ספרי הלבושים מאת רבינו מרדכי יפה. ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל בן אברהם [ב"ק] (מתלמידי רבי לוי יצחק מברדיטשוב ורבי ישראל מרוז'ין) ושותפו רבי יוסף בן צבי, [תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. סט שלם, חמישה חלקים בחמישה כרכים. שער נפרד לכל חלק (מלבד לחלק הראשון בו חסר דף שער). חלק מהמילים בדפי השער נדפסו בדיו אדומה. בכל השערים מופיע במרכז השער דגל המדפיס של רבי ישראל בק (שהופיע אח"כ בשערי הספרים הראשונים שהדפיס ר"י בק בדפוסי צפת וירושלים).

סט של ספרי הלבושים לארבעת חלקי השולחן ערוך: לבוש התכלת ולבוש החור על אורח חיים (עם פירוש אליהו זוטא מאת רבי אליהו שפירא אב"ד טיקטין) – תקע"ח; לבוש עטרת זהב על יורה דעה (עם פירוש חגורת שמואל מאת רבי שמואל מלנצבורג) – תקע"ט; לבוש הבוץ וארגמן על אבן העזר – תקע"ט; לבוש עיר שושן על חושן משפט – תקפ"א.

מהדורה זו נדפסה עם הסכמותיהם של גדולי החסידות: ה"אוהב ישראל" מאפטא; רבי מרדכי מטשרנוביל; רבי אברהם דוב בער מחמלניק; ורבי ישראל מפיקוב.

חמישה כרכים. כרך ראשון – לבוש התכלת. כרך שני – לבוש החור. כרך שלישי – לבוש עטרת זהב. כרך רביעי – לבוש הבוץ וארגמן. כרך חמישי – לבוש עיר שושן.

בכרך הרביעי חותמת "מבהכ"נ קלויזן" והקדשה בכתב יד, על תרומת הספר לבית הכנסנ קלויזן בחודש אלול שנת תקפ"ח. בכרך החמישי, רישום בעלות: "יוסף ש"ץ דבהמ"ד דק"ק מעזיבוז".

חמישה כרכים. ספירות דפים משובשות. כרך ראשון (לבוש התכלת): [1], ג-סד דף. חסר דף השער. כרך שני (לבוש החור): [1], סה-קצט דף. חסר דף ר. כרך שלישי (לבוש עטרת זהב): קפב דף. כרך רביעי (לבוש הבוץ והארגמן): [1], ל; לג-נב; נה-פח דף.. כרך חמישי (לבוש עיר שושן): ח; יא-קמח; [12] דף (דף אחרון מסומן קפ). 32-34.5 ס"מ. נייר כהה בחלקו בכרך השני. כרכים ראשון, שני ורביעי במצב בינוני, כרכים שלישי וחמישי במצב בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות. כתמי רטיבות רבים ועקבות רטיבות עם סימני עובש בכרך הרביעי. קרעים וקרעים חסרים (קרעים חסרים גדולים בראש הכרך הראשון), עם פגיעות בטקסט במספר מקומות, משוקמים בחלקם בנייר דבק. סימני עש, עם פגיעות בטקסט (בכרך השני ובמספר מקומות נוספים סימני עש רבים). מספר דפים מנותקים בכרך הרביעי. חותמות. כריכות חדשות (אינן אחידות).

ספר אור המאיר, מאמרי חסידות על התורה, מאת רבי זאב וואלף מזיטאמיר. [פאריצק, דפוס שלמה בן חנינא, תקע"ה 1815]. וואריאנט עם שער מזויף.

בעותק הזה נדפס דף השער מחדש, וזוייפו בו פרטי הדפוס: במקום מקום הדפוס האמיתי מופיעה בשער המילה: "בקארעץ", כשהיא מודגשת באותיות גדולות, ומעליה נדפסה באותיות זעירות המילה: "כש"נ" [=כמו שנדפס]. במקום שם המדפיס נדפס: "יצא הדבר לאור על ידי הרבני... מוהר"ר אברהם יצחק מ"ס מק"ק זאלקווא" ופרט השנה הוקדם לתקמ"ז. ההסכמות שמעבר לדף נשמטו.

רישומי בעלות (בדפים ו/1, נט/1 וקכד/1) שהספר "שייך להבית המדרש דפה דארהוי" [Dorohoi, רומניה]. חותמות בית המדרש בדפים יט/1 וקמז/2.

