שלחן ערוך אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא. שטעטטין, ווארשא, ברודי, יוזעפאף, ווילנא, תרכ"ב-תרצ"ו [1862-1936].

• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ב-תרכ"ג [1862-1863]. שלושה חלקים בארבעה כרכים – אורח חיים חלק ג, יורה דעה, חושן משפט ושו"ת. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טו, עמ' 106-109.

• שטעטטין, דפוס רא. גראססמאן, תרכ"ד [1864]. סט שלם בשישה כרכים. חותמת בכרך ב: "פנחס לערנער נכד הגאון [רבי] נפתלי כ"ץ זצ"ל בצפת"ו". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, טז, עמ' 110.

• בראדי, דפוס משה ליב הארמעלין, תרל"ד-תרל"ה 1874. כרך אחד – חלק יורה דעה. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כב, עמ' 122-123.

• יוזעפאף, דפוס שלמה ואחיו ברוך זעצר ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. חותמת בכרך ד: "יוסף שפירא – הערמאננשטאדט". בכרך ה, הגהה למדנית בכתב-יד בדף כא. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כג, עמ' 124.

• ווארשא, דפוס וו' כהן ואודרפלד (В. Конъ и Одерфелдъ), תרל"ה 1875. סט שלם בחמישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כד/כה, עמ' 124-125. בכרך ג רישום בעלות: "זה השלחן ערוך שייך להרבני המופלג וכו' וכו' כש"ת מה"ו מרדכי דוד זאלצבערג – באעה"ח אור ליום ב' פ' נצבים תרס"א, פה עיר יאנוב יע"א"; חותמות (באותיות לועזיות) של שמעון זלצברג מבנדין ושל רבי יצחק פרסול רבה של בנדין. בכרך ה: חותמות רבי "שמואל דוב גאטליעב"; הגהה למדנית בכתב יד בדף סז.

• "השלמה מן שולחן ערוך רז"ל, כוללת הסימנים קנה, קנו, תקעג, תקפא, תרנא, ותרע, שנחסרו בההוצאות הישנות...". ווארשא, דפוס פ. י. לבנסון וד. פרידמן (П. Ю. Лебенсон и Д. Фридман), תרל"ט 1879. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כו, עמ' 126.

• ווארשא, דפוס י. אלאפין, תרנ"ה 1895. סט שלם בחמישה כרכים. מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, כט-ל, עמ' 127-130.

• ווילנא, דפוס ה' פראדעל מ"ץ, תרס"ה 1904. סט שלם בשישה כרכים. חתימה בכרך ג: "הק' שלמה מאשקאוויטש". מונדשיין, ספרי ההלכה של אדמו"ר הזקן, ביבליוגרפיה, שלחן ערוך, לא, עמ' 130-132.

סה"כ 32 כרכים. גודל ומצב משתנים. רישומים, חתימות וחותמות. כריכות חדשות. חלקים אחדים חסרים דפי שער או מספר דפים; האוסף לא נבדק בעיון, והוא מוצע למכירה כמות שהוא.

ספר צמח צדק, שאלות ותשובות על חלקי השלחן ערוך, וחידושים על הש"ס, מאת רבי מנחם מענדל שניאורסון האדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. מהדורות ראשונות.

ארבעה חלקים (בארבעה כרכים):

• אורח חיים. ווילנא, דפוס האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד 1884. [3], ב-עו דף.

• אבן העזר, חלק א – הלכות אישות ועגונות והלכות קדושין. ווילנא, דפוס ר' יוסף ראובן ראם / ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"א 1870. [2], קמז דף; [1], פב, [1] דף. כרוך עם דף שער ראשי נוסף (בדיו מוזהבת). חתימות בדף המגן ובעמוד האחרון: "חיים יודאוויץ".

