מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
מציג 145 - 156 of 302
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,500
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו, חתימתו וחותמתו של הגאון רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז'. לודז', ב' טבת תרנ"ג [נר שמיני של חנוכה 1892].
הסכמה לספר "נתיב הים" על מדרש תנחומא, שנתחבר ע"י רבי ישראל משה ברומברג מלודז'. [הספר נדפס לבסוף רק בשנת תרע"ד בפיעטרקוב, על חומש בראשית, וההסכמה שלפנינו נדפסה שם (בתיקוני לשון קלים). החיבור נדפס במהדורה חוזרת בהוצאת "זכרון אהרן", בתוך "מדרש תנחומא השלם והמפואר", ירושלים, תשס"ח – ראה שם במבוא].
"
שבחוהו רבנן גאוני זמנינו להרב המופלג מ' משה שי' מפ"ק ואת מעשי ידיו יפארו, כי טוב עשה ללקוט מגדולי המחברים ויקבצם כעמיר גורנה לפרש את דברי המדרש תנחומא. גם אנכי ראיתי איזו מקומות שהוא מפרש אה המדרש קרוב להפשט הישר, אם כי לא נתנני הזמן לעיין בו הרבה, אבל הפרט יעיד על הכלל, וע"כ הנני מסכים גם אנכי לקובעו בדפוס. דברי הבעה"ח אור ליום ד' ב' טבת תרנ"ג לפ"ק, אלי' חיים מייזל".
שבחוהו רבנן גאוני זמנינו להרב המופלג מ' משה שי' מפ"ק ואת מעשי ידיו יפארו, כי טוב עשה ללקוט מגדולי המחברים ויקבצם כעמיר גורנה לפרש את דברי המדרש תנחומא. גם אנכי ראיתי איזו מקומות שהוא מפרש אה המדרש קרוב להפשט הישר, אם כי לא נתנני הזמן לעיין בו הרבה, אבל הפרט יעיד על הכלל, וע"כ הנני מסכים גם אנכי לקובעו בדפוס. דברי הבעה"ח אור ליום ד' ב' טבת תרנ"ג לפ"ק, אלי' חיים מייזל".
הגאון הנודע רבי אליהו חיים מייזל אב"ד לודז' (תקפ"א-תרע"ב), מילדותו נודע בגאונותו וכבר בגיל שמונה נכנס ללמוד בישיבת וואלוז'ין אצל רבי יצחק מוואלוז'ין. בגיל 19 נתמנה לרבה של הורודוק עיר מולדתו, ובשנת תרי"ג נתמנה לרבה של דרעטשין. לאחר מכן כיהן ברבנות פרוזינא ולומזה, ומשנת תרל"ג כיהן כארבעים שנה ברבנות העיר לודז'. נודע כאחד מגדולי דורו בליטא ובפולין, נודע במעשי חסד מופלגים, בפדיון שבויים ובהצלת משפחות עניות מחרפת רעב. קברו שבלודז' נודע כמקום תפלה ובקשה לישועת הכלל והפרט, והיה מכוסה תמיד ב"פתקאות".
מעבר לדף – מכתב מנוי לספר, מאת ד"ר ישראל יעלסקי מלודז', משנת תרנ"ה [1894]:
"ראיתי באיזו מקומות של הספר הזה, אשר בדעת המחבר... מו"ה ישראל משה נ"י מלאדז להוציאו לאור, ומצא חן בעיני מאד, וגם אני אקח איה"ש עקזעמפלאר אחד, כאשר יצא מבית הדפוס ואשלם כפי אשר יושת עלי, יום ב' לפ' נח התרנ"ה, ישראל בן א"א מו"ה משה שמואל יעלסקי".
ד"ר ישראל ילסקי, רופא מחוזי בגליל לודז', מראשוני המטיפים בבית הכנסת ה"אשכנזי" הגדול (ה"סינאגוגה") ברחוב קושצ'ושקו, שהוקם בשנת 1888 במרכז העיר לודז' (בית כנסת מודרני ומפואר, שנבנה ע"י אמנים איטלקיים, לפי מתכונתם של בתי הכנסת הרפורמיים בגרמניה, עם עוגב ובימת מקהלה). ראה אודותיו: אגרות הרב ניסנבוים, עמ' 94, הערה 17.
[1] דף (כתוב משני צדדיו). 13X15.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים רבים. קרעים בשוליים. מודבק על גבי נייר אחר, עם פגיעה קלה בטקסט במכתבו של ד"ר ילסקי.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $300
לא נמכר
מכתב הסכמה בכתב-ידו וחתימותיו של הגאון רבי "שמואל זנוויל קלעפפיש מ"ץ דפה"ק הק'" וראב"ד ווארשא. ווארשא, יום א' א' דסליחות תרנ"ב [כ"ו אלול 1892].
הסכמה לספר "נתיב הים" על מדרש תנחומא, שנתחבר ע"י רבי ישראל משה ברומברג מלודז'. לאחר החתימה ארבע שורות נוספות בחתימתו, עם התחייבותו מראש לקניית הספר בעת שיצא לאור [הספר נדפס לבסוף רק בשנת תרע"ד בפיעטרקוב, על חומש בראשית, וההסכמה שלפנינו נדפסה שם, בשיבושי העתקה קלים. החיבור נדפס במהדורה חוזרת בהוצאת "זכרון אהרן", בתוך "מדרש תנחומא השלם והמפואר", ירושלים, תשס"ח – ראה שם במבוא].
