מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
- (-) Remove דפוסי filter דפוסי
- and (23) Apply and filter
- ומכתבים (14) Apply ומכתבים filter
- מודפסים (14) Apply מודפסים filter
- כרוזים (14) Apply כרוזים filter
- חתומים (14) Apply חתומים filter
- ירושלים (14) Apply ירושלים filter
- הראשונים (14) Apply הראשונים filter
- broadsid (14) Apply broadsid filter
- earli (14) Apply earli filter
- jerusalem (14) Apply jerusalem filter
- letter (14) Apply letter filter
- sign (14) Apply sign filter
- ודפוסי (9) Apply ודפוסי filter
- רוסיה-פולין (9) Apply רוסיה-פולין filter
- רוסיה (9) Apply רוסיה filter
- פולין (9) Apply פולין filter
- סלאוויטא (9) Apply סלאוויטא filter
- וזיטומיר, (9) Apply וזיטומיר, filter
- וזיטומיר (9) Apply וזיטומיר filter
- רוסיהפולין (9) Apply רוסיהפולין filter
- book (9) Apply book filter
- in (9) Apply in filter
- poland (9) Apply poland filter
- press (9) Apply press filter
- presses, (9) Apply presses, filter
- print (9) Apply print filter
- russia (9) Apply russia filter
- russia-poland (9) Apply russia-poland filter
- russiapoland (9) Apply russiapoland filter
- slavita (9) Apply slavita filter
- zhitomir (9) Apply zhitomir filter
מציג 1 - 12 of 23
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $8,000
נמכר ב: $21,250
כולל עמלת קונה
ספר הזהר, שלושת החלקים. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא, [תקע"ה 1815]. סט שלם בשלושה כרכים.
חלק מהמילים בדפי השערים נדפסו בדיו אדומה.
בראש הכרך הראשון הסכמת בעל ה"אוהב ישראל מאפטא, הכותב: "הן הרב המפורסם מוהר"ר משה שפירא אב"ד דק"ק סלאוויטא רוצה להדפיס ספרי הזהר, לזאת אמינא יישר חיליה לאורייתא".
ספר הזוהר נדפס בסלאוויטא בפורמט גדול ובפורמט קטן. המהדורה בפורמט קטן נדפסה בידי רבי משה שפירא, והמהדורה בפורמט גדול נדפסה מאוחר יותר בידי בנו, רבי שמואל אברהם שפירא. לפנינו סט שלם של המהדורה בפורמט קטן.
רישומי בעלות, חתימות וחותמות.
שלושה כרכים. כרך ראשון (בראשית): [3], רנג, רנג-רנו, [8] דף. כרך שני (שמות): רסט, [3] דף. כרך שלישי (ויקרא-דברים): קטו; [1], קיז-רצט, [1] דף. 19.5 ס"מ. מצב משתנה, כרכים ראשון ושני במצב כללי בינוני-טוב, כרך שלישי במצב בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות (בעיקר בכרך השלישי). בלאי. קרעים וקרעים חסרים, עם פגיעות קלות בטקסט. באחד מהדפים בכרך הראשון קרע חסר במרכז הדף עם פגיעה בטקסט, משוקם במילוי נייר (והשלמה בכתב-יד). סימני עש עם פגיעות בטקסט (בכרך השלישי נקב גדול בדפים רבים). חותמות ורישומים בכתב-יד. דף השער של הכרך השלישי מנותק. כריכות עור עתיקות, פגומות, עם בלאי רב וסימני עש.
על בית הדפוס שבסלאוויטא ומייסדו רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא
בית הדפוס היהודי בעיר סלאוויטא (במחוז חמלניצקי, מערב אוקראינה), פעל בשנים תק"נ-תקצ"ז. מייסד בית הדפוס בסלאוויטא היה רב העיר הגה"ק רבי משה שפירא (תקכ"ב-ת"ר), שהיה בנו של הצדיק המפורסם רבי פנחס מקוריץ. כבר מילדותו התגלה אצלו כשרון מיוחד לכתיבת סת"ם, לשרטוט, לגילוף ולחקיקה. אביו הקדוש עודד אותו ללמוד ולהשתלם בכך, כדי שירכוש לו אומנויות אלו. בראשית שנות התק"נ התמנה רבי משה לרבה של סלאוויטא, אך מאחר ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ייסד את בית דפוסו המפורסם. האותיות בהן השתמשו בבית הדפוס היו מעשה ידיו של רבי משה. מלבד בית הדפוס, נוסדו על ידו בתי מלאכה לייצור נייר, וליציקת והתכת אותיות. חלק גדול מיהודי סלאוויטא התפרנסו בכבוד מעבודתם באחת מן המחלקות של מפעלי בית הדפוס. ספרי סלאוויטא התפרסמו בעולם היהודי בשל יופיים והידורם, בשל רמת הדיוק וטיב הגהתם, וכן בגלל בעליו של בית הדפוס – רבי משה, שהיה נקדש ונערץ אצל גדולי החסידות. רבי משה מסלאוויטא היה ממקורביו של האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי. האדמו"ר הזקן כותב עליו: "המופלג בתורה, ויראת ה' אוצרו, בנן של קדושים". בספר "ספורים נוראים" מאת רבי יעקב קיידנר (למברג, תרל"ה) מובא סיפור מופת על סיועו של האדמו"ר הזקן לרבי משה לקבלת רישיון ממשלתי לפתיחת בית הדפוס שלו.
מעלה יתירה היתה בבית דפוס זה בכך שמעולם לא נדפסו בו ספרים שאינם קדושים, ואותיותיו לא חוללו בספרי חולין. רוב עובדי ההדפסה היו יהודים יראים ושלמים. על פי מסורת חסידית מפורסמת, היו מטבילים במקווה טהרה את מכונות הדפוס והאותיות לפני שהחלו להדפיס בהם (אודות בית הדפוס בסלאוויטא, ראו עוד: ח"ד פרידברג, תולדות הדפוס בפולניא, תל-אביב, תש"י, עמ' 104; ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק, תש"ם, עמ' 199-202; שד"ב לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, ברוקלין, תש"ע, עמ' סא).
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" כותב בספרו "שולחן הטהור" (מאמר קדושת עינים, פרק ו) על מעלת ההסתכלות בדברים קדושים – "שיסתכל בצורות קדושות... להמשיך קדושה והארה גדולה בנפש", והוא כותב: "וכן ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה'...
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
חביבות מיוחדת הייתה בעיני גדולי החסידות להתפלל וללמוד מתוך סידורים וספרי קודש, שהודפסו בקדושה בבית הדפוס בסלאוויטא.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $3,500
נמכר ב: $8,750
כולל עמלת קונה
ספר תקוני הזהר. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא, [תקפ"א 1821].
חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
מהדורה המיועדת לנוהגים ללמוד בספר תיקוני הזוהר במשך ארבעים הימים שמראש-חודש אלול עד יום הכפורים. בכותרות הפרקים מופיעים ציונים ללוח סדר הלימוד. בדף ג מופיעה הכותרת: "הקדמת תקוני הזהר לערב ר"ח אלול". בדף יט כותרת: "הקדמה אחרת לתקוני הזהר – לראש חודש יום א". בדף יט2: "תקונא קדמאה – ליום ב", וכן לאורך כותרות הספר. בדף קמז, מתחיל הלימוד ליום הארבעים עם הכותרת: "תקונא תמינאה – ליום כפור".
הגהה בדף מט2 (בספירה השנייה).
