שתי מהדורות, מהדורה ראשונה ושניה של ספר בית ישראל, חידושי גפ"ת על מסכתות הש"ס, מאת הרה"ק רבי ישראל בן שבתי הופשטיין, המגיד מקוזניץ:

• ספר בית ישראל, על מסכתות ברכות ועירובין. וורשא, דפוס צבי יעקב באמבערג, תרכ"ה 1864. מהדורה ראשונה.

• ספר בית ישראל. וורשא, דפוס נתן שריפטגיסער, תרל"ו 1876. מהדורה שניה.

המשך החיבור "בית ישראל" על מסכתות נדה, ברכות, עירובין, שבת, ראש השנה, סוכה, כתובות, קידושין ונדרים. יתר המסכתות נדפסו בשנים תרל"ז-תר"מ.

המחבר,
הגאון הקדוש והמקובל האלוקי רבינו ישראל הופשטיין – הנודע בכינויו "המגיד מקוז'ניץ" (תצ"ג/תצ"ז-תקע"ה), מאבות החסידות בפולין. נודע כגאון גדול בתורה, כעמקן וכמחדש. היה תלמידם המובהק של רבותיו המגיד ממעזריטש, הרה"ק רבי אלימלך מליז'נסק ורבי לוי יצחק מברדיטשוב. בשנת תקכ"ה התחיל לכהן כ"מגיד מישרים" בעיר קוז'ניץ. אלפי חסידים נהרו לפתחו, והוא נחשב לגדול האדמו"רים בפולין. מתלמידיו הידועים הגה"ק רבי יצחק מאיר אלטר, בעל "חידושי הרי"מ", שנתגדל בביתו. המגיד מקוז'ניץ חיבר ספרים רבים בכל מקצועות התורה, ביניהם ספרי הלכה, חידושים, דרוש וקבלה, נחשב לאחד מגדולי המקובלים בדורו, ונודע בבקיאותו העצומה בכל ספרי הקבלה, על שיטותיה ודרכיה השונות. מסופר עליו שעוד בצעירותו, טרם נסיעתו אל המגיד ממעזריטש, הספיק ללמוד כשמונה מאות ספרי קבלה. חלק מחיבוריו בתורת הנסתר הוקדשו לפירוש ספרי קבלה קדמונים וכן לספריו של המהר"ל מפראג.

הספר שלפנינו, בית ישראל, הוא אוסף מחידושיו, שנדפסו שנים לאחר פטירתו. מסופר על רבי אברהם מסוכטשוב, בעל ה"אבני נזר", שהיה לומד בכל יום שיעור עם תלמידיו, ואם למד מסכת שהיה עליה פירוש "בית ישראל" להמגיד מקוזניץ, לא ירד מעל שולחנו הספר בית ישראל.

בדף השער ובדף האחרון של מהדורת תרכ"ה, רישומי בעלות של רבי אברהם רוזן מפיעטרקוב ["...שייך לי לשמי אני הח"מ אברהם ראזען מפיעטרקאווי יע"א טריבינאלסקי"]. חותמת בדף ו/1: "ספר זה שייך לאלמנת מו"ה אברהם מאיר גלאנצר ז"ל". בדף השער של מהדורת תרל"ו, חתימה וחותמות (שני סוגים, שתיהן בגרמנית) של רבי יעקב ב"ר שמעון יקותיאל פוזנא, דיין בפרנקפורט; חתימה וחותמות של רבי דוד פרענקיל.

כרך א (מהדורה ראשונה): [1], יב, [1]; יד-כג, כה-כו דף. חסרים טז דף של מסכת שבת (המופיעים במקור לאחר מסכת עירובין). 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים. קרע חסר בשוליו העליונים של דף השער ללא פגיעה במסגרת השער ובטקסט. חותמות. כריכה חדשה.

כרך ב (מהדורה שניה): [2], יב, [1]; טז; יד-כג, כה-כו; מג-קז דף. 31 ס"מ. מצב טוב. כתמים. כריכה חדשה.

ספר קול שמחה, על התורה, מאת האדמו"ר רבי שמחה בונים מפשיסחא. [ברעסלויא], דפוס הירש זולצבאך, [תרי"ט 1859]. מהדורה ראשונה.

עם הסכמות תלמידי המחבר, האדמו"רים רבי יצחק מאיר בעל "חידושי הרי"מ" [מגור] ורבי ישעיה מושקט מפראגא-וורשא.

