מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
- (-) Remove broadsid filter broadsid
- כרוזים (21) Apply כרוזים filter
- and (21) Apply and filter
- print (21) Apply print filter
- דפוסי (16) Apply דפוסי filter
- ירושלים (16) Apply ירושלים filter
- הראשונים (16) Apply הראשונים filter
- ודברי (16) Apply ודברי filter
- דפוס (16) Apply דפוס filter
- earli (16) Apply earli filter
- item (16) Apply item filter
- jerusalem (16) Apply jerusalem filter
- ארה (5) Apply ארה filter
- ארהב (5) Apply ארהב filter
- ואירופה (5) Apply ואירופה filter
- ודפים (5) Apply ודפים filter
- מודפסים (5) Apply מודפסים filter
- ארה"ב (5) Apply ארה"ב filter
- europ (5) Apply europ filter
- sheet (5) Apply sheet filter
- usa (5) Apply usa filter
מציג 1 - 12 of 21
מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
פתיחה: $200
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
"שושנתא", הדפס ליתוגרפי. ללא פרטי דפוס. [ירושלים, המאה ה-19 בקירוב].
הדפס רבוע, מעוצב כמגזרת בעלת שמונה משולשי נייר המתקפלים זה בתוך זה לצורת ורד ("שושנתא"). ההדפס מעוטר בשני עבריו ב-28 מדליונים ליתוגרפיים, הסדורים בשני מעגלים ומציגים אתרים ומקומות קדושים ליהדות בירושלים ובארץ ישראל, ובשושנה צבעונית. התמונות מתוארות בעברית ובצרפתית.
ה"שושנתא הירושלמית" נחשבת להדפס הליתוגרפי הראשון שנוצר בארץ ישראל, בידי המדפיסים יואל משה סלומון ומיכל הכהן בשנת 1862.
השניים נסעו לאירופה בשנת 1859 ללמוד תורה, אולם משהחליטו תחת זאת לרכוש מקצוע, למדו בעיר קניגסברג את מלאכת הליתוגרפיה ושבו לירושלים ובידיהם מכבש דפוס אבן. פריט הדפוס הראשון שיצא ממכבש זה לאחר שובם לירושלים, הוא השושנתא המעוטרת בתמונות ירושלים והמקומות הקדושים בארץ ישראל.
עם הדפסתה זכתה ה"שושנתא" לפרסום רב, והונפקה בגרסאות נוספות בידי מדפיסים שונים – על פי רוב בשילוב אתרים נוצריים הפונים גם לצליינים ומבקרים אירופים. בין מדפיסי השושנתות נמנו המו"ל וסוחר העתיקות וילהלם מוזס שפירא, שנודע בזיופי העתיקות שלו, וכריסטיאן פרידריך שפיטלר, מייסד מיסיון עולי הרגל בבזל (מיסיון זה שלח לארץ ישראל את יוהאן לודוויג שנלר, מייסד בית היתומים הסורי בירושלים).
השושנתא שלפנינו כוללת מדליונים המציגים אתרים יהודיים בלבד, רבים מהם מופיעים על גבי השושנתא הירושלמית הראשונה, ועל פי צורתה וסידורה, אפשר שנדפסה אף היא בבית הדפוס של יואל משה סלומון ומיכל הכהן, באותה התקופה.
לשושנתא מצורפת חלק מתוך מעטפה – "שושנת עיר הקדושה ת'ו'ב'ב" – בגוון צהבהב ומתקפלת לשניים; בצדה האחד איור "העיר הק' שירושלים מצד מזרח", ומצידה השני איור הכותל המערבי.
שושנתא: 23X23 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. משולשי הנייר רופפים או קרועים ומנותקים זה מזה. כתמים ובלאי. קמטים ופגמים. פיסה קרועה (מצורפת).
ספרות: אמנות ואומנות בארץ-ישראל במאה הי"ט (מוזיאון ישראל, ירושלים, 1979), עמ' 207.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
פתיחה: $150
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
דף מודפס – "מודעה", קול קורא המיועד לחתימות ממוני ה"כוללים" בירושלים (ללא מילוי החתימות) עבור המגביות ברוסיה. ירושלים, [תרכ"ט 1869].
