"אנשי אמת שפעולתן אמת וצדק ומצדיקי הרבים...", מכתב שד"רות מודפס, עם קריאה לתמיכה בישיבת המקובלים "בית אל" – עם חתימות-יד של שישה מחכמי ומקובלי ירושלים, ושלוש חותמות. ירושלים, [דפוס יואל משה סלומון, תרכ"ח 1868].

כתב שד"רות ומכתב קריאה הממוען אל נדיבים, רבנים "וגבירי יחידי מעלת הכונסיסתואר... בעי"ת..." – עם מילוי בכתב-יד, לעיר "קצומטינא" (קונסטנטין Constantine, צפון-מזרח אלג'יריה), עבור השד"ר רבי אברהם חיים פינסו, היוצא לעירם במסע שד"רות עבור ישיבת המקובלים "בית אל" – "...זה מקום מקדש דכוין פתיחן לי'[ה] נגד שער המזרח, כותל המערבי כנגד בית קדש הקדשים תוב"ב...", בה לומדים "תורת אמת... מעשה מרכבה דסתרי סתרין... כאשר שמענו כן ראינו... פה קדוש מדבר רבינו מהרח"ו ז"ל אשר קבל מרבו הקדוש האריא"ל ז"ל...", ומתפללים בה בסדרי כוונות הקבלה עפ"י הרש"ש הקדוש: "לשמוע אל הרנה ואל התפלה על פי סדר הכוונות אשר תקן איש אלקים קדוש.... שר שלום מזרחי דידיע שרעבי זלה"ה...".

חתומים בחתימות ידם: רבי חיים דוד חזן [ה"חכם באשי", בן ה"חקרי לב" עלה מאיזמיר בשנת תרט"ו, וכיהן כ"חכם באשי – ראשון לציון" עד פטירתו בשנת תרכ"ט]; רבי רחמים חיים דוד ענתבי [נפטר תרל"ד, ראה אודותיו: לקדושים אשר באר"ץ, ירושלים תשס"ט, אות תקח, עמ' 262]; רבי חנוך אנג'יל [רבי חנוך ב"ר משה אנג'יל, נפטר תרמ"ה, אביו של רבי וידאל חנוך אנג'יל, מראשי "בית אל" וראב"ד ירושלים, שנפטר בשנת תרס"ז]; רבי יוסף בכור ויטאל [הוציא לאור בשנת תרכ"ו כמה מספרי "שמונה שערים" לרבי חיים ויטאל], רבי יצחק קאלאמארו [שותפו של רבי יוסף בכור ויטאל בהוצאת ה"שמונה שערים" למהרח"ו]; רבי אהרן רפאל חיים משה פירירה [מחבר "תולדות אהרן ומשה" ועוד ספרים; ראו אודותיו: פריט 420].

חותמות: ה"חכם באשי" רבי חיים דוד חזן; חותם הישיבה, וחותמת בדוגמת חתימת-יד של חותם נוסף.

ישיבת המקובלים "בית אל", המכונה גם "מדרש החסידים" או "קהל חסידים", נוסדה בירושלים בשנת תצ"ז (1737) על ידי רבי גדליה חיון, והיא נועדה לשמש כמקום לימוד לתורת הסוד. בין כותליה הסתופפו מאז חכמי המקובלים בירושלים, ובראשה עמדו גדולי המקובלים. מן המפורסמים שבהם הוא רבי שלום שרעבי (הרש"ש), שעמד בראשות הישיבה והמהרי"ט אלגאזי שנתמנה אחריו לראש הישיבה. לפי המסופר, היה רבי גרשון מקיטוב – גיסו של הבעש"ט – מן הלומדים בישיבה. לאחר פטירת ראש הישיבה הרב אג"ן (רבי חיים אברהם גאגין) בשנת תר"ח, נתמנה תחתיו רבי ידידיה רפאל אבולעפיה – שנודע בכינויו "הרב היר"א" (תקס"ז-תרכ"ט), ושימש כראש ישיבת המקובלים עד לפטירתו. בין תלמידיו של הרב היר"א היו האדמו"רים בני רבי משה מלעלוב, רבה של ירושלים בעל ה"אמרי בינה" [שעל פי עצתו תיקן את תקנת איסור כלי זמר בירושלים], רבי שמ"ח [שלום משה חי] גאגין, ששימש אחריו כראש ישיבת "בית אל", ועוד. מ"יחידי" הישיבה שפעלו לצד הרב היר"א היו המקובלים החתומים לפנינו.

[1] דף כפול. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים ובלאי.

ש' הלוי, מס' 139. ראה שם בעמ' 63 צילום של כרוז דומה, שנשלח ע"י השד"ר לעיר ציפרו בצפון אפריקה.