Rare Book Collection of Dr. Felix Guggenheim, Fifty Highlights from a Lifetime of Collection and Publishing, Presented in Two Parts: Judaica & Germanistic, [Mill Valley, California], 2025, pp. 31-32 (עם תיאור העותק המקורי, החסר).

הספר נמצא בציריך, שווייץ, ויהיה זמין לתצוגה בתיאום מראש דרך משרדי קדם.

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 8 ספר העיקרים לרבי יוסף אלבו – אינקונבולה – שונצינו, רמ"ו, 1485 – עותק שלם של המהדורה הראשונה, עם הדפים הנדירים שהושמטו מרוב העותקים ע"י הצנזורה – שוליים רחבים

ספר העקרים, עיקרי האמונה היהודית, מאת רבי יוסף אלבו. שונצינו, [דפוס ישראל נתן שונצינו ובניו], רמ"ו [1485]. מהדורה ראשו

הורד תמונה

ספר העיקרים לרבי יוסף אלבו – אינקונבולה – שונצינו, רמ

6 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים 24.2.26

פתיחה: $30,000

נמכר ב: $57,500

כולל עמלת קונה

ספר העקרים, עיקרי האמונה היהודית, מאת רבי יוסף אלבו. שונצינו, [דפוס ישראל נתן שונצינו ובניו], רמ"ו [1485]. מהדורה ראשונה. אינקונבולה (דפוס ערש).

מהדורה ראשונה של אחד מספרי היסוד במחשבת ישראל. נדפסה בראשית ימיו של הדפוס העברי, בעיר שונצינו שבאיטליה, בבית הדפוס הנודע של משפחת המדפיסים העבריים הראשונה.

בעותק שלפנינו נמצאים גם דפים [56]-[58] (קונטרס ח, דפים 2-4), שהושמטו ממרבית העותקים מחמת הצנזורה הנוצרית (ראו רשומה מס' 109905 במפעל הביבליוגרפיה). גם בעותקים בהם שרדו, דפים אלו מלאים לרוב במחיקות צנזורה, ואילו לפנינו הם נמצאים בשלמותם ללא כל מחיקות, כמו יתר דפי הספר.

נדפס ללא שער. צדו הראשון של הדף הראשון חלק, ובצדו השני הקדמת המדפיס: "אמר המחוקק, בהיות המאמר הנכבד הזה הנקרא ספר העקרים לחכם הגדול רבינו יוסף אלבו ז"ל ספרדי מעיר סוריא"ה אשר בספרד גדול התועלת והפרי לבני אומתינו עד מאד... מצורף לזה... להיותו פחות משבעים שנה שנעדר החכם הנזכר ז"ל מחבר הספר הזה... למען יתפשט תועלתו... לזכות בו את הרבים להאיר בו את עיניהם ולבם ולכבוד בני עמנו ראינו לחקקו באופן שלם...". בסוף ההקדמה מופיע גם תאריך תחילת ההדפסה: "כ"ב מרחשון רמ"ו לאלף הששי פה העיר שונצי"ן".

שני קולופונים בסוף הספר. בראשון מובא תאריך סיום ההדפסה: "והיתה השלמתו פה שונצינו אשר במדינת לומברדיאה... בעשרים ואחד יום לחדש טבת שנת חמשת אלפים ומאתים ששה וארבעים לבריאת עולם...". הקולופון השני הוא מ"התלמיד המשרת אשר עשה במלאכת הספר", החותם את דבריו במליצה המפורסמת (שכאן מקורה): "כי מציון תצא תורה ודבר ה' משונצינו".

בראש מפתח העניינים ובראש הקדמת הספר תיבות פתיחה מעוטרות בתחריט עץ.

בעמוד הראשון (החלק) מופיעים ניסויי קולמוס שונים.

רישומי בעלות בכתיבה איטלקית בדף השני: "קניתי העקרי' הזה מכמ' ישראל יהודה יצ"ו מסירמינו, [אל--?] בכ"מ שמואל עלמייא יצ"ו".