נ, מט-קנד דף. 22 ס"מ בקירוב. שוליים רחבים. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. סימני עש בשולי חלק מהדפים, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרע קטן בשולי דף השער וקרעים קטנים בדפים נוספים, משוקמים בחלק בהדבקות נייר. חותמת ורישומי צנזורה מעבר לשער. חיתוך דפים צבעוני. כריכה חדשה, עם פגמים.
על בית הדפוס שבסלאוויטא ומייסדו רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא
בית הדפוס היהודי בעיר סלאוויטא (במחוז חמלניצקי, מערב אוקראינה), פעל בשנים תק"נ-תקצ"ז. מייסד בית הדפוס בסלאוויטא היה רב העיר הגה"ק רבי משה שפירא (תקכ"ב-ת"ר), שהיה בנו של הצדיק המפורסם רבי פנחס מקוריץ. כבר מילדותו התגלה אצלו כשרון מיוחד לכתיבת סת"ם, לשרטוט, לגילוף ולחקיקה. אביו הקדוש עודד אותו ללמוד ולהשתלם בכך, כדי שירכוש לו אומנויות אלו. בראשית שנות התק"נ התמנה רבי משה לרבה של סלאוויטא, אך מאחר ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ייסד את בית דפוסו המפורסם. האותיות בהן השתמשו בבית הדפוס היו מעשה ידיו של רבי משה. מלבד בית הדפוס, נוסדו על ידו בתי מלאכה לייצור נייר, וליציקת והתכת אותיות. חלק גדול מיהודי סלאוויטא התפרנסו בכבוד מעבודתם באחת מן המחלקות של מפעלי בית הדפוס. ספרי סלאוויטא התפרסמו בעולם היהודי בשל יופיים והידורם, בשל רמת הדיוק וטיב הגהתם, וכן בגלל בעליו של בית הדפוס – רבי משה, שהיה נקדש ונערץ אצל גדולי החסידות. רבי משה מסלאוויטא היה ממקורביו של האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי. האדמו"ר הזקן כותב עליו: "המופלג בתורה, ויראת ה' אוצרו, בנן של קדושים". בספר "ספורים נוראים" מאת רבי יעקב קיידנר (למברג, תרל"ה) מובא סיפור מופת על סיועו של האדמו"ר הזקן לרבי משה לקבלת רישיון ממשלתי לפתיחת בית הדפוס שלו.
מעלה יתירה היתה בבית דפוס זה בכך שמעולם לא נדפסו בו ספרים שאינם קדושים, ואותיותיו לא חוללו בספרי חולין. רוב עובדי ההדפסה היו יהודים יראים ושלמים. על פי מסורת חסידית מפורסמת, היו מטבילים במקווה טהרה את מכונות הדפוס והאותיות לפני שהחלו להדפיס בהם (אודות בית הדפוס בסלאוויטא, ראו עוד: ח"ד פרידברג, תולדות הדפוס בפולניא, תל-אביב, תש"י, עמ' 104; ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק, תש"ם, עמ' 199-202; שד"ב לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, ברוקלין, תש"ע, עמ' סא).
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" כותב בספרו "שולחן הטהור" (מאמר קדושת עינים, פרק ו) על מעלת ההסתכלות בדברים קדושים – "שיסתכל בצורות קדושות... להמשיך קדושה והארה גדולה בנפש", והוא כותב: "וכן ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה'...
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
חביבות מיוחדת הייתה בעיני גדולי החסידות להתפלל וללמוד מתוך סידורים וספרי קודש, שהודפסו בקדושה בבית הדפוס בסלאוויטא,
בפרט במהדורת "תיקוני הזוהר", המיועדת לחסידים ואנשי-מעשה הנוהגים ללמוד בספר התקונים שלפנינו, מר"ח אלול עד יום הכפורים.
בפרט במהדורת "תיקוני הזוהר", המיועדת לחסידים ואנשי-מעשה הנוהגים ללמוד בספר התקונים שלפנינו, מר"ח אלול עד יום הכפורים.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $3,500
נמכר ב: $7,500
כולל עמלת קונה
סדר תקון ליל שבועות והושענא רבא, "על פי הסדר מספר שני לוחות הברית, וכוונת השמות מהאר"י". סלאוויטא, דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, בן הרב מסלאוויטא, תקפ"ז [1827].
חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
[2], קסה דף. 20.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמי שעווה. קרעים בדף השער, עם שיקום בנייר-דבק, וקרעים בשולי מספר דפים נוספים. סימני עש וקרעים חסרים קטנים במספר דפים, עם פגיעות קלות בטקסט. כריכה חדשה, בלויה ומעט רופפת.
באותה השנה נדפסה אצל אותו המדפיס מהדורה אחרת, ובה [2], קלה דפים. במהדורה שלפנינו ידועים שינויים קלים בין העותקים בפרטי שם הצנזור והבדלים טיפוגרפיים מעטים (ראה רשומה 000303939 במפעל הביבליוגרפיה).
על בית הדפוס שבסלאוויטא ומייסדו רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא
בית הדפוס היהודי בעיר סלאוויטא (במחוז חמלניצקי, מערב אוקראינה), פעל בשנים תק"נ-תקצ"ז. מייסד בית הדפוס בסלאוויטא היה רב העיר הגה"ק רבי משה שפירא (תקכ"ב-ת"ר), שהיה בנו של הצדיק המפורסם רבי פנחס מקוריץ. כבר מילדותו התגלה אצלו כשרון מיוחד לכתיבת סת"ם, לשרטוט, לגילוף ולחקיקה. אביו הקדוש עודד אותו ללמוד ולהשתלם בכך, כדי שירכוש לו אומנויות אלו. בראשית שנות התק"נ התמנה רבי משה לרבה של סלאוויטא, אך מאחר ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ייסד את בית דפוסו המפורסם. האותיות בהן השתמשו בבית הדפוס היו מעשה ידיו של רבי משה. מלבד בית הדפוס, נוסדו על ידו בתי מלאכה לייצור נייר, וליציקת והתכת אותיות. חלק גדול מיהודי סלאוויטא התפרנסו בכבוד מעבודתם באחת מן המחלקות של מפעלי בית הדפוס. ספרי סלאוויטא התפרסמו בעולם היהודי בשל יופיים והידורם, בשל רמת הדיוק וטיב הגהתם, וכן בגלל בעליו של בית הדפוס – רבי משה, שהיה נקדש ונערץ אצל גדולי החסידות. רבי משה מסלאוויטא היה ממקורביו של האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי. האדמו"ר הזקן כותב עליו: "המופלג בתורה, ויראת ה' אוצרו, בנן של קדושים". בספר "ספורים נוראים" מאת רבי יעקב קיידנר (למברג, תרל"ה) מובא סיפור מופת על סיועו של האדמו"ר הזקן לרבי משה לקבלת רישיון ממשלתי לפתיחת בית הדפוס שלו.
מעלה יתירה היתה בבית דפוס זה בכך שמעולם לא נדפסו בו ספרים שאינם קדושים, ואותיותיו לא חוללו בספרי חולין. רוב עובדי ההדפסה היו יהודים יראים ושלמים. על פי מסורת חסידית מפורסמת, היו מטבילים במקווה טהרה את מכונות הדפוס והאותיות לפני שהחלו להדפיס בהם (אודות בית הדפוס בסלאוויטא, ראו עוד: ח"ד פרידברג, תולדות הדפוס בפולניא, תל-אביב, תש"י, עמ' 104; ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק, תש"ם, עמ' 199-202; שד"ב לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, ברוקלין, תש"ע, עמ' סא).