[1], לו, [4], לז-קלד, [2], קלז-קמז; מח דף. חסרים דפים קלה-קלו, קלט-קמ. דפים לג-לו ודפים קכז-קכח בספירה הראשונה מופיעים פעמיים (דפים קכז-קכח מופיעים בשנית במקום דפים קלה-קלו). 22 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. בלאי. קרעים חסרים רבים (כולל קרעים גדולים בדף השער), עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות ובמילוי נייר. סימני עש עם פגיעות בטקסט. במספר דפים חיתוך דפים עם פגיעות בטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

שבע מהדורות של הספר הקדוש נועם אלימלך, מאת האדמו"ר הקדוש הרב רבי אלימלך מליז'נסק, שנדפסו בשנות הת"ר-ת"ש:

• ספר נועם אלימלך. וורשא, דפוס N. Shriftgisser, תרמ"א 1880. שני עותקים שונים (בשניהם אישור צנזור משנת 1880). באחד מהם רישומי בעלות של: "הק' חיים... חופק"קישינאוו[?]"; "מרדכי וויינבערג" (בעיפרון). בעותק השני רישום בעלות בחתימת "סעדייא גמיל", ורישום לידת בתו בשנת תר"פ.

• ספר נועם אלימלך. טארנא-פאדגורזע, דפוס ישראל שטראם ודפוס שאול חנני’ דייטשער, תרס"ד [1904]. מהדורה שנייה בה חודשה הדפסת הכוכביות • כמו במהדורה הראשונה [המסורת החסידית ייחסה חשיבות מיוחדת לכוכביות אלו. החוקר ר' חיים ליברמן כותב על כך במאמרו על המהדורה הראשונה של ה"נועם אלימלך" (אהל רח"ל, חלק א, ניו יורק תש"מ, עמ' 63): "חסידי פולין קוראים למהדורה זו: 'נועם אלימלך עם כוכבים', והיא חשובה בעיניהם מאד, שכן הם מייחסים לכוכבים אלו סודות ורמזים...". בספר הדרת קודש, לתולדות רבי אברהם יהושע פריינד (הרב מנאסויד; ירושלים תש"כ, עמ' מז) נכתב בשמו: "רבינו ז"ל אמר שיש סוד בציוני הכוכבים שנדפסו בסה"ק נועם אלימלך בדפוס הראשון, ואומרים שהרה"ק ר' אלעזר ז"ל (בנו של ה"נועם אלימלך") הי' לו גילוי אליהו בכתבו, ועשה שם ציון כוכב..."]. עם הסכמת האדמו"ר רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם אב"ד שינאווא (שנעתקה ממהדורת קראקא, תרנ"ו), בהמשבח את המהדורה שתודפס "כתמונת הראשון שהדפיס בנו של המחבר זצללה"ה", והוא כותב: "וזכות המחבר יגן עלינו ועל כל ישראל להצילנו מכל רע ולהשפיע עלינו ברכת טוב עד יגאלינו גאולת עולם במהרה בימינו...".

• ספר נועם אלימלך. מונקאטש, דפוס Grafia של אליעזר יחיאל קאללוש, [ת"ש 1940]. שני עותקים (שנדפסו על שני סוגי נייר: נייר לבן איכותי ונייר יבש כהה מעט).

• ספר נועם אלימלך. ירושלים, דפוס והוצאת האחים לוין-אפשטין ושות’, [תש"ה 1945, בערך].

• ספר נועם אלימלך. פערנואלד (גרמניה), דפוס יפה, [תש"ז 1947].

ספר קדוש זה נדפס במהדורות רבות (עד שנת תשמ"ב נדפסו ממנו למעלה מחמישים מהדורות, ומאז נדפסו ממנו עוד עשרות מהדורות). רבים מחזיקים את הספר כסגולה, וישנן מהדורות מיניאטוריות מיוחדות שנדפסו כדי להשתמש בו כקמע לשמירה ולהצלחה. רבים נוהגים להניחו כסגולה וכשמירה למראשות החולים כדי שיחלימו במהרה וינצלו מכל פגע רע. ידועה סגולת הספר לישועת יולדות המתקשות בלדתן [בכמה ממחלקות הלידה בבתי החולים היהודיים בעולם, נמצאים בחדרי הלידה ספרי נועם אלימלך (נתונים בנרתיקי קטיפה), המונחים שם לשם סגולה ללידות קלות]. סגולה זו כבר מוזכרת בספר "שלחן מלכים" לרבי משה צבי לנדא מקליינווארדין הכותב בדיני יולדת: "וכבר נתפשט המנהג להניח ספר מכורך במפה תחת ראש האשה שאחזוה צירי לידה – ונוהגים להניח ספר הקדוש נעם אלימלך וספר הקדוש אור החכמה" (מהדורת ברגסס, תרצ"א, דף לח/2-לט/1).