בדף האחרון של הקונטרס הראשון נוספה בכתב-יד שורה שנשמטה מהטקסט המקורי עקב טעות (טעות זו מופיעה גם במהדורות הבאות, ותוקנה לראשונה, בגרסה מעט שונה, במהדורת לובלין שנ"ז).

תיקונים קטנים נוספים של נוסח הטקסט בשולי הדפים במספר מקומות.

עותק שלם. [108] דף. כולל דפים [56]-[58] (ח2-4), החסרים במרבית הטפסים מחמת הצנזורה הנוצרית. 28.5 ס"מ. שוליים רחבים ונאים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות (כתמים גדולים במספר דפים). קרעים וקרעים חסרים, בהם קרע חסר קטן בדף האחרון של קונטרס י, עם פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר. סימני עש במספר דפים. דפים וקונטרסים מנותקים. כריכת עור ועץ עתיקה (מהמאה ה-18 בקירוב), מנותקת ופגומה, ללא שדרה.

ישנם הבדלים טיפוגרפיים בין הטפסים השונים של הספר (כפי הנראה עקב דפים רבים שנסדרו מחדש תוך כדי ההדפסה), ושינוי בולט בדף א של קונטרס ה (דף [31]). ראו: י' ריבקינד, קרית ספר, ב, תרפ"ה-תרפ"ו, עמ' 55-56 (ריבקינד מבחין בין שני סוגי טפסים, טופס א' וטופס ב' [שהוגה ותוקן מטעויות] – העותק שלפנינו הוא מסוג טופס ב').

לתיאור מפורט של הספר ועל מחלוקת הביבליוגרפים מי מבני משפחת שונצינו הדפיס את הספר, ראו עוד: פ' תשבי, קרית ספר, סג, תש"ן-תשנ"א, עמ' 615-621, מס' 36.

בני משפחת שונצינו היו מחשובי המדפיסים העבריים במאות ה-15 וה-16 ובפרט בתקופת ערש הדפוס. את בית דפוסם הראשון הקימו בעיר שונצינו באיטליה בסביבות שנת רמ"ג (1483), ומאז נדדו עם כלי הדפוס ברחבי איטליה, שהו בערים שונות והמשיכו לעסוק במלאכת ההדפסה. אחד מבני המשפחה המפורסמים הוא גרשם שונצינו. מקורו של שם המשפחה בשמה של העיר הראשונה באיטליה בה פעלו.

ספרות: A.K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop, 1990, No. 83.

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 9 מדרש רבה על התורה – מהדורה ראשונה – קושטא, רע"ב, 1512 – עותק שוקן

ספר מדרש רבה, על חמישה חומשי תורה. קושטא, [דפוס שמואל ן' נחמיאש], רע"ב [1512]. מהדורה ראשונה. חמשת החלקים על חמישה חומ

הורד תמונה

מדרש רבה על התורה – מהדורה ראשונה – קושטא, רע

8 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים 24.2.26

פתיחה: $30,000

נמכר ב: $212,500

כולל עמלת קונה

ספר מדרש רבה, על חמישה חומשי תורה. קושטא, [דפוס שמואל ן' נחמיאש], רע"ב [1512]. מהדורה ראשונה. חמשת החלקים על חמישה חומשי תורה, בכרך אחד.

נדפס ללא שער (העמוד הראשון חלק). הדפסה בשני טורים, בגופן "כתב רש"י". האות הראשונה הפותחת במילה "בראשית" נדפסה בחיתוך עץ נאה. בשלושת החלקים הראשונים נדפסו בראשי העמודים הכותרות: "בראשית רבה", "שמות רבה", "ויקרא רבה". בשני החלקים על ספר במדבר ודברים לא מופיעות כותרות כלל.

עותק שלם, עם שוליים נאים, של המהדורה הראשונה והנדירה במיוחד של מדרש רבה על התורה (נקרא גם "מדרש רבות"), הנחשב למדרש האגדה המרכזי והחשוב ביותר שנכתב על התורה.