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" כותב בספרו "שולחן הטהור" (מאמר קדושת עינים, פרק ו) על מעלת ההסתכלות בדברים קדושים – "שיסתכל בצורות קדושות... להמשיך קדושה והארה גדולה בנפש", והוא כותב: "וכן ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה'...
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
חביבות מיוחדת הייתה בעיני גדולי החסידות להתפלל וללמוד מתוך סידורים וספרי קודש, שהודפסו בקדושה בבית הדפוס בסלאוויטא.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין
Catalogue Value
פריט 367 חק לישראל – סלאוויטא, תקפ"ה-תקפ"ו – סט שלם – מהדורה ראשונה של ה"חק לישראל" שנדפסה בסלאוויטא
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $4,500
נמכר ב: $11,250
כולל עמלת קונה
ספר חק לישראל, עם "יוסף לחק" מאת החיד"א. סלאוויטא, דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, בן הרב מסלאוויטא, [תקפ"ה-תקפ"ו 1826-1825]. סט שלם בחמשה כרכים.
המהדורה שלפנינו היא המהדורה הראשונה של "חק לישראל" שנדפסה בסלאוויטא.
על מהדורה זו באו הסכמות גדולי החסידות: רבי מרדכי מטשרונוביל, בעל ה"אוהב ישראל" מאפטא, רבי יצחק מראדוויל ורבי אברהם דב מאווריטש.
מעניין לציין כי בין המסכימים שלפנינו נמנה הגאון רבי חיים הכהן שהיה מחכמי ווילנא, ולאחר מכן כיהן כאב"ד פינסק, הכותב בהסכמתו לשונות הערצה מופלגים על ה"אוהב ישראל" מאפטא (שגם הוא בין המסכימים): "עטרת תפארת ישראל הרב הגאון החסיד המפורסם מאור של ישראל הרב מאפטא נ"י, והלכתי לאורו המאיר נתיב... חכם גדול ונורא...".
חלק מהמילים בדפי השער נדפסו בדיו אדומה.
העיטורים המופיעים בדף השער, בדפים הראשונים והאחרונים, וכן עיטור מילת הפתיחה במרבית הכרכים, נצבעו ביד בצבעים שונים.
חתימות רב יוסף פנחס קרענגיל מקראקא (תקע"ו-תר"ע), גביר בקראקא, מחסידיו של ה"תפארת שלמה" מראדומסק; חתימות בנו רבי מנחם מנדל קרענגיל, שהיה דרשן ומו"ץ בקראקא ומחבר ספרים; רישומי בעלות נוספים וחותמות.
חמישה כרכים. בראשית: [8], רסו, [1] דף. שמות: רנח דף. ויקרא: ו, ה-רלב דף. במדבר: רכו דף. דברים: [2], רנו, [2] דף. 18.5-19 ס"מ. מצב משתנה בין הכרכים, כרכים ראשון, רביעי וחמישי במצב טוב-בינוני, כרך שני ושלישי במצב בינוני-טוב עד בינוני. כתמים, בחלק מהדפים כתמים רבים. בלאי. סימני עש בחלק מהכרכים, עם פגיעות בטקסט (בעיקר בכרך השלישי). קרעים וקרעים חסרים, בהם קרעים קטנים בשולי חלק מדפי השער, עם פגיעות קלות בטקסט במספר מקומות. חותמות ורישומים בכתב-יד. כריכות עור עתיקות (הכרך הראשון כרוך בכריכת עור שונה), פגומות, עם סימני עש, בלאי וקרעים רבים (שדרת הכרך החמישי חסרה לגמרי).
על חשיבות וסגולת אמירת 'חק לישראל' בכל יום
מנהג אמירתם של פסוקי תנ"ך, משניות תלמוד וזהר, דבר יום ביומו, הוא מיסודו של האר"י הקדוש, שכך נהג בעצמו. הסדר שנדפס ב"חק לישראל" הוא ברובו על פי המתבאר בכתבי האר"י בכמה מקומות. החיד"א הוסיף על סדר זה גם הלכה יומית, מתוך משנה תורה להרמב"ם ושלחן ערוך, וכן פסקאות מספרי מוסר. הוספות החיד"א מכונות "יוסף לחק". בכתבי האר"י מבואר שמטרת הלימוד ב"חק לישראל" היא הן לשם השלמת ותיקון הנפש ומזונה על ידי לימוד חלקי התורה השונים, והן לשם תיקונים וייחודים בעולמות העליונים.
רבים מגדולי החסידות, במיוחד הצדיקים לבית טשרנוביל, הפליגו בדברים נשגבים על סגולת הלימוד ב"חק לישראל", ואמרו כי יש בו תיקון על חטאים בענייני קדושה. האדמו"ר הרה"ק רבי ישראל דוב מווילעדניק כותב בספרו "שארית ישראל" (שער השובבי"ם, דרוש ראשון): "והנה הרואה יראה בספר הקדוש שנקרא חק לישראל שהוא תיקון לפגם הברית, ככה קבלתי מרבותי [האדמו"ר רבי מרדכי מטשרנוביל], שתיקון האמיתי הוא על ידי התחברות תורה שבכתב עם תורה שבעל פה על ידי חק לישראל... על כן בעקבות משיחא אלו יצא לאור ספר "יוסף לחק" מהצדיק הגדול רבי חיד"א, תלמידו של ר' חיים אבן עטר בעל האור החיים, שיש בו שני אורות תרין משיחין, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף, בסוד צדיק הכולל המתקן פגם של כל ישראל".
האדמו"ר רבי אברהם מטריסק, בנו של רבי מרדכי מטשרנוביל, כותב: "ואחרי התפלה יאמר חק לישראל, וזה יהיה חק ולא יעבור שיאמר דבר יום ביומו... כשהאדם עושה לו חוקה זו לומר בכל יום חק לישראל... בזה גורם בחינת רחמים... שיתמלא הש"י ברחמים על כנסת ישראל" (מגן אברהם, צו/1).
צדיקי הדורות הפליגו בסגולות שבאמירת "חק לישראל". יש שכתבו כי יש באמירתו גם סגולה לפרנסה (על פי דברי הגמרא: "חק לישנא דמזוני הוא" – בשם האדמו"ר משינאווע).
הגאון רבי יעקב רוקח, בהקדמת "מעשה רוקח" לחק לישראל, כתב: "מצוה על כל איש אשר בשם ישראל יכונה לקנות לו ספר 'חוק לישראל' לקרות בו בכל יום...".
