מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים
מורה נבוכים להרמב"ם – אינקונבולה – רומא, רל"ג-רל"ה, 1473-1475, בקירוב – מהדורה ראשונה של אחד מספרי היסוד של הפילוסופיה היהודית – מהספרים העבריים הראשונים שנדפסו
פתיחה: $1,000,000
נמכר ב: $1,250,000
כולל עמלת קונה
ספר מורה נבוכים להרמב"ם, מתורגם לעברית בידי רבי שמואל אבן תיבון. [רומא, רל"ג-רל"ה 1473-1475 בקירוב (על מקום ושנת הדפוס, ראו להלן)]. מהדורה ראשונה. אינקונבולה (דפוס ערש).
מהדורת אינקונבולה ראשונה ונדירה במיוחד של ספר "מורה נבוכים", מספרי היסוד של המחשבה היהודית בימי הביניים בפרט ובהגות היהודית בכלל, שחיבר הרמב"ם, מגדולי הפוסקים והפילוסופים היהודים בכל הדורות.
ספר מורה נבוכים נתחבר בערבית-יהודית, בין השנים 1185-1190 בקירוב, ונקרא במקור: "דלאלת אל-חאירין" (دلالة الحائرين), שתרגומו המילולי הוא "הוראת הנבוכים" או "הנחיית הנבוכים". את השם "מורה נבוכים" טבע מתרגמו הראשון של החיבור לעברית, רבי שמואל אבן תיבון, ומאז נעשה שימוש בשם זה בכל מהדורותיו של הספר. אבן תיבון עבד על תרגום הספר במונפלייה שבפרובנס, עוד בחייו של הרמב"ם, וידוע על מכתב אחד לפחות שכתב לו הרמב"ם, בו מביע הרמב"ם את תמיכתו בתרגום הספר, ומספק הסברים, קווים כלליים והנחיות לדיוק ועזרה בתרגום.
את הספר כתב הרמב"ם למען תלמידו, רבי יוסף בן יהודה אבן שמעון. הספר, שנכתב כמדריך לאדם "הנבוך" המוצא סתירה בין העיון התורני והמחשבה הפילוסופית בת-הזמן, כולל שלושה חלקים: חלקו הראשון (76 פרקים) עוסק בפרשנות לביטויים במקרא, שפרשנותם הפשוטה עלולה ליצור רושם של הגשמת האל, ובמקומם מציע המחבר משמעות מופשטת, תוך כדי הצגה של תורת שלילת התארים, והבאת הוכחות שונות נגד גשמות האל. החלק השני (48 פרקים) דן בהוכחות לקיום האל, בשאלת קדמותו של העולם, וכן עוסק במושג הנבואה ומשמעותו. החלק השלישי (54 פרקים) פותח בדיון ב"מעשה מרכבה", מהותה של ההשגחה הפרטית ותורת הגמול, וחותם את הספר בעיון נרחב בעניין טעמי המצוות.
כתיבתו של הרמב"ם הושפעה רבות מהפילוסופיה היוונית, ובייחוד מעולם המחשבה האריסטוטלי, וכן מפרשניו המוסלמים של אריסטו, אבו נצר אל-פאראבי (אותו מזכיר הרמב"ם רבות במורה נבוכים) ואבן סינא, שאת חיבוריהם הכיר הרמב"ם היטב.
חמשת הדפים האחרונים כוללים קיצור של תוכן כל פרקי הספר, שנערך בידי רבי יהודה אלחריזי.
כתב מרובע אשכנזי. ללא כותרי עמודים, ספירת דפים, ספירת קונטרסים וגליונות, ושומרי דפים.
סימן מים של קשת חצים, מוקפת עיגול (דומה מאוד ל-Briquet 746, וכן ל-Piccard IX, Werkzeug und Waffen, 12: 2388/12; ראו איור אצל תשבי, לוח A8).
מודפס על נייר עבה במיוחד ואיכותי, עם שוליים רחבים ונאים.
הגהות בכתב-יד במספר עמודים, מכמה כותבים שונים, בהן מספר הגהות ארוכות. בחלק ב, פרק מח, הגהה ארוכה הפותחת: "הבן זה המאמר ודע כונתו על בוריה...", וחתומה: "אברהם אליהו כהן".
מעבר לעמוד האחרון, חתימות הצנזורים Luigi da Bologna ו-Renato da Modena, וכן חתימת הצנזור Camillo Jaghel משנת 1613.