קריאה אל יהודי רוסיה לתרום עבור עניי ארץ ישראל, ולהעביר את הכספים "דרך עיר המלוכה פיטסבורג, או דרך עי"ת מאסקאווא, ע"י הרה"ג הגזברים והאמרכלים... גבירי הרוזנים אשר בק"ק מאסקאווא, הרב הגביר מ' ראובן אלקסנדר נ"י והרב הגביר מ' מרדכי יפה...".
ה"מודעה" הוכנה כמכתב בקשה, מטעם מגבית מאוחדת של "ראשי ומנהלי כוללות פרושים וחסידים ואלין וחב"ד יושבי בארבעת ערי הקודש, ירושלים חברון צפת וטבריא יע"א".
[1] דף. 24.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. בלאי, קרעים קלים וסימני תיוק.
אינו רשום בספרה של ש' הלוי, ואינו בספרייה הלאומית.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
דף מודפס, עם שתי קבלות (ללא מילוי) מ"כוללות פרושים וחסידים... בארבעת ערי הקודש, ירושלם, חברון, צפת וטבריה ת"ו". [ירושלים], תר"ל [1870]. עם איור "הכותל המערבי".
[1] דף. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים, בלאי וקרעים קלים.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $250
כולל עמלת קונה
דף מודפס, תעודה וקבלה על תרומה לקופת הגמ"ח "שערי חסד", ירושלים, [תרל"ה בקירוב 1875]. עם איור "הכותל המערבי".
מילוי בכתב-יד, מחודש תשרי תרל"ו, על תרומת נדיבה מהעיר האזינפוט, עם חותמת הגמ"ח, וחתימות-ידם של ארבעת ראשי הקופה: רבי "אברהם גוטמאן", רבי "חיים וועקסנער", רבי "ברוך ב"מ יהודא ליב מוועקשנא", ורבי "יואל משה בהר"ם" [רבי יואל משה סלומון, ב"ר מרדכי].
גמ"ח
"שערי חסד" הוא ארגון צדקה והלוואות גמילות חסדים, שנוסד בירושלים בשנת תר"ל (1870), ופעיל עד היום הזה. הגמ"ח נוסד ע"י רבי שלמה זלמן פרוש (תרי"ב-תרנ"ח), שגם כיהן כמנהל הגמ"ח. בשנות התר"ס הקים הגמ"ח שכונת מגורים, הידועה עד היום כשכונת "שערי חסד" [מערבית לשכונת "רחביה"].
"שערי חסד" הוא ארגון צדקה והלוואות גמילות חסדים, שנוסד בירושלים בשנת תר"ל (1870), ופעיל עד היום הזה. הגמ"ח נוסד ע"י רבי שלמה זלמן פרוש (תרי"ב-תרנ"ח), שגם כיהן כמנהל הגמ"ח. בשנות התר"ס הקים הגמ"ח שכונת מגורים, הידועה עד היום כשכונת "שערי חסד" [מערבית לשכונת "רחביה"].
[1] דף. 27 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. בלאי, קמטים וסימני קיפול רבים. קרעים קלים בסימני הקיפול ובשוליים.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $275
כולל עמלת קונה
"ספר המקנה" – שטר למכירת ארבע אמות של קרקע בירושלים, מאת רבי יהודא ליב נעלקין, ב"השדה אשר לי בנחלת פתח תקוה על דרך יפו הסמוך לירושלים" הצדק". ירושלים, תרמ"ג בקירוב [1883 בקירוב].
מילוי בכתב-יד ובחתימת רבי יהודה ליב נעלקין, מהתאריך כ"ב אלול תרמ"ג.
בשנות התר"מ בקירוב, הופץ הרעיון לשתף את כלל הציבור, להשתתף ב"מימון המונים" לקניית הנחלות, כדי לבנות שכונות חדשות בירושלים שמחוץ לחומות. מספר יזמים פעלו ע"י שטרות כאלו, לְזַכּוֹת גם את יושבי חו"ל במצוות קניית ארבע-אמות בקרקעות ארץ ישראל ובמצוות ישוב ארץ ישראל.