על בית הדפוס שבסלאוויטא ומייסדו רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא
בית הדפוס היהודי בעיר סלאוויטא (במחוז חמלניצקי, מערב אוקראינה), פעל בשנים תק"נ-תקצ"ז. מייסד בית הדפוס בסלאוויטא היה רב העיר הגה"ק רבי משה שפירא (תקכ"ב-ת"ר), שהיה בנו של הצדיק המפורסם רבי פנחס מקוריץ. כבר מילדותו התגלה אצלו כשרון מיוחד לכתיבת סת"ם, לשרטוט, לגילוף ולחקיקה. אביו הקדוש עודד אותו ללמוד ולהשתלם בכך, כדי שירכוש לו אומנויות אלו. בראשית שנות התק"נ התמנה רבי משה לרבה של סלאוויטא, אך מאחר ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ייסד את בית דפוסו המפורסם. האותיות בהן השתמשו בבית הדפוס היו מעשה ידיו של רבי משה. מלבד בית הדפוס, נוסדו על ידו בתי מלאכה לייצור נייר, וליציקת והתכת אותיות. חלק גדול מיהודי סלאוויטא התפרנסו בכבוד מעבודתם באחת מן המחלקות של מפעלי בית הדפוס. ספרי סלאוויטא התפרסמו בעולם היהודי בשל יופיים והידורם, בשל רמת הדיוק וטיב הגהתם, וכן בגלל בעליו של בית הדפוס – רבי משה, שהיה נקדש ונערץ אצל גדולי החסידות. רבי משה מסלאוויטא היה ממקורביו של האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי. האדמו"ר הזקן כותב עליו: "המופלג בתורה, ויראת ה' אוצרו, בנן של קדושים". בספר "ספורים נוראים" מאת רבי יעקב קיידנר (למברג, תרל"ה) מובא סיפור מופת על סיועו של האדמו"ר הזקן לרבי משה לקבלת רישיון ממשלתי לפתיחת בית הדפוס שלו.
מעלה יתירה היתה בבית דפוס זה בכך שמעולם לא נדפסו בו ספרים שאינם קדושים, ואותיותיו לא חוללו בספרי חולין. רוב עובדי ההדפסה היו יהודים יראים ושלמים. על פי מסורת חסידית מפורסמת, היו מטבילים במקווה טהרה את מכונות הדפוס והאותיות לפני שהחלו להדפיס בהם (אודות בית הדפוס בסלאוויטא, ראו עוד: ח"ד פרידברג, תולדות הדפוס בפולניא, תל-אביב, תש"י, עמ' 104; ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק, תש"ם, עמ' 199-202; שד"ב לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, ברוקלין, תש"ע, עמ' סא).
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" כותב בספרו "שולחן הטהור" (מאמר קדושת עינים, פרק ו) על מעלת ההסתכלות בדברים קדושים – "שיסתכל בצורות קדושות... להמשיך קדושה והארה גדולה בנפש", והוא כותב: "וכן ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה'...
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
חביבות מיוחדת הייתה בעיני גדולי החסידות להתפלל וללמוד מתוך סידורים וספרי קודש, שהודפסו בקדושה בבית הדפוס בסלאוויטא.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $27,000
נמכר ב: $60,000
כולל עמלת קונה
חמשה חומשי תורה, עם תרגומים ומפרשים, ועם פירוש אור החיים לרבנו חיים בן עטר. סלאוויטא, דפוס רבי שמואל אברהם שפירא, בן הרב מסלאוויטא, [תקפ"ד-תקפ"ה 1824-1825]. סט שלם בחמישה כרכים.
חלק מהמילים בדפי השער נדפסו בדיו אדומה.
בכרך הראשון, מופיעות הסכמות האדמו"ר רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא, רבי מרדכי מרגליות מבראד, רבי יצחק אייזיק מברדיטשוב, רבי חיים הכהן מפינסק, ורבי אפרים וול מסדילקוב. כל ההסכמות ניתנו לרבי משה שפירא, אביו של המדפיס.
בשער ספר בראשית פרט השנה הוא תקפ"ה, בשערי ספרים שמות-דברים פרט השנה הוא תקפ"ד.
פירוש "אור החיים" נדפס לצד פירוש רש"י, והתרגומים הארמיים: אונקלוס, יונתן בן עוזיאל ותרגום ירושלמי. כולל חמש המגילות.
ספר "אור החיים" לרבינו חיים בן עטר נערץ מאד ע"י גדולי החסידות, שאמרו עליו כי דרגתו כדרגת ספר הזוהר שבכוחו לטהר את הנשמה. תלמידו החיד"א מביא את המנהג החסידי ללמוד בליל שבת בספרו הקדוש: "ושמענו כי עתה בפולניא הם מחשיבים אותו הרבה, ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה על ידי שהרב החסיד מהר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר".
גדולי החסידות הפליגו מאד בקדושתו של מחבר הספר – רבינו האור החיים הקדוש. הבעש"ט אמר עליו כי בכל לילה שומע תורה מפי הקב"ה וכי "היה מיורדי המרכבה וגלוי נשמות ומדריגת רוח הקודש אמיתי". ואמר עוד כי בשעה שעושה עליית נשמה בכל לילה רואה כי מכל הצדיקים רק רבי חיים בן עטר מקדימו בעלייתו למעלה וכמה שמשתדל ומזדרז אינו מצליח להקדימו. מסופר כי ניסיונו של הבעל שם טוב לעלות ארצה היה בעקבות רצונו לפגוש ברבי חיים בן עטר, שהיה "ניצוץ של משיח", ולהביא על ידי כך את הגאולה.
חמישה כרכים. בראשית: פב, פט-קצו דף. שמות: קפב; כג, [1] דף. ויקרא: קמד דף. במדבר: קסב דף. דברים: קלב; כו דף. 25-26.5 ס"מ. נייר כחלחל. מצב משתנה בין הכרכים, בינוני עד בינוני-טוב. כתמים, בהם כתמי רטיבות (כתמים כהים בדף השער של ספר שמות ובמקומות נוספים; כתמי שעווה במספר מקומות). בלאי. קרעים וקרעים חסרים, בחלק מדפי השער ובמקומות נוספים, עם פגיעות בטקסט, משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. קרע חסר גדול בשולי הדף האחרון של הכרך הראשון, ללא פגיעה בטקסט. סימני עש עם פגיעות בטקסט (סימני עש רבים בשוליים הפנימיים של הדפים במספר מקומות). רישומים וחותמות. כריכות עתיקות, בלויות ופגומות, עם סימני עש רבים וקרעים חסרים בשדרות (כרך שני עם כריכה אחורית בלבד, מנותקת).
הדפסת ה"אור החיים" בסלאוויטא על פי הוראת רבי פנחס מקוריץ כסגולה לשמירה
מסופר כי "הרה"ק הרב פנחס מקאריץ זצ"ל... פקד על בניו [=רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא, ואחיו רבי יחזקאל שפירא – שהיה מעורב בהקמת הדפוס בסלאוויטא] שידפיסו בכל שנה ספר אור החיים... ואז ינצלו מכל פגע ורע, וכן קיימו את פקודתו, אך לאחר שנתרבו כל כך ספרי אור החיים עד שלא נמצא עליו קונים, חדלו מלהדפיסם, ואותה שנה קרה להם המסירה והצרה הידועה" (מגדל עז, עמ' רסח). [כיום ידועות ביבליוגרפית רק שבע מהדורות של חומש "אור החיים" שנדפסו בסלאוויטא בין השנים תקנ"א-תקצ"ב].
