מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים
הגדה של פסח – מנטובה, שכ"ח, 1568 – עיטורים ואיורים רבים בחיתוכי עץ – ההגדה המאוירת השנייה שנדפסה במנטובה – נדירה במיוחד, מיצירות הדפוס העברי המאוירות המרשימות ביותר של המאה השש-עשרה
פתיחה: $50,000
נמכר ב: $68,750
כולל עמלת קונה
סדר הגדה של פסח, עם סדר בדיקת חמץ וקידוש לליל פסח, ועם פירוש "נמוקי יוסף", מאת רבי יוסף אשכנזי מפדובה. מנטובה, דפוס בני הפיליפון ויוסף בן יעקב שליט, שכ"ח [1568].
עותק שלם ונדיר במיוחד של ההגדה המאוירת השנייה שנדפסה במנטובה (על שתי ההגדות המאוירות שנדפסו במנטובה, ראו להלן).
מסגרת שער מאוירת נאה (בה נראות דמויות מארס ומינרווה).
בדף השער: "סדר הגדות של פסח עם הבדיקה, וברכות וקדוש כחקה, לאשכנזים ולועזים ולנשיהם, למען ילמדון המה ובניהם, ועל הנסים ועל הנפלאות מצויירים, עיניכם תחזינה מישרים".
מעבר לשער: סדר "קדש ורחץ", עם ביאור קצר באיטלקית ("וואלגר" – לשון העם) וביידיש – שתיהן באותיות עבריות.
ההגדה פותחת בסדר בדיקת חמץ.
טקסט ההגדה נדפס באותיות מרובעות גדולות מטיפוס אשכנזי, בהן הודגשו בקווים אופקיים עיליים האותיות הרפויות. הפירוש המופיע בשוליים, והוראות מעטות המופיעות בגוף ההגדה נדפסו באותיות מרובעות קטנות (בגדלים משתנים), וכיתובי ההסבר המלווים חלק מהאיורים נדפסו בגופן "כתב רש"י".
כל העמודים מוקפים מסגרות, רובן מעוטרות בדגמים צמחיים, עם איורי מלאכי פוטי האוחזים בפרחים ובכלי נגינה, צורות גאומטריות ודמויות שונות, ומוטיבים רנסנסיים שונים. לצידם, בחלקם התחתון של רבים מהדפים ולעתים בשוליים, מופיעים איורים בחיתוכי עץ נאים, המציגים סצנות שונות מתוך ההגדה, והווי החג: הכנת ואפיית המצות לחג הפסח; משפחה יושבת בליל הסדר ועני דופק על דלתה; צייד ולצידו כלבים הרודפים אחרי ארנבות (מוטיב המופיע בכתבי-יד שונים של הגדות וגם בהגדת פראג רפ"ז, ומקורו כנראה בראשי התיבות יקנה"ז – יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן); ארבעת הבנים וחכמים נוספים; בני ישראל עובדים בפרך במצרים ואיש מצרי מכה איש עברי; פרעה רוחץ בדם התינוקות העבריים; בת פרעה השולחת את אמתה לתיבת משה; בני ישראל עוברים בים סוף והמצרים טובעים בים; ועוד.
השפעתה של אמנות הרנסנס האיטלקי ניכרת לא רק במסגרות המעוטרות שבהגדה, אלא גם במספר איורים מיוחדים נוספים: אברהם החוצה את נהר פרת בדרכו לארץ כנען, מתואר באיור שבדף [8א] כמי שמפליג בגונדולה; דמות אב המשיב לשאלת בנו (דף [4ב]), איור המופיע פעמיים נוספות גם כרבי אלעזר בן עזריה וכרבי עקיבא (דפים [5ב] ו-[16א]; במהדורה הראשונה שנדפסה במנטובה מופיע איור זה כבן החכם), הוא כמעט העתק של דמותו של הנביא ירמיהו, בציורו הנודע של מיכאלנג'לו, המופיע בקפלה הסיסטינית בוותיקן; הבן הרשע, מתואר באיור שבדף [6ב] כקונדוטיירו (ראש צבא שכיר) איטלקי; ועוד.
בתוך האותיות של מילת הפתיחה המודגשת "צא" שבדף [9ב], מופיעים איורים של חיות לבנות, על רקען השחור של האותיות.
בעמוד האחרון מופיע הפיוט "אלמעכטיגר גאט" (ואריאציה ביידיש על "אדיר הוא").
בדף השער מופיע דגל המדפיס של יוסף בן יעקב שליט, בו נראית ציפור אוחזת במקורה נחש (דגל זה מופיע בשנית, בגרסה מוגדלת יותר, בעמוד האחרון; ראו: יערי, דגלי המדפיסים העבריים, ציור 19 ועמ' 132).