דף בודד, 28.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. קרעים רבים בשוליים.
אינו מופיע ברשימות ש' הלוי.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
פתיחה: $180
נמכר ב: $525
כולל עמלת קונה
"קול ברמה" – עלון מודפס, עם מכתבי רבני ירושלים וממוני ה"כוללים", ומכתב רבי שמואל סלאנט. [ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, תרמ"ח 1888].
קול קורא ומחאה נגד הרוצים להחריב את "החלוקה" של מוסדות החסד של הישוב הישן בארץ ישראל וקופות רבי מאיר בעל הנס, כדי לבנות את המגביות של "חובבי ציון. חתומים (בדפוס) י"ג רבני ירושלים וממוני המוסדות: רבי יעקב יהודה לעווי (ראב"ד בית הדין); רבי ניסן ב"ק; רבי משה אליעזר דן הרלב"ג, רבי זיסקינד שחור; רבי אבא מהוראדנא; ועוד.
בהמשך הדף מכתב רבי שמואל סלאנט, הכותב בתוך דבריו: "...וכל אלו שיחשבו בלבבם כי על ידי חורבן החלוקה תבנה ותכונן חברתם ואגודתם אשר לישוב הארץ יסודתן, לפי דעתי וכל דעת ישרה, טועין הם... והם בעצמם חובה עליהם להחזיק עמודי בית חיי יושבי אה"ק הראשונים, כי אך אז אולי יש תקוה גם לאחרית פעולתם ואגודתם...".
בשולי העמוד השני, נדפס: "להדביק בבתי הכניסיות וובהמ"ד".
דף כפול, 30 ס"מ. הכולל שני עמודים מודפסים. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות. בלאי, סימני קיפול וקרעים. רישומים בכתב-יד.
ש' הלוי, מס' 630.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
פתיחה: $200
נמכר ב: $400
כולל עמלת קונה
"לא עת לחשות" – עלון מודפס, עם מכתב הגאון רבי מרדכי גימפל יפה אב"ד רוז'ינוי – הרב מיהוד. ירושלים, דפוס יואל משה סלומון, אב תרמ"ט [1889].
קריאה ליהודי העולם, לסייע לאיכרי עקרון שומרי השמיטה, שנגדעה מהם פת לחמם ע"י פקידי הברון רוטשילד, בעקבות עמידתם במסירות נפש על שמירת מצוות היהדות, בלא לחלל את השנה השביעית שנת השמיטה.
בסוף המכתב: "נדפס פעה"ק ירושלם ת"ו בר"ח מנחם תרמ"ט בדפוס הרי"ד סאלאמן נ"י – הגיע לידינו המכתב הלז מהרב הגאון הגדול זקן החכמים המפורסם מוהר"ר מרדכי גימפל נ"י אב"ד דראזינאי וכעת במושב יהוד אשר סמוך ליפו, כתוב בכתב ידו וחתום בח"י להדפיסו ולפרסמו, והעתקנוהו מלה במלה... ובקשתו כי גם כל מו"ל מכ"ע לבית ישראל יאספהו אליו ויתן לו מקום בעלהו למען האמת והשלום – המדפיס".
הגאון רבי מרדכי גימפל יפה (תק"פ-תרנ"ב), מגדולי הדור בליטא בתקופת הנצי"ב ורבי יצחק אלחנן ספקטור. תלמידו של רבי יצחק מוולוז'ין, שניבא כי יהיה לאחד מגדולי הדור. כיהן ברבנות בדרעטשין, משם עבר לכהן בעיר ראז'ינאי (רוז'ינוי, ליטא), בה כיהן כ-36 שנה – עד עלייתו לארץ הקודש בשנת תרמ"ח. בבואו לארץ התיישב במושבה החדשה ביהוד, בה יסד "קיבוץ" של אברכים גדולי תורה. עם בואו ליהוד הפך רבי מרדכי גימפל למנהיגו הרוחני-דתי של הישוב החדש בארץ ישראל. בפולמוס השמיטה בשנת תרמ"ט, היה רבי מרדכי גימפל מראשי האוסרים (באמרו: עם ישראל גלה מארץ ישראל בעוון חילול השמיטה, וקיום ההתיישבות החדשה בארץ תלוי בהקפדה על קיום מצות שביתת הארץ), ועמד מאחורי האיכרים בעקרון ששמרו את השמיטה במסירות נפש.
