מחברת בכתב-יד (32 עמ'), רשימות קצרות של עשרות קושיות, רמזים וחידושים בהרבה סוגיות בש"ס, ממחבר לא-מזוהה, עם הכותרת: "קצת פלפולים הנזכרים כאן הוא רק לזכרון" [ארץ ישראל?/פולין?, שנות התר"צ בקירוב].

לפי תוכן הדברים הכותב הוא למדן מופלג מגאוני פולין, הדן בדברי גדולי האחרונים, ובתוך הדברים הוא גם מביא שמועות בשם "האדמו"ר מאוסטראווצי ז"ל" [שנפטר בשנת תרפ"ח], בשם רבי שמואל מקאליש ז"ל, בשם "הרב מבלאשקע שליט"א", ועוד.

לפי כתב-היד הרועד, נראה כי נכתב ע"י זקן הבא בימים. יתכן שהכותב הוא הגאון המופלג רבי אלימלך הכהן רובינשטיין אב"ד ראחוב – (תר"י בערך-תש"ב), מגדולי גאוני פולין, ממקורבי האדמו"ר רבי חיים שמואל מחנצ'ין. מצאצאי רבי יצחק זאב וואלף אב"ד יוזפוף-גדול תלמיד "החוזה מלובלין". מחבר ספרים רבים של חידושי תורה ופלפולי סוגיות, הערות וחידושי דינים (יד אלימלך, מנחת אלימלך, כהונת אלימלך, בינת אלימלך, גנזי אלימלך, חידושי אלימלך, בית אלימלך, גנת אלימלך, פלפולי אלימלך, ועוד). בימי זקנתו עלה לארץ ישראל, באמצע שנות התר"פ, ונודע בה כאחד מגאוני ירושלים. בעל ה"סולם" הגה"ק רבי יהודה ליב אשלג נסמך אצלו להוראה עוד בימי מגוריו בפולין, וכשעלה לירושלים, הוא היה ממקורביו, יחד עם תלמידו הגאון המקובל רבי משה יאיר וויינשטוק.

מחברת [16] דף, כתובים משני צידיהם. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי. מעטקרעים. ללא מעטפת הבריסטול.

מחברת בכתב-יד, לוח שנה לשנת תש"ג. [אירופה, תש"ג 1942-1943].

מחברת (משבצות), עליה נכתבו פרטי הלוח העברי לשנת תש"ג, עם ההתאמה לחודשים ולימים לפי הספירה הנוצרית. בעמוד הראשון: "לוח לשנת תש"ג לפ"ק". רישום זהה (בעפרון) על גבי המעטפת.

כל אחד מן העמודים הוקדש לחודש אחד מחודשי השנה. עם חלוקה לימים ולשבועות, עם ציון פרשת השבוע וההפטרה, החגים והמועדים. המחברת מתחילה בחודש תשרי "סעפטעמבער-אקטאבער 1942" ומסתיימת בחודש אלול "סעפטעמבער 1943".

לא ידוע לנו מי הכותב. כפי הנראה, נכתבה המחברת באזורים שתחת הכיבוש הנאצי או הסובייטי, בזמן השואה, כתחליף ללוח מודפס שלא היה מצוי בידי הכותב מחמת צוק העתים.

רישומים רבים (בעפרון), עם חשבונות הקשורים ללוח ולמולדות.

[7] דף, עם מעטפת נייר מודפסת. 19.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים ובלאי. אחד הדפים מנותק. סימני קיפול.

מסכת נדרים, מן תלמוד בבלי, יו"ל ע"י ועד אגודת הרבנים באזור האמריקאי באשכנז, בסיוע ועד ההצלה. מינכן / סט. אטיליען, תש"ו 1946.

שער מאויר עם איור של מחנה השמדה והכיתוב "צריף העבודה שבו ישבנו, למדנו והתפללנו בחשאי". בהקדמת המו"ל נכתב על "נטילת הספר מעַם הספר" ע"י הרשעים שהשמידו ושרפו את יהודי אירופה והשתדלו גם שלא להשאיר שום ספר עברי: "כל ספרי ישראל ניטלו לעיבוד נייר או לתשמיש בזוי אחר... ולפיכך אחר ימי השחרור, כמה גדולה היתה הערגה והצמאון לספר, נוסדו ישיבות אבל במה ללמוד אין... זה אשר עורר אותנו לגשת להדפיס כאן מסכתות אחדות ללמוד ליחיד ולצבור... נמצא בידינו רק מסכת קידושין ונדרים בכרך אחד כמעט חדשים, ואת המסכתות הנ"ל החלטנו לצלמם ולהדפיסם ולחלקם בין שארית הפליטה בגלות אשכנז...".

לאחר תקופה, בשנת תש"ט, נדפס במינכן כל הש"ס בשלמותו במהדורה אחידה בת 19 כרכים, עם שערים מצוירים בציור שונה מהמהדורה הראשונה שלפנינו.

[2], ב-קג; טז דף. 39 ס"מ. נייר יבש ושביר. מצב טוב-בינוני, דפים ראשונים במצב בינוני. כתמים. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעה בטקסט באחד מהדפים, משוקמים בחלקם בנייר דבק. כריכה חדשה.