מדרש רבה הוא שם כולל לקובץ של עשרה מדרשי אגדה, על התורה ועל חמש המגילות, שנתגבשו לאורך מאות שנים. החלקים המוקדמים יותר מביניהם הם רובו של בראשית רבה וכן ויקרא רבה, המתוארכים למאות החמישית עד השביעית לספירה בקירוב. החלקים המאוחרים יותר הם שמות רבה, במדבר רבה, דברים רבה ואסתר רבה, שחלקם נערכו במתכונת המוכרת לנו כפי הנראה רק לאחר שנת 1000 לספירה.

מדרש רבה על חמש המגילות לא נכלל במהדורה שלפנינו (נדפס לראשונה כספר נפרד בפיזארו רע"ט; שני החלקים, על התורה ועל חמש המגילות, נדפסו יחד לראשונה בוונציה ש"ה).

קולופון בדף האחרון (הטקסט בחלקו העליון של העמוד מעוצב בצורה טיפוגרפית מיוחדת): "ותשלם המלאכה מלאכת שמים... והגבורים אשר מעולם אנשי שם כ"ר יוסף גבאי וכ"ר אברהם ירושלמי... אשר נדבה רוחם... להגדיל ולהרביץ תורה בישראל... היתה השלמת ספר הנכבד והיקר הזה, הוא ספר רבות, היום יום חמישי לחדש ניסן שנת כי קולך ער"ב [=רע"ב] ומראך נאוה, פה קושטדינא רבתי...".

רישומים בכתיבה אשכנזית עתיקה בעמוד הראשון, הריק: "אשר חנני אלהי' גם את זה ואני בוטח בחסדו [---] [להגות] בו אני וזרעי וזרע זרעי לעול'[ם] נא'[ם] קוזי בן הר' אשר יצ"ו"; "אשר חנני אלהי' ית' שמו לקנות גם את זה בקניין כספי מה"ר ליב קולפה יצ"ו וכן אני בוטח בחסד ה' ית' שמו להגות בו אני וזרעי וזרע זרעי לעולם נא'[ם] קטן מהלמידי'[!] קוזי בן ה"ר אשר יצ"ו". כפי הנראה החותם כאן הוא רבי משולם קוזי ב"ר אשר, מחכמי איטליה, חבר בית דינו של רבי מאיר קצנלבוגן – מהר"ם פדוואה וחתום עמו על פסקי הלכה (ראו: שו"ת מתנות באדם, סימן עז וסימן פד. הוא חותם שם, בשנים ש"ה ו-ש"ט: "קטן התלמידים קוזי בן הר' אשר ממונטנייוני ז"ל", או "נאום הטרוד קטן התלמידים משולם קוזי בן הר' אשר ז"ל איש מונטנייאנה"; וראו עוד במבוא לשו"ת מתנות באדם, עמ' 24, הערה 67).

רישום נוסף בדף זה, בכתיבה איטלקית: "זה ספר רבות אני שלמה קונסלי לי"א [=לברכה יהיה אמן]".

רישום בדף האחרון (קצוץ): "על סיפרי שמי אשים לבל אהיה עם [---] וזה שמי אשר אשים שלום בכמ"ר [---]".

בשוליים השמאליים העליונים של מרבית הדפים, ולעתים במקומות נוספים, נוספו בכתב-יד שמות הפרשות, בהתאמה לתוכן הדף, וכן נוסף במרבית הדפים מספור רציף לדפי הספר, באותיות.

הגהות מעטות וסימונים שונים בשולי מספר דפים.

בדף הבטנה רישומים בעפרון, בכתב-ידו של זלמן שוקן. בתחתית העמוד הראשון, הריק, חותמת "ספריית שוקן, ירושלים".