דף כפול, 29 ס"מ. הכולל שני עמודים מודפסים. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי, סימני קיפול, קרעים וקרעים חסרים קטנים, עם פגיעות קלות בטקסט. רישומים בכתב-יד.
ש' הלוי, מס' 649.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
פתיחה: $200
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
דף מודפס "מכתב מזכרת", אנונימי [מאת רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל "הלב העיברי"]. ירושלים, [תרמ"ז 1887].
בראש הדף כותרת, מודפסת בצורת קשת (מטושטשת בחלקה): "מציון יבורך גבר מחזיק בעוז ה' כשמו תהלתו הי"ו". תחתיתה כותרת נוספת "מכתב מזכרת".
מכתב תזכורת לבקשת תרומות שהובטחו, עבור המגבית "לחבר אנשי מעמד עם אנשי מעמד", בחתימת "המזכיר" [כפי הנראה הוא הענין ציבורי נחוץ ונסתר, שרבי עקיבא יוסף שלזינגר שלח בשנת תרמ"ז "מכתב בקשה" עבורו, בהדפסה דומה, בה מוזכר שמו בפירוש (הופיע בקטלוג "קדם", מכירה 101, פריט 236).
בשולי המכתב נדפסה הכתובת למשלוח אליו: "אדרעס לי לשמי כחתימתי, לירושלים ת"ו".
הגאון המופלא רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ח-תרפ"ב), חתן הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קולומייא. נולד בפרשבורג לאביו רבי יחיאל שלזינגר ונימול ע"י ה"חתם סופר". תלמידם של גדולי רבני הונגריה וגדול הקנאים הלוחמים ברפורמה ובהשכלה. בשנת תרכ"ד הדפיס בלבוב את ספרו "לב העיבר"י". בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מתחדשים", ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. פרסם ספרים רבים, כתבי עת וכתבי פולמוס, שחלקם נדירים במיוחד. פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, היה ממייסדי פתח תקווה, והיה מעורב בעוד מפעלי יישוב חלוציים של "הישוב הישן". על שמו נקרא היישוב "בני עי"ש".
[1] דף כפול. 26 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי פטריה. בלאי וקרעים. סימני קיפול וקמטים. רישומים בעפרון.
לא-ידוע ביבליוגרפית, אינו מופיע בש' הלוי ולא בקטלוג הספרייה הלאומית.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
"הספד מר!" – דף מודפס, עם שני כרוזים (משני צידיו), על הספד רבי עקיבא יוסף שלזינגר, על פטירת חותנו רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קולומייא. [ירושלים, תרנ"א 1891].
"הספד מר! על פטירת אדונינו מורינו ורבינו רכב ישראל ופרשיו, אשר רבי השיב מעון, הרב הגאון הצדיק מה"ו הילל ל"ש זיע"א, אב"ד דק"ק קאלאמיא והגלילות יע"א – ביום ד' פ' במדבר... בבהכנ"ס הגדולה 'תפארת ישראל' – ע"י כבוד חתנו 'לב העבר"י' שליט"א".
הגאון המופלא רבי עקיבא יוסף שלזינגר (תקצ"ח-תרפ"ב), חתן הגאון הקדוש רבי הלל ליכטנשטיין אב"ד קולומייא. נולד בפרשבורג לאביו רבי יחיאל שלזינגר ונימול ע"י ה"חתם סופר". תלמידם של גדולי רבני הונגריה וגדול הקנאים הלוחמים ברפורמה ובהשכלה. בשנת תרכ"ד הדפיס בלבוב את ספרו "לב העיבר"י". בשנת תר"ל עלה לירושלים, בה המשיך את מאבקו באפיקורסים וב"מתחדשים", ואף נקלע למחלוקת חריפה ולחיכוכים עם אנשי היישוב הישן כשיצא נגד שיטת ה"חלוקה", ובפרשיות ופולמוסים אחרים. פרסם ספרים רבים, כתבי עת וכתבי פולמוס, שחלקם נדירים במיוחד. פעל לטובת התיישבות יהודית ברחבי הארץ, היה ממייסדי פתח תקווה, והיה מעורב בעוד מפעלי יישוב חלוציים של "הישוב הישן". על שמו נקרא היישוב "בני עי"ש".