[154] דף. הרכב הקונטרסים: [א]9 (ללא הדף הראשון, דף ריק), [ב-טו]10, [טז]5 (ללא הדף האחרון, דף ריק). צדו השני של הדף החמישי בקונטרס האחרון, ריק. 27.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים. הספר עבר ניקוי מקצועי. עשרים הדפים הראשונים הושלמו מעותק שוקן (שוליהם של דפים אלו הושלמו במילוי נייר מתקופת הדפסת הספר). בדף האחרון קרע חסר גדול, ללא פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר. נכרך בכריכה עתיקה (מתקופת הדפסת הספר), עם אבזמים. תו ספר בכריכה הפנימית הקדמית.
השפעתו של ספר מורה נבוכים
לספר מורה נבוכים נודעה השפעה נרחבת, הן על הפילוסופיה והמחשבה היהודית, הן על הפילוסופיה המערבית, ועל הוגים שאינם יהודים. בעולם האסלאם נדונו עוד קודם לפרסום הספר נושאים כמו שלילת התארים של הא-ל והגדרתו על דרך השלילה, והרמב"ם נתפס כמי שהציע פרשנות יהודית לנושא, שהשפיעה על הוגים מוסלמים שראו בו חלק טבעי מהפילוסופיה האריסטוטלית הערבית. גם בארצות אירופה נודעה לספר השפעה. הספר תורגם ללטינית בשלב מוקדם יחסית, במאה ה-13, וידועים מספר הוגים חשובים שהושפעו ממנו, בהם אלברטוס הגדול, וכן תומאס אקווינס, שהזכיר את הרמב"ם בכתביו במקומות שונים. השפעה נוספת של הספר, בתקופה מאוחרת יותר, ניכרת גם בהגותו של הפילוסוף היהודי הנודע והמוחרם ברוך שפינוזה.
בעולם היהודי היה היחס לספר אמביוולנטי כמעט מראשיתו. רבים החרימו אותו ואף שרפו אותו, בטענה שהמחבר נותן בו לגיטימציה לעיסוק בפילוסופיה, או בטענה להשפעות הזרות הניכרות בו. בין ראשי המתנגדים עמדו רבי שלמה מן ההר ותלמידו רבינו יונה מגירונדי (עליו מסופר כי התחרט כל כך על תמיכתו בשריפת הספר, עד שעלה על קברו של הרמב"ם בארץ ישראל בשביל לבקש את מחילתו). התנגדות הרבנים לספר הובילה בין היתר לשריפתו בידי האינקוויזיציה בשנת 1233. גם הרשב"א נמנה על המתנגדים: בחששו מהעיסוק הפילוסופי המרובה, במיוחד בקרב צעירים, הטיל בשנת 1305 חרם האוסר על לימוד פילוסופיה ובכללה ספר מורה נבוכים, ללומדים הצעירים מגיל עשרים וחמש. מנגד, עמדו לספר תומכים נלהבים לאורך הדורות, כדוגמת דון יצחק אברבנאל והרלב"ג שאף חיברו פירושים עליו. הספר זכה לתפוצה נרחבת בייחוד בקרב יהדות פרובנס, שם תורגם לעברית לראשונה.
בעשרות השנים האחרונות זכה ספר מורה נבוכים למספר תרגומים חדשים לעברית, ביניהם נודע תרגומו של הרב יוסף קאפח, וכן תרגומו המדעי של פרופ' מיכאל שוורץ.
מקום ושנת הדפסת הספר, והדפוס העברי המוקדם ברומא
הספר שלפנינו שייך לקבוצה בת שמונה ספרים (ספר השרשים לרד"ק, פירוש הרלב"ג על דניאל, פירוש הרמב"ן על התורה, ספר הערוך, תשובות הרשב"א, פירוש רש"י על התורה, ספר מצוות גדול, ומורה נבוכים), שנדפסו באיטליה, ללא ציון מקום ושנת דפוס. ספרים אלו נרשמו לראשונה בידי הביבליוגרף ברנרדו דה רוסי (Bernardo De Rossi), בציינו את תאריך ההדפסה, ביחס לשמונת הספרים, "לפני 1480" (ללא התייחסות למקום הדפוס). בעקבותיו של דה רוסי הלכו שטיינשניידר ויתר הביבליוגרפים בני אותו הדור.
באחד משמונת הספרים, פירוש הרמב"ן לתורה, מופיע בדברי הסיום של המדפיסים (סוף ספר שמות), כי "נעתק ע"י עובדיה ומנשה ובנימין מרומא". מכאן שיערו כי מקום פעילות המדפיסים היה בעיר רומא (ולא כפי שהובן הביטוי "מרומא" כמקום מוצאם בלבד). מכיוון שהאותיות של שמונת הספרים נראו דומות מבחינה טיפוגרפית, נתקבלה ההשערה כי כל הספרים נדפסו ברומא. עם השנים נתווספה ראיה תומכת לכך שספר תשובות הרשב"א נדפס ברומא.