חמישה חלקים בכרך אחד. [68]; [44]; [34]; [68]; [16] דף. ארבעת הדפים האחרונים הושלמו מעותק אחר. 29 ס"מ בקירוב. שוליים נאים. מצב טוב-בינוני, דפים אחרונים במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות ועקבות רטיבות. בלאי. קרעים וקרעים חסרים בשולי חלק מהדפים במקומות שונים, עם פגיעות בטקסט במספר דפים (ללא חסרון), משוקמים בחלקם במילוי והדבקות נייר וברצועות נייר-דבק (בעיקר בדפים האחרונים, לעתים על גבול הטקסט). סימני עש מעטים, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה עם שדרה ופינות מעור. פגמים קלים בכריכה.

מקור:

• אוסף שוקן, ירושלים.

• סות'ביס, לונדון, דצמבר 1993, פריט 114.

• קסטנבאום, ניו יורק, יוני 2003, פריט 28.

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 10 קיצור פסקי הרא"ש – מהדורה ראשונה – קושטא, רע"ה, 1515

ספר קיצור פסקי הרא"ש, שחיבר רבינו יעקב ז"ל בעל הטורים. קושטא, דפוס יהודה בן יוסף ששון ושמואל בן דוד ן' נחמיאש, רע

הורד תמונה

6 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים 24.2.26

פתיחה: $18,000

נמכר ב: $62,500

כולל עמלת קונה

ספר קיצור פסקי הרא"ש, שחיבר רבינו יעקב ז"ל בעל הטורים. קושטא, דפוס יהודה בן יוסף ששון ושמואל בן דוד ן' נחמיאש, רע"ה [1515]. מהדורה ראשונה.

מהדורה ראשונה ונדירה של קיצור פסקיו של הרא"ש – רבינו אשר בן יחיאל (1250-1327), אחד משלושת עמודי ההוראה (יחד עם הרי"ף והרמב"ם), עליהם מבוססות פסיקותיו של רבי יוסף קארו בספרו "שלחן ערוך".

פסקי הרא"ש נכתבו וסודרו כסדר המסכתות שבתלמוד הבבלי; את קיצור פסקי הרא"ש, המהווה סיכום תמציתי של הפסקים, כתב בנו של רבי אשר, רבי יעקב בעל הטורים, והוא נדפס במהדורות הבאות יחד עם פסקי הרא"ש, בסופם של כרכי התלמוד.

דף שער עם מסגרת מעוטרת בחיתוך עץ נאה, עם דמויות חיות ודגמים צמחיים.

קולופון בדף האחרון: "ותשלם כל המלאכה... ונחקק על ידי האומנים המחוקקי'... הר' יהודה בכמ"ר יוסף ששון זלה"ה וכ"ר שמואל בכ"ר דוד ן' נחמיאש נ"ע... והיתה השלמתו יום ד', ו' לירח אדר שנת האל'ים הרע"ה אותי, בעיר קושטנטינא רבתי...".

בדף השער מופיע דגל המדפיס של יהודה ששון – אריה לבן זקוף על גבי רקע שחור, בתוך מסגרת מרובעת (ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ירושלים תש"ד, עמ' 7 ועמ' 126, מס' 8).

מחיקות צנזורה במספר דפים (באחד מהדפים נמחקו מספר שורות).

בדף השער נכתבה המילה "מתוקן" (ייתכן שהכוונה למחיקות הצנזורה). רישומים נוספים בדף השער ובדף ב1, מחוקים בדיו.

בדף קד2 הגהה קצרה בכתיבה ספרדית.

בעמוד האחרון – חתימות הצנזורים: Giovanni Domenico Vistorini, משנת 1609; Domenico Jerosolimitano (משנת 1595?); Alessandro Scipione (שתי החתימות האחרונות קצוצות בחלקן).

קיו דף. 26.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות מעט כהים בשולי חלק מהדפים. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בכשמונה דפים סימן עש גדול עם פגיעה בטקסט). קרעים חסרים בשוליים הפנימיים של מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט. הדבקות נייר בחלקו העליון של דף השער ובשולי מספר דפים. כריכה ישנה עם שדרת עור, מעט רופפת. בלאי ופגמים בכריכה.