הגאון רבי שמואל זנוויל קלפפיש (תקפ"ה-תרס"ב), תלמיד הגאון מקוטנא בעל "זית רענן". חתן רבי מרדכי ב"ר נחמיה מגדולי המו"צים בווארשא. משנת תר"י כיהן רבי שמואל זנוויל כמו"צ בווארשא. בשנת תרל"ג נתמנה כ"ראב"ד" וכ"ממלא מקום הרב", תפקיד שהיה בזמנו בעל הסמכות התורנית הבכירה בעיר הבירה ווארשא. נודע בחוכמתו הרבה והיה מגדולי ההוראה. רבים מגדולי הרבנים בדורו (כמו ה"חידושי הרי"מ" וה"בית הלוי") סמכו על הוראותיו ההלכתיות (ראה אודותיו בספר חכמי פולין, א', עמ' שמג-שמה).
[1] דף. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים. בלאי וקמטים. קרעים בשוליים. מודבק על גבי נייר אחר.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $500
לא נמכר
מכתב הסכמה בחתימות ידו וחותמתו של הגאון המפורסם רבי יצחק הכהן פייגנבוים ראב"ד ווארשא. ווארשא, יום ב' כ' אלול תרנ"ב [1892].
הסכמה לספר "נתיב הים" על מדרש תנחומא, שנתחבר ע"י רבי ישראל משה ברומברג מלודז'. כתב-יד סופר, עם חתימת ידו "יצחק ברי"א הכהן פייגענבוים מ"ץ דפה". לאחר החתימה שתי שורות נוספות בכתב-ידו וחתימתו: "יצחק הנ"ל", עם התחייבותו מראש לקניית הספר בעת שיצא לאור [הספר נדפס לבסוף רק בשנת תרע"ד בפיעטרקוב, על חומש בראשית, וההסכמה שלפנינו נדפסה שם, בשיבושי העתקה קלים. החיבור נדפס במהדורה חוזרת בהוצאת "זכרון אהרן", בתוך "מדרש תנחומא השלם והמפואר", ירושלים, תשס"ח – ראה שם במבוא].
הגאון רבי יצחק הכהן פייגנבוים (תקפ"ח-תרע"א), מגדולי גאוני ווארשא. תלמיד מובהק של הגה"ק בעל "חידושי הרי"מ" בישיבתו בווארשא עיר מולדתו. גאון מופלג ופוסק הלכה. מבני היכלא של הרב הקדוש "השרף מקוצק", והסתופף גם בצל תלמידיו: ה"חידושי הרי"מ" מגור, רבי העניך מאלכסנדר וה"אבני נזר" מסוכוטשוב. בשנת תרכ"ח נתמנה לדיין ומו"צ בווארשא (והיה בזמנו מהיחידים שבין רבני העיר שנמנה על עדת החסידים). לימים כיהן כראב"ד ווארשא, לצד רבי שמואל זנוויל קלפפיש שכיהן כ"ראב"ד" וכ"ממלא מקום הרב". רבי יצחק עמד גם בראש ישיבה חשובה בעיר ווארשא ורבים מצעירי הלמדנים בפולין נהרו לשוחח עמו בדברי תורה. בשנת תרס"ג ייסד קובץ תורני בשם "שערי תורה", שהיה אחד הבמות המרכזיות ברחבי פולין למשא ומתן בדברי תורה ושו"ת, ויצא לאור בעריכת בניו ותלמידיו, עד שנת תרצ"ט. ראה אודותיו: חכמי פולין, א, עמ' תיג-תטז.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 20 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים כהים. בלאי וקרעים. מודבק על גבי נייר אחר.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $400
נמכר ב: $688
כולל עמלת קונה
מכתב על גבי גלויית דואר, בכתב-ידו (למעלה משלושים שורות) וחתימתו של הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג. "פה הררי טאטרא", ג' לסדר 'ברוך אתה בבואך' [פרשת תבוא, י"ב אלול] תרצ"א [עם חותמת דואר: "Tatr. Lomnyca-Poprad" מה-28 באוגוסט 1931].
נכתב בעיירת הקייט לומניצקי-פופראד שבהררי הטאטרה (צפון-מזרח סלובקיה, על גבול פולין), ונשלח לעיר פרשבורג, אל אחד מחשובי התלמידי-חכמים בקהילתו: "...
הרב הגדול בתורה, אוצר בלום מלא ברכו'[ת]
ד'... מו"ה משה דוד ראטה נ"י חד מנטורי קרתא דקהילתנו המפוארה יצ"ו". הרב מפרשבורג מודה לו על המכתב בדברי תורה ששלח אליו, וכותב לו דברי ברכה: "...
ודבריו ראויין למי שאומרם אמרי יאה וברוך טעמו, ואמרתי כה לחי, יזכה לישב עה"ת מתוך ברה"ג [על התורה מתוך בריאות הגוף]
שלימה ומתוך הרחבה והרוחה כאשר עם לבבו...". בהמשך המכתב הוא דן בדברי תורה בסוגיות שעורר הגרמ"ד ראטה, ומסיים: "...