• אבן העזר, חלק ב – הלכות גיטין ושמות גיטין והלכות יבום וחליצה. ווילנא, דפוס ר' שמואל יוסף פין ור' אברהם צבי ראזענקראנץ, תרל"ב 1871. [3], ב-ק דף; [2], ג-קלב דף. חסרים 3 דפי מפתחות בסוף הכרך (דפים קלג-קלה).

• חידושים על הש"ס, "חידושים אליבא דהלכתא על שיתא סדרי משנה וגמרא". ווילנא, ר' שמואל יוסף פין, ר' אברהם צבי ראזענקראנץ ור' מ"מ שריפטזעטצער, תרל"ח 1878. [3], ב-מו, מט-קצב דף. חסרים 2 דפים באמצע (דפים מז-מח). חתימה בדף השער.

הדפסת ספר "צמח צדק"

האדמו"ר ה"צמח צדק" היה מגדולי המשיבים בדורו, ולמעלה מאלף מתשובותיו בהלכה נדפסו בסדרת הספרים "צמח צדק". עם זאת, מרבית התשובות שכתב במשך כיובל שנים אל גדולי הרבנים ברחבי רוסיה הלבנה, אוקראינה וליטא אבדו בשריפות השונות שפקדו את העיירה ליובאוויטש במשך השנים. במשך ימי חייו ה"צמח צדק" לא מסר לדפוס את תשובותיו בהלכה, את חידושיו שבתורת הנגלה ואת מאמריו ודרושיו שבתורת החסידות. תורתו נותרה בכתב יד בלבד, והועתקה בידי מעתיקים שונים. לאחר הסתלקותו (י"ג ניסן תרכ"ו), החלו ר' חיים יעקב בר' בנימין ווידרביץ ור' שמעון ב"ר דוד להתעסק בהכנתם לדפוס של חידושיו בש"ס ופסקיו ותשובותיו על ד' חלקי שו"ע, אשר נותרו מפוזרים בעשרות כרכים שנכתבו בכתב-יד קדשו, ובעשרות כרכי ההעתקות שבידי חסידיו. תשובותיו נאספו ולוקטו אחת לאחת מידי המקבלים. רק שמונה-עשרה שנים לאחר הסתלקותו הסתיימה מלאכת האיסוף, הסידור, ההעתקה, העריכה וההדפסה של תורתו וחידושיו של האדמו"ר ה"צמח צדק" שבתורת הנגלה: תחילה יצאו לאור שני חלקים של שו"ת אבן העזר (תרל"א-תרל"ב), בהמשך בשנת תרל"ד נדפסו שלושת חלקיו של שו"ת יורה דעה, החידושים על הש"ס נדפסו בשנת תרל"ח, ולבסוף בשנת תרמ"ד נדפסו החלקים האחרונים של הסדרה – שו"ת חלק אורח חיים ושני חלקיו של "פסקי דינים". לסדרה כולה קראו המדפיסים בשם "צמח צדק", שמנינו עולה בגימטריה לשם המחבר: מנחם = צמח = 138; מענדל = צדק = 194. מעתה ואילך נתקבע גם שם האדמו"ר רבי מנחם מענדל על שם ספרו, האדמו"ר ה"צמח צדק". שלום דובער לוין, "צמח צדק – מפתחות" (ברוקלין, תשנ"ט), מבוא לסדרת "צמח צדק", עמ' 5-13.

4 כרכים. 33-34 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים במרבית החלקים. מצב כללי טוב עד בינוני. כתמים, קמטים ובלאי קל. קרעים וסימני עש בכרכים 3-4; כתמים כהים ובלאי בכרך 4. רישומים. כריכות חדשות (לא אחידות).

ספר שארית יהודה, שולחן ערוך הלכות מליחה (סימנים סט-עד), עם ביאור ושו"ת בארבעת חלקי שלחן ערוך, מאת רבי יהודה ליב מגיד מישרים ומורה צדק דק"ק יאנאוויטש (אחיו של האדמו"ר הזקן מליאדי בעל התניא והשו"ע). ווילנא, דפוס ר' מנחם מן ב"ר ברוך ור' שמחה זימל ב"ר מנחם נחום, תר"א 1841. מהדורה ראשונה.