בדף [3ב], בברכת הכרפס, נדפסה בטעות המילה "הגפן", ועליה הודבק גזיר נייר עם תיקון בכתב-יד: "האדמה" (שרידי הדבקת נייר נראים גם בעותק של ההגדה מאוסף ולמדונה, הסרוק בקטלוג הספרייה הלאומית; כפי הנראה נעשה התיקון בבית הדפוס, לאחר ההדפסה).
חתימות צנזורה מטושטשות (ופגומות מקרעים) בדף האחרון.
[36] דף (בשולי הדפים נוסף מספור בכתב-יד, בעפרון). 31.5 ס"מ. מצב משתנה בין הדפים, בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בהם כתמי אוכל ויין כהים (במספר דפים כתמים גדולים ורבים). קרעים וקרעים חסרים, בשולי דף השער ובדפים נוספים, עם פגיעות בטקסט ובאיורים במספר מקומות, משוקמים במילוי נייר (עם השלמות של קטעים קטנים מהמסגרות והאיורים בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט ובאיורים, משוקמים ברובם במילוי נייר. כריכת עור חדשה. נתון בנרתיק קרטון ובד תואם.
הגדות מנטובה המאוירות שנדפסו במאה ה-16
בעיר מנטובה נדפסו באמצעה של המאה ה-16 שתי הגדות מאוירות, הדומות בעיצובן הטיפוגרפי זו לזו. ההגדה הראשונה נדפסה בשנת ש"כ-שכ"א (1560), על ידי יצחק בן שמואל בסאן, בבית דפוסו של יקומו רופינילו, וההגדה השנייה נדפסה כשמונה שנים מאוחר יותר, בדפוס "בני הפיליפון", בשמו של יוסף בן יעקב שליט.
בשתי ההגדות נעשה שימוש באותן הגלופות להדפסת הטקסט, וצורת האותיות וסדר הטקסט בשתיהן זהים כמעט לסדר בהגדת פראג רפ"ז. ההבדל המרכזי בין שתי מהדורות מנטובה הוא פירושו של רבי יוסף אשכנזי מפדובה, המופיע רק במהדורה שלפנינו (עד לקטע "מצה זו שאנו אוכלים", דף [19א]), בשולי הדפים, במקום חלק מהעיטורים שהופיעו במהדורה הראשונה.
בנוסף לכך ישנם מספר שינויים נוספים: מסגרת השער בשתי ההגדות שונה, וכן נדפס מעבר לשער סימן לזכירת סדר הסימנים; המילה "אור" בדף השני הוגדלה והודגשה במהדורה שלפנינו; עיצוב וגודל האותיות של ההוראות בפנים ההגדה מעט שונים; נוספו כיתובי הסבר לצידם של חלק מהאיורים; ברכת המזון נשמטה לגמרי במהדורה שלפנינו; מיקומם של מספר איורים השתנה; נוספו מספר עיטורים, בהם שנים-עשר איורים קטנים של מזלות החודשים המופיעים בדפים [2ב] ו-[4א] (ללא כל קשר לטקסט); וכן נוסף חיתוך עץ חדש המופיע פעמיים רק במהדורה שלפנינו, בו נראים בני ישראל חוצים את ים סוף (דפים [17ב] ו-[28א]).
שתי ההגדות שנדפסו במנטובה שימשו כדגמים לשורת הגדות מאוירות בפורמט קטן יותר (קווארטו ואוקטבו), שנדפסו בוונציה סביב מפנה המאה ה-17.
מבין שתי ההגדות, נחשבת ההגדה שלפנינו לנדירה יותר, ושרדו ממנה עותקים שלמים מעטים. בקטלוג הספרייה הלאומית מופיע צילום בלבד.
מקור:
• Habsburg Feldman, ז'נווה, יוני 1989, פריט 17.
• קסטנבאום, ניו יורק, מרץ 2002, פריט 194.
ספרות:
• ב' רות, ההגדה המצויירת שבדפוס, ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 18-19.
• א"מ הברמן, ההגדה המצוירת – כתבי-יד וספרי דפוס, צפת, תשכ"ג, עמ' 18-20.
• Yosef Haim Yerushalmi, Haggadah and History, A Panorama in Facsimile of Five Centuries of the Printed Haggadah from the Collections of Harvard University and the Jewish Theological Seminary of America, Philadelphia, 1975, pp. 38-39; plates 28-31.
• אוצר ההגדות 25.