שטר בכתב-יד, על הלוואה מאת קופת גמ"ח "אוצר החסד קרן שמואל", בחתימת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל. ירושלים, י"א ניסן תרפ"ג [1923].

שטר חוב על סך 200 גרוש שהתקבלו מאת "קופת מלוה אוצר החסד קרן שמואל", בחתימת הלווה: "צבי....", וחתימת ערבות של הרב הראשי: "הק' אברהם יצחק ה"ק" [הכהן קוק].

על השטר שני בולי-מסמכים על סך 5 מיל, וחותמת: "נפרע".

[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 13X20.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול ונקבי תיוק. קרעים קטנים.

ספר ערפלי טהר, רשימות קצרות של רגשי קודש, מאת הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק, בתקופה בה כיהן ברבנותה של העיר יפו והמושבות. [יפו, תרע"ד 1914. דפוס א' איתין].

ספר זה נגנז ע"י המחבר, באמצע הדפסתו. נדפסו רק חמשה גליונות (עמודים א-פ וללא שער). במכתב הרב קוק לבנו רבי צבי יהודה, מתאריך כ"ט אייר תרע"ד, כותב מרן הרב על הדפסת הספר ועל תוכנו: "... תקפו עלי רגשי תשוקה להדפיס איזה מרשימותי, כסדר כמו שהם, והחילותי להדפיס אצל איתין בשם ערפלי טהר, כמה גליונות... אקוה שהדברים כמו שהם בלא שרק ועיבוד גם הם יהיו לברכה, ואולי מהם ימצאו שברכתם תבולט דוקא ע"י חסרון העיבוד, 'לחם חם כיום הלקחו'...". (אגרות הראי"ה, כרך שני, ירושלים תש"ו, עמ' רצב-רצג, סי' תרפז). במכתב נוסף לבנו הרצי"ה, מתאריך כ"א סיון תרע"ד, שנכתב כתשובה על הערות עריכה ששלח אליו, כותב לו אביו הראי"ה: "... את הלשון אני מתקן לפעמים כיכולתי, אבל להשמיט דברים עדיין לא ניסיתי, ואולי לא בא לידי עדיין מסוג זה..." (אגרות הראי"ה, כרך שני, עמ' רצז, סי' תרצ"ג).

ספר זה מביכורי ספריו של הרב קוק, תוכנו על עבודת השם ועל תחיית עמנו בימי "עקבתא דמשיחא", המתעוררת גם אצל יהודים שעדיין רחוקים מדת ישראל. הרעיונות שבו מתאימים יותר לספריו הבאים של הרב, בהם נתן ביטוי פומבי לעומק מחשבותיו ולרוחו הסוערת. הדפסת הספר נעשתה בהחלטה ספונטנית, וכפי הנראה מהמכתב הנ"ל גם לא הייתה החלטה סופית, אלא התחלת הדפסה, על מנת לראות ולהחליט תוך כדי הדפסה אם הדברים ראויים להתקבל בציבור. לפי המסופר, שלח הרב קוק את הגליונות הללו למתי-מספר מתלמידיו הקרובים ואנשי סודו, ולאחר התייעצות איתם נגנז הספר. עיקר ההתנגדות באה מצידו של בנו הרצי"ה קוק, שהיה מודע לצפוּן בכתבים אלה, ולפולמוס הציבורי שהם עלולים לעורר עקב יחסו האוהד לתנועת התחיה הלאומית.

א"מ הברמן, ברשימתו על ספרים שלא נשלמו בדפוס ("הכל תלוי במזל אפילו ספר", ארשת, ג, תשכ"א, עמ' 126, מס' 88), כותב: "הספר מכיל ענייני מוסר וקדושה, וההדפסה נפסקה כנראה משום שלא היה הדור ראוי לדברים שנאמרו בו". ואכן ספר זה לא זכה למהדורות חוזרות עד שנת תשמ"ג, בה נדפס הספר מחדש ע"י מכון הרצי"ה, במהדורה מחודשת וערוכה [מצונזרת ועם הוספות].