הנני פה מחוסר ספרים כמובן לעיין בהם ואי"ה נדבר מזה פא"פ [פנים אל פנים]
להשתעשע באהבתו... ידידו הק' עקיבא במוהרשב"ס זצ"ל".
הרב הגדול בתורה, אוצר בלום מלא ברכו'[ת]
ד'... מו"ה משה דוד ראטה נ"י חד מנטורי קרתא דקהילתנו המפוארה יצ"ו". הרב מפרשבורג מודה לו על המכתב בדברי תורה ששלח אליו, וכותב לו דברי ברכה: "...
ודבריו ראויין למי שאומרם אמרי יאה וברוך טעמו, ואמרתי כה לחי, יזכה לישב עה"ת מתוך ברה"ג [על התורה מתוך בריאות הגוף]
שלימה ומתוך הרחבה והרוחה כאשר עם לבבו...". בהמשך המכתב הוא דן בדברי תורה בסוגיות שעורר הגרמ"ד ראטה, ומסיים: "...
הנני פה מחוסר ספרים כמובן לעיין בהם ואי"ה נדבר מזה פא"פ [פנים אל פנים]
להשתעשע באהבתו... ידידו הק' עקיבא במוהרשב"ס זצ"ל".
הגאון רבי עקיבא סופר אב"ד פרשבורג – בעל ה"דעת סופר" (תרל"ח-תש"כ), בן רבי שמחה בונם בעל ה"שבט סופר", בנו של ה"כתב סופר". מאז פטירת אביו בשנת תרס"ז, כיהן במשך 33 שנה ברבנות העיר פרשבורג (ברטיסלבה) ובראשות הישיבה בפרשבורג. בשנת תרצ"ט נסע לשוויץ אל בנו בעיר לוגאנו, ובתקופת השואה עלה לירושלים, בה הקים מחדש את ישיבתו וקהילתו. מראשי "מועצת גדולי התורה".
מקבל המכתב,
הגאון רבי משה דוד רוט מחכמי פרשבורג (תרי"ח-תרצ"ו), מתלמידי בעל ה"שבט סופר" ומתלמידי רבי משה לווינגר מוויטצען. ישב באהלה של תורה בעיר פרשבורג, והיה המומחה לדיני גיטין שעל הוראותיו סמכו בתי הדין בעיר.
הגאון רבי משה דוד רוט מחכמי פרשבורג (תרי"ח-תרצ"ו), מתלמידי בעל ה"שבט סופר" ומתלמידי רבי משה לווינגר מוויטצען. ישב באהלה של תורה בעיר פרשבורג, והיה המומחה לדיני גיטין שעל הוראותיו סמכו בתי הדין בעיר.
גלויית דואר, 10.5X15 ס"מ. מצב טוב. כתמי חלודה.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $700
נמכר ב: $938
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, כסלו אעת"ר [1910].
נשלח אל "ידידי הרב הגאון חו"ב... מוהרצ"ה שטיינמאן הי"ו רב ומו"צ בניזע-נאווי-גאראד". הרב צבי שטיינמן שלח לו כנראה פסק הלכה שכתב, וביקש את אישורו, ורבי חיים עוזר כותב לו בתשובה: "יקרת מכתבו עם הרצוף בו על דבר הד"ת שבא לפניו נכון הגיעני, ורשמתי בצד הגליון אשר יפה דן ויפה הורה, והדברים פשוטים...".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו יוצאת הדופן. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. במכתב שלפנינו ניכרת סמכותו ההלכתית, כאשר אף חבר-נעורים מן הישיבה, המכהן ברבנות, פונה אליו בבקשה כי יאשר את פסק-דינו.
מקבל המכתב,
הגאון רבי צבי שטיינמן (תרכ"ה בערך-תש"ז) רבה הראשי של רחובות. מתלמידי ישיבת וולוז'ין [בתקופה בה למד בה גם רבי חיים עוזר בילדותו]. כיהן כר"מ בישיבת סמורגון, ולאחר מכן כיהן כעשרים שנה ברבנות העיר הגדולה ניז'ני-נובוגורוד (על גדות הוולגה; בין השנים 1932-1991 נקראה בשם גורקי). בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ונתמנה לרבה של יבנאל, ולאחר כשנתיים עבר לכהן כרבה הראשי של רחובות, בה כיהן קרוב לעשרים שנה.
הגאון רבי צבי שטיינמן (תרכ"ה בערך-תש"ז) רבה הראשי של רחובות. מתלמידי ישיבת וולוז'ין [בתקופה בה למד בה גם רבי חיים עוזר בילדותו]. כיהן כר"מ בישיבת סמורגון, ולאחר מכן כיהן כעשרים שנה ברבנות העיר הגדולה ניז'ני-נובוגורוד (על גדות הוולגה; בין השנים 1932-1991 נקראה בשם גורקי). בשנת תרפ"ה עלה לארץ ישראל ונתמנה לרבה של יבנאל, ולאחר כשנתיים עבר לכהן כרבה הראשי של רחובות, בה כיהן קרוב לעשרים שנה.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 20.5 ס"מ. 7 שורות בכתב-ידו. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,000
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך בכתב-ידו וחתימותיו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. דרוזגניק [Druskininkai, עיירת-קיט סמוכה לווילנא], י"ג' אלול תרצ"ב [1932].
נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. רוב המכתב עוסק בעניין שליחותו של רבי ישראל סולובייצ'יק לדרום אפריקה, לטובת עזרה לרבנים ברוסיה הסובייטית שנותרו מאחורי מסך הברזל.
בתחילת המכתב כותב הגרח"ע על הצעת הרב אברמסקי כי יחתים את "הגה"צ חפץ חיים שליט"א" על "קול קורא" לטובת המגבית הזו בדרום אפריקה. הגרח"ע חושש ומתלבט על הנזקים העלולים לצאת מפרסום "קול קורא" זה – "
אך בכל זה אין להתחשב עם כל הספיקות והחששות, ולעשות מה שביכולת לטובת אחינו ברוסי'. באתי בדברים עם ראדין והגה"צ ח"ח שליט"א יחתום". הוא ממשיך ומבקש מהרב אברמסקי: "
יודיעני מעכת"ר באיזה אופן להוציא קול קורא, אם לכתוב ולפנות להרבנים שם או לכלל אחינו, והעיקר אם להזכיר בתוך הקו"ק לטובת הרבנים הנרדפים, או לכתוב בכלל לטובת אחינו לצרכי משלוח מזון וביחוד להרבנים..." [יש לציין כי במכתב אחר של הגרח"ע מתאריך כ' באלול תרצ"ב, הוא מתייעץ עם הרב אברמסקי, אודות "קול קורא" ליהודי אנגליה: "...כן יבקשני לבקש את החפץ חיים שליט"א לחתום על זה. הנני חושש שלא ישתמשו במכתב זה גם בשארי מדינות הרחוקות. ייטיב נא כת"ר להודיעני דעתו בזה בהקדם האפשרי..." – ראו: מכירת "קדם", מכירה 99, פריט 204].
אך בכל זה אין להתחשב עם כל הספיקות והחששות, ולעשות מה שביכולת לטובת אחינו ברוסי'. באתי בדברים עם ראדין והגה"צ ח"ח שליט"א יחתום". הוא ממשיך ומבקש מהרב אברמסקי: "
יודיעני מעכת"ר באיזה אופן להוציא קול קורא, אם לכתוב ולפנות להרבנים שם או לכלל אחינו, והעיקר אם להזכיר בתוך הקו"ק לטובת הרבנים הנרדפים, או לכתוב בכלל לטובת אחינו לצרכי משלוח מזון וביחוד להרבנים..." [יש לציין כי במכתב אחר של הגרח"ע מתאריך כ' באלול תרצ"ב, הוא מתייעץ עם הרב אברמסקי, אודות "קול קורא" ליהודי אנגליה: "...כן יבקשני לבקש את החפץ חיים שליט"א לחתום על זה. הנני חושש שלא ישתמשו במכתב זה גם בשארי מדינות הרחוקות. ייטיב נא כת"ר להודיעני דעתו בזה בהקדם האפשרי..." – ראו: מכירת "קדם", מכירה 99, פריט 204].
בהמשך המכתב כותב הגרח"ע על יזמת הרב אברמסקי לעורר ולקדם את הדפסת כתביו של רבם הגר"ח מבריסק: "
שמחתי לשמוע ע"ד [על דבר]
סדור ועד להוצאת הספר של הגאון מאוה"ג מוהר"ח זצ"ל, אשר יצר לי תמיד כי לא הוציאו לאור בניו הרבנים הגאונים שיחיו". הגרח"ע גם כותב לו כי הוא שמח בהמשך מפעל חיבור ה"חזון יחזקאל" על התוספתא סדר מועד "מי יתן ויעלה בידו להוציאו בקרוב".
שמחתי לשמוע ע"ד [על דבר]
סדור ועד להוצאת הספר של הגאון מאוה"ג מוהר"ח זצ"ל, אשר יצר לי תמיד כי לא הוציאו לאור בניו הרבנים הגאונים שיחיו". הגרח"ע גם כותב לו כי הוא שמח בהמשך מפעל חיבור ה"חזון יחזקאל" על התוספתא סדר מועד "מי יתן ויעלה בידו להוציאו בקרוב".
בחתימת המכתב מסיים רבי חיים עוזר בברכת שנה טובה: "
והנני ידידו ואוהבו הדו"ש ומברכו בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה]
לחיים טובים ארוכים, כנפשו היקרה וכנפש דוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
והנני ידידו ואוהבו הדו"ש ומברכו בכוח"ט [בכתיבה וחתימה טובה]
לחיים טובים ארוכים, כנפשו היקרה וכנפש דוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
בשולי המכתב מוסיף הגרח"ע דרישת שלום מיוחדת (עליה חתם בשנית): "לידי"נ הרה"ג המצוין חו"ב סוע"ה כש"ת מו"ה ישראל סאלאווייציק נ"י...". הגאון רבי ישראל סולובייצ'יק מרבני דרום אפריקה (נפטר סיון תשי"א), בנו של רבי אברהם ברוך סולובייצ'יק אב"ד סמולנסק, אחיו הגדול של הגר"ח אב"ד בריסק – ראו אודותיו: פריט 203.
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב,
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע הרב אברמסקי לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות.