על בית הדפוס שבסלאוויטא ומייסדו רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא
בית הדפוס היהודי בעיר סלאוויטא (במחוז חמלניצקי, מערב אוקראינה), פעל בשנים תק"נ-תקצ"ז. מייסד בית הדפוס בסלאוויטא היה רב העיר הגה"ק רבי משה שפירא (תקכ"ב-ת"ר), שהיה בנו של הצדיק המפורסם רבי פנחס מקוריץ. כבר מילדותו התגלה אצלו כשרון מיוחד לכתיבת סת"ם, לשרטוט, לגילוף ולחקיקה. אביו הקדוש עודד אותו ללמוד ולהשתלם בכך, כדי שירכוש לו אומנויות אלו. בראשית שנות התק"נ התמנה רבי משה לרבה של סלאוויטא, אך מאחר ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ייסד את בית דפוסו המפורסם. האותיות בהן השתמשו בבית הדפוס היו מעשה ידיו של רבי משה. מלבד בית הדפוס, נוסדו על ידו בתי מלאכה לייצור נייר, וליציקת והתכת אותיות. חלק גדול מיהודי סלאוויטא התפרנסו בכבוד מעבודתם באחת מן המחלקות של מפעלי בית הדפוס. ספרי סלאוויטא התפרסמו בעולם היהודי בשל יופיים והידורם, בשל רמת הדיוק וטיב הגהתם, וכן בגלל בעליו של בית הדפוס – רבי משה, שהיה נקדש ונערץ אצל גדולי החסידות. רבי משה מסלאוויטא היה ממקורביו של האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי. האדמו"ר הזקן כותב עליו: "המופלג בתורה, ויראת ה' אוצרו, בנן של קדושים". בספר "ספורים נוראים" מאת רבי יעקב קיידנר (למברג, תרל"ה) מובא סיפור מופת על סיועו של האדמו"ר הזקן לרבי משה לקבלת רישיון ממשלתי לפתיחת בית הדפוס שלו.
מעלה יתירה היתה בבית דפוס זה בכך שמעולם לא נדפסו בו ספרים שאינם קדושים, ואותיותיו לא חוללו בספרי חולין. רוב עובדי ההדפסה היו יהודים יראים ושלמים. על פי מסורת חסידית מפורסמת, היו מטבילים במקווה טהרה את מכונות הדפוס והאותיות לפני שהחלו להדפיס בהם (אודות בית הדפוס בסלאוויטא, ראו עוד: ח"ד פרידברג, תולדות הדפוס בפולניא, תל-אביב, תש"י, עמ' 104; ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק, תש"ם, עמ' 199-202; שד"ב לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, ברוקלין, תש"ע, עמ' סא).
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" כותב בספרו "שולחן הטהור" (מאמר קדושת עינים, פרק ו) על מעלת ההסתכלות בדברים קדושים – "שיסתכל בצורות קדושות... להמשיך קדושה והארה גדולה בנפש", והוא כותב: "וכן ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה'...
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
חביבות מיוחדת הייתה בעיני גדולי החסידות להתפלל וללמוד מתוך סידורים וספרי קודש, שהודפסו בקדושה בבית הדפוס בסלאוויטא.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $1,800
נמכר ב: $4,750
כולל עמלת קונה
ספר משניות – סדר זרעים, עם פירושי רבי עובדיה מברטנורא ותוספות יום טוב, ועם "תוספות חדשים", כולל ליקוטי חידושים מאת האדמו"ר רבי לוי יצחק מברדיטשוב. סלאוויטא, דפוס רבי משה שפירא, [תק"צ 1830]. בדף השער: 1828.
חלק מהמילים בדף השער נדפסו בדיו אדומה.
רישומי בעלות בדף השער: "שייך למו"ה יעשקי מיבעזעוואלי"; "יעשקי מביעזעוואלי הסמוך לק"ק ראגלי"; "עתה שייך להאברך מ' יצחק ב"מ אברהם אבא שיללעלר מראסין".
רישומי בעלות וחתימות בדפי המגן: "יהודה ליניל" (רישום לועזי שלו גם בבטנת הכריכה הקדמית); "זה המשניות שייך להרבני מ"ה יצחק אייזיק ב"מ אברהם אבא מראסין" – "הדר ביורבורג"; "שייך להרבני הנגיד מ"ה [---?] וואלף". רישומים מצדו השני של דף המגן: "זה המשניות שייך להקצין והנגיד והמשכיל כמר דניאל בן יצחק אייזיק"; "זה המשניות להרבני המופלג... מו"ה יצחק וויינער מברהויז דראגלי".
רישום מתמשך לאורך דפים יד-כב (בצד מספר הדף): "יצחק במו"ה אברהם אבא שילעלער מראסין, כעת הוא דר ביורבארג".
[4], קלב דף. 26.5 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, בהם עקבות רטיבות קלים, וכתמי שעווה. בלאי רב, קרעים וקרעים חסרים בשולי חלק מהדפים (ללא פגיעה בטקסט). סימני עש במספר דפים, עם פגיעות בטקסט. רישומים וחתימות. כריכת עור מקורית, בלויה ופגומה.
סדר זרעים ממהדורת משניות זו, נרשם במפעל הביבליוגרפיה על פי עותק מ"ספריית הרמב"ם" בתל אביב, ואינו מופיע בקטלוג הספרייה הלאומית.
על בית הדפוס שבסלאוויטא ומייסדו רבי משה שפירא אב"ד סלאוויטא
בית הדפוס היהודי בעיר סלאוויטא (במחוז חמלניצקי, מערב אוקראינה), פעל בשנים תק"נ-תקצ"ז. מייסד בית הדפוס בסלאוויטא היה רב העיר הגה"ק רבי משה שפירא (תקכ"ב-ת"ר), שהיה בנו של הצדיק המפורסם רבי פנחס מקוריץ. כבר מילדותו התגלה אצלו כשרון מיוחד לכתיבת סת"ם, לשרטוט, לגילוף ולחקיקה. אביו הקדוש עודד אותו ללמוד ולהשתלם בכך, כדי שירכוש לו אומנויות אלו. בראשית שנות התק"נ התמנה רבי משה לרבה של סלאוויטא, אך מאחר ולא רצה ליהנות מכתרה של תורה, ייסד את בית דפוסו המפורסם. האותיות בהן השתמשו בבית הדפוס היו מעשה ידיו של רבי משה. מלבד בית הדפוס, נוסדו על ידו בתי מלאכה לייצור נייר, וליציקת והתכת אותיות. חלק גדול מיהודי סלאוויטא התפרנסו בכבוד מעבודתם באחת מן המחלקות של מפעלי בית הדפוס. ספרי סלאוויטא התפרסמו בעולם היהודי בשל יופיים והידורם, בשל רמת הדיוק וטיב הגהתם, וכן בגלל בעליו של בית הדפוס – רבי משה, שהיה נקדש ונערץ אצל גדולי החסידות. רבי משה מסלאוויטא היה ממקורביו של האדמו"ר הזקן, רבי שניאור זלמן מלאדי. האדמו"ר הזקן כותב עליו: "המופלג בתורה, ויראת ה' אוצרו, בנן של קדושים". בספר "ספורים נוראים" מאת רבי יעקב קיידנר (למברג, תרל"ה) מובא סיפור מופת על סיועו של האדמו"ר הזקן לרבי משה לקבלת רישיון ממשלתי לפתיחת בית הדפוס שלו.
מעלה יתירה היתה בבית דפוס זה בכך שמעולם לא נדפסו בו ספרים שאינם קדושים, ואותיותיו לא חוללו בספרי חולין. רוב עובדי ההדפסה היו יהודים יראים ושלמים. על פי מסורת חסידית מפורסמת, היו מטבילים במקווה טהרה את מכונות הדפוס והאותיות לפני שהחלו להדפיס בהם (אודות בית הדפוס בסלאוויטא, ראו עוד: ח"ד פרידברג, תולדות הדפוס בפולניא, תל-אביב, תש"י, עמ' 104; ח' ליברמן, אהל רח"ל, א', ניו יורק, תש"ם, עמ' 199-202; שד"ב לוין, תולדות חב"ד ברוסיא הצארית, ברוקלין, תש"ע, עמ' סא).
