מגילת אסתר מוקדמת וחשובה – איטליה, המחצית הראשונה של המאה ה-17 – בסגנון מגילותיו של משה בן אברהם פשקרול

מגילת אסתר כתובה ומאוירת ביד. [צפון איטליה, המחצית הראשונה של המאה ה-17].

דיו וצבע על קלף.

מגילת אסתר כתובה בכתב סת&q

הורד תמונה

מגילת אסתר מוקדמת וחשובה – איטליה, המחצית הראשונה של המאה ה-17 – בסגנון מגילותיו של משה בן אברהם פשקרול

21 PHOTOS

מכירה פומבית 106 אינקונבולות ומהדורות ראשונות | כתבי-יד מאוירים | חפצים

24.2.26

מחירים מומשו

צפה במכירה

מגילת אסתר מוקדמת וחשובה – איטליה, המחצית הראשונה של המאה ה-17 – בסגנון מגילותיו של משה בן אברהם פשקרול

פתיחה: $40,000

נמכר ב: $93,750

כולל עמלת קונה

מגילת אסתר כתובה ומאוירת ביד. [צפון איטליה, המחצית הראשונה של המאה ה-17].

דיו וצבע על קלף.

מגילת אסתר כתובה בכתב סת"ם איטלקי, על גבי 10 יריעות קלף התפורות זו לזו, 33 עמודות טקסט, 12-15 שורות בכל עמודה. מגילה ארוכה במיוחד (כ-5.5 מטרים), מאוירת לכל אורכה באיורים צבעוניים המצוירים ביד בצבעי אדום, כתום, אוכרה, ירוק, סגול וכחול וכן בכסף ובזהב, הבולטים במיוחד בעיטור מלבושיהן של הדמויות.

המערך העיצובי של המגילה, בו השליש העליון מוקדש לאיורים נרטיביים במסגרות מלבניות ושני השלישים התחתונים מוקדשים לטקסט ולמסגרות המעוטרות בדגמים צמחיים, תואם לפרקטיקות עיצוביות המוכרות ממגילות איטלקיות מהמחצית הראשונה של המאה ה-17; גם מבחינה פליאוגרפית, צורת האותיות תואמת לזו המופיעה במגילות אסתר איטלקיות מהמאה ה-17.

האיורים

כל עמודות הטקסט תחומות במסגרות מלבניות בצבע כתום ובפאנלים מלבניים המעוטרים בדגם צמחי החוזר בוואריאציות שונות. בראש כל עמודה מופיע איור נרטיבי מיניאטורי (סה"כ 33 איורים), ובשוליו התחתונים של כל איור מופיעה מסגרת ארגמנית מלבנית.

שלושים ושלושה האיורים שמעל לעמודות הטקסט מאזכרים אפיזודות מסיפור המגילה וכן אירועים המופיעים במדרשים, ומופיעים בסדר כרונולוגי, בדרך כלל בהתאמה לטקסט הכתוב מתחת. האיורים מתארים בהרחבה סצנות מרכזיות (חלק מהאיורים מציגים שתי סצנות במקביל) ואת גיבורי המגילה – המלך אחשוורוש, ושתי, המן, אסתר ומרדכי, וכן סריסים, משרתים, חיילים ודמויות נוספות – עוטים שעטנז של לבוש רנסנסי ואוריינטלי, עם דגש על עיטורי טקסטיל משוכללים.

גם הבניינים המופיעים ברקע הסצנות המתרחשות מחוץ לארמון המלך מעוצבים על פי הדגם הרנסנסי, ומקצתם בסגנון אוריינטלי. על אף שבתיאורי הדמויות ניכרת סכמתיות מסוימת ובא בהם לידי ביטוי טבעו העממי של האומן, במרבית הסצנות ניכרים גם ניסיונו ויכולתו לשמור על פרספקטיבה ועל נפח, על פרופורציות מאוזנות בין הדמויות והחלל, ועל יחס מיוחד לעיצוב הפנים: עיטורי הקירות, העמודים, המרצפות והרהיטים.