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). תקופה קצרה לאחר נישואיו נסע הרב אברמסקי לעיר בריסק לקבל תורה מפי הגר"ח בשנת תר"ע בערך (עפ"י עצת חותנו הגרי"י ירושלימסקי, שהיה תלמיד הגר"ח מתקופת וולוז'ין) והסתופף במחיצתו כארבעה חדשים, ומני אז היה דבוק בתורתו ובדרכיו כל הימים. בתקופת כהונתו כרב בסמילוביץ היה נוסע לפרקי זמן ארוכים אל רבו הגר"ח ששהה אז במינסק, וזכה לברר עמו סוגיות שונות.
בתקופות בהן כיהן הרב אברמסקי ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, מפעלי עזרה ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. הם פעלו יחד גם בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות ברחבי העולם בעניני הציבור.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 26 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים, בלאי וסימני קיפול. קרעים בשולי הדף.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,250
כולל עמלת קונה
מכתב הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. [ווילנא], ב' שבט תרח"ץ [ינואר 1938].
נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. רוב המכתב בכתיבת ידי סופרו, ובסופו שתי שורות בכתב-ידו וחתימתו של הגרח"ע בעצמו, המספר על מצב בריאותו וחותם בדברי ידידות: "והנני ידידו רצוף אהבה מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי". בשולי המכתב הוסיף הסופר דרישת שלום ומכתב קצר בכתב-ידו וחתימתו: "אד"א" [רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי, בן-דודה של אשת הרב אברמסקי].
המכתב עוסק בנושאים שונים. עיקרו של המכתב עוסק במגביות עבור שומרי שביעית בארץ ישראל, כאשר בתוך הדברים מביע רבי חיים עוזר את דעתו על חוסר הרלוונטיות של ה"היתר מכירה" [בתקופה שלאחר "המרד הערבי", בה אין לוקחים פועלים נכריים לעבודה בשדות]: "...אשר אין להם עצה ותקנה, כי הרבנים הגאונים שהתירו בשעתם הי'[ה] רק על מלאכות דרבנן, אבל על מלאכה דאורייתא לא התירו רק ע"י ערבים, שהדבר נמנע כעת...".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב,
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, מפעלי עזרה ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. הם פעלו יחד גם בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות ברחבי העולם בעניני הציבור.
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה, ע"י נאמן-ביתו רבי אהרן דוב אלטר וואראנאווסקי [בן-דודה של אשת הרב אברמסקי]. כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, מפעלי עזרה ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. הם פעלו יחד גם בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות ברחבי העולם בעניני הציבור.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 28.5 ס"מ. מצב טוב. כתמים קלים וסימני קיפול.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $700
נמכר ב: $875
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו, חותמתו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, יום ד', ראש חודש חשוון תרצ"ט [אוקטובר 1938].
המלצה לעזרה כספית לתלמיד ישיבת "ראמיילעס" בווילנא הבחור שלום סטאלניק, ש"יש לו סערטיפקאט לנסוע לאה"ק, אבל אין לו הוצאות הדרך". רבי חיים מבקש "מנדיבי עם חובבי תורה לתומכו בעין יפה לצרכי נסיעתו, ואלקי הגמולות ישלם פעלם ומשכורתם שלימה...".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו יוצאת הדופן. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא, חתנו של רבי ישראל מסלנט. מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל. תשובותיו נדפסו בארבעת חלקי ספרו שו"ת "אחיעזר".
במקביל להנהגתו הרוחנית ולתשובות בהלכה שהשיב לכל רחבי העולם פעל ללא לאות ובכל הדרכים לשקם את מצב הישיבות ולרומם את מצבם של הרבנים בליטא וסביבותיה. רבי חיים עוזר תמך רבות בישיבת רמיילס בווילנא ובתלמידיה, והתמסר מאד לענייני הישיבה. לאחר שנת תרע"א, בה איבד את בתו היחידה (שנפטרה בנערותה), הוקם אז ביוזמתו בנין חדש לישיבה. [ישיבה זו הוקמה כבר בשנת תקע"ה ע"י רבני העיר ונקראה בשם ראמיילס, על שם המגרש שנתרם לבנין הישיבה, שהיה נקרא "חצר ר' מיילעס" – מעזבונו של ר' מיילא מווילנא. הישיבה עברה תהפוכות רבות במשך השנים, ובכל השנים לא פסק ממנה קול התורה. בהנהלת הישיבה כיהן רבי אברהם צבי גרודז'נסקי – אחיו של ר' חיים עוזר, בין השנים תר"ן-תרצ"ח].
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 14X21.5 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. בלאי וקרעים בקפלי הנייר. מודבק מאחור בנייר-דבק חומצי, עם כתמי הדבקה.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $3,250
כולל עמלת קונה
מכתב בכתב-ידו וחתימתו של הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי. ווילנא, ז"ך חשוון ת"ש [9 בנובמבר 1939].