חתימה: "הק' מנחם מתתי' בר"א[?]"; חותמות: "חיים הכהן קאהן נייהייזל יע"ו".

[1], נח; כז, [2] דף. 18.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים רבים, בהם כתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים בשולי דף השער ובמספר דפים נוספים, עם פגיעות קלות בטקסט, משוקמים בחלקם במילוי נייר (עם השלמה של אותיות בכתב-יד באחד מהדפים). רישומים. כריכה חדשה.

ספר שפתי צדיקים, מאמרי חסידות על התורה, מאת הרה"ק רבי פנחס לרנר מדינוביץ. עם ליקוטים יקרים מגדולי החסידות, ומאמרים רבים בשם מורו ורבו הרה"ק בעל ה"אוהב ישראל" – רבי אברהם יהושע העשיל הרב מאפטא. לבוב (למברג), דפוס הירש שפערלינג ודוב בעריש לוריא, [תרכ"ד] 1863. מהדורה ראשונה.

הסכמות רבות, בהן הסכמות האדמו"רים בני רבי ישראל מרוז'ין: רבי אברהם יעקב מסדיגורה, רבי מנחם נחום משטפנשט ורבי דוד משה מפאטיק [ומטשורטקוב].

בשער מתואר המחבר: "הרב הצדיק המופלג בתורה בנגלה ובנסתר החסיד ועניו המנוח מוהר"ר פנחס שהיה אב"ד ומו"צ בדינאוויץ". בספר מובאים דברי תורה רבים ששמע המחבר מפי רבו המובהק ה"אוהב ישראל" הרב מאפטא, וכן אמרות רבות מאבות החסידות תלמידי הבעש"ט והמגיד ממעזריטש.

[8], ה-נב, נא-עד דף (מיספור דפים משובש). 24.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם כתמי ועקבות רטיבות. סימני עש עם פגיעות בטקסט. קרעים חסרים, בהם קרעים עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם ברצועות נייר-דבק גדולות. כריכה חדשה.

דפים נד-עד אינם רשומים במפעל הביבליוגרפיה ובסטפנסקי חסידות.

ספר אמרי אלימלך, דרושים על התורה בדרך החסידות, מאת האדמו"ר רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק. וורשא, דפוס חיים קעלטער, [תרל"ו] 1876. מהדורה יחידה.

כולל את שלשת הדפים עם "לוח הטעות", הסכמת האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה והסכמת "המגיד מטריסק" האדמו"ר רבי אברהם טברסקי – הכותב: "ואור תורתו יעשו פרי ושורש בלבב כל ישראל, דברי ידיד נפשו... מעתיר בעד כל נפשות ביתו על כל פרטי ענינים שימלא ה' כל משאלות לבו לטובה ולברכה"..

המחבר,
הרב הקדוש רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד-תרנ"ב), בנו של האדמו"ר רבי חיים מאיר יחיאל "השרף ממוגלניצא" ונכדם של המגיד מקוז'ניץ ורבי אלימלך מליז'נסק. מגדולי האדמו"רים והצדיקים בפולין. רבו, רבי ישראל מרוז'ין, ציוה עליו לנהוג באדמו"רות ולקבל קוויטלאך. [לימים שלח מכתב ארוך לבעל ה"דברי חיים" מצאנז אודות קדושתם הרבה של רבי ישראל מרוז'ין ובניו הקדושים]. השפעתו היתה רבה ברחבי פולין ורבים מאדמו"רי פולין היו מתלמידיו, המפורסם שבהם הוא רבי מאיר יחיאל הלוי האדמו"ר מאוסטרובצה.

לעת זקנתו, כשכבר היו לו נכדים רבים (רבים מהם כיהנו באדמו"רות, בהם רבי ישראל מגרודז'יסק ורבי ישראל פרלוב "הינוקא" מקרלין), נשא בזיווג שני את בתו של האדמו"ר מחנטשין, שילדה לו את בני-זקוניו רבי קלונימוס קלמן (האדמו"ר מפיאסצ'נה בעל "חובת התלמידים", תרמ"ט-חשון תש"ד, נספה בשואה) ורבי ישעיהו ("האדמו"ר החלוץ", תרנ"א-תש"ה). לאחר פטירתו נהגה אשתו הרבנית חנה ברכה באדמו"רות, קיבלה "קוויטלאך" ואף היתה לבושה בארבע כנפות (אנצ' לחסידות, א', עמ' תרכז). נפטרה בשיבה טובה, בחשון שנת ת"ש.