האדמו"ר הקדוש רבי אהרן ראטה בעל "שומר אמונים" כותב בספרו "שולחן הטהור" (מאמר קדושת עינים, פרק ו) על מעלת ההסתכלות בדברים קדושים – "שיסתכל בצורות קדושות... להמשיך קדושה והארה גדולה בנפש", והוא כותב: "וכן ירגיל עצמו ללמוד מתוך ספר שנדפס על ידי אנשים יראי ה'...
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
לכן ישתדל עצמו כל איש ירא ה' להרכיש לו ספרים של דפוסים ישינים, שנדפסו על פי רוב מיראי ה', בפרט בדפוס סלאוויטא וזיטאמיר נכדי הרה"ק מקאריץ שהיו בעלי המדפיסים קדושי עליון, וכן דפוס אמסטרדאם הישן וכדומה".
חביבות מיוחדת הייתה בעיני גדולי החסידות להתפלל וללמוד מתוך סידורים וספרי קודש, שהודפסו בקדושה בבית הדפוס בסלאוויטא.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $3,000
נמכר ב: $3,750
כולל עמלת קונה
ספר הזהר, ספרים בראשית-דברים. זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, [תרכ"ג] 1863. סט שלם בשלושה כרכים.
רישומים בכתב-יד. בכרך השני (בדף שאחרי השער) חתימת המקובל הירושלמי רבי אהרן סלאטקי.
שלושה כרכים. כרך ראשון (בראשית): [4], רנא, יג, יג-טז דף. כרך שני (שמות): [1], א, ג-רפ דף. כרך שלישי (ויקרא-דברים): קטו; [1], קיז-שט, יא דף. 19.5-20 ס"מ. מצב כללי טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמי רטיבות וכתמים כהים. קרעים וקרעים חסרים בשולי מספר דפים (בהם קרע חסר בדף השער של הכרך השני, ללא פגיעה בטקסט, משוקם בהדבקת נייר). סימני עש, עם פגיעות קלות בטקסט (כולל אחד מדפי השער), משוקמים בחלקם בהדבקות נייר. חותמת בכרך השלישי, ורישומים בכתב-יד. כריכות חדשות.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $300
נמכר ב: $1,000
כולל עמלת קונה
ספר תורת כהנים, שלחן ערוך חשן משפט, חלק ראשון ושני, עם המפרשים. זיטומיר, דפוס רבי חנינא ליפא ורבי יהושע העשיל שפירא, נכדי הרב מסלאוויטא, [תרט"ז] 1856. שני כרכים.
שני שערים לכל כרך. חלק מהמילים בדפי השערים נדפסו בדיו אדומה.
בכרך הראשון: עשרות הגהות בכתב-יד, ארוכות וקצרות.
בכרך השני: חותמת בעלות של רבי "יהודא ליב חייקין – דומ"ץ דק"ק באברויסק".
רבי יהודה ליב חייקין ("יודל דער דיין"), הדיין של הקהילה החב"דית בבוברויסק, בשנות התר"ע והתר"פ. מו"צ בבית דינו של רב-העיר האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון אב"ד באברויסק (נכד ה"צמח צדק" מליובאוויטש), וחתום על צוואת האדמו"ר בשבט תרפ"ב. ראה אודותיו במאמר "מזכרונותיו של הרה"ח ר' יעקב יוסף ראסקין" משנת תרפ"ז, המספר עליו: "בשנה זו החליטו הרבנים אב"ד דק"ק באברויסק למנות אותי לשוחט עופות בעיר באברויסק, ואז כתבו מודעות גדולות ושלחו להדביק בעשרים ושמונה בתי כנסיות בעיר... המודעות כתב הדיין הרב יהודה לייב חייקין זצ"ל, שהוא הי' מקודם הדיין של הרה"ק רש"ן זצ"ל, ואחרי הסתלקותו, נשאר בבאברויסק בתור דיין ופוסק שאלות. היה איש ת"ח ויר"ש, נעים היה לשמוע ממנו בין מנחה למעריב, כשהיה לומד עין יעקב לפני קהל המתפללים בביהכ"נ סטראשעליא, בטוב טעם ודעת, והיה מתבל הלימוד של עין יעקב בדברי חסידות... היה לו כתב יד יפה וברור מאד, ובפרט אותיות גדולות ומאירות, והוא כתב בשבילי כל המודעות הנ"ל..." (תשורה מנישואי מאיר חיים עובדי' ושיינדל גורארי' – תשע"ט, עמ' 28-29, וראה עוד שם בעמ' 19).
שני כרכים. חלק ראשון: 556; 25 עמ'. חלק שני: 528 עמ'. 37.5-38 ס"מ. מצב כללי בינוני-טוב. כתמים רבים, בהם כתמי רטיבות (במיוחד בכרך הראשון). בלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים רבים בשולי דף השער ודפים נוספים בכרך הראשון (על גבול הטקסט). סימני עש עם פגיעות בטקסט (בעיקר בכרך השני). כריכות ישנות, עם פגמים.
החלק השני, וכן דפי המפתחות שבסוף החלק הראשון, לא נרשמו במפעל הביבליוגרפיה.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $250
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
אוסף ספרים מדפוסי רוסיה-פולין (אוקראינה) בשנות הת"ק והת"ר – ברדיטשוב, מאהלוב, זיטומיר, אוסטרהא, ועוד:
• ספר בעל הנפש, על הלכות נדה ומקוואות, מאת הראב"ד. [ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל בן אברהם ב"ק, תקע"ז 1817]. בשער: "באותיות ברדיטשוב". חתימה מחוקה בדף השער.
• ספר מעשה רוקח, על המשניות, מאת רבי אלעזר רוקח אב"ד בראד. [מאהלוב, דפוס צבי זאב רבין שטיין, תקע"ז 1817]. חסרים דפים ראשונים ואחרונים.
• ספר חידושי מהריב"ץ, מאת רבי יחיאל מרגליות. "כמו בדיהרונפורט" – [אוסטרהא, ללא שם דפוס, תקע"ח 1818].
• ספר משנה תורה להרמב"ם. ברדיטשוב, [דפוס רבי ישראל ב"ק, תקע"ח-תקפ"א 1818-1821]. שלושה חלקים (שני-רביעי), בשלושה כרכים. מהדורה שנייה שנדפסה בברדיטשוב; עם ההסכמות (שרובן הועתקו מהמהדורה הקודמת) מאת גדולי החסידות רבי לוי יצחק מברדיטשוב, רבי בצלאל מרגליות אב"ד אוסטרהא, רבי אשר צבי מאוסטרהא, דייני ברדיטשוב, ועוד. חתימות בדף השער של החלק הרביעי: "סעדי' ב"ר צבי הירש...[?]"; "יהודא ב"מ אהרון מזביי..[?]".
• ספר לבוש עטרת זהב על יורה דעה (עם פירוש חגורת שמואל מאת רבי שמואל מלנצבורג). ברדיטשוב, דפוס רבי ישראל ב"ק, [תקע"ט 1819]. רישום בעלות בדף השער של "צבי ליטאוויץ[?]". סימני עש רבים.
• ספר משנת אברהם, על הלכות סת"ם, מאת רבי אברהם יפה. זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, תרכ"ח 1868.
• ספר הלכות עולם, עם חידושי הלכות על מסכת ברכות, נידה ופסחים, מאת רבי דב בר קרסיק. זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, [תרכ"ח] 1868. שער נפרד לכל חלק.