נושאיהם של האיורים הינם כדלקמן:

• שרי המדינות מתכנסים אצל אחשוורוש (פגום).

• משתה המלך אחשוורוש.

• המלך וכמה מסריסיו.

• משתה ושתי ובואם של סריסי המלך.

• המלך וסריסיו.

• עריפת ראשה של ושתי.

• המלך אחשוורוש (אוחז בידו מגילה) וכמה מסריסיו.

• אסתר מובאת אל ארמון המלך, ידו של המלך מושטת כלפיה.

• מרדכי עומד בשער המלך, לימינו בגתן ותרש.

• המלך אחשוורוש נותן את טבעתו להמן.

• הסופרים כותבים את כתב הדת.

• מרדכי בשער המלך לבוש שק ואפר.

• התך מביא לאסתר את כתב הדת.

• יהודים מתכנסים לפי ציוויה של אסתר "לך כנוס" (?); אסתר משקיפה מן החלון.

• המלך אחשוורוש מושיט לאסתר את שרביט הזהב.

• שליח אחשוורוש ממהר לקרוא להמן (?); משמאל דמות ובידה אגרת.

• שנתו של המלך נודדת, משרתיו קוראים לפניו בספר הזיכרונות.

• המן עומד בחצר המלך החיצונה, נערי המלך מודיעים על כך לאדונם.

• המלך בחדרו, יושב על הכס, מורה להמן להלביש את מרדכי בבגדי מלכות.

• המן מוליך את מרדכי על הסוס.

• המלך והמן במשתה אסתר השני (אסתר מפנה אצבעה כלפי המן).

• המן כורע לפני אסתר ומבקש על נפשו, לצדה המלך אחשוורוש.

• אסתר ומרדכי לצד המלך, המלך אוחז בשרביטו ומושיט למרדכי את טבעתו; ברקע: תלייתו של המן.

• מימין – בתוך הארמון – שניים מסופרי המלך כותבים ספרים, משמאל – מחוץ לארמון – הרצים רוכבים על סוסיהם.

• אחד הרצים רוכב על סוס ותוקע בקרן (שופר), חוצה בדהרה גשר המוביל לעיר, ברקע, אנשים, כלב ובניינים.

• מרדכי בלבוש מלכות.

• היהודים "שולחים יד" במבקשי רעתם בחיצים וברמחים.

• עשרת בני המן תלויים על גבי קורה.

• אסתר ומרדכי ניצבים בפני המלך אחשוורוש.

• משתה-שמחה בהשתתפות חמש דמויות היושבות סביב שולחן.

• יהודים רוקדים בנשף עם נגן מנדולינה, שלושה מהם עוטים מסכות "medico della peste" בעלות אף ארוך.

• נשים בנשף עם נגן כינור.

• סצנה המתארת, כנראה, ליל פורים בבית הכנסת בהשתתפות קהל, במרכז נראים ילדים אוחזים רעשנים.

מקבילות: מגילות משה בן אברהם פשקרול (Pescarolo)

מצד טבעם הנרטיבי של האיורים ושפעתם במגילה זו, הרי שבמחצית הראשונה של המאה ה-17 היה יחס זה לסיפור המגילה בגדר חידוש, שכן עד לאותה עת שימשו איורי מגילות אסתר כקישוט בלבד, מבלי כל התייחסות להתרחשות הנרטיבית.

המגילות הידועות המוקדמות ביותר המעוטרות בסצנות נרטיביות הנן שלוש המגילות אשר יצר הסופר-מאייר משה בן אברהם פשקרול בפירארה, איטליה, בעשור השני של המאה ה-17. המוקדמת שבהן, המתוארכת לשנת 1616, נמצאת באוסף הספרייה הלאומית בירושלים (Ms. Heb. 4° 197/89) ובשנת 1997 פורסמה פקסימיליה שלה בהוצאת טורנובסקי, תל אביב; מגילה נוספת, מתוארכת לשנת 1618, נמצאת בספריית ג'ון ריילנדס במנצ'סטר (Hebrew MS 22); ומגילה שלישית (אינה מתוארכת), לפנים באוסף משפחת גרוס, תל אביב (081.012.036), נמצאת כיום באוסף ג'יי שוטנשטיין בארה"ב. בשלושתן מופיע קולופון בו חתם האומן בשמו.

