תחריט "פופ-אפ" (דיורמה) המתאר את חנוכת בית הכנסת הפורטוגזי באמשטרדם. [Martin Engelbrecht, אוגסבורג, ת"צ 1730 בקירוב]. תחריטים מנותקים – תחריט אחד חסר

תחריט; צבע מים; קרטון.

תחריט "פופ-אפ" ייחודי, צבוע ביד, המתאר את אירוע חנוכת בית הכנסת הספרדי-פורטוגזי באמשטרדם (נחנך בשנת 1675); כפי הנראה, התחריט נעשה בידי I. Wachsmuht.

הדיורמה שלפנינו עשויה במקור חמש שכבות, והשכבה הראשונה, בה נראית חזית בית הכנסת, חסרה בעותק שלפנינו. בשכבה השנייה מופיעים הכותרת "Temple des Juifs / Juden Synagoge" וחלק מאנשי הקהילה – גברים, נשים וילדים – ולידם הוצאת ספר תורה; בשכבה השלישית מתפללים עם טליתות על ראשיהם; בשכבה הרביעית נראים הבימה, החזן, וקבוצת מתפללים; בשכבה החמישית התאספות מתפללים בלבוש מהודר, שותים יין, ועל ידם ספר תורה נוסף; בשכבה השישית נראה ארון הקודש פתוח.

כל שכבה כוללת תחריט (כפי הנראה, התחריטים נדפסו במיוחד לכבוד יצירה זו), המודבק על לוח קרטון (לוחות הקרטון אינם מחוברים בעותק שלפנינו).

17x20.5 ס"מ (מקופל). מצב טוב-בינוני. כתמים. שרידי הדבקות נייר בחלקם האחורי של הלוחות. מספר פיסות קרטון חסרות.

תערוכה: Sanctuary & Synagogue, The Experience of the Portuguese and Ashkenazic Jews in Amsterdam, ספריית ה-JTS, ניו-יורק, אוקטובר 1998 עד ינואר 1999.

ארבעה קמעות על קלף. [אירופה, המאה ה-18/19 בקירוב].

• דף קלף כתוב משני צידיו בכתיבה מרובעת ובינונית. בחזית פסוקים מפרשיות "ואהבת" ו"והיה אם שמוע", עם כיתובים בין השורות של פסוקי "אנא בכח" ושמות קדושים; בגב כוונות "שם המפורש" של ע"ב אותיות, עם הכותרת: "וזה הכוון בפ' ציצית נגד השם של ע"ב...".

• דף קלף, קמע שמירה מעין הרע, מעוצב כמעין "מנורה" בעלת שלוש זרועות, עם שמות קדושים ופסוקים ("ויהי ה' את יוסף, ויהי איש מצליח.."; "בן יוסף פורת בן אנא מזרעא דיוסף דלא שלטא ביה עינא בישא..."; ועוד).

• דף קלף מרובע קטן, בכתיבה קליגרפית (מעוצב כמגן דוד מוקף בעיגולים), קמיע לילד לשמירה מעין הרע, עם שמות קדושים, פסוקי ברכת כהנים וכיתובים נוספים ("קרע שטן..."; "מיוסף צדיקא דלא שלטא ביה עינא בישא כדכתיב בן פורת יוסף בן פרת עלי עין – מכל מה שהפה יוכל לדבר... את הילד"). הכתב דהוי, עם אותיות מעט מחוקות.

• פיסת קלף מלבנית קטנה, עליה נכתב פסוק מנוקד, עם ציון שמה של אשה מווילמהרשדורף: "אשמחה ואעלצה בך, אזמרה שמך עליון – העלע ב"ה קאשמן יצ"ו מווילמרש".

4 פריטים על קלף. גודל משתנה, 4-16 ס"מ בקירוב. מצב טוב עד טוב-בינוני. כתמים ובלאי. דהיית דיו.

אוסף מגוון של דפים מודפסים, הכולל דפי תפילה ו"שמירה", קטעים מספרי דפוס, ועוד, מארצות שונות ומתקופות שונות, מהמאה ה-17 עד המאה ה-20.

בין הפריטים:

• דף מודפס, "תחינה" שהנשים נוהגות לומר בראש השנה ויום כיפור בעת שהחזן שר ב"עלינו לשבח". [גרמניה, שנות הת"ק בקירוב, המאה ה-18/19]. יידיש-מערבית, באותיות צו"ר.

• דף שער מאויר של "חמשה חומשי תורה – תקון סופרים". אמשטרדם, "במצות הגביר שמואל בן יצחק ברוך רוזא" [דפוס דוד די קאשטרו תארתס, תכ"ו 1666].

• קונטרס, סדר "פטום הקטורת" – עם הוראות ביידיש (באותיות צו"ר). נדפס כנראה באחד מדפוסי גרמניה, במאה ה-17/18 בקירוב. ח דף.