• ספר הלכות עולם, עם חידושי הלכות על מסכת חולין, מאת רבי דב בר קרסיק. זיטומיר, דפוס אברהם שלום שאדאוו, [תרכ"ח] 1868. עם שער קדמי נוסף מודפס, בו מופיעה השנה: תרכ"ט, ומעברו השני הסכמת רבי בצלאל הכהן מווילנא.
• ספר קול הרמ"ז – ספר התיקונים, דיני סופרי סת"ם על פי הקבלה, מאת רבי משה זכות, עם ביאור מאת המקובל רבי יעקב קאפיל ליפשיץ ממזריטש, בעל "שערי גן עדן". ברדיטשוב, דפוס יעקב שעפטיל, [תר"נ 1890].
• ספר מגדים חדשים, על יורה דעה חלק ראשון, מאת רבי בנימין שמואל זלווינסקי אב"ד טעלפין שבמחוז קיוב. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרנ"ב 1891.
• ספר אמרי אמת, על התורה, מאת האדמו"ר רבי אליקים גץ בן רבי יעקב יוסף, המגיד מאורישטשעב וקאזען. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרנ"ו 1896.
• ספר שני המאורות, דרושים על התורה וחידושים על הש"ס, מאת האחים רבי צבי הירש ורבי שמואל מקאמינקא, תלמידי הבעש"ט. קישינב, דפוס י. שליאמאוויטש, [תרנ"ו] 1896. בעמוד האחרון לפני דפי הפרנומרענטען נדפסה תפילה ביידיש למוצאי שבת, מאת רבי לוי יצחק מברדיטשוב. זוהי הדפסה ראשונה של תפילה מפורסמת זו. חותמת "משה מרדכי ב"ר צבי לעסאק".
• ספר מחשבות בעצה, מאת רבי יעקב נתן אב"ד טוראוו. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, תרס"ב 1901. הסכמות אדמו"רי קרלין, הורוניסטפול, ברעזדוב וסלאוויטא. חתימה (קצוצה) בדף השער: "מספרי ברוך מנדלבוים". חותמת דהויה בדף השער: "אליעזר יעקב בר"א הלוי... ירושלם".
• ספר רפואת הנפש, חלק ראשון וחלק שני, מאת רבי בנימין מאיר מגיד דקרעמענטשוג. ברדיטשוב, דפוס חיים יעקב שעפטיל, [תרס"ו 1906]. שני חלקים בכרך אחד.
16 כרכים. גודל ומצב משתנים. חתימות, חותמות ורישומי בעלות. כריכות חדשות. הספרים לא נבדקו בידינו לעומק, והם נמכרים כמות שהם.
קטגוריה
דפוסי סלאוויטא וזיטומיר, ודפוסי רוסיה-פולין
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $300
נמכר ב: $450
כולל עמלת קונה
"אנשי אמת שפעולתן אמת וצדק ומצדיקי הרבים...", מכתב שד"רות מודפס, עם קריאה לתמיכה בישיבת המקובלים "בית אל" – עם חתימות-יד של שישה מחכמי ומקובלי ירושלים, ושלוש חותמות. ירושלים, [דפוס יואל משה סלומון, תרכ"ח 1868].
כתב שד"רות ומכתב קריאה הממוען אל נדיבים, רבנים "וגבירי יחידי מעלת הכונסיסתואר... בעי"ת..." – עם מילוי בכתב-יד, לעיר "קצומטינא" (קונסטנטין Constantine, צפון-מזרח אלג'יריה), עבור השד"ר רבי אברהם חיים פינסו, היוצא לעירם במסע שד"רות עבור ישיבת המקובלים "בית אל" – "...זה מקום מקדש דכוין פתיחן לי'[ה] נגד שער המזרח, כותל המערבי כנגד בית קדש הקדשים תוב"ב...", בה לומדים "תורת אמת... מעשה מרכבה דסתרי סתרין... כאשר שמענו כן ראינו... פה קדוש מדבר רבינו מהרח"ו ז"ל אשר קבל מרבו הקדוש האריא"ל ז"ל...", ומתפללים בה בסדרי כוונות הקבלה עפ"י הרש"ש הקדוש: "לשמוע אל הרנה ואל התפלה על פי סדר הכוונות אשר תקן איש אלקים קדוש.... שר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה...".
חתומים בחתימות ידם: רבי חיים דוד חזן [ה"חכם באשי", בן ה"חקרי לב" עלה מאיזמיר בשנת תרט"ו, וכיהן כ"חכם באשי – ראשון לציון" עד פטירתו בשנת תרכ"ט]; רבי רחמים חיים דוד ענתבי [נפטר תרל"ד, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, ירושלים תשס"ט, אות תקח, עמ' 262]; רבי חנוך אנג'יל [רבי חנוך ב"ר משה אנג'יל, נפטר תרמ"ה, אביו של רבי וידאל חנוך אנג'יל, מראשי "בית אל" וראב"ד ירושלים, שנפטר בשנת תרס"ז]; רבי יוסף בכור ויטאל [הוציא לאור בשנת תרכ"ו כמה מספרי "שמונה שערים" לרבי חיים ויטאל], רבי יצחק קאלאמארו [שותפו של רבי יוסף בכור ויטאל בהוצאת ה"שמונה שערים" למהרח"ו]; רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה [מחבר "תולדות אהרן ומשה" ועוד ספרים; ראו אודותיו: פריט 420].
חותמות: ה"חכם באשי" רבי חיים דוד חזן; חותם הישיבה, וחותמת בדוגמת חתימת-יד של חותם נוסף.
ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה" [שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים], רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד. מ"יחידי" הישיבה שפעלו לצד הרב היר"א היו המקובלים החתומים לפנינו.
[1] דף כפול. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.
ש' הלוי, מס' 139. ראה שם בעמ' 63 צילום של כרוז דומה, שנשלח ע"י השד"ר לעיר ציפרו בצפון אפריקה.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים מודפסים ומכתבים חתומים
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
עלון מודפס (4 עמודים) מטעם כוללות האשכנזים-פרושים בירושלים, "זאת התעודה ליסוד מוסד 'הבקור חולים' ועתרת 'שלום ירושלם'", עם תקנות החברה שנוסדה לטובת הקמת מוסד "בקור חולים" בירושלים. [ירושלים, תרכ"ב 1862].
מסמך היסטורי מוקדם ונדיר מראשית ימיה של חברת "שלום ירושלים", שהוקמה במינסק בשנת תרכ"א על מנת לגייס תמיכה לטובת הקמת בית החולים "ביקור חולים" של עדת הפרושים בירושלים.
בפתח העלון מובאים דברי רקע והסבר על חברת "בקור חולים" של כולל הפרושים, שנוסדה בזמן עליית תלמידי הגר"א שנים רבות קודם לכן. הם מתארים את ריבוי ההוצאות ואת מיעוט ההכנסות של החברה, "וכמה נפשות יקרות בעיר ה' גועו מפני אפיסת העזרה...", וייסוד חברת "שלום ירושלם" בידי אנשי שלומם במינסק לטובת הענין, והתקנות שתיקנו: "עתה זאת אשר קיווינוהו... הערה ה' רוח קדשו ממרום בלבב אדירי גדולי ונכבדי ויקירי ק"ק מינסק ויסדו שמה ליסוד מוסד הבקו"ח דפה חברה נהדרת בק'[הילתם] נקר'[את] בשם 'שלום ירושלם', ופעולת צדקתם לחיים בירושלם באו פני התקנות אשר הכינו... באתנו בחובה רבה לעשות חטיבה מול חטיבה ולחזק ביתר שאת וביתר עז את התקנות הנאותות... ודברי התקנות הנ"ל יהיה לחק עולם למשמרת שלום ירושלם...".