נשלח ללונדון אל הגאון רבי יחזקאל אברמסקי, מרבני לונדון וממקורביו הגדולים. המכתב עוסק בהצלת הישיבות שגלו לווילנא ולליטא העצמאית עם פרוץ מלחמת העולם השניה. רבות מן הישיבות, שברחו מפולין שנכבשה וחולקה בידי הגרמנים והרוסים, הגיעו על פי הוראת רבי חיים עוזר אל ווילנא וערי ליטא העצמאית. באותה תקופה היה רבי חיים עוזר קברניטם של הישיבות המיטלטלות, אשר ניווט אותם בים הסוער, תוך שהוא דואג לכלכלתם ומפעיל עולם ומלואו להצלתם. בין הגולים לווילנא (המוזכרים במכתב שלפנינו), היו: הגרי"ז סולובייצ'יק אב"ד בריסק [הגיע לווילנא עם חלק מבני משפחתו ותלמידיו, שניצלו ועלו עמו לירושלים בשנת תש"א]; ישיבת קמניץ והגרב"ד ליבוביץ [נפטר בווילנא בה' בכסלו ת"ש, ובני משפחתו ניצלו עם חלק מתלמידיו והיגרו לארה"ב ולא"י], ישיבת מיר; ישיבת ראדין; ישיבת ברנוביץ והגרא"ב ווסרמן; ישיבת קלצק והגר"א קוטלר; ועוד.
לפנינו מכתב היסטורי המספר על המצב בווילנא באותם ימים של פרוץ המלחמה, על החששות מהגרמנים והרוסים שכבשו את פולין ומסתירים את תוכניותיהם ("העתיד מכוסה בערפל, כידוע שיטתם בענינים אלה") ועל גלות הישיבות והרבנים שנמלטו לווילנא:
"שלחתי לרומעכ"ת ט"ג ע"ד [לרום מעלת כבוד תורתו טלגרמה (מברק) על דבר] הישיבות והרבנים המתגוררים פה, והנני להודיעו כי בכלל עברו עלינו החליפות והתמורות – בערך שאר מקומות – בכי טוב... אולם בני העיר נתרוששו מאד... ורוב החנויות סגורות...".
"פה נקבצו כל הישיבות... אם כי לע"ע לא נגעו בהן לרעה, אבל העתיד מכוסה בערפל, כידוע שיטתם בענינים כאלה... באו הנה הישיבה הגדולה דמיר עם הרמי"ם, ישיבת 'כנסת בית יצחק' עם הגאון ר' ברוך דוב שליט"א, ישיבת ראדין, ישיבת באראנאוויטץ 'אהל תורה' עם כבוד גיסי הגר"א וואסערמאן שליט"א, ו'תורת חסד' עם הר"מ, ישיבת קלעצק עם הגר"א קאטלער שליט"א, ישיבת לאמזא, ישיבת סלאנים, ישיבות ביאלסטאק (בית יוסף), פינסק ומעזריטש, קבוץ בחורים מישיבת וואלאזין... כמעט כל הישיבות מהמקומות ההם נקבצו ובאו הלום, והיתה עירנו לאכסניא של תורה... גם באו הנה רבנים ולומדים גדולים... כבוד ידידנו הגאון מוהרי"ז סאלאוויציק שליט"א הגאב"ד דבריסק, אשר הי'[ה] כל הזמן בווארשא, וב"ה שיצא בשלו'[ם] ובא הנה עם ארבעה בניו, היו לו חששות סכנה להשאר במקומו, ועוד כמה רבנים חשובים... כארבעים משפחות מגדולי תורה, גם איזה אדמורי"ם מפורסמים...". רבי חיים עוזר מבקש עזרה לטובת הפליטים "הנוגע לקיומה של תורה ולפיקוח נפשות של גדולי ישראל".
תחילת המכתב כנראה בכתיבת ידי סופר [שסגנון כתיבתו דומה מעט לכתיבת הגרח"ע עצמו], אבל תשע השורות האחרונות בכתב-ידו וחתימתו של הגרח"ע עצמו, הכותב בשורות אלה בעניין תשלומי כספים שהוציא על חשבון הרב אברמסקי על פי בקשתו, ומסיים בברכה "ויתברך בכט"ס ובברכה מרובה כנפשו היקרה וכנפש ידידו מוקירו ומכבדו הדוש"ת, חיים עוזר גראדזענסקי".
הגאון רבי חיים עוזר גרודז'נסקי (תרכ"ג-ת"ש), גדול דורו ורבן של כל בני הגולה. בנו של רבי דוד שלמה גרודז'נסקי אב"ד איביה. נודע מילדותו בגאונותו המפליאה. בגיל 11 נכנס ללמוד בישיבת וולוז'ין והיה מתלמידי הגר"ח מבריסק. בגיל 24 נתמנה לרב ומו"צ בווילנא, על מקום חותנו רבי אליהו אליעזר גרודננסקי מו"צ בווילנא (חתנו של רבי ישראל מסלנט). מגיל צעיר נשא רבי חיים עוזר בעול הציבור, ודעתו הכריעה במשך קרוב לחמישים שנה בכל השאלות הציבוריות שעלו על הפרק בכל תפוצות ישראל.
מקבל המכתב,
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה.