הובא לדפוס על ידי נכד המחבר ר' זאב וואלף ב"ר ישעיה.

"האחד המיוחד" רבי יהודה ליב מיאנאוויטש (תק"ט-תקפ"ו בערך), אחיו ותלמידו הגדול של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי בעל התניא והשו"ע. מגיד מישרים ומורה צדק בעיר יאנאוויטש (ינוביץ'), שעל שמה מכונה – המהרי"ל מיאנאוויטש. יד ימינו ואיש אמונו של אחיו בעל התניא, "בן משק ביתו של רבינו ורוב עניני רבינו היו נחתכים על פיו" (בית רבי, עמ' נה). ראש וראשון לכותבי ה'הנחות' של מאמרי ודרושי אחיו בעל התניא, אשר סמך על 'הנחותיו' יותר מאשר על 'הנחות' הכותבים האחרים, בהיותן נאמנות למקור וללא כל תוספת ומגרעת: "רבינו בכבודו ובעצמו הגיהם והעיד שרשימותיו מכוונים מאוד ממש כמו שנאמרו" (שם). מ'הנחותיו' נדפסו הדרושים בספר "תורה אור" (קאפוסט תקצ"ז) – מאמרי אדמו"ר הזקן על חומשים בראשית-שמות. היה ממעתיקי השמועה הנאמנים של תורת אחיו בהלכה ובחסידות ומקור לעניינים רבים בתורתו.

בספרו "שארית יהודה" וכן בתשובות ה"צמח צדק" מובאות שמועות, קבלות ומסורות רבות בענייני הלכה שקיבל המהרי"ל מאחיו, ובהם פסקי הלכה ששינה בהם אדמו"ר הזקן ממה שפסק בצעירותו ב"שלחן ערוך" שלו. לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן, התמסר המהרי"ל לעריכת והגהת "שלחן ערוך הרב", ועיטרו במראי מקומות ובהגהות והוספות משלו. הסכמת המהרי"ל נדפסה בפתח סידור אדמו"ר הזקן (קאפוסט, תקפ"ב). בשו"ת ה"צמח צדק" מביא הצ"צ דברים רבים משמו של המהרי"ל.

[1], מט דף. 23 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, קמטים ובלאי. סימני עש במרבית הדפים עם פגיעה קלה בטקסט. קרעים משוקמים בהדבקות בשולי דף השער. חותמת. כריכה חדשה מהודרת.

ספר בית אהרן והוספת, מראי מקומות לתלמוד, ספרות חז"ל, ספרי קבלה וחסידות חב"ד, לפי סדר פסוקי התנ"ך, מאת רבי אברהם דוד לאוואט [לבוט] אב"ד ניקולייב. ווילנא (וילנה), דפוס יהודה ליב מ"ץ, תרמ"א 1880. מהדורה ראשונה.

בפתח הספר נדפסה הסכמת רבי שמואל שניאורסון האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש, הכותב: "...ומלבד מעלת עצם הספר מהראוי ונכון לאוהבי תורה לקנות ספר זה לחזק ידי העוסקים בתקון אזנים לקופה ולראיה באתי על החתום יום ה' י"א מנחם אב תרל"ט לפ"ק – נאם שמואל". מתחת להסכמת הרבי המהר"ש, חותמת-דיו רשמית וחתימת-יד קדשו של המחבר הרב לאוואט: "נאו' אברהם דוד לאוואוט מו"ץ דק' ניקאלאייעב".