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 11 ספר הזוהר – קרימונה, שי"ט-ש"כ, 1559-1560 – מהדורה ראשונה שנדפסה במקביל למהדורת מנטובה – מהדורת ה"זוהר גדול" הנדירה, ממנה הושמדו טפסים רבים בשריפת הספרים בקרימונה – המהדורה שהתקבלה בארצות אשכנז ופולין

ספר הזוהר, המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי, שלושת החלקים, על הספרים בראשית, שמות, ויקרא-דברים. קרימונה, דפוס ויצינצו קונטי, שי&q

הורד תמונה

10 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים 24.2.26

פתיחה: $15,000

נמכר ב: $57,500

כולל עמלת קונה

ספר הזוהר, המיוחס לרבי שמעון בר יוחאי, שלושת החלקים, על הספרים בראשית, שמות, ויקרא-דברים. קרימונה, דפוס ויצינצו קונטי, שי"ט-ש"כ [1559-1560]. מהדורה ראשונה של הזוהר, שנדפסה במקביל למהדורת מנטובה.

על אף תאריך הדפוס הנזכר בדף השער (שי"ט-ש"כ), למעשה החלו בהדפסת המהדורה שלפנינו עוד קודם לכן, בשנת שי"ח, באותה השנה בה החלה הדפסת מהדורת הזוהר במנטובה (מ' בניהו אף טוען כי מהדורה זו קדמה להדפסה במנטובה).

המהדורה שלפנינו, בה נדפס כל ספר הזוהר בכרך אחד ובפורמט גדול (בגופן מרובע), זכתה לכינוי "זוהר גדול", בעוד מהדורת מנטובה, שנדפסה בשלושה כרכים, בפורמט קטן (בגופן "כתב רש"י"), זכתה לכינוי "זוהר קטן".

עותקים רבים מהמהדורה שלפנינו, הגיעו לארצות אשכנז – לפולין ולגרמניה (ייתכן שמלכתחילה לא התכוונו המדפיסים להפיץ את עותקי המהדורה באיטליה). עדות לכך היא שעד לאמצע המאה ה-18, ואף לאחר מכן, מחברים רבים מארצות אשכנז מצטטים את נוסח מהדורת קרימונה (ראו עוד מאמרו של י' יודלוב, להלן). בתבניתה של מהדורת קרימונה נדפסו בהמשך מהדורות לובלין שפ"ג, וזולצבאך תמ"ד.

עם השנים הפכה מהדורת קרימונה לנדירה במיוחד; זאת לעומת מהדורת מנטובה, שהייתה נפוצה יותר באופן יחסי. בניהו כותב שעותקים רבים של הזוהר נשמדו בשריפת הספרים העבריים בקרימונה (הדפוס העברי בקרימונה, עמ' 137). כבר בדור שלאחר מכן, בזמנו של הרמ"ז, הייתה המהדורה נדירה, כפי שכותב הרמ"ז באחד ממכתביו: "כי הגדול [=דפוס קרימונה] נמצא רק בידי מיעוטא דמיעוטא..." (אגרות הרמ"ז, ליוורנו תק"מ, סימן ב).

בשולי הדפים נדפסו מראי מקומות לפסוקים (הדבר ייחודי למהדורת קרימונה, בשונה ממהדורת מנטובה). בנוסף לספירת הדפים נדפסה גם ספירה נפרדת לעמודות, וספירה לשורות (מספור באותיות בכל עשר שורות).