בהמשך העלון באות עשר תקנות החברה, ובהן: שתרומות הניתנות לטובת חברת "שלום ירושלם" לא יפגעו בהכנסות הכולל ובקופות רמבע"נ, רישום שמות המנדבים בפנקס מיוחד, אמירת מי שברך לזכותם בשבתות ורגלים, להתפלל בערב ראש חודש בעד המנדבים בכותל המערבי ובקבר רחל, מינוי גבאים מיוחדים שתפקידם לבדוק שכל ענייני החברה מתנהלים כסדר וכחוק, שלא תינתן קדימות לחולה בשל עיר מוצאו אלא על פי הנחיצות וחומרת מחלתו, ריכוז ושליחת התרומות באמצעות רבני וגבאי החברה במינסק, לימוד משניות ואמירת קדיש לזכר הנפטרים מבני החברה, ועוד.
הכרוז חתום (בדפוס) בידי גבאי החברה "שלום ירושלם", רבני כולל הפרושים בירושלים, רבי ישעיה ברדקי, חתנו רבי נתנאל לוריא, רבי יצחק ב"ר משה חשין מחאסלביץ, רבי אריה מארקוס מקיידאן, משה יהודה ליב מעביל מטולטשין, ועוד, החותמים ביום ד', ח' אדר ב' תרכ"ב.
בעמוד האחרון של הדף, מכתב המלצה והסכמה חתום (בדפוס) בידי רבני כולל הפרושים-אשכנזים בירושלים, רבי משה יהודה ליב ב"ר בנימין זילברברג מקוטנא (בעל "זית רענן"), רבי מאיר אויערבאך אב"ד קאליש וירושלים (בעל "אמרי בינה") ורבי נחום בהרמ"א (הצדיק רבי נחום משאדיק), וחתימותיהם של רבי יוחנן הירש ב"ר מרדכי שלאנק (תלמיד ה"חתם סופר") ורבי אברהם יצחק פורוש-טרכטנברג סופר הכולל.
בשולי הדף איור (חיתוך עץ) של קבר הנביא זכריה בן יהוידע הכהן.
חברת "שלום ירושלים" נוסדה במינסק בשנת תרכ"א (1861), על ידי שד"ר העדה הפרושית ר' משה חשין (חסלביצר), על מנת לגייס כספים בערי רוסיה לטובת חברת "בקור חולים" והקמתו של בית חולים יהודי בירושלים. מטרת החברה הייתה למנוע את תלותם של עניי ירושלים בשירותי בית החולים של המיסיון האנגלי בעיר, שבו נכשלו במאכלות אסורים ובאיסורי שבת. תקנות החברה נדפסו בשנת תרכ"ב שערי בית החולים "ביקור חולים" נפתחו בפועל רק בי"ט תמוז תרכ"ז. בהמשך עמד בראש החברה בנו רבי יצחק חשין מוואלאזין, הנזכר כנראה בדף שלפנינו כשד"ר מטעם חברת "שלום ירושלים" במינסק (ראו: "'בקור חולים הפרושים' בירושלים, מחברה לבית-חולים", מאת ישראל פריידין, בתוך: קתדרה 27, (דצמבר 1982); ספר "אנשי אמונה", מאת שלום רוטמן (ירושלים, תשפ"ב), עמ' 35 ואילך.
[1] דף כפול (הכולל [4] עמ' מודפסים). 29 ס"מ. מצב בינוני. כתמים, כתמי רטיבות וכתמים כהים. קמטים ובלאי. קרעים, בהם קרעים חסרים משוקמים בהשלמות נייר ונייר דבק עם פגיעות בטקסט.
נדיר ולא-ידוע ביבליוגרפית. אינו מופיע בש' הלוי, וברשומות הספרייה הלאומית.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים מודפסים ומכתבים חתומים
Catalogue Value
מכירה פומבית 103 חלק ב' ספרי קודש עתיקים | שבתאות ואנוסי ספרד | חסידות וקבלה | דפוסי סלאוויטא וירושלים | מכתבים וכתבי-יד
2.9.2025
פתיחה: $300
נמכר ב: $375
כולל עמלת קונה
דף מודפס מטעם כוללות האשכנזים-פרושים בירושלים, דין וחשבון על הוצאות מסע השד"רים לערי רוסיה וסיביר לטובת חברת "בקור חולים – שלום ירושלם". ירושלים טבת תרכ"ט [שלהי 1868 או ראשית 1869].
העתק מתוך פנקסי החשבונות של חברת "בקור חולים – שלום ירושלם", עם פירוט ההוצאות הכספיות של מסעות השד"רים לערי רוסיה הפנימית ולסיביר, אשר: "כל מעינם לקמץ בהוצאות ולהרבות ההכנסה לטובת עניים המדוכאים בירושלם"
הדף מחולק לשתי עמודות: בעמודה הימנית מופיע פירוט ההוצאות ממסע השד"ר רבי יצחק מוואלאזין, "שנסע במלאכות ראשי הח"ק 'שלום ירושלם' דק"ק מינסק שנת העבר...", כולל תיאור מפורט של מסלול הנסיעה מוואלאזין לערי סיביר ובחזרה, עלויות המסע והסך הכולל של ההוצאות. בעמודה השמאלית מופיע פירוט ההוצאות ממסע השד"ר רבי זאב וואלף מסלוצק, "אשר נסע לסיביריא בש'[נת] תרכ"ו", ובו מסלול נסיעתו ממינסק לערי סיביר ובחזרה, עלויות המסע והסך הכולל של ההוצאות.
בשולי הדף נדפס "חותם הח"ק בקו"ח מכולל אשכנזים פרושים ה"יו".
חברת "שלום ירושלים" נוסדה במינסק בשנת תרכ"א (1861), על ידי שד"ר העדה הפרושית ר' משה חשין (חסלביצר), על מנת לגייס כספים בערי רוסיה לטובת חברת "בקור חולים" והקמתו של בית חולים יהודי בירושלים. מטרת החברה הייתה למנוע את תלותם של עניי ירושלים בשירותי בית החולים של המיסיון האנגלי בעיר, שבו נכשלו במאכלות אסורים ובאיסורי שבת. תקנות החברה נדפסו בשנת תרכ"ב (ראו פריט קודם). שערי בית החולים "ביקור חולים" נפתחו בפועל רק בי"ט תמוז תרכ"ז. בהמשך עמד בראש החברה בנו רבי יצחק חשין מוואלאזין, הנזכר כנראה בדף שלפנינו כשד"ר מטעם חברת "שלום ירושלים" במינסק (ראו: "'בקור חולים הפרושים' בירושלים, מחברה לבית-חולים", מאת ישראל פריידין, בתוך: קתדרה 27, (דצמבר 1982); ספר "אנשי אמונה", מאת שלום רוטמן (ירושלים, תשפ"ב), עמ' 35 ואילך.
26.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול וקמטים קלים. כתמי דיו.
נדיר. לא נרשם אצל ש' הלוי, ואינו נמצא בקטלוג הספרייה הלאומית בירושלים.
קטגוריה
דפוסי ירושלים הראשונים – כרוזים מודפסים ומכתבים חתומים
Catalogue Value