[1] דף. 28 ס"מ. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
פתיחה: $60
נמכר ב: $100
כולל עמלת קונה
קונטרס אופל ובחן, תגובה לקונטרס "מכסה לאהל" מאת רבי שלמה גנצפריד, מאת הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר אב"ד אדא. [ירושלים, תר"נ בקירוב 1890].
הגאון רבי שלמה גאנצפריד מחבר "קיצור שולחן ערוך" השיג בספרו "אהלי שם" על האדמו"ר רבי חיים מצאנז בספרו "דברי חיים". רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב, תלמיד ה"דברי חיים", רב באדא ועוד, ובסוף ימיו בירושלים) "הרב מאדא", יצא בפולמוס כנגדו בחוברת בשם "מלחמת חובה" (ירושלים תרמ"ב). בתגובה הדפיס רבי שלמה גאנצפריד קונטרס בשם "מכסה לאהל" (נדפס תרמ"ד) ובו תקף במילים חריפות את הרב מאדא והאשימו בהאשמות קשות. בהמשך הפך "מכסה לאוהל" לכלי ניגוח בידי מתנגדי הרב מאדא בתוך כולל הונגריה בירושלים, שהדפיסוהו בשנית (בשנת תרמ"ט), הפיצוהו ואף הדביקוהו על קירות בתי ירושלים. הרב מאדא נזעק להגן על עצמו בקונטרס שלפנינו, בו הובאו מכתבי רבנים התומכים בו. הוא מספר כי "קראו [את המכסה לאוהל] כמגילה בביהמ"ד ונפוץ בכל עה"ק... ושלחו לחברון... והגזימו לשלוח לחו"ל...", וטוען במפתיע כי "מכסה לאהל" לא נכתב מעולם על ידי רבי שלמה גנצפריד ואף לא נדפס בידיעתו, אלא הוא פרי זיוף של "איש מרמה וזייפן".
בקונטרס זה מוזכרת המחלוקת בכולל "בחודש אלול העבר" וכן הדפסת "מכסה לאהל" השנייה בירושלים, ומכאן שנדפס בשנת תר"ן בקירוב (ראו גם ש' הלוי, מס' 637-638).
גיליון כפול, [4] עמ' מודפסים. 29 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי קל. קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בהדבקות נייר. נקבים זעירים בשולי הדף.
ש' הלוי, מס' 637.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
פתיחה: $100
לא נמכר
כרוז מודפס, "מענה על הסערה", אודות הפולמוס על אתרוגי קורפו ואתרוגי יפו, מאת הגאון רבי מרדכי אליעזר וועבר אב"ד אדא. ירושלים, [תשרי] תרנ"ב [1891].
הגאון מאדא רבי מרדכי אליעזר וועבר (תקפ"ב-תרנ"ב), תלמיד ה"דברי חיים" מצאנז. כיהן ברבנות בקהילות שונות בהונגריה. עלה לירושלים בשנת תרל"ה בערך, ובה הדפיס מספר חיבורים. חלק מחיבוריו היו כתבי פולמוס נגד החולקים על פסקי מורו ורבו האדמו"ר בעל "דברי חיים" (בעיקר נגד הגאון רבי שלמה גאנצפריד מאונגוואר בעל "קיצור שולחן ערוך"). גם בספריו האחרים של הרב מאדא מופיעות הקדמות מעניינות ודברי פולמוס בנושאים שונים העומדים על הפרק.