ידועים שינויים בין עותקי מהדורת קרימונה. ברוב הטפסים הידועים נמצא דף השער עם פרט השנים שי"ט-ש"כ, כבעותק שלפנינו. בטפסים אלו נמצאים שמונה דפים (דפים ה-ו בספר בראשית, ודפים קיג, קיח-קכב בספר שמות), שלפי בניהו (ראו להלן) נדפסו במנטובה, ונבדלים במספר שינויים טיפוגרפיים מיתר הדפים. באוסף שוקן נמצא עותק ובו דף שער עם נוסח שונה, ללא אזכור שנת הדפוס; ובנוסף, שמונת הדפים הנזכרים לעיל, הנמצאים בעותק הזה, נדפסו גם הם בקרימונה, וזהים ליתר דפי הספר. בעותק שלפנינו מופיע דף שער בנוסח הרגיל; וכן שמונת הדפים שנזכרו זהים לדפים שנדפסו במנטובה, כפי שמופיעים ביתר העותקים.

קולופון בדף האחרון: "ותשלם מלאכת הקדש מכל מה שיגענו ומצאנו מספר הזוהר... היום יום ששי... והוגה על ידי הצעיר חיים בכמ"ר שמואל ן' גאטינייו זלה"ה... ועל ידי הבחור כמ"ר ויטורייו אליאנו, נכדו של ראש המדקדקים הח"ר אליהו המדקדק סג"ל זצ"ל".

מתחת לקולופון נדפס בלטינית אישור ההדפסה מטעם האינקוויזיציה במילאנו, מחודש אוגוסט 1558.

חתימות ורישומים בדף השער: "אהרן רפאל פונטרימולי יצ"ו"; "רפאל עמי"; "ניסן ה' שמ"ב ליצירה"; "עלה לגורלי הושעיא לבית [ברוך]...".

סימונים בגוף הטקסט, תיקונים והגהות קצרות בכתב-יד במספר מקומות (מכותבים שונים; חלק מההגהות – קצוצות).

כל החלקים בכרך אחד. בראשית: קלב דף. שמות: קכב דף. ויקרא-דברים: קמו דף. 28 ס"מ. מצב כללי בינוני, חלק מהדפים במצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות כהים וגדולים (במיוחד בדפים הראשונים, וכן במקומות נוספים). עקבות רטיבות עם סימני פטריה בדפים הראשונים. קרעים, בהם קרעים חסרים בשולי דף השער והדפים הראשונים והאחרונים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים במילוי נייר. סימני עש, משוקמים בחלקם במילוי נייר. כריכה ישנה, עם בלאי ופגמים (קרעים בשדרה ובצידיה).

לתיאור כללי של הספר והדפסתו, על יחסה של מהדורת קרימונה למהדורת מנטובה, וטפסים שונים של מהדורת קרימונה, ראו: מאיר בניהו, הדפוס העברי בקרימונה, ירושלים תשל"א, עמ' 121-137; י' יודלוב, "על ספרים, מדפיסים ומו"לים", הספר – יובל ה-70 למוסד הרב קוק, ירושלים תשס"ח, עמ' 556-559.

Catalogue Value

הצג פרטים

פריט 12 הגדה של פסח – מנטובה, שכ"ח, 1568 – עיטורים ואיורים רבים בחיתוכי עץ – ההגדה המאוירת השנייה שנדפסה במנטובה – נדירה במיוחד, מיצירות הדפוס העברי המאוירות המרשימות ביותר של המאה השש-עשרה

סדר הגדה של פסח, עם סדר בדיקת חמץ וקידוש לליל פסח, ועם פירוש "נמוקי יוסף", מאת רבי יוסף אשכנזי מפדובה. מנטובה, דפ

הורד תמונה

11 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים 24.2.26

פתיחה: $50,000

נמכר ב: $68,750

כולל עמלת קונה

סדר הגדה של פסח, עם סדר בדיקת חמץ וקידוש לליל פסח, ועם פירוש "נמוקי יוסף", מאת רבי יוסף אשכנזי מפדובה. מנטובה, דפוס בני הפיליפון ויוסף בן יעקב שליט, שכ"ח [1568].

עותק שלם ונדיר במיוחד של ההגדה המאוירת השנייה שנדפסה במנטובה (על שתי ההגדות המאוירות שנדפסו במנטובה, ראו להלן).