פ עמ'. 24.5 ס"מ. מצב בינוני-גרוע. כתמים, בלאי וקרעים. דפים וקונטרסים מנותקים. בדף הראשון: כתמי לכלוך ומחיקת אותיות, וקרעים חסרים בשוליים. מעטפת בריסטול.

אוסף ענק של למעלה ממאתיים וחמישים מכתבים, מרבנים, גבאי-צדקה ונדיבי-עם מרחבי תבל, אירופה, ארה"ב ומדינות שונות. [משלהי שנות התר"מ ועד לראשית שנות התש"י בקירוב].

רוב המכתבים נשלחו אל "הועד הכללי" בירושלים, או אל גבאי הקופות בחו"ל. רבים מן המכתבים שבאוסף שלפנינו, נשלחו אל הגאון רבי שמואל סלנט רבה של ירושלים. חלקם ממוענים גם אל הרבנים הנוספים שעמדו לצידו בניהול קופות הצדקה בעיר: רבי אליהו דוד רבינוביץ-תאומים (האדר"ת), רבי דוב בער אברומוביץ, ורבנים וגבאים נוספים מראשי "הועד הכללי" ומוסדות נוספים בעיר, בהם גם מכתבים שנשלחו אל קופת "אוצר החסד" שנוסדה בשנת תר"ע ע"י הגאון רבי חיים ברלין, לזכרו של רבי שמואל סלנט.

האוסף גם כולל מכתבים שנשלחו אל עוד ממוסדות התורה והחסד בירושלים: ישיבת "חי עולם", ישיבת "תורת חיים", ישיבת "עץ חיים" ו"ביקור חולים", ועוד.

למעלה מ-260 מכתבים. גודל ומצב משתנה. האוסף לא נבדק בידינו לעומק, והוא נמכר כמות שהוא.

מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים ברלין. [קוברין, תרנ"ה 1895].

מכתב בקשה לסייע לשד"ר רבי גדליה ליב קרייטמאן הנוסע לטובת ישיבת "עץ החיים" בירושלים, אשר עומדת בפיקוחו של רבי חיים ברלין ["ישיבת עץ החיים, ונתייסדה עפ"י גאוני גדולי ירושלים בדורות שלפנינו, וזה כשלשים שנה אשר אנכי מפקח על ענייניה..."], עם דברים על חשיבות החזקת לימוד התורה בארץ ישראל: "...אשר אין תורה כתורת א"י, הלא עלינו החובה... לצאת כגבור... לחזק הענין הגדול הקדוש והנשגב הלזה...", וברכות "להאריך ימים ושנים על מי מנוחות... ועוד ינוב בשיבה... ותרב גדולתו בקרב עדתו...".

הנמען הוא רבי שלמה דוב בער פילשטיין ["אבן רבה"], מו"ץ בעיר אודסה. שמו נמחק מפתיחת המכתב (בגירוד הדף).

הגאון המפורסם רבי חיים ברלין (תקצ"ב-תרע"ג), מגדולי דורו ומדמויות ההוד של ליטא וירושלים. בנו הבכור של הנצי"ב מוואלוז'ין. שימש כרב הראשי בעיר מוסקבה, והשפעתו התורנית התפרסה במרחבי רוסיה. כיהן תקופה כראש ישיבה ואב"ד וואלוז'ין, וברבנות קוברין ויליסבטגרד. עלה לירושלים בשנת תרס"ו, ועד מהרה הוכר במעמדו וסמכותו כאחד מגדולי רבני העיר.

מכתב, [2] עמ'. 21 ס"מ בקירוב. מצב בינוני. כתמים. קרעים גסים בשוליים ובסימני הקיפול, עם פגיעה בטקסט. הקרעים משוקמים בנייר-דבק חומצי (סלוטייפ).