7 ספרים. גודל ומצב משתנים. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.

ספר אשד הנחלים, חידושים לדברי המגן אברהם והט"ז על שו"ע אורח חיים, ומספר תשובות לדוגמא מספר "נאות דשא", מאת האדמו"ר בעל "ערבי נחל" רבי דוד שלמה אייבשיץ אב"ד סורוקה ומגדולי צפת. ליוורנו, [תקפ"א 1821].

הספר נדפס בעלום שם המחבר. בהקדמת המו"ל, הגאון החסיד רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ' בעל "חמדת ישראל", הוא כותב על רֵעוֹ המחבר: "מכירו הייתי לשעבר עודינו באבו במדינתינו פולוניא, אף כי אחרי עלינו אל ההר הטוב הזה אדמת קודש צפת... שם ישבנו על התורה ועל העבודה עבודת הקודש... וחיובא רמיא עלי דידי לפארו ולהללו ולספר שמו בכל הארץ... אמנם מה אעשה כי זממא נפל בפומיה... בצוותו לבל אשא את שמו על שפתי חיבוריו...".

[4], לב, לז-מ דף. פגינציה משובשת. 19 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני עש עם פגיעה קלה בטקסט, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור חדשה.

מספרי החסידות הבודדים שנדפסו בליוורנו [בארצות המזרח והבלקן, יוון וליוורנו כמעט ולא נדפסו ספרי חסידות. בליוורנו עצמה נדפסו רק ארבעה ספרי חסידות, כולם ע"י רבי ישראל נחמן מדרוהוביץ'].

ספר כד הקמח והוא מי מנוחות, שו"ת מהגאון רבי דוד שלמה אייבשיץ, בעל "לבושי שרד" ו"ערבי נחל". פרמישלה, דפוס עטיל אמקרויט, [תרנ"ט] 1898. מהדורה ראשונה.

בספר מפוזרות הערותיו של רבי חיים יעקב הכהן [פיינשטיין], שהשתדל בהדפסת הספר בפרמישלה, והכין גם את ה"מפתחות". עם הסכמות רבי צפת (הספר נדפס על פי כתב-יד המחבר שנמצא אצל גאוני צפת).

העותק של הרב הצדיק רבי דוד מושקוביץ אב"ד בוניהאד. בדפי הספר מופיעות מספר חותמות של רבי "דוד מאשקאוויטש אב"ד ק"ק באניהאד, מישקאלטץ".

הגאון הצדיק הקדוש רבי דוד מושקוביץ (תרס"ט-חשון תשמ"ו), נולד בקרסטיר. לאחר השואה כיהן ברבנות בוניהאד ומישקולץ. עלה בשנות התש"י לירושלים, וכיהן כמו"צ ב"עדה החרדית". איש קדוש, חסידא ופרישא. סיפורי מופת רבים ידועים עליו מגודל קדושתו ו"רתיחתו" ביראת שמים. היו לו הקפדות מיוחדות בענייני קדושה ואחת מהם שלא נתן ידו למי שלא טבל במקוה וכשהיה צריך לשלם באוטובוס וכדו' לבש על ידו כפפה. מגדולי חסידי בעלז, ומקורב לחסידויות סקווירא, דושינסקי וסאטמר [בתקופה שבין פטירת האדמו"ר רבי אהרן מבעלז ובין הכתרת כ"ק האדמו"ר שליט"א, היו חסידי בעלז מתאספים בימים נוראים להתפלל יחדיו בישיבת בעלז בירושלים, והיו מכבדים את הרב מבוניהאד להתפלל כשליח ציבור בתפילות המוספין – אשר בחסידות בעלז היה נהוג, שבתפילה זו האדמו"ר עולה לשליח ציבור].

[4], מ דף. 21.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים. מעט רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.