חתימה בראש השער של "הק' יעקב צבי הלוי יונגרייז" [אב"ד פער-ד'יארמוט Fehérgyarmat, הונגריה]. חותמת המו"ל: "דוד במ"י וואלף", וחותמות של רבי "מרדכי רייזמאן, נירבאטער".

[5], קע דף. 25.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. נייר יבש ושביר. כתמים. קרעים בשולי מספר דפים. חתימה. חותמות. כריכה חדשה.

ספר סדרי טהרות, על מסכת כלים, מאת האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך ליינער אב"ד ראדזין. יוזעפאף, דפוס האחים שלמה וברוך זעצר, ושותפם יחזקאל רענר, תרל"ג 1873. מהדורה ראשונה.

הספר "סדרי טהרות" הוא חיבור מקורי, מקיף וגאוני על מסכת כלים. מאחר ואין תלמוד בבלי וירושלמי למסכת כלים, ערך המחבר כעין "גמרא" למסכת זו. במרכז העמוד מופיעה המשנה, ואחריה ה"גמרא" שהיא ליקוט של כל דברי התלמוד הבבלי והירושלמי וכל מדרשי חז"ל השייכים לאותה משנה. סביב הטקסט של המשנה וה"גמרא" נדפסו שני פירושים מאת המחבר העורך, פירוש ארוך ופירוש קצר. הפירוש הארוך הוא משא ומתן בשיטות ראשונים ואחרונים השייכים לנושא הנידון, והפירוש הקצר הוא פירוש מילולי ומתומצת. החיבור נערך ונסדר בסגנון דומה לגמרא, כשלאחר כל משנה מופיעה המילה "גמ'", ואף הטקסט נדפס בצורה טיפוגרפית זהה למסכתות התלמוד [גוף החיבור נדפס במרכז העמוד באותיות מרובעות, ומשני הצדדים ביאור קצר כעין "רש"י" וביאור מורחב כעין "תוספות" – ב"כתב רש"י", עם "עין משפט" ו"מסורת הש"ס" בשוליים]. דבר זה עורר בשעתו פולמוס גדול. כמה מרבני וילנא פרסמו התנגדות פומבית נגד החיבור, מהטעם הבא: מאחר והחיבור דומה מאד לגמרא, קיים חשש שברבות הימים ייחשב כחלק מהתלמוד. מאידך, החיבור זכה להסכמותיהם של רבים מגדולי הדור. בעקבות ההתנגדות נדפסה בראש כל עמוד של החלק השני הכותרת "ספר סדרי טהרות", ובתחתית העמודים ההודעה כי החיבור "מלוקט מדברי התנאים והאמוראים ז"ל" (ראה על כך הרחבה בקטלוג קדם, מכירה 70, במסגרת ליד פריט 165).

בסוף הספר נדפס לוח (מתקפל) עם מפת ארץ ישראל: "זאת תהיה לכם הארץ לגבלתיה סביב". על המפה חותמת המחבר: "גרשון חנוך הענוך ליינער בהרב הגאון הקדוש מאיזבצא שילאיט"א".

רישומי בעלות רבים בדף השער ובדף המגן האחורי, של "האברך החסיד מו"ה יצחק במוהר"ר טובי' נפתלי הירץ נ"י גליקמאן", עם רישום המעיד שהיה מחסידי המחבר האדמו"ר רבי גרשון חנוך העניך, ועם פירוט יחוסו של רבי יצחק גליקמאן עד רבי יונה נחום כ"ץ אחיו של בעל הש"ך וחותנו רבי שמואל קאיידנובר בעל "ברכת הזבח".

[10], 540, 543-544 עמ' + [1] לוח מקופל (מפה). 37 ס"מ. מצב טוב. כתמים. בלאי קל וקרעים קטנים בשולי הדפים הראשונים והאחרונים. קמטים בשולי חלק מהדפים. המפה במצב כללי טוב. כתמים, בעיקר בחלקה העליון. קרעים קטנים בחלק מסימני הקיפול וקרע קטן בשולי המפה, ללא חיסרון, משוקם. רישומים בכתב-יד. כריכה חדשה.