המערך האמנותי הכללי של המגילה שלפנינו מזכיר מאוד את זה המופיע במגילותיו של פשקרול, אם כי ניכרים הבדלים רבים באופן עיצוב החלל, באופי עיצובן של הדמויות ובעיטורים המופיעים סביב עמודות הטקסט. גם מבחינת נושאיהם של האיורים קיימים הבדלים רבים בין המגילה שלפנינו למגילותיו של פשקרול: נושאים מסוימים חוזרים, אמנם, במגילות פשקרול ובמגילה שלפנינו, אך מתוארים בצורה שונה (למשל: משתה אחשוורוש, משתה ושתי, עריפת ראשה של ושתי, מרדכי לבוש שק ואפר וקורע את בגדיו, ספר הזיכרונות מובא למלך, המן מוליך את מרדכי על הסוס, ועוד), ואילו נושאים אחרים מופיעים במגילה שלפנינו, אך אינם מופיעים כלל במגילות פשקרול (למשל: בואה של אסתר אל ארמון המלך, מרדכי עומד בשער המלך כשלצידו בגתן ותרש, המלך מושיט את טבעתו למרדכי, היהודים מכים באויביהם, ועוד).

כיוון שהמגילה שלפנינו אינה חתומה ואינה מתוארכת, ועל אף קווי הדמיון בין המגילות, קשה לקבוע בוודאות האם יוצר המגילה שלפנינו אמנם הכיר את מגילותיו של משה פשקרול או הושפע מהן. ייתכן גם, לחלופין, כי שני היוצרים הושפעו בנפרד ממקור משותף וממערך אמנותי אשר היה מקובל בתקופתם.

גובה: 25-25.5 ס"מ, אורך המגילה: 554 ס"מ. מצב כללי טוב. קרעים, חלקם ארוכים, ופיסות חסרות בתחילת היריעה הראשונה ובסוף היריעה האחרונה, משוקמים שיקום מקצועי. קרעים, כתמים, קמטים ובלאי, עם פגיעות חמורות בטקסט בשתי העמודות הראשונות ופגיעות באיורים שבתחילת היריעה הראשונה, עם שיקום והשלמות של הטקסט. תפירה חדשה של היריעות אלו לאלו. נתונה בנרתיק עור חדש עם בטנת קטיפה.

מצורף דו"ח מומחה על הרכב הפיגמנטים ושכבות הצבע, שנערך בידי מיכאל מגן, לשעבר ראש תחום שימור נייר במוזיאון ישראל.

ספרות:

• Chaya Benjamin, The Stieglitz Collection: Masterpieces of Jewish Art, Jerusalem: The Israel Museum, 1987, pp. 258-259.

• Dagmara Budzioch, "Italian Origins of the Decorated Scrolls of Esther", Kwartalnik Historii Żydów, 1 (2016), pp. 35-49.

• Mendel Metzger, "The John Rylands Megillah and some other illustrated Megilloth of the XVth to XVIIth centuries", Bulletin of the John Rylands Library, 45/1 (1962), pp. 148-184.

• Florence Soulam, "Unveiling the Secrets of the Scrolls of Moshe Pescarolo, Scribe and Artist: An Analysis of Pescarolo's Scrolls in the Historical Context of Italy in the Early 17th Century", unpublished PhD dissertation, supervised by Shalom Sabar, Jerusalem: The Hebrew University, .2006 (Hebrew, with English summary)

תודה לפרופ' שלום צבר על עזרתו בתיאור הפריט.

שאל על פריט זה

הצג פרטים