הגאון רבי יחזקאל אברמסקי (תרמ"ו-תשל"ו), היה אחד מנאמניו ועושי-דברו של הגרח"ע מווילנא. עוד מתקופת בחרותו בלימודיו בצילו של הגרח"ע בווילנא התקרב אליו בידידות נאמנה. בחורף שנת תרס"ו נאלץ "העילוי ממוסט" יחזקאל אברמסקי, לעזוב את ישיבת טלז ולברוח לווילנא [שהייתה אז תחת שלטון פולין], מאימת הגיוס לצבא הרוסי. בבואו לווילנא התקבל לישיבת ראמיילעס, ואף התקבל ל"קיבוץ" המובחר של למדנים מופלגים ששמעו שיעורים למדניים מפי הגאון רבי חיים עוזר (על פי מלך ביפיו, עמ' 29-33). לאחר מכן כשכיהן ברבנות סמילוביץ וסלוצק, פעל רבות בשליחותו של רבי חיים עוזר בענייני ציבור שונים. את כתב-היד של החלק הראשון של ספרו "חזון יחזקאל" הבריח הרב אברמסקי מסלוצק לווילנא, אל הגאון רבי חיים עוזר שהשתדל בהדפסתו בווילנא בשנת תרפ"ה.
כשנאסר הרב אברמסקי ע"י השלטון הסובייטי בשנת תר"צ ונשלח לסיביר, הרעיש הגרח"ע את רחבי העולם היהודי במאמצים לשחררו. לאחר שחרורו של הרב אברמסקי בתחילת שנת תרצ"ב הקים הגרח"ע יחד עמו ועם האדמו"ר הריי"ץ מליובאוויטש, מפעלי עזרה ומשלוחי מזון ליהודים הנאנקים תחת השלטון הבולשביקי ברוסיה. כמו כן, פעל הרב אברמסקי רבות בשליחות הגרח"ע למען הישיבות הקדושות בפולין וליטא, ולמען רבני אירופה. כך גם פעלו יחד בענייני ציבור רבים, בהם המאבק על כשרות הייחוס והנישואין בישראל, המאבק נגד הגזרות האנטישמיות בגרמניה ובארצות אירופה נגד ה"שחיטה היהודית" [בשאלת "הימום הבהמות" קודם השחיטה, הפוסלת ומטריפה את הבשר], ופעילות ההצלה של הרבנים והישיבות פליטי המלחמה, שגלו לווילנא בתחילת ימי השואה. במכתב שלפנינו, משתקפות מקצת מפעולותיהם המשותפות להצלתם וכלכלתם של הרבנים הגולים ובני הישיבות הקדושות, שעסקו ועמלו בלימוד התורה גם באותם ימי גלות קשים.
[1] דף. נייר מכתבים רשמי. 29 ס"מ. כתוב משני צידיו. מצב טוב. כתמים וסימני קיפול.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $1,000
נמכר ב: $1,625
כולל עמלת קונה
מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], י"ב סיון תרצ"א [1931]. יידיש.
נשלח אל נדיבי הישיבה, בני משפחת פייגין מפילדלפיה, ארה"ב. רבי ברוך בער מרעיף עליהם במכתבו ברכות ותודות על תמיכתם הנדיבה בישיבה.
רוב המכתב מודפס במכונת כתיבה, ובסיומו חמש שורות עם ברכות חמות ולבביות, בכתב-יד-קדשו, חותמתו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ:
"...איך בענטש אייך מיט אייער פרויא הגבירה הצדקנית מיט אללע ברכות און מיט דער ברכה פון 'ברוך אשר יקים', לאנגע יאהרין מיט עושר ואושר מיט זעהען... אויף אידין מיט דעם קוממען פון משיח צדקנו בב"א [=הנני לברך אתכם ואת רעייתך הגבירה הצדקנית, בכל הברכות הכלולות בברכת הפסוק 'ברוך אשר יקים (את דברי התורה הזאת)', שנים ארוכות עם עושר ואושר, ותזכו לראות עם כל היהודים בביאת משיח צדקנו במהרה בימינו אמן], המברכו ומכבדו ומוקירו, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק. לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל "ברכת שמואל" על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[2] דף, נייר מכתבים רשמי. 29.5 ס"מ. מצב טוב. סימני קיפול.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $1,200
נמכר ב: $1,750
כולל עמלת קונה
מכתב מהגאון רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ ראש ישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ. [קמניץ], ז' אדר א תרצ"ח [פברואר 1938].
נשלח אל קרובו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי ראב"ד לונדון [נשותיהם היו בנות-דודות, שכן הרבנית ביילא צימרמן מקרמנצוג' חמותו של רבי ברוך בער, הייתה אחותו של הרב יש"י ירושלימסקי חמיו של הרב אברמסקי], בתודה על תרומתו לישיבה. כמחצית המכתב הודפסה במכונת כתיבה, ובסיומו שבע שורות עם ברכות חמות ולבביות, בכתב יד-קדשו וחתימתו של ראש הישיבה רבי ברוך בער ליבוביץ:
"הנני להתנצל לפני כ"ג הרמה על בואי בדברים על הכתב, אולם מפני למהר התשובה, והנני להודיע לכ"ג שי' משלו'[מנו] הטוב ב"ה וכי הוטבה בריאותי בעזרת הש"י, והנני לברך את כ"ג שי' ואת רעיתו הרבנית הצדקנית שתחי' עם כל צאצאיכם שי', תבורכו בכל הברכות וההצלחות, ובכל הנחת לעולמים, ונזכה לראות בגאולתנו ובבואו של משיחנו. בשב"ז [בעל שארת בשר זוגתו] הדו"ש תורתו הק'[דושה] והמברכו באהבה ובחבה, ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק (חתן הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש). לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ. מצב טוב-בינוני. כתמים. סימני קיפול. קרעים קטנים בשוליים.