• דף עם "השמטות ולוח הטעות", מספר "הון עשיר" על משניות, מאת רבי עמנואל חי ריקי, [אמשטרדם, דפוס שלמה פרופס, תצ"א 1731], מתוך הווריאנט עם תווי הנגינה לשיר שחיבר רבי עמנואל חי ריקי: "מה טוב הוא ומה נעים כי ישבו אחים יחדיו".

לפי מסורת חסידי חב"ד, האדמו"ר המהר"ש מליובאוויטש הלחין את הניגון החב"די הידוע בשם "לכתחילה אריבער" כאשר קרא בתוים אלה שלפנינו, וניגון זה מתכתב עם השיר המקורי של רבי עמנואל חי ריקי. בנוסף, מייחסת המסורת החב"דית את הניגון הזה למורשתו של האר"י, בהסתמך על כך שרבי עמנואל חי ריקי היה מגדולי המקובלים ומעתיקי תורת הקבלה של האר"י (על כך ראה בהרחבה מאמרו של פרופסור אדוין סרוסי, 'לכתחילה אריבער': גלגולו של ניגון איטלקי אל מסורת חב"ד ואל הפייטנות המזרחית, בתוך: בלוג עונג שבת מאת פרופסור דוד אסף, 14 ספטמבר 2018).

• דף תפילה בעת פינוי בית הקברות בפראג. פראג, דפוס Gottlieb [תרס"ג 1903].

• דף "שמירה לילד וליולדת מהרב הקדוש רבי ישראל בעל שם טוב". קזבלנקה, דפוס האחים חאדידא, [ללא שנת דפוס].

• ועוד.

7 פריטים. גודל ומצב משתנים.

כתובה לנישואי החתן דוד בן אברהם הכהן שולאל, עם הכלה אריכא בת משה הכהן שולאל. אלגזאייר [אלג'יר], תר"ב [1842].

מסגרת מעוטרת בצבעים, בדגמים פרחוניים וגיאומטריים. כתיבה ספרדית בינונית. בראש הכתובה נכתבו פסוקי ברכה באותיות מוגדלות.

חתומים כעדים: "ע"ה יעקב סמאגא" ו"ע"ה יוסף חגאג".

28 ס"מ. מצב בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים בסימני הקיפול ובמקומות נוספים, עם פגיעה בטקסט. בשוליים העליונים חורים זעירים המעידים על עיטור שהיה תפור בהם ואבד (בדומה לכתובות אחרות מאלג'יר מאותה תקופה, בהם נתפר עיטור עליון דמוי כיפה). רישומים וחותמת.

כתב-יד, ביאור בחרוזים, בפרסית-יהודית, על חיבורו של המשורר והמיסטיקן הסוּפי ג'לאל א-דין רומי, מאת מאת אבראהים דדה בן צאלח המכונה שאהדי מולוי (נפטר בשנת 1550). [פרס], תקפ"ז [1827].

כתיבה פרסית, על נייר תכלכל, בדיו שחורה ואדומה לסירוגין. בפתיחת החיבור ובסופו עיטורים בצבע, בדגמים פרחוניים וגיאומטריים.

בראש כתב-היד הקדמה מאת "צעיר ראובן בן כמה"ר לא"א סימן טוב מלמד", בעברית ובפרסית-יהודית.

קולופון בסוף החיבור (דף 100ב): "תמת אל כתאב... ג'הת אכוי אור עיני כ"מ אדניה יצ"ו בן כ"מ עמרם ג' שבת ט"ו... תמוז שנת התקפ"ז לפ"ק הכותב... אברהם בן לא"א גרשון...".

אחר החיבור, בדפים 101-114, הועתקו קטעים ספרותיים בפרסית-יהודית, בהם גם השיר "סמוך לאל חי והאר עין ישרים", שחובר על ידי מולא סימן טוב מלמד (השיר נדפס בספר עונג לשבת, לרבי מתתיה גרג'י, ירושלים תרע"ג; אוצר השירה והפיוט, כרך שלישי, עמ' 243, סעיף 163). מולא סימן טוב (נפטר תק"ס), היה רב במשהד, משורר, מתרגם ומחבר ספרים (ראו אודותיו: אמנון נצר, כתבי-היד של יהודי פרס במכון בן צבי, ירושלים תשמ"ו, עמ' 38; ראובן קשאני, שירת האזהרות לחג השבועות לרב סימן טוב מלמד, ירושלים תשע"ד). על נטייתו הסוּפית של מולא סימן טוב מלמד, ראו: נצר, שם, עמ' 24; קשאני, שם, עמ' 22). כותב ההקדמה לחיבור שלפנינו הוא בנו של מולא סימן טוב מלמד.

רישומים שונים (מאוחרים יותר) בפרסית-יהודית, בראש כתב-היד ובסופו.

[115] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים, כתמי רטיבות (עם מעט דהיית דיו). קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור מקורית (בעיצוב איסלאמי; נכרכה מחדש), עם פגמים.