[1] דף. 32 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים קלים. קרעים חסרים בשולי הדף, ללא פגיעה בטקסט.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים ודברי דפוס
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 058 חלק ב' מכירה מקוונת: ספרי קודש | חסידות וקבלה | מכתבים וכתבי-יד
1.7.25
פתיחה: $100
נמכר ב: $125
כולל עמלת קונה
דף מודפס, טופס הצהרה נגד עלילת הדם במשפט בייליס – "אנחנו הרבנים, אבות בתי הדינים, מורי הוראות, תופשי ישיבות, וראשי מתיבתות, ראשי קהלות המכונים והמקובלים, שבעיר הקודש ירושלם ת"ו...". [ירושלים], ז' תשרי תרע"ד [1913].
"...הננו בתור גדולי הרבנים התורנים והמקובלים בארצנו הקדושה, שהיא ערשה של כל היהדות המסורה והמקובלת, ואשר בה משתמרות בעצם טהרתן כל המסורות והמנהגים הדתיים, הננו עונים ואומרים... כי עלילת-הדם היא עלילה בדויה ובשקר יסודה, לא ראינו ולא מצינו בשום ספר מספרי תורתנו הקדושה שבכתב ושבעל פה, מספרי התורה והתלמוד, המדרשים והזוהר וספרי הקבלה, ספרי הדינים ההלכות והמנהגים והמסורות ספרי הראשונים והאחרונים בלי שום יוצא מן הכלל – שום דבר חוק ומשפט, או אפילו איזה מנהג או רמז רמיזא, ע"ד מעשה מכוער ומגונה כזה... לא קבלנו ולא שמענו מהם שם מצוה או מנהג נתעב כזה מצד מי ומי מאחינו אשר בשם ישראל יכונה, ותמיד שמענו את הדבר הזה רק בשם עלילה נמבזה, שהורו והוגו אנשי זדון ומרמה על אחניו בני ישראל..."
בחודש אפריל 1911 נמצאה בקרבת העיר קייב גופת נער נוצרי בשם אנדריי יושיצ'ינסקי שנרצח בדקירות סכין. כיווני החקירה על זהותו האמיתית של הרוצח טושטשו במכוון על ידי השלטונות הרוסיים, שמצאו הזדמנות מתאימה לעלילת דם על היהודים. על סמך עדות שקר נעצר יהודי בשם מנחם מנדל בייליס, שהואשם ברצח הנער במטרה להשתמש בדמו להכנת מצות לחג הפסח. עד מהרה הפך משפטו של בייליס למשפט ראווה נגד היהדות כולה. על רקע מאסרו ומשפטו של בייליס, אורגן ברוסיה מסע הסתה כנגד היהודים, מלובה ע"י ארגונים קיצוניים ריאקציונריים שכונו "המאות השחורות". מערכת המשפט הרוסית התגייסה ל"הוכחת" העלילה העתיקה כי יהודים משתמשים בדם נוצרים לצורך אפיית מצות, ובמהלך המשפט עסקו רוב הדיונים בבירור השאלה האם אכן משתמשים היהודים בדם לצרכים דתיים. במהלך הדברים נשמעה הטענה כי גם אם היהודים ברוב הקהילות אינם משתמשים בדם, אבל ישנן כתות שונות של "חסידים" ו"מקובלים", שלדבריהם נהגו להשתמש בדם נוצרי למטרות פולחן. העולם החופשי ובעיקר יהודי העולם נרעשו לגלות כי עלילת הדם עדיין חיה וקיימת במאה העשרים. עצרות מחאה אורגנו במקומות רבים בעולם ולחצים הופעלו על ממשלת רוסיה. לאחר קרוב לשלוש שנות מאסר, ב-10 בנובמבר 1913, זוכה בייליס ע"י חבר המושבעים. ב-1917, לאחר המהפכה, הוקמה ועדת חקירה לפרשה. ממצאיה העלו כי השלטונות הכירו את הנסיבות האמיתיות של הרצח ובכל זאת ביימו את המשפט מטעמים אנטישמיים.
כפי הנראה, נדפס הדף שלפנינו, כחלק מהתארגנות הרבנים והאינטליגנציה היהודית ברוסיה ורחבי העולם היהודי, כנגד עלילת הדם [ראה על כך: קטלוג קדם, מכירה 35, פריט 26].
[1] דף, 33.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. בלאי וכתמים. סימני קיפול. קרעים חסרים בשוליים ונקבי תיוק.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים ודברי דפוס
קָטָלוֹג