עותק האדמו"ר מחרסון הרה"ק רבי יעקב ישראל רבינוביץ – חותמתו בדף השער (ובדף סז): "יעקב ישראל ראבינאוויטש, וואזניעסענסק פלך חערסאן". האדמו"ר רבי יעקב ישראל רבינוביץ (תר"מ-תש"ב), בן האדמו"ר רבי פנחס מקנטיקוזבה, וחתן רבי שלמה זלמינא צוקרמן מראשקוב. מצאצאי רבי גדליה מליניץ, האדמו"ר הזקן בעל התניא, האדמו"רים לבית צ'רנוביל, אפטא, רוז'ין, ועוד. מחבר הספר "שארית יעקב" ובו גם שלשלת יחוסו. בשנת תר"ע החל לכהן באדמו"רות בחרסון ובשנת תרפ"ג עבר לאודסה. בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל, והיה לאדמו"ר החסידי הראשון בעיר תל אביב.

[3], ב-קסז דף. חסרים 13 דפים אחרונים (מפתחות). 31.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. קרעים קלים. קרע חסר בשולי דף השער עם פגיעה במסגרת, משוקם בהשלמת נייר. חותמות. כריכה חדשה.

שני ספרים שנדפסו ונתפרסמו בלנינגרד בראשית תקופת השלטון הבולשביקי ברוסיה, ע"י הגאון רבי דוד טעבלי קצנלבוגן רבה של העיר, אחד מהם עם הקדשת המחבר:

• ספר מעין מי נפתוח, חידושים וביאורים על מסכת יבמות. פטרבורג (לנינגרד), דפוס התועמלן האדום ["Красный Агитатор"], תרפ"ד 1923. מהדורה ראשונה.

בדף המגן הקדמי הקדשת המחבר בכתב-ידו וחותמתו: "למעלת הנכבד והנעלה מו"ה מענדל גינצבורג נ"י". בדפי הספר מספר תיקונים בכתב-יד [המחבר?].

[2], מז, [1] דף. 34 ס"מ בקירוב. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.

• ספר גם אלה דברי דוד, "דרושים למועדים ולרגלים ולענינים גדולים", מאת רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן אב"ד פטרבורג ("וכעת לענינגראד"), ובסופו הוספות לספר מי נפתוח על מסכת יבמות. לנינגרד (פטרבורג), תרפ"ח, בדפוס ה' איטצקובסקי בברלין, תרפ"ח [1928]. מהדורה ראשונה.

סג עמ'. 26.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני עש מעטים, עם פגיעות בטקסט. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים, ללא פגיעה בטקסט, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.

המחבר,
הגאון רבי דוד טעבלי קצנלנבוגן (תר"י-טבת תרצ"א 1850-1930), מדמויות-הפאר שברבני-ליטא וזקן רבני-רוסיה. מילדותו נודע כעילוי מופלא וכבן ט"ז כבר עסק בעריכת פירוש קצר לירושלמי. כיהן ברבנות בעיירות ליטא ורוסיה, ובעיר הבירה פטרבורג. גם לאחר המהפכה הבולשביקית נשאר על משמרתו ברבנות העיר שנתחלף שמה בשנת 1924 ל"לנינגרד". ימי מצוק וקושי היו אלו לרבנים וליהדות, ולפלא כי ספרו "מי נפתוח" על מסכת יבמות נדפס ב"פטרבורג" בשנת תרפ"ד בדפוס "התועמלן האדום" [בו נדפס העיתון הרשמי "איזווסטיה"]. בשנת תרפ"ח הדפיס ב"לנינגרד" את ספר דרושיו "גם אלה דברי דוד", שלאמיתו של דבר נדפס בברלין והופץ ברוסיה ע"י המחבר [באישור השלטונות]. בעמ' ס הוא כותב ומשבח את קהלת פטרבורג-לנינגרד: "אשר מאז ומקדם עשו חסד בתוך המון בית ישראל.... וכמאז כן עתה... יגישו ויועצו יחדו ומרחוק ישאו דעה איך להצמיח צדקה ותהלה בארץ".