מסגרת שער מאוירת נאה (בה נראות דמויות מארס ומינרווה).

בדף השער: "סדר הגדות של פסח עם הבדיקה, וברכות וקדוש כחקה, לאשכנזים ולועזים ולנשיהם, למען ילמדון המה ובניהם, ועל הנסים ועל הנפלאות מצויירים, עיניכם תחזינה מישרים".

מעבר לשער: סדר "קדש ורחץ", עם ביאור קצר באיטלקית ("וואלגר" – לשון העם) וביידיש – שתיהן באותיות עבריות.

ההגדה פותחת בסדר בדיקת חמץ.

טקסט ההגדה נדפס באותיות מרובעות גדולות מטיפוס אשכנזי, בהן הודגשו בקווים אופקיים עיליים האותיות הרפויות. הפירוש המופיע בשוליים, והוראות מעטות המופיעות בגוף ההגדה נדפסו באותיות מרובעות קטנות (בגדלים משתנים), וכיתובי ההסבר המלווים חלק מהאיורים נדפסו בגופן "כתב רש"י".

כל העמודים מוקפים מסגרות, רובן מעוטרות בדגמים צמחיים, עם איורי מלאכי פוטי האוחזים בפרחים ובכלי נגינה, צורות גאומטריות ודמויות שונות, ומוטיבים רנסנסיים שונים. לצידם, בחלקם התחתון של רבים מהדפים ולעתים בשוליים, מופיעים איורים בחיתוכי עץ נאים, המציגים סצנות שונות מתוך ההגדה, והווי החג: הכנת ואפיית המצות לחג הפסח; משפחה יושבת בליל הסדר ועני דופק על דלתה; צייד ולצידו כלבים הרודפים אחרי ארנבות (מוטיב המופיע בכתבי-יד שונים של הגדות וגם בהגדת פראג רפ"ז, ומקורו כנראה בראשי התיבות יקנה"ז – יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן); ארבעת הבנים וחכמים נוספים; בני ישראל עובדים בפרך במצרים ואיש מצרי מכה איש עברי; פרעה רוחץ בדם התינוקות העבריים; בת פרעה השולחת את אמתה לתיבת משה; בני ישראל עוברים בים סוף והמצרים טובעים בים; ועוד.

השפעתה של אמנות הרנסנס האיטלקי ניכרת לא רק במסגרות המעוטרות שבהגדה, אלא גם במספר איורים מיוחדים נוספים: אברהם החוצה את נהר פרת בדרכו לארץ כנען, מתואר באיור שבדף [8א] כמי שמפליג בגונדולה; דמות אב המשיב לשאלת בנו (דף [4ב]), איור המופיע פעמיים נוספות גם כרבי אלעזר בן עזריה וכרבי עקיבא (דפים [5ב] ו-[16א]; במהדורה הראשונה שנדפסה במנטובה מופיע איור זה כבן החכם), הוא כמעט העתק של דמותו של הנביא ירמיהו, בציורו הנודע של מיכאלנג'לו, המופיע בקפלה הסיסטינית בוותיקן; הבן הרשע, מתואר באיור שבדף [6ב] כקונדוטיירו (ראש צבא שכיר) איטלקי; ועוד.

בתוך האותיות של מילת הפתיחה המודגשת "צא" שבדף [9ב], מופיעים איורים של חיות לבנות, על רקען השחור של האותיות.

בעמוד האחרון מופיע הפיוט "אלמעכטיגר גאט" (ואריאציה ביידיש על "אדיר הוא").

בדף השער מופיע דגל המדפיס של יוסף בן יעקב שליט, בו נראית ציפור אוחזת במקורה נחש (דגל זה מופיע בשנית, בגרסה מוגדלת יותר, בעמוד האחרון; ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ציור 19 ועמ' 132).

