כתב-יד, ביאור בחרוזים, בפרסית-יהודית, על חיבורו של המשורר והמיסטיקן הסוּפי ג'לאל א-דין רומי, מאת מאת אבראהים דדה בן צאלח המכונה שאהדי מולוי (נפטר בשנת 1550). [פרס], תקפ"ז [1827].

כתיבה פרסית, על נייר תכלכל, בדיו שחורה ואדומה לסירוגין. בפתיחת החיבור ובסופו עיטורים בצבע, בדגמים פרחוניים וגיאומטריים.

בראש כתב-היד הקדמה מאת "צעיר ראובן בן כמה"ר לא"א סימן טוב מלמד", בעברית ובפרסית-יהודית.

קולופון בסוף החיבור (דף 100ב): "תמת אל כתאב... ג'הת אכוי אור עיני כ"מ אדניה יצ"ו בן כ"מ עמרם ג' שבת ט"ו... תמוז שנת התקפ"ז לפ"ק הכותב... אברהם בן לא"א גרשון...".

אחר החיבור, בדפים 101-114, הועתקו קטעים ספרותיים בפרסית-יהודית, בהם גם השיר "סמוך לאל חי והאר עין ישרים", שחובר על ידי מולא סימן טוב מלמד (השיר נדפס בספר עונג לשבת, לרבי מתתיה גרג'י, ירושלים תרע"ג; אוצר השירה והפיוט, כרך שלישי, עמ' 243, סעיף 163). מולא סימן טוב (נפטר תק"ס), היה רב במשהד, משורר, מתרגם ומחבר ספרים (ראו אודותיו: אמנון נצר, כתבי-היד של יהודי פרס במכון בן צבי, ירושלים תשמ"ו, עמ' 38; ראובן קשאני, שירת האזהרות לחג השבועות לרב סימן טוב מלמד, ירושלים תשע"ד). על נטייתו הסוּפית של מולא סימן טוב מלמד, ראו: נצר, שם, עמ' 24; קשאני, שם, עמ' 22). כותב ההקדמה לחיבור שלפנינו הוא בנו של מולא סימן טוב מלמד.

רישומים שונים (מאוחרים יותר) בפרסית-יהודית, בראש כתב-היד ובסופו.

[115] דף. 20.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בהם כתמים כהים, כתמי רטיבות (עם מעט דהיית דיו). קרעים וקרעים חסרים במספר דפים, משוקמים במילוי נייר. כריכת עור מקורית (בעיצוב איסלאמי; נכרכה מחדש), עם פגמים.