קָטָלוֹג
מכירה פומבית 101 חלק ב' חסידות וקבלה | דפוסי ירושלים | מכתבים וכתבי-יד | חפצים
18.2.25
פתיחה: $1,500
נמכר ב: $2,500
כולל עמלת קונה
מכתב ארוך (20 שורות) בכתב ידו וחתימתו של הגאון רבי ברוך דוב ליבאוויץ, ראש ישיבת קאמעניץ. [קמניץ?], ניסן תרצ"ח [אפריל 1938].
בקשת עזרה וארגון סיוע לכולל האברכים בישיבת קמניץ, שהוקם באותה תקופה. נכתב על נייר מכתבים רשמי של ה"כולל של אברכים – אצל הישיבה 'כנסת בית יצחק' בקאמיניץ דליטא", ונשלח אל קרובו הגאון רבי יחזקאל אברמסקי ראב"ד לונדון [נשותיהם היו בנות-דודות, שכן הרבנית ביילא צימרמן מקרמנצוג' חמותו של רבי ברוך בער, הייתה אחותו של הרב יש"י ירושלימסקי חמיו של הרב אברמסקי].
המכתב פותח בדברי ברכה וכבוד התורה: "החיים והשלו'[ם] מן השמים אל כבוד בשב"ז [בעל שארת בשר זוגתי] הגאון הגדול סוע"ה פאר הדור כקש"ת ר' יחזקאל נרו יאיר שליט"א אברמסקי, הגאון ראב"ד בלונדון. הע' ית"ש [העליון יתברך שמו] יברך את כ"ג שי'[חיה] ואת רעיתו הרבנית הצדקנית מרת הענדיל רויזיל תחי' לאויו"ט [תחיה לאורך ימים ושנים טובות] ואת כל צאצאיו הנחמדים שי'[חיו], בכל הברכות והצלחות אורך ימים ושנות חיים טובים אמן, ונזכה כולנו לראות במהרה בגאולתן של ישראל ובבוא משיחנו בב"א [במהרה בימינו אמן]".
בהמשך המכתב מספר רבי ברוך בער על הקמת כולל האברכים בישיבה הקדושה באותה השנה, ועל הצורך הגדול בהקמת והחזקת הכולל:
"...הנה כאשר נתעוררנו למען הקמת התורה וגודל הנחיצות בעתות אלה אין לשער, שיהי'[ה] כולל אברכים בישיבתנו הק'[דושה], כי לפי מצבנו אין במציאות שאלה התלמידים הגדולים שמתגדלים בהישיבה והמה מעותדים להיות גאונים וגדולי ישראל, שיסתדרו באיזה אופן לנשואין אשר יוכלו לשבת על התורה כמו שהיה עד עתה, כי אם ח"ו לעזוב תורתם בכדי לשוט על פרנסת יום יום, ואיה הוא מקום לתורה הק'[דושה]. לכן התעוררנו להושיב כולל בהישיבה ואז יוכלו תלמידי הישיבה לשבת על התורה חמש שנים אחר חתונתם..". הגרב"ד מבקש מהרב אברמסקי "שישתתף עם הענין הקדוש הלזה עמנו ויתמוך הענין בתמיכת כסף ובוודאי נחוץ שכ"ג יפעול על הגביר המפורסם באהבתו להתורה ובהקמתה כש"מ שפירא... שיהי'[ה] תומך בהכולל הזה, ובאולי יוכל כ"ג להשיג ע"ז תמיכה מן קרן התורה, והנה לא אאריך במקום שאמרו להאריך מפני שיודע אני לב כ"ג שהוא יודע ומכיר עומק חפצה של תורתנו הק'[דושה] ועת דחקה ולחצה הש"י ירחם עלינו, והנני הדוש"ת ה'[רמה], המברכו ומחבבו ומכבדו, בשב"ז [בעל שארת בשר זוגתו] ברוך דוב לייבאוויץ ר"מ בישיבה הק' בית יצחק – י' למב"י תרח"ץ".
הגאון הקדוש רבי ברוך דוב (בער) ליבוביץ (תרכ"ד-ת"ש), בעל "ברכת שמואל", מגדולי מרביצי התורה בדורו. מתלמידי הגר"ח מבריסק בישיבת וולוז'ין. חתן הגאון רבי אברהם יצחק צימרמן אב"ד הלוסק (חתן הגאון הצדיק רבי יעקב משה דירקטור אב"ד מוש). לאחר שעבר חותנו לכהן כרב בקרמנצוג, מילא את מקומו ברבנות הלוסק והקים בה ישיבה. לאחר י"ג שנה הוזמן לכהן כראש ישיבת "כנסת בית יצחק" בסלבודקה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה נדד עם ישיבתו למינסק, לקרמנצוג ולווילנה, עד שלבסוף הקים אותה בקמניץ. בעל 'ברכת שמואל' על סוגיות הש"ס. תורתו שבעל-פה ושבכתב היא מאבני היסוד של הלימוד הישיבתי המעמיק.
[1] דף, נייר מכתבים רשמי. 30 ס"מ. מצב בינוני-טוב. כתמים. סימני קיפול. קרעים, קרעים חסרים קטנים בשוליים.
קָטָלוֹג