בדף [3ב], בברכת הכרפס, נדפסה בטעות המילה "הגפן", ועליה הודבק גזיר נייר עם תיקון בכתב-יד: "האדמה" (שרידי הדבקת נייר נראים גם בעותק של ההגדה מאוסף ולמדונה, הסרוק בקטלוג הספרייה הלאומית; כפי הנראה נעשה התיקון בבית הדפוס, לאחר ההדפסה).

חתימות צנזורה מטושטשות (ופגומות מקרעים) בדף האחרון.

[36] דף (בשולי הדפים נוסף מספור בכתב-יד, בעפרון). 31.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי אוכל ויין כהים (במספר דפים כתמים גדולים ורבים). קרעים וקרעים חסרים, בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובאיורים במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של קטעים קטנים מהמסגרות והאיורים בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט ובאיורים, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכת עור חדשה. נתון בנרתיק קרטון ובד תואם.

הגדות מנטובה המאוירות שנדפסו במאה ה-16

בעיר מנטובה נדפסו באמצעה של המאה ה-16 שתי הגדות מאוירות, הדומות בעיצובן הטיפוגרפי זו לזו. ההגדה הראשונה נדפסה בשנת ש"כ-שכ"א (1560), על ידי יצחק בן שמואל בסאן, בבית דפוסו של יקומו רופינילו, וההגדה השנייה נדפסה כשמונה שנים מאוחר יותר, בדפוס "בני הפיליפון", בשמו של יוסף בן יעקב שליט.

בשתי ההגדות נעשה שימוש באותן הגלופות להדפסת הטקסט, וצורת האותיות וסדר הטקסט בשתיהן זהים כמעט לסדר בהגדת פראג רפ"ז. ההבדל המרכזי בין שתי מהדורות מנטובה הוא פירושו של רבי יוסף אשכנזי מפדובה, המופיע רק במהדורה שלפנינו (עד לקטע "מצה זו שאנו אוכלים", דף [19א]), בשולי הדפים, במקום חלק מהעיטורים שהופיעו במהדורה הראשונה.

בנוסף לכך ישנם מספר שינויים נוספים: מסגרת השער בשתי ההגדות שונה, וכן נדפס מעבר לשער סימן לזכירת סדר הסימנים; המילה "אור" בדף השני הוגדלה והודגשה במהדורה שלפנינו; עיצוב וגודל האותיות של ההוראות בפנים ההגדה מעט שונים; נוספו כיתובי הסבר לצידם של חלק מהאיורים; ברכת המזון נשמטה לגמרי במהדורה שלפנינו; מיקומם של מספר איורים השתנה; נוספו מספר עיטורים, בהם שנים-עשר איורים קטנים של מזלות החודשים המופיעים בדפים [2ב] ו-[4א] (ללא כל קשר לטקסט); וכן נוסף חיתוך עץ חדש המופיע פעמיים רק במהדורה שלפנינו, בו נראים בני ישראל חוצים את ים סוף (דפים [17ב] ו-[28א]).

שתי ההגדות שנדפסו במנטובה שימשו כדגמים לשורת הגדות מאוירות בפורמט קטן יותר (קווארטו ואוקטבו), שנדפסו בוונציה סביב מפנה המאה ה-17.

מבין שתי ההגדות, נחשבת ההגדה שלפנינו לנדירה יותר, ושרדו ממנה עותקים שלמים מעטים. בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע צילום בלבד.

מקור:

• Habsburg Feldman, ז'נווה, יוני 1989, פריט 17.

• קסטנבאום, ניו יורק, מרץ 2002, פריט 194.

ספרות:

• ב' רות, ההגדה המצויירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 18-19.

• א"מ הברמן, ההגדה המצוירת – כתבי-יד וספרי דפוס, צפת, תשכ"ג, עמ' 18-20.

• Yosef Haim Yerushalmi, Haggadah and History, A Panorama in Facsimile of Five Centuries of the Printed Haggadah from the Collections of Harvard University and the Jewish Theological Seminary of America, Philadelphia, 1975, pp. 38-39; plates 28-31.

• אוצר ההגדות 25.

Catalogue Value

הצג פרטים