הביבליוגרף משה מרקס, שערך השוואה בין אינקונבולים אלו לאינקונבולים לועזיים שנדפסו בסביבת אותם אזורים באותן השנים, הוכיח כי קיים דמיון טיפוגרפי בולט בין הספרים העבריים לספרים לועזיים שנדפסו במספר בתי דפוס נוצריים שפעלו ברומא בשנים 1468-1473. מרקס חילק את שמונת האינקונבולים לשלוש קבוצות וטען כי ספר מורה נבוכים שייך לקבוצה השלישית והמאוחרת, ונדפס ברומא בין השנים 1472-1475.
בשנת 1984 פרסם הרב שמואל די סניי (Riccardo Di Segni) מסמכים מארכיון המדינה, המוכיחים שעוד לפני שנת 1485 פעל ברומא בית דפוס עברי אחד או יותר.
פרץ תשבי, במאמר מיוחד שהוקדש לאינקונבולים הנזכרים, חילק את הספרים באופן מעט שונה (ואף הוסיף לשמונת הספרים ספר נוסף, משנה תורה להרמב"ם, שלדעתו נדפס גם הוא ברומא). תשבי ייחס את מרבית הספרים לבית דפוסם של עובדיה, מנשה ובנימין מרומא, אך רשם את ספר מורה נבוכים כדפוס אנונימי, שנדפס בשנים 1473-1475 בקירוב.
אדריאן אופנברג, במחקרו שעסק באינקונבולים אלו, טוען על סמך בדיקה יסודית של סימני המים ושל מאפיינים טיפוגרפיים שונים, כי שישה מהספרים אכן נדפסו ברומא בידי המדפיסים עובדיה, מנשה ובנימין מרומא, בין השנים 1469-1473. ביחס לספר מורה נבוכים (וכן לספר מצות גדול), כותב אופנברג כי אי אפשר לקבוע את רומא כמקום הדפסה ודאי, ולכן משייך אותו למקום בלתי ידוע באיטליה, בין השנים 1473-1475.
בעניין שנת ההדפסה, יש לציין גם עותק של שו"ת הרשב"א הנמצא בספריית קזנטנסה ברומא, שבו רישום משפחתי בכתב-יד, מחודש שבט רל"ה, המוכיח שהספר נדפס לפני שנה זו.
מקור:
מקור העותק שלפנינו באוסף ד"ר פליקס גוגנהיים (Felix Guggenheim). עותק גוגנהיים כלל [134] דף בלבד – [20] דפי הטקסט הראשונים (הכוללים את הקדמת המתרגם, שיר פתיחה קצר ומבוא מאת המחבר, וכן ארבעים ושניים פרקים ראשונים), היו חסרים בו. דפים אלו הושלמו מעותק שמאוסף זלמן שוקן, שנקנה על ידי יעקב (ג'ק) לונצר (סותבי'ס, לונדון, 6 בדצמבר 1993, פריט 1).
ספרות:
• א' פריימן, מ' מרקס, אוצר למלאכת הדפוס העברי הראשונה במאה החמש עשרה, A18.
• ש' יקירסון, קטלוג האינקונבולים העבריים מאוסף ספריית בית המדרש לרבנים באמריקה, כרך א, ניו יורק וירושלים, תשס"ד, מס' 8, עמ' 34-38.
• פ' תשבי, "דפוסי-ערש (אינקונבולים) עבריים, איטליה-רומא", קרית ספר, נח, ירושלים, תשמ"ה, מס' 8, עמ' 839-842.
• A.K. Offenberg, Hebrew Incunabula in Public Collections, Nieuwkoop, 1990, no. 86.
• A.K. Offenberg (ed.), Catalogue of Books Printed in the XVth Century Now in the British Library BMC – Part XIII: Hebraica, Hes & De Graaf, 2004, pp. 9-10.
• M. Marx, "On the Date of Appearance of the First Printed Hebrew Books", Alexander Marx: Jubilee Volume on the Occasion of His Seventieth Birthday, English section, New York, 1950, pp. 481-501.
• M. Funke, The Rare Book Collection of Dr. Felix Guggenheim, Fifty Highlights from a Lifetime of Collection and Publishing, Presented in Two Parts: Judaica & Germanistic, [Mill Valley, California], 2025, pp. 31-32 (עם תיאור העותק המקורי, החסר).
הספר נמצא בציריך, שווייץ, ויהיה זמין לתצוגה בתיאום מראש